Page 68 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 68 - 5-Front 21-06-15‬‬ ‫‪68‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫כנראה תחומי מחיה גדולים יותר [‪ .]150‬במדברית העינונית נמצאו תחומי‬ ‫‪ 2.7.1.2‬השפעות על גודל האוכלוסייה‬
‫מחיה של ‪ 100‬עד ‪ 900‬מ"ר וההבדל בין זכרים (‪ 760‬מ"ר בממוצע) ובין‬
‫גודל האוכלוסייה ‒ לרבות יציבותה‪ ,‬הגדילה שלה או הקטנתה ‒ מבטא‬
‫נקבות (‪ 466‬מ"ר) לא היה מובהק‪ ,‬אולי בשל קטנות המדגם [‪.]1112‬‬ ‫מאזן בין גורמים רבים ושונים באופיים [‪ .]1441‬גודל התטולה או השגר‬
‫נידון במקצת בפרק ‪ .2.6.5‬כמקובל בכל עולם החי מספר הצאצאים‬
‫‪ 2.7.2‬אריכות ימים‬ ‫אפילו בשנה יחידה עולה פי כמה על מספר המבוגרים והיציבות נשמרת‬
‫הודות לתמותה רבתי של הצעירים‪ ,‬לרוב סלקטיבית (בררנית) ולעיתים‬
‫אריכות הימים היא נושא שכיח לשאלות מהציבור ומעניינת‬ ‫אקראית (ראו בהמשך)‪ .‬משך גדילת הצעירים עד לבשלות מינית ורבייה‬
‫במיוחד את החובבים‪ .‬לכאורה זו שאלה פשוטה המבקשת תשובה‬ ‫שונה מאוד במינים שונים‪ ,‬מחודשים עד שנים‪ ,‬ודווח במעטים מהמינים‪.‬‬
‫פשוטה שאינה מצריכה מחקר מסובך או ניסויים מבוקרים‪.‬‬ ‫לא נוכל לדון כאן באפשרויות לשינויי גודל האוכלוסייה על ידי הגירה‬
‫פנימה או זליגה החוצה‪ .‬השרידה‪ ,‬או אריכות הימים‪ ,‬תידון בפרק ‪2.7.2‬‬
‫לאמיתו של דבר השאלה מסובכת מבחינות אחדות [‪.]41‬‬
‫אם הכוונה היא לאריכות ימים בטבע‪ ,‬הרי יש גורמים רבים‬ ‫ואילו גורמי תמותה יידונו בפרק ‪.2.7.3‬‬
‫המשפיעים עליה‪ .‬בראשם תנאי קיום‪ ,‬כולל תחרות על מזון‬ ‫יש תופעה בולטת שעל איים דווקא מתקיימות אוכלוסיות צפופות‬
‫(ראו פרקים ‪ 2.8.1‬ו־‪ .)2.8.2‬טורפים ואויבים אחרים יידונו כאן‬ ‫במיוחד‪ ,‬לפחות של לטאות‪ .‬הפירוש השכיח והסביר הוא מיעוט של‬

‫בהמשך (פרק ‪.)2.7.3‬‬ ‫טורפים [‪.]1152b ,247‬‬

‫אף על פי שבזוחלים הגדילה נמשכת (אסימפטוטית) כל החיים‪ ,‬אי‬ ‫‪ 2.7.1.3‬ארגון חברתי וצפיפות האוכלוסייה‬
‫אפשר להסתמך פשוט על הגודל היחסי של הבוגרים לשם הערכת גילם‪.‬‬
‫אחד הסיבוכים הוא שבתנאי רעב חריגים או גם עונתיים‪ ,‬יכולה להתקיים‬ ‫זוחל יכול להיות נע ונד במרחבי הטבע (בהגבלה לבית הגידול‬
‫גם גדילה שלילית [‪ .]1648‬ברוב המינים השונות התוך־אוכלוסייתית בגודל‬ ‫המתאים)‪ ,‬כפי שמקובל למדי בין הצבים; או שהוא יכול לחיות‬
‫הגוף מושפעת בעיקר מקצב הגדילה לפני עונת הרבייה הראשונה [‪.]728‬‬ ‫במקום קבוע‪ ,‬וכך מרחב השיטוט שלו מוגבל לתחום מחיה אישי‪,‬‬
‫לקביעת גיל הפרטים באות בחשבון שתי גישות [‪ :]511‬הראשונה מבוססת‬ ‫כפי שנמצא במינים רבים של לטאות‪ .‬במקרה זה הוא עשוי‬
‫על מעקב אחר פרטים מסומנים‪ .‬השיטה הפשוטה של סימון ומעקב על‬ ‫לחיות בתחום מחייתו כבודד (או בודדת)‪ ,‬כזוג‪ ,‬או בקבוצה‬
‫ידי לכידות חוזרות יעילה למדי במינים החיים רק שנה או שנים מעטות‪,‬‬ ‫גדולה יותר בעלת ארגון חברתי מסוים‪ .‬עניין זה שונה לא רק‬
‫אבל עלולה לדרוש דורות של חוקרים בעבור מינים מאריכי ימים‪ .‬שיטה‬ ‫במינים שונים‪ ,‬אלא תלוי בתנאים העשויים להשתנות‪ ,‬ובעיקר‬
‫משוכללת יותר פותחה בעבור לטאות בעלות זנב אוטוטומי‪ ,‬ובייחוד‬ ‫צפיפות האוכלוסייה‪ :‬מינים רבים חיים בטבע בדרך כלל בזוגות‬
‫לשממיות‪ .‬לוכדים ממין מסוים בשטח מסוים מדגם גדול‪ ,‬בודקים אותן‬ ‫(קבועים או זמניים)‪ ,‬אבל אם מצופפים אותם במעבדה למטרת‬
‫ביחס למצב הזנב (מקורי או מחודש)‪ ,‬מסמנים כל אחת מהן‪ ,‬רושמים‬ ‫תצפיות וניסויים‪ ,‬הם מתארגנים בקבוצה שבה זכר שליט ו"סולם‬
‫ומשחררים‪ .‬אחרי שנה‪ ,‬בלכידה חוזרת באותו מקום‪ ,‬בודקים את המסומנות‬ ‫פיקוד" ברור‪ .‬אותו דבר קורה פה ושם בטבע בגלל צפיפות‬
‫הוותיקות ביחס למצב הזנב שלהן‪ .‬מתברר שאחדות שנרשמו קודם כבעלות‬
‫זנב מקורי‪ ,‬בינתיים‪ ,‬בתוך השנה‪ ,‬זנבן נשבר והתחדש‪ .‬מתוך זה מחשבים‬ ‫מקומית של האוכלוסייה ואולי גם בשל צפיפות זמנית‪.‬‬
‫את שיעור הפרטים המאבדים זנב בתוך שנה‪ .‬אם כך‪ ,‬ניתן לחשב מתוך‬
‫סך כול שיעור הזנבות המחודשים כמה שנים נצרכו לצבירת הנזק הזה‬ ‫מסיבה זו מחקר במעבדה של המבנה החברתי של זוחלים מלמד‬
‫לאוכלוסייה‪ ,‬כלומר מה הגיל הממוצע של האוכלוסייה הבוגרת [‪.]352‬‬ ‫לפעמים על כללי המשחק ההתנהגותיים יותר מאשר על המצב האקולוגי‪.‬‬
‫הגישה השנייה מעריכה את גיל החיות מנתונים אנטומיים של‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬למחקרים על הארגון החברתי בטבע יש ערך חלקי בלבד אם‬
‫הפרט‪ ,‬בדומה לטבעות שנתיות בגזע עץ או שפשוף שיניים ביונקים‬ ‫אינם מלווים בתיעוד של צפיפות האוכלוסייה‪ ,‬ושל התנאים האקולוגיים‬
‫(‪ .]375 ,374[ )skeletochronology‬בצבי יבשה‪ ,‬לפחות באזורים הממוזגים‬
‫לרבות ישראל‪ ,‬אפשר לספור טבעות גדילה שנתיות בכל לוח קרן של‬ ‫הקבועים והזמניים שמשמשים בסיס לאותה צפיפות‪.‬‬
‫השריון [‪ .]258a‬בכל הזוחלים אפשר לספור טבעות גדילה שנתיות בחתך‬ ‫שטח השוטטות האישי או תחום המחיה (‪ )home range‬של מיני‬
‫רוחב היסטולוגי באחת העצמות הארוכות‪ ,‬למשל באצבע קטועה‪ .‬התמונה‬ ‫לטאות עומד ביחס הפוך לצפיפות האוכלוסייה‪ .‬היחס ההפוך הוא רק‬
‫ההיסטולוגית אינה פשוטה ואחידה ויש ללמוד את פענוח הטבעות בכל‬ ‫מקורב כי מינים שונים מתירים מידה שונה של חפיפה בין תחומי מחיה‬
‫מין לחוד [‪ .]728‬שיטה זאת הופעלה בחקירת הכוח האפור במדבר קיזילקום‬ ‫שכנים‪ .‬קל לשער שתכונות רבות של הלטאה ושל הסביבה משתתפות‬
‫בקביעת גודל תחום המחיה‪ ,‬שעשוי להיות שונה מאוד אפילו בין מינים‬
‫[‪.]1373a‬‬ ‫שווי גודל מאותו הסוג‪ .‬למשל‪ ,‬בסוג ‪( Cnemidophorus‬משפחת‬
‫אריכות הימים האקולוגית בטבע‪ ,‬בלחץ גורמים מגוונים‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫‪ )Teiidae‬שהוא באמריקה המקביל המורפולוגי וכנראה גם האקולוגי‬
‫קצרה יותר מאריכות החיים הפיזיולוגית שאליה המין יכול להגיע בתנאים‬ ‫לשנוניות באזורינו‪ ,‬למין הטרופי ‪ C. lemniscatus‬תחומי מחיה של‬
‫מיטביים ומוגנים בשביה‪ .‬אך כמובן שגם בשביה אריכות הימים מותנה‬ ‫כ־‪ 40‬מ"ר‪ ,‬ובמין ‪ C. tigris‬מהאזור הממוזג תחומי המחיה הם בני‬
‫בשלל גורמים‪ .‬למשל‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬פרטים שמוחזקים בטמפרטורה גבוהה‬
‫יחסית‪ ,‬חיים פחות זמן מחבריהם שבטמפרטורה נמוכה יותר או שעות חום‬ ‫דונמים אחדים [‪.]1161c‬‬
‫מעטות יותר‪ .‬בהחלט לא כל הפרטים מגיעים למרב של המין‪ .‬בטבלאות‬ ‫בניתוח נתוני תחומי מחיה של מאות מיני לטאות נמצא שככלל לזכר‬
‫המשוות אריכות ימים בסקירות ובאנציקלופדיות בדרך כלל מוסרים על‬ ‫תחום מחיה נרחב מאשר לנקבה‪ .‬הוצע שממצא זה עשוי להיות כרוך‬
‫כול מין את המרב הידוע‪ ,‬ובצדק‪ .‬אם פרט זה הגיע בגן חיות מסוים לגיל‬ ‫בצורך שלו לפגוש נקבות ובכך להיות מחיר (השקעה) לרבייה‪ .‬בכל‬
‫זה‪ ,‬זאת עובדה‪ ,‬שאינה נפגמת על ידי פרט אחר שמת בגיל צעיר יותר‪.‬‬ ‫זוויג בנפרד תחום המחיה גדול במינים הטורפים (לרבות אינסקטיבורים)‬
‫אך כרגיל חסר נתון חשוב להבנת המרב‪ .‬כידוע מסטטיסטיקה‪ ,‬המרב הוא‬ ‫מאשר בצמחוניים ובאוכלי־כול‪ .‬בכול קבוצה גודל תחום המחיה עולה‬
‫(בין היתר) פונקציה של גודל המדגם‪ .‬אם הלטאה שהגיעה לגיל שמונה‬
‫היא אחת ממאות בנות מינה המוחזקות במכונים שונים‪ ,‬סביר שזה הישג‬ ‫בהתאם לגודל הגוף [‪.]1161c‬‬
‫בארץ‪ ,‬למשל‪ ,‬בחרדון המצוי הצפוני נמצאו (באזור מסוים) תחומי‬
‫מחיה ששטחם עד ‪ 250‬מ"ר לזכר (או למשפחה); לחרדון המצוי הדרומי‬