Page 73 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 73 - 5-Front 21-06-15‬‬

‫הרבחה לש אקולוגיה ‪73‬‬

‫להשלכות על הפרט יש היבטים אוכלוסייתיים שאי אפשר לזהותם ברמת‬ ‫הזנב המחודש בשממית העצים‪ ,‬בעלת ההסוואה המעולה (איור ‪,)144‬‬
‫הפרט‪.‬‬ ‫ובשממית הבתים‪ ,‬בעלת ההסוואה המתונה (איור ‪.)141‬‬

‫אירוע האוטוטומיה אינו אקראי ב־‪ ,100%‬אלא קורה בהסתברות‬ ‫לטאה שאיבדה את זנבה איבדה בכך את מנגנון ההגנה הזה ‒ אך‬
‫גבוהה יותר לפרטים שנוטים לתאונות (‪ )accident prone‬שהם ניכרים‬ ‫רק לזמן קצר‪ .‬אחרי שהזנב התחדש האוטוטומיה שוב אפשרית‪ ,‬הפעם‬
‫בשונות המורפולוגית המופרזת שלהם ובנטייה שמאלית של האסימטריה‬ ‫מחוליה קדמית יותר‪ .‬אחרי שלא נשארו יותר חוליות סדוקות‪ ,‬חיבור‬
‫הקטע המחודש לגדם נשאר נתיק תמיד‪ .‬בניגוד לקצב האבלציה‪ ,‬שתלוי‬
‫הכיוונית המינורית שלהם (אפקט זליגמן) [‪.]1591‬‬ ‫באופן הקיטוע‪ ,‬קצב צמיחת הזנב המתחדש דומה לאחר שלושת אופני‬
‫בלי שים לב לגורמי אובדן הזנב‪ ,‬שיעור הזנבות השבורים והמחודשים‬ ‫הקיטוע‪ ,‬לפחות בשממית הבתים [‪ .]1524 ,1517‬מעניין שביחס למספר‬
‫באוכלוסייה הולך ומצטבר ככל שהפרטים מאריכים ימים‪ .‬לפיכך אפשר‬ ‫מינים אחרים של לטאות דווח קצב צמיחה מעוכב מאוד לאחר קיטוע‬
‫להעריך את גיל האוכלוסייה הממוצע מתוך שיעורי האוטוטומיה השנתי‬ ‫בין החוליות [‪ .]845‬ייתכן שהסיבה היא שכאן הקיטוע נעשה במספריים‬
‫ואולי במעיכת הרקמות‪ ,‬בעוד בשממית הבתים הזנב נקטע בתנועה חלקה‬
‫והכולל‪.‬‬ ‫של תער גילוח‪ .‬קצב הצמיחה תלוי בגורמים רבים‪ ,‬והוא נעשה איטי יותר‬
‫שיעור הזנבות השבורים והמחודשים באוכלוסייה מושפע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫באירועים חוזרים‪ .‬חשובים במיוחד אספקת המזון והטמפרטורה‪ .‬בניסויים‬
‫מלחץ הטריפה על האוכלוסייה ומאופיים של הטורפים — גנרליסטים‬ ‫שהוזכרו למעלה בדבר רגנרציה לאחר קיטוע ניסויי בין החוליות או בתוך‬
‫זנב מחודש‪ ,‬נשמרה אחידות התנאים בין קבוצות הניסוי האלה על ידי‬
‫או מתמחים בלטאות‪.‬‬ ‫אחזקתן במעורב באותם כלובים [‪ .]1524‬זה לא מנע פרסום ביקורת על‬

‫‪ 2.8‬אקולוגיה של החברה‬ ‫היעדר ויסות מלאכותי של הטמפרטורה [‪.]974‬‬
‫לאחר אובדן הזנב‪ ,‬מידת ההשקעה האנרגטית של הלטאה בהצמחת‬
‫‪ 2.8.1‬תחרות בין פרטים‬ ‫הזנב החדש והקצב של הרגנרציה בהשוואה להשקעה ברבייה ולהשקעה‬
‫בגדילת הגוף‪ ,‬תלויים בשיקולי כדאיות שונים במינים שונים ובגילים‬
‫הפרטים המשתייכים למין אחד (וזוויג אחד) הם בעלי מערכת‬
‫גנים משותפת‪ ,‬להוציא הבדלים אישיים פעוטים‪ .‬הם שותפים‬ ‫שונים [‪ .]1475‬יש גם שונות אינדיווידואלית ניכרת בקצב הרגנרציה‪.‬‬
‫לתכונות מורפולוגיות ופיזיולוגיות ויש להם אותם הצרכים‬
‫מהסביבה‪ .‬הם חיים בגומחה אקולוגית משותפת‪ ,‬כמו שנאמר‪:‬‬ ‫ניסוי נרחב‪ ,‬שכוון לאתר את הגורמים לשונות התוך־מינית‬
‫"מין אחד — גומחה אחת"‪ .‬אם הצרכים שלהם כוללים משאב‬ ‫המרובה בקצב צמיחת הזנב המתחדש‪ ,‬העלה חרס [‪ .]974‬לדעתי‬
‫מוגבל‪ ,‬אז ‒ עם כל היותם שותפים לעניין המשך קיום המין ‒‬ ‫מדובר בשונות טבעית‪ ,‬גנטית‪ ,‬במהירות הגדילה לרבות‬
‫הם נעשים מתחרים על המשאב המוגבל‪ .‬זאת מעבר לכך שקרוב‬ ‫התחדשות הזנב‪ .‬אחד הגורמים המשפיעים על קצב הצמיחה‬
‫לוודאי שתחרות על משאבים אלה קיימת בין המינים השונים‬ ‫של הרגנרט הוא מרחק מקום הקיטוע מבסיס הזנב‪ .‬לפי מחקר‬
‫השותפים למקום‪ .‬מתוך חיבור השיקולים של אקולוגיה ושל‬ ‫בשממית הערבה‪ ,‬ככל שהקיטוע קרוב יותר לבסיס כך הצמיחה‬
‫אבולוציה‪ ,‬נובע שהצרכים המכריעים משרתים את קיום המין‬ ‫מהירה יותר ובסופו של דבר החלק המחודש ארוך יותר‪ ,‬בהקבלה‬
‫ומבטיחים אותו‪ .‬הרי מין שהגנום שלו אינו מכתיב עדיפות זו‬
‫אינו שורד‪ .‬אך קיום המין פרושו קיום הפרטים המהווים את‬ ‫לאורך החלק שנקטע [‪.]85‬‬
‫לפעמים מתפתח זנב חדש מנקודת פציעה בזנב לטאה‬
‫המין ולפיכך חייבים להתמלא גם צורכי הפרט‪.‬‬ ‫בלי שהזנב המקורי ניתק‪ ,‬ומתקבל זנב ממוזלג (ראו תצלום‬
‫המשאב שההגבלה שלו שכיחה ביותר הוא המזון‪ .‬המזון של‬ ‫חומט גמד בתיאור המין)‪ .‬בתצלום זנב ממוזלג של חרדון מצוי‬
‫מין ‪ ,X‬המורכב מבעלי חיים שקטנים יותר מהמין ‪ X‬או צמחים‪,‬‬ ‫אפשר לראות שהזנב המקורי עוטה דורים של קשקשים קוצניים‬
‫הוא אומנם משאב מתחדש אך גם מתכלה‪ .‬המזון דרוש ל־‪ X‬לא‬ ‫ומנקודת שבר צמח זנב מחודש עוטה קשקשים זעירים (איור‬
‫רק לקיום הפרט‪ ,‬שהוא כאמור התשתית לקיום המין‪ ,‬אלא גם‬ ‫‪ .)58‬זהו מצב שונה מפיצול עמוד השדרה כתאונה בהתפתחות‬
‫ישירות לשם קיום המין כי הוא דרוש לשם יצירת הצאצאים‪.‬‬
‫כאן מתפתח מאזן רגיש וחיוני — ככל שאוכלוסיית ‪ X‬גדלה‬ ‫העוברית (ראו סעיף ‪.)2.6.7‬‬
‫ומצטופפת‪ ,‬כך המזון נצרך ועלול לכלות עד כדי סיכון שרידת‬ ‫כאמור למעלה‪ ,‬באמפיסבנות ובנחשים אין רגנרציה של‬
‫האוכלוסייה‪ .‬הבעיה חמורה כשמדובר במזון מן החי מאשר‬ ‫הזנב‪ ,‬אפילו במינים שבהם יש התאמה מבנית לאוטוטומיה‪.‬‬
‫כשמדובר במזון צמחי‪ .‬עם זאת‪ ,‬התחרות התוך־מינית על מזון‬ ‫לעומתם בספנודון מרובים הזנבות המחודשים כבלטאות [‪.]1324‬‬
‫מן החי ממותנת על ידי הבדלי גודל בין פרטים באוכלוסיית‬ ‫בתנינים יש מצב הנראה חריג ‒ אין סדקי אוטוטומיה אבל‬
‫‪ .X‬פרטים מבוגרים ופרטים צעירים אוכלים חיות בגדלים‬ ‫אם חלק מהזנב נקטע (למשל בנשיכה) חלה רגנרציה לפחות‬
‫שונים‪ ,‬ושכיח שהדבר מתבטא באכילת מינים שונים וכך הלחץ‬
‫על אוכלוסיית הנטרפים קטן בהרבה‪ .‬דוגמאות ניתנות בשער‬ ‫במידת מה [‪.]448‬‬
‫השלישי‪ .‬מפורסם ובולט השינוי האונטוגנטי במזון הנחשים‬
‫הצפעיים‪ .‬באלה שכיח שהבוגרים אוכלים מכרסמים בעוד‬ ‫‪ 2.7.4.3‬היבטים אוכלוסייתיים‬

‫הצעירים אוכלים לטאות‪.‬‬ ‫סביר ומקובל להניח שנוכחות או היעדר מערכת האוטוטומיה ורגנרציה‪ ,‬על‬
‫פרטיה האנטומיים והפיזיולוגיים‪ ,‬במשפחה או במין‪ ,‬התפתחו באבולוציה‬
‫הבדלי גודל גוף מתונים יותר שוררים ברוב המינים בין הזוויגים‪.‬‬ ‫בתור המצב המיטבי לאותם הטקסונים‪ .‬כמובן שמדובר תמיד במאזן‬
‫נדיר ששניהם בגודל זהה‪ ,‬אלא כרגיל זוויג אחד גדול מהשני‪ ,‬ולעיתים‬ ‫גומלין (‪ )trade-off‬בין הרווח והמחיר [‪ .]976 ,221‬הזכרנו למעלה כמה‬
‫השלכות (מחיר) בעבור הפרט המפעיל את המערכת‪ :‬אובדן אנרגיה‬
‫ישיר ועקיף ופחת כשירות רבייה (פיטנס) ישיר ועקיף‪ .‬פחת במעמד‬
‫החברתי תורם לשני התשלומים האלה שבכלל משולבים ביניהם‪ .‬מעבר‬