Page 74 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 74

‫‪Pg: 74 - 5-Back 21-06-15‬‬                                              ‫‪74‬‬
         ‫חיי הזוחלים‬

‫למשל‪ ,‬שנונית החולות בחולות הנגב ושנונית באר שבע על‬                    ‫בשיעור גדול (ראו סעיף ‪ .)2.5.3.5‬בחלק מן המקרים לזוויג הגדול יש‬
‫קרקע לס הגובלת בהם [‪ .]1555a ,50‬במקרים כאלה לא ברור‬                   ‫גם ראש מוגדל באופן אלומטרי כך שמוקטנת החפיפה התזונתית בין‬
‫אם כל מין מוגבל ממש לסוג של קרקע‪ ,‬או רק גובר בתחרות‬                   ‫הזוויגים [‪ .]1298‬לעומת זאת בנחשים מסוימים הראש של הזוויג הקטן‬
‫כשהוא בקרקע שאליה הוא מותאם‪ .‬אפשר לראות תופעות דומות‬                  ‫מוגדל אלומטרית דווקא‪ ,‬אולי לשמירה על גודל מתפקד של העין‪ ,‬וסביר‬
‫גם בין מינים שאינם קרובים סיסטמטית‪ .‬בסקר נחשים דרוסים‬
‫בכביש ירושלים‪-‬עין גדי [‪ ,]39 ,17‬בקטע שבין ירושלים ומעלה‬                                    ‫ששם נמנע או מצומצם הבדל תזונתי בין המינים‪.‬‬
‫אדומים‪ ,‬מתוך שלושת הנחשים הליליים הארסיים נראו שני‬                    ‫במינים מספר נמצאו הבדלים בין־זוויגיים בהתנהגות השיחור לטרף‬
‫המינים הגדולים כמחלקים את השטח‪ :‬בחלקו המערבי נמצאו‬                    ‫או במיקומו‪ .‬בחלקם תועד גם הבדל בתפריט (ראו בסעיף ‪ 2.5.3.6‬ובשער‬
‫רק גופות פתן שחור‪ ,‬ובמזרחי — רק אפעה‪ ,‬אבל המין הקטן‬
                                                                                                ‫השלישי בתיאורי עין־חתול אדמדם ואפעה)‪.‬‬
                     ‫צפעון שחור נמצא בחפיפה עם שניהם‪.‬‬                 ‫התחרות על מזון עקיפה בדרך כלל ובלי מאבקים ישירים (מלבד בהגנת‬
                                                                      ‫טריטוריה‪ ,‬סעיף ‪ .)2.4.5.3‬פרט שמצליח לאכול יותר גדל מהר יותר‪,‬‬
‫מנגנון אחר הוא משטר השיחור לטרף‪ .‬שכיח המצב שבמקום מסוים‬               ‫מפחית את הסתברותו להיטרף ומקדם את הסתברותו להקים צאצאים‪.‬‬
‫מתקיימת חברה (יותר נכון‪ ,‬גילדה) של מיני לטאות רבים (אך ראו פרק‬        ‫המשאב השני שעלול להיות מוגבל ולהוביל לתחרות הוא מצאי‬
‫‪ )2.8.3‬שחלקם ממשפחה או משפחות המשחרות לטרף בפעילות‪ ,‬כגון‬              ‫מקומות המחסה‪ .‬הבעיה מתעוררת בעיקר בשטחים סלעיים‪ .‬הבעיה נמנעת‬
‫חומטיים‪ ,‬ואחרים ממשפחה או משפחות המשחרות לטרף ממארב‪ ,‬כגון‬             ‫כשלפעמים פרטים רבים מצטופפים וחוסים יחד — תופעה המוכרת בעיקר‬
‫חרדוניים [‪ .]413 ,404a‬אך מעבר לזה‪ ,‬לפעמים חיים יחד כמה מינים‬          ‫בשממיתיים‪ ,‬למשל במיני שממית החומות [‪ ]792‬ובנחשים‪ ,‬למשל זעמן‬
‫ממשפחה אחת‪ ,‬כגון הלטאיים‪ .‬במקרים כאלה נמצא הן במדבר קלהארי‬            ‫זיתני [‪ .]471 ,120‬פה ושם היא נעקפת כשמין יומי ומין לילי מתחלפים‬
‫[‪ ]810a‬הן בישראל [‪ ,]1163‬שאף על פי שהמשפחה ידועה בשיחור טרף‬           ‫באותו המחסה‪ ,‬למשל במחשופי סלע בדרום אוסטרליה המערבית‬
‫פעיל חלק מהמינים המשתתפים בחברה צדים בשיטת המארב‪ .‬בכך ניכרת‬           ‫מתחלפים החרדון ‪Ctenophorus (=Amphibolurus) ornatus‬‬
‫חלוקת משאבים כי הצייד הפעיל מגיע גם אל חרקים נייחים בעוד האורב‬
                                                                                          ‫והשממית ‪[ Gehyra variegata‬ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪.‬‬
                                            ‫מוגבל לחרקים משוטטים‪.‬‬     ‫המשאב הבעייתי השלישי הוא מקומות הטלה‪ ,‬בין טבעיים ובין מחילות‬
‫שוני בעיתוי הפעילות גם הוא מאפשר את חלוקת משאב המזון‪.‬‬                 ‫שהנקבות חופרות בהשקעה רבה של זמן ואנרגיה‪ .‬על השימוש באלה‬
‫כשעל גזע עץ איקליפטוס חיות בכפיפה אחת שממיות בתים ליליות‬               ‫מתפתחים לעיתים עימותים אלימים‪ ,‬למשל באיגואנה הירוקה [‪.]1216‬‬
‫ושממיות עצים‪ ,‬שהן יומיות למחצה‪ ,‬סביר שהן נתקלות בתפריט חרקים‬          ‫במינים רבים קיימת במידה מסוימת גם תחרות על מזון בין הזוויגים‪.‬‬
‫שונה במקצת‪ ,‬אף שהדבר טרם נחקר‪ .‬בעניין זה רווחת למדי אי הבנה‪.‬‬          ‫דו־פרצופיות זוויגית בגודל הגוף או הראש מטפלת בתחרות במידה‬
‫חוקרים רבים‪ ,‬אפילו רוב החוקרים‪ ,‬מתייחסים לזמן כאל משאב מוגבל‬
‫המתחלק בין המינים‪ .‬אך הזמן אינו משאב מוגבל והוא מספיק לכולם‪.‬‬                                                                            ‫רבה‪.‬‬
‫השוני בעיתוי רק גורם לחלוקת משאב המזון‪ ,‬כפי שעושה השוני במשטר‬
                                                                                          ‫‪ 2.8.2‬תחרות בין מינים‬
                                                        ‫השיחור לטרף‪.‬‬
‫כמובן שבעבור מינים צמחוניים בעיית התחרות שונה וממותנת‪.‬‬                ‫התחרות בין פרטים ממין אחד חריפה בשל השוויון בין הצרכים‬
‫בהינתן הגבלת האוכלוסייה על ידי טריפה‪ ,‬לא בנקל ייהפך מאגר הצמחייה‬      ‫שלהם‪ .‬מאותן סיבות קשה גם התחרות בין מינים דומים השייכים‬
‫למשאב מוגבל ומגביל לזוחלים‪ ,‬אם כי הנושא לא נחקר‪ .‬למעשה צפוי‬           ‫לאותה משפחה וחיים בכפיפה אחת‪ ,‬כלומר לא רק סימפטריים‬
‫שהשתתפות מינים צמחוניים או אוכלי־כול (בארץ כל בני משפחת‬               ‫(‪ )sympatric‬אלא גם סינטופיים (‪ .)syntopic‬גם בין אלה‪ ,‬על‬
‫החרדוניים) בחבורת מיני זוחלים שבמקום אחד‪ ,‬אינה מוסיפה תחרות‬           ‫רקע גנומי‪ ,‬שורר דמיון מורפולוגי ופיזיולוגי חזק עם צרכים‬
‫בין־מינית ועשויה להקל מלחץ הטריפה על יתר המינים‪ .‬זהו סיבוך מעניין‬
                                                                                                                            ‫דומים‪.‬‬
                                         ‫של פירמידת המזון המקומית‪.‬‬    ‫במקרים כאלה מופעלים מנגנונים אחדים המחלקים את‬
                                                                      ‫המשאבים ומצמצמים תחרות‪ .‬הפשוט וגלוי ביותר לעינינו הוא‬
                        ‫‪ 2.8.3‬חברה וגילדה‬                             ‫הבדל בגודל הגוף (לפעמים בהדגשת גודל הראש)‪ ,‬המצמצם‬
                                                                      ‫כמובן את החפיפה בגודל הטרף הנאכל [‪ .]1343‬בנופי חורש‬
‫האקולוגים של החברה שואפים להבנת התפקוד של חברות תוך‬                   ‫באמריקה המרכזית נמצא שמיני לטאות מהסוג ‪ Anolis‬שחיים‬
‫כדי זיהוי שפעת היחסים שבין כל האורגניזמים החיים בכפיפה‬                ‫יחד מחלקים ביניהם את בית הגידול‪ ,‬ואיתו את משאבי המזון‪,‬‬
‫אחת‪ ,‬ושבהכרח משפיעים אהדדי‪ ,‬והכימות של יחסים אלה; כל‬                  ‫לקומות [‪ ]1300‬ולפעמים יש חלוקה בזמני הפעילות [‪.]1299‬‬
‫זאת בהדגשת תזרים האנרגיה במארג הרב־ממדי הזה‪ .‬בחברה‬
‫היבשתית הזוחלים (וגם הדו־חיים) הם רכיב מעניין וחשוב‪.‬‬                    ‫בשתי השיטות הם עוקפים חלקית את בעיית החיים ביחד‪.‬‬
‫בהיותם חולייתנים אקטותרמיים הם כמעט אינם משתמשים‬                      ‫בארץ בולטת התופעה שבני משפחת הלטאיים שאכן‬
‫במזון לחימום הגוף‪ .‬ההוצאה האנרגטית על תנועה במסגרת‬                    ‫מופיעים יחד באותו מקום הם זוגות של מינים‪ :‬מין גדול ומין‬
‫השיחור לטרף היא נמוכה‪ .‬הם אוכלים מעט יחסית ורוב מזונם‬                 ‫קטן ממנו בהרבה‪ .‬למשל לטאה ירוקה ולטאה זריזה בנוף החורש‬
‫הופך לביומסה של הפרט וצאצאיו‪ .‬כך הם יצרנים יעילים של‬                  ‫בצפון הארץ; על קרקע חמרה בשפלה ‒ שנונית השפלה ולטאת‬
‫ביומסה הזמינה כמזון לטורפים שנמצאים מעליהם בפירמידת‬                   ‫עינחש‪ .‬בשטחי לס בנגב ‒ שנונית באר שבע ומדברית עינונית‪.‬‬
‫המזון‪ .‬ממשק האנרגיה האקטותרמי משחרר אותם משתי מגבלות‬                  ‫בדיונות החול ‒ שנונית חולות ומדברית פסים‪ .‬לעומת זאת‬
‫שתקפות לעופות וליונקים‪ :‬ראשית‪ ,‬אלה אינם יכולים לצמצם‬                  ‫לפעמים בולט לעין שמינים קרובים מבחינה סיסטמטית‪ ,‬בגודל‬
‫את גודל גופם למטה מגודל מסוים‪ ,‬כי בקטון הגוף שטח הפנים‬                ‫דומה וכנראה בעלי צרכים דומים‪ ,‬אינם חופפים במיקום אלא‬
                                                                      ‫מאכלסים שטחים שכנים שנבדלים באיזו תכונה סביבתית‪.‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79