Page 67 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 67 - 5-Back 21-06-15‬‬

‫התדירשו הייסולכואה ‪67‬‬

‫האיסוף)‪ .‬החסרונות הם (‪ )1‬נזק רמיסה לשטח; (‪ )2‬כשהמבצע מתמשך‪,‬‬ ‫החרטום ונושרת לאחר בקיעת האבקוע‪ .‬בצבים‪ ,‬תנינים וספנודון‪ ,‬כמו‬
‫נזק לפרטים המעוכבים; ובייחוד (‪ )3‬אם השטח יחסית קטן והמבצע‬ ‫גם בעופות‪ ,‬זוהי יבלת קרנית מחודדת המכונה קרונקל (‪.)caruncle‬‬
‫יחסית ממושך‪ ,‬תגבור האוכלוסייה על ידי פלישה מן החוץ אל הגומחות‬ ‫אבל בקשקשאים ‒ לטאות ונחשים ‒ זוהי שן אמיתית‪ ,‬פרטית‪ ,‬מוגדלת‬
‫ובולטת קדימה מאמצע הלסת העליונה (פרימקסילה); היא קיימת גם‬
‫שהתפנו [‪.]932 ,915‬‬ ‫במינים משריצים‪ .‬רק בשממיות יש במקומה זוג שיניים זמניות כאלה [‪.]237‬‬
‫הגישה השלישית היא דגימה בשיטה של "לכידה־סימון־שחרור־‬ ‫בבקיעה מביצה גלדנית קליפה האבקוע חותך את הקליפה בשן הביצה‬
‫ולכידה חוזרת"‪ .‬ביום אחד לוכדים פרטים בשטח‪ ,‬מסמנים אותם בשיטה‬ ‫שלו [‪ ]1535‬בצורה כלשהי‪ ,‬ולפעמים בצורת דלת (איור ‪51‬א)‪ .‬מקליפה‬
‫הממזערת את הפוגענות ומשחררים בחזרה למקומותיהם‪ .‬לאחר כמה ימים‬ ‫סידנית נושרים שברים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬האבקוע גדול במידה מדהימה ביחס‬
‫או שבועות מעטים לוכדים בשטח את מרב הפרטים‪ .‬השלל כולל פרטים‬ ‫לביצה שבה היה מקופל היטב בתור עובר (איור ‪51‬א)‪ .‬ראו גם תצלום‬
‫מסומנים ופרטים חדשים‪ .‬מניחים שהיחס המספרי בין המסומנים ובין‬
‫כלל הפרטים שנכללו בשלל מבטא את שיעור המסומנים באוכלוסייה‪.‬‬ ‫אבקועים וביצים של המניפנית המצויה‪ ,‬איור ‪.153‬‬
‫על סמך היחס הזה מחשבים מתוך מספר הפרטים שבזמנו סומנו ושוחררו‪,‬‬
‫כמה פרטים יש באוכלוסייה ("ערך משולש")‪ .‬השיטה אידיאלית בעבור‬ ‫‪ 2.7‬האוכלוסייה ושרידתה‬
‫דגים בבריכה המתערבבים באקראיות‪ .‬בעבור זוחלים ביבשה השיטה‬
‫חשופה לשגיאות‪ ,‬בתלות במשך הזמן ולפחות להלכה‪ ,‬הנובעות מתמותה‪,‬‬ ‫‪ 2.7.1‬גודל האוכלוסייה‬
‫ילודה‪ ,‬הגירה החוצה ופלישה פנימה‪ .‬בהתאם‪ ,‬הוצעו שכלולים שונים‬
‫לנוסחת החישוב‪ .‬אפילו בלעדיהם זו כנראה השיטה הרצויה ביותר אך‬ ‫‪ 2.7.1.1‬מדידת גודל האוכלוסייה‬

‫בארץ כמעט לא יושמה‪.‬‬ ‫הביטוי "גודל האוכלוסייה" או סתם "האוכלוסייה" משמש בשני‬
‫להלן כמה ממצאים מן העולם‪ .‬בצבי ביצות באמריקה הצפונית נמצאה‬ ‫מובנים שונים‪ .‬הראשון‪ ,‬מספר הפרטים השייכים בכלל למין‬
‫לפעמים צפיפות שיא של ‪ 60‬פרטים לדונם (במין ‪Chrysemys picta‬‬ ‫המדובר (או לתת־מין‪ ,‬או לאוכלוסייה)‪ ,‬כלומר "הגודל הכולל‬
‫במישיגן וגם בפנסילבניה); במינים השונים שכיחות יותר צפיפויות של‬ ‫של האוכלוסייה"‪ .‬למשל‪ ,‬מדברים על שיקום הראם בטבע‬
‫בממלכת ערב הסעודית‪ ,‬ושמחים בדיווח שגודל האוכלוסייה‬
‫כרבע מזה [‪.]347‬‬ ‫הטבעית (מספר הפרטים בטבע) הגיע ל־‪ .1,000‬מושג זה של‬
‫בלטאות קשה לערוך השוואות בין מינים בשל עוצמת השונות‪ ,‬בתחום‬ ‫גודל האוכלוסייה חשוב במיוחד בהקשר לשמירת טבע‪ .‬ואילו‬
‫המין‪ ,‬ממקום למקום ומזמן לזמן‪ .‬אבל ברור שהצפיפויות הגבוהות ביותר‬ ‫המובן השני יבוא בהקשר הביולוגיה של המינים‪ ,‬ובייחוד‬
‫הן במיני אנוליס טרופיים‪ ,‬מאות אחדות לדונם‪ .‬בין הצפיפויות הנמוכות‬ ‫בזוחלים‪ .‬בהקשר זה חשוב ומקובל גודל האוכלוסייה ליחידת‬
‫ביותר נמצאות אלה של שני מיני כוח הנפוצים באפריקה (‪Varanus‬‬ ‫שטח מוגדרת‪ ,‬דהיינו צפיפות האוכלוסייה‪ .‬כמובן שבין שני‬
‫‪ ,)exanthematicus, V. niloticus‬פרט אחד לכל ‪ 100-20‬דונם וכן‬ ‫המובנים שורר יחס מתמטי‪ :‬למשל‪ ,‬מספר הפרטים הכולל‬
‫של חרדון הצב הצפון־אפריקני (‪ ,)Uromastyx acanthinurus‬משני‬ ‫שווה למספרם בשטח של דונם‪ ,‬כפול מספר הדונמים שבשטח‬
‫התפוצה של המין‪ .‬זאת כמובן בהנחה של צפיפות אחידה בכל‬
‫פרטים לדונם עד פרט אחד ל־‪ 1,000‬דונם‪.‬‬
‫הניגוד הזה מבטא עיקרון חשוב‪ ,‬והוא שבמין גדול הרווחים בין‬ ‫השטח‪ ,‬או שבחרנו דונם מייצג שבו הצפיפות ממוצעת‪.‬‬
‫הפרטים (והטריטוריות) גדולים יותר מאשר במין קטן‪ ,‬וכך צפיפות‬
‫האוכלוסייה שלו נמוכה יותר [‪ .]1666a ,441b‬אופן אחר לכימות הנוכחות‬ ‫למדידת צפיפות האוכלוסייה או להערכתה מקובלות מספר שיטות‬
‫של מין בשטח — שקילת הפרטים (שוקלים מדגם ומשתמשים בממוצע)‬ ‫בגישות שונות [‪ .]868‬הגישה השכיחה ביותר היא שיטת החתך (‪.)transect‬‬
‫וחישוב הביומסה ליחידת שטח ‒ מקובל לשם מטרות אקולוגיות שונות‪,‬‬ ‫החוקר צועד בשטח במסלול מסוים וסופר את הפרטים שהוא רואה‬
‫בטווח מוגדר משני צידי מסלולו‪ .‬התוצאות מושפעות כמובן מכישורי‬
‫כגון תזרים האנרגיה‪.‬‬ ‫החוקר‪ ,‬מהנראות של המין‪ ,‬ממבנה השטח‪ ,‬מתנאי התאורה ומגורמים‬
‫בארץ כמעט אין נתונים על ביומסה של זוחלים‪ .‬בסקירת ספרות‬ ‫המשפיעים על פעילות המין הנחקר‪ :‬העונה‪ ,‬השעה‪ ,‬משתני אקלים כגון‬
‫נרחבת באמריקה הצפונית [‪ ]831‬נמצאו הערכים המרביים הבאים לקבוצות‬ ‫הטמפרטורה ועוד‪ .‬השיטה הזאת‪ ,‬המבוססת על היתקלות (‪,)encounter‬‬
‫אקולוגיות‪ ,‬בק"ג לדונם‪ :‬צבים צמחוניים‪ ;58.4 ,‬צבים אומניבוריים‪;28.3 ,‬‬ ‫ראויה לשימוש‪ ,‬יחסית‪ ,‬לשם השוואות פנימיות בתוך אותו המחקר‪ ,‬כגון‬
‫צבים טורפים‪ ;10 ,‬לטאות צמחוניות על איים‪ ;2.7 ,‬לטאות צמחוניות‬
‫על היבשת‪ ;0.4 ,‬לטאות טורפות על איים‪ ;2.3 ,‬לטאות טורפות על‬ ‫השוואה בין שנים שונות‪.‬‬
‫היבשת‪ ;0.55 ,‬נחשים‪ ;0.5 ,‬ואילו הספנודון‪ .25 ,‬בהשוואה גיאוגרפית‬ ‫שיטה אחרת‪ ,‬המבוססת גם היא על ההיתקלות ואפשרית רק בתנאי‬
‫של אוכלוסיות צבים אקווטיים בין דרום ארצות הברית לצפונה [‪,]399‬‬ ‫קרקע מסוימים‪ ,‬היא ספירת עקבות‪ :‬ובייחוד על "שביל טשטוש" המנוקה‬
‫הן בהשוואות תוך־מיניות הן בהשוואת הגילדה כמכלול‪ ,‬נמצא שבדרום‬ ‫בזמן מסוים מעקבות קודמים‪ .‬ברור שהתוצאות תלויות בכישורי הצופה‬
‫צפיפות האוכלוסייה (פרטים לדונם) הייתה כמעט כפולה מזו שבצפון‬ ‫לעומת נראות העקבות ומבטאות במידה רבה את הפעילות התנועתית של‬
‫הפרטים [‪ ]323‬מבחינת הצורך להתחשב במשך הזמן שבו נצברו העדויות‪.‬‬
‫וגם הביומסה הייתה רבה יותר‪.‬‬
‫בשני מיני חרדון אפריקניים הדומים לחרדון המצוי (‪Agama agama,‬‬ ‫דומה לה השיטה של ספירת פרטים דרוסים על הכביש‪.‬‬
‫‪ )A. atra‬נמצאו צפיפויות של ‪ 35-5‬פרטים לדונם‪ .‬זהו סדר גודל שכיח‬ ‫גישה אחרת הנראית על פניה אמינה ביותר מבוטאת בשיטת המפקד‪.‬‬
‫בלטאות‪ .‬במקרה היחיד שנחקר בארץ כהלכה‪ ,‬המדברית העינונית‪ ,‬נמצאה‬ ‫משתדלים לאסוף את כל הפרטים מתוך שטח נבחר‪ ,‬ומחזיקים אותם‬
‫צפיפות שיא עונתית בקיץ‪ 24 :‬לטאות לדונם [‪ .]1112‬צפיפות האוכלוסייה‬ ‫במכלים‪ .‬בימים הבאים חוזרים על הפעולה עד שאין מוצאים פרטים‬
‫של הנחשים‪ ,‬שכולם טורפים ובחלקם טורפים משניים‪ ,‬בדרך כלל נמוכה‪,‬‬ ‫נוספים‪ ,‬ואז סופרים את שנאספו ומשחררים אותם (רצוי בסמיכות לנקודות‬
‫כגון פרט אחד ל־‪ 300‬דונם במין אסיאתי של חנק‪ ,‬פרט לעשרה דונם‬
‫בנחש המים (נבדק באירופה)‪ .‬צפיפויות חריגות של ‪ 80-30‬פרטים לדונם‬
‫נמצאו בכמה זעמניים קטנים באמריקה הצפונית‪ .‬בארץ אין נתונים‬
‫מספריים אבל ידוע שביישובים חקלאיים יש אוכלוסיות צפופות במיוחד‬
‫של הצפע המצוי [‪ ,]1023‬שכנראה אינן מצטמצמות בעקבות ההריגה‬

‫השיטתית‪.‬‬