Page 66 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 66
Pg: 66 - 5-Back 21-06-15 66
חיי הזוחלים
מוצאים שונות במגוון ובשיעורים של חומרים הנקלטים מן בזוחלים מטילי ביצים ההתפתחות העוברית נמשכת עד ליצירת אבקוע
האם [.]1668 ,1414 שהוא מעין מבוגר זעיר (בסטיות מתבקשות) ועומד ברשות עצמו .הכלל
הוא שאין טיפול הורי ולפעמים יש אפילו קניבליזם מצד ההורים [,1514
ההשרצה התפתחה בקשקשאים [ ]1341ולא יכולה הייתה להתפתח ( ]1682איור .)50גם במינים שיש בהם מידה של טיפול הורי (כלומר
בצבים ובתנינים (וגם לא בעופות) כי בקבוצות אלה העובר זקוק לאספקת תנינאים) האבקועים מקבילים לצעירים עוזבי קן (בניגוד לחובשי קן)
סידן מקליפת הביצה כך שאי אפשר בלעדיה .ברוב הקשקשאים הסידן
של עופות ויונקים.
אגור בחלמון [.]1124 ,853
בהתפתחות העוברית של חולייתנים עלולות לקרות תאונות שונות:
אחד הטיפוסים הבולטים וחמורים הוא פיצול עמוד השדרה .פיצול קצהו
האחורי מוליך לזנב מפוצל או כפול .זאת תופעה שונה מזנב ממוזלג
של לטאה שאותו יוצרת רגנרציה בפציעה חלקית של זנב לטאה (סעיף
2.7.4.2ואיור .)58פיצול קצהו הקדמי של עמוד השדרה יוצר בעל חיים
דו־ראשי .בטיפול האדם יצור כזה עשוי לשרוד [ .]1514התופעה שכיחה
יחסית בנחשים [ .]1488a ,860בארץ נמצא פעם אבקוע דו־ראשי של
מניפנית מצויה [( ]1043dאיור .)51מקרה של תאומי סיאם נמצא במחקר
ישראלי ברבייה של צב היבשה המצוי [( ]924aאיור .)105
תהליך בקיעת האבקוע מן הביצה שונה קצת בסדרות השונות ולפי
מידת שיעור הסידן בקליפת הביצה .עוברי כל הזוחלים מצוידים ב"שן
ביצה" מיוחדת להבקעת קליפת הביצה מבפנים ,הבולטת קדימה מחוד
איור .51אבקוע דו־ראשי של מניפנית מצויה (,)Ptyodactylus guttatus איור .50שנונית השפלה ( ,Acanthodactylus schreiberiנקבה ממוזלגת זנב)
מצא הנק מיניס [.]1043d טורפת אבקוע בן מינה .צילמה בשביה :ד"ר אווה ארליך.1950 ,
איור 51א .תצלומי בקיעה )A( .חרדון מצוי (קליפת הביצה גלדנית וכפיפה); השינוי האבולוציוני מהטלת ביצים ללידת חיים (השרצה)
( )Bמניפנית אילתית (קליפת הביצה סידנית ושבירה) )D( )C( .צב–יבשה מצוי, אירע בקרב הקשקשאים בערך 100פעמים נפרדות ,וכיום בערך
חמישית מהמינים הם משריצים .המעבר הזה מתרחש בקלות כי
התחלת הבקיעה וסיומה .צילמו )A( :י"ל ורנר; (;Michael Rickert )B ממילא העובר מתחיל להתפתח בביצה הנמצאת בצינור הביצים
( )Cו־( )Dרן לפיד [.]924a של האם בזמן יצירת הקליפה .מרגע שהושלמה הקליפה הביצה
מוכנה להיות מוטלת אך ההטלה אינה אכופה .נקבה הרה עשויה
לעכב אותה עד למציאת מקום ותנאים מיטביים .מתפתחת
שונות בעיתוי ההטלה ולכן שונות במשך האינקובציה הנראה
לנו.
בנקבה שבהיריון נוצר מאזן גומלין בין הרווח לאם מזה
שתשתחרר מעומס הביצים שמסכן אותה על ידי האטת תנועתה
[ ,]1046ובין הרווח לצאצאים השוהים בעמדה מוגנת יחסית ותוך
כדי כך מובלים לטמפרטורות סביבה מיטביות להתפתחותם.
במינים אחדים התפתח מצב שהביצים מתעכבות זמן רב בגוף
האם ,כשגרה ,ומוטלות רק ימים מעטים לפני הבקיעה או אף
זמן קצר יותר (למשל בנחש עכן קטן ,ראו שם) .במקרים אלה
די בקליפה קרומית דקה .המשך התהליך האבולוציוני הוא
לידת חיים ,השרצה ( .]1341[ )ovoviviparityלמשל בחומט
נחושית עינונית (ראו שם) ,וראו תצלום ניתוח של נקבת חומט
פסים בהיריון ,איור .198
במינים המשריצים אין צורך שכבר מתחילת ההיריון תישא
האם את המטען השלם ,בצורת חלמון ,של העוברים הבשלים־
לעתיד .אכן בקרב המינים המשריצים יש נטייה אבולוציונית
לצמצם את כמות החלמון בביצה — שק החלמון של העובר —
ולהשלים את החסר על ידי קליטת חומרים מן האם .את הקליטה
הזאת עושה מפגש רקמות העובר עם רקמות האם ,כלומר שליה.
בקשקשאים מוצאים טיפוסים שונים של שליה ובהקשר לזה
