Page 64 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 64 - 4-Front 21-06-15‬‬ ‫‪64‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫במין מסוים בלי לפרט באיזו טמפרטורה נמדדו הנתונים‪ .‬לביצים‬ ‫קבוע תורשתית‪ ,‬שממיתיים‪ ,‬למין גדול יותר יש ביצים גדולות יותר (איור‬
‫של כל מין יש טווח מסוים של כל הגורמים‪ ,‬ובייחוד טמפרטורה‬ ‫‪ ;)66‬אבל אין זה ברור‪ ,‬ושרוי במחלוקת‪ ,‬אם בתחום המין לנקבה גדולה‬

‫ולחות‪ ,‬שדרוש או מיטבי (מועדף) להתפתחותן [‪.]900 ,458‬‬ ‫יותר יש ביצים גדולות יותר‪.‬‬
‫במינים שתפוצתם רחבה אפשר להבחין בשונות גיאוגרפית בתכונות‬
‫לטמפרטורה השפעות חזקות שונות על שיעור הבקיעה‪ ,‬קצב‬ ‫של גודל הביצה וגודל התטולה או השגר והמאזן ביניהם‪ .‬סקר נרחב של‬
‫האינקובציה והתפתחות העובר‪ .‬בצב רך הסיני ‪Pelodiscus sinensis‬‬ ‫השונות הגיאוגרפית במשתני הרבייה של הזוחלים של אמריקה הצפונית‬
‫(מין גדל־תטולה) נמצא שיעור בקיעה מרבי‪ ,96.6% ,‬באינקובציה ב־‪28‬‬ ‫(שלמעשה נערך ביוזמתי) הראה שבדרך כלל קיימת שונות כזאת אבל‬
‫מ"צ‪ .‬אך בטמפרטורות נמוכות יותר שיעור הבקיעה הלך וירד‪ :‬ב־‪ 24‬מ"צ‪,‬‬ ‫לא במגמה אחידה‪ .‬ברוב המינים התטולות גדולות יותר בצפון וכן גם‬
‫‪ ;81.5%‬הוא הדין בטמפרטורות גבוהות יותר‪ :‬ב־‪ 34‬מ"צ רק ‪.]855[ 68%‬‬ ‫במעלה ההרים‪ ,‬אך במקרים אחרים השינוי הגיאוגרפי הוא הפוך‪ .‬לעיתים‬
‫במחקר אחר במין זה נמצאו שיעורי בקיעה נמוכים יותר‪ .‬בטמפרטורות‬ ‫ההבדלים בין אוכלוסיות נראים כנובעים מזה שבאזורים הקרירים יותר‪,‬‬
‫הקיצוניות (הנמוכה והגבוהה) שיעור האבקועים המתים בקליפתם היה‬ ‫בגלל קוצר העונה‪ ,‬הנקבות מטילות רק תטולה אחת בשנה‪ ,‬לעומת שתיים‬
‫גבוה במיוחד‪ .‬יתר הביצים מחציתן התקלקלו עם אילוח פטריות‪ ,‬ובמחציתן‬
‫באזורים החמים יותר [‪.]553‬‬
‫מתו אבקועים שנראו בשלים לבקיעה [‪.]489‬‬ ‫בנפרד מן השונות המרחבית (הגיאוגרפית) במשתנים של הרבייה‪,‬‬
‫להלן דוגמאות אחדות למשך האינקובציה של ביצים בטמפרטורות‬ ‫שהיא סדירה יחסית‪ ,‬יש שונות טמפורלית (בממד הזמן) שאינה סדירה‬
‫שונות (לפי מחקרים קפדניים שונים)‪ .‬בצב היבשה האירופי ‪Testudo‬‬ ‫אבל מוסדרת‪ .‬מקודם דנו בהשפעת ציר הזמן בחיי הנקבה‪ ,‬עם גדילתה‪.‬‬
‫‪ ,hermanni‬ב־‪ 26-25‬מ"צ‪ 83-82 ,‬ימים; אך ב־‪ 34-29‬מ"צ‪ ,‬רק ‪58-56‬‬ ‫אבל בלי לוח זמנים סדיר הרבייה מושפעת מאוד מן התנאים הסביבתיים‬
‫ימים‪ .‬במניפנית האילתית ‪ ,Ptyodactylus hasselquistii‬ב־‪ 28‬מ"צ‪,‬‬ ‫המשתנים משנה לשנה‪ .‬יש מינים שיובש מופרז מונע מהם מציאת מקומות‬
‫‪ 104-98‬ימים; אך בשתי מעלות יותר‪ 30 ,‬מ"צ‪ ,‬רק ‪ 96-75‬ימים (השוו‬ ‫הטלה מתאימים‪ ,‬או מונע מן הביצים להתפתח עד לבקיעה‪ .‬בלטאות‪,‬‬
‫לנתוני המניפנית המצויה בשער השלישי)‪ .‬בחרדון הצב הצפון־אפריקני‬ ‫בייחוד במדבר ובספר המדבר‪ ,‬שכיחה מאוד התופעה שבשנה גשומה‬
‫‪ Uromastyx acanthinurus‬ב־‪ 28‬מ"צ‪ 128-96 ,‬ימים; אך ב־‪ 34‬מ"צ‪,‬‬ ‫התטולות גדולות יותר‪ ,‬כי ריבוי הגשם מצמיח צומח עשבוני עשיר יותר‬
‫‪ 84-72‬ימים‪ .‬באיגואנה הירוקה ‪ ,Iguana iguana‬ב־‪ 28‬מ"צ‪ 120 ,‬ימים;‬ ‫שמאפשר שגשוג של אוכלוסיות החרקים‪ ,‬כלומר ללטאות זמין מזון רב‬
‫אך ב־‪ 32‬מ"צ רק כ־‪ 68‬ימים‪ .‬לבסוף בנחש הפיתון האוסטרלי ‪Liasis‬‬ ‫יותר [‪ .]866 ,205b‬גם בארץ התנסינו במדברית העינונית שבנגב‪ ,‬שם גודל‬
‫‪ childreni‬ב־‪ 28‬מ"צ‪ 66-54 ,‬ימים ואילו ב־‪ 30‬מ"צ‪ 49-41 ,‬ימים‪.‬‬ ‫התטולה לעיתים קרובות שתיים–שלוש ביצים‪ .‬אבל באזור יריחו בשנה‬
‫משרעת השונות בטווח הזמן שמפורטת בחלק מהמחקרים (באחרים נמסר‬ ‫גשומה ובנוף ירוק כל הנקבות שבדקנו הכילו שש ביצים [ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪.‬‬
‫הממוצע) בוודאי נובעת בחלקה מהשפעות שונות בלתי מבוקרות וגם‬ ‫ככלל‪ ,‬נקבות הזוחלים מטילות את הביצים במקום מוגן ככל האפשר‬
‫מתוך שונות אינדיבידואלית בקצב התפתחות‪ ,‬אבל בחלקה היא נובעת‬ ‫מן הסכנות של טריפה‪ ,‬התייבשות (שלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ביצי רוב הקשקשאים‬
‫משונות בשלב שאליו כבר הגיעה התפתחות העובר בעת הטלת הביצים‬ ‫רגישות [‪ ,)]458‬שרפה‪ ,‬הצפה וסטיות טמפרטורה מופרזות‪ .‬פתרון שכיח‬
‫(ראו להלן בסעיף ‪ .)2.6.7‬נוסף על כך יש בזוחלים מגוון מנגנונים של‬ ‫הוא קבירתן בגומה עמוקה בקרקע‪ .‬הרי שכבת האדמה ממתנת מאוד את‬
‫עיכוב‪ ,‬הפסקה בהתפתחות העובר‪ ,‬לפני או אחרי ההטלה‪ ,‬בין שכשיטה‬ ‫התנודות היממתיות של הטמפרטורה‪ .‬למשל בירושלים‪ ,‬בקיץ‪ ,‬בעומק‬
‫סדירה במין (למשל‪ ,‬ראו בתיאור הזיקית) ובין שכמענה לצורכי הזמן‬ ‫‪ 15‬ס"מ‪ ,‬ההפרש בין המקסימום היומי והמינימום בלילה הצטמצם לכ־‪5‬‬
‫מ"צ [‪ .]9‬בחלק מתיאורי המינים בשער השלישי ניתן קצת מידע על‬
‫והמקום [‪.]1213‬‬ ‫התנהגות ההטלה‪ .‬בארץ עונת ההטלה היא בעיקר מאמצע האביב עד‬
‫בשנים האחרונות מתרבות העדויות שהטמפרטורה (ואולי משתנים‬ ‫אמצע הקיץ‪ ,‬והפרטים שונים לפי המין והמקום‪ .‬העיקרון הוא שלפני‬
‫סביבתיים נוספים) בזמן ההתפתחות העוברית‪ ,‬משפיעה על האבקוע‪,‬‬ ‫ההטלה הנקבה צריכה זמן אחרי הגיחה ממנוחת החורף כדי לצבור חומרים‬
‫המורפולוגיה שלו והתפקוד שלו‪ ,‬כאמור למעלה בסוף סעיף ‪.1.2.1.3‬‬ ‫בעבור הביצים‪ ,‬והאבקועים צריכים זמן בין הבקיעה למנוחת החורף כדי‬
‫מכאן שנקבה שמווסתת את טמפרטורת ההתפתחות של צאצאיה — אם‬
‫בהתנהגותה בהיריון ואם בבחירת מקום הטלה — משפיעה על המבנה‬ ‫להיזון ולהתחיל לגדול‪.‬‬
‫והתפקוד שלהם [‪ .]1349‬הדגרת ביצי הנחש ‪Pituophis melanoleucus‬‬ ‫במינים שונים של זוחלים יש מושבות דגירה או משטחי הטלה קיבוציים‬
‫בטמפרטורות שונות הראתה שטמפרטורת האינקובציה פועלת כעין‬ ‫המשמשים לאורך זמן (‪ ,)rookery‬בדומה למוכר מעופות ים‪ .‬בזוחלים‬
‫אקלום‪ :‬אבקועים שגודלו בטמפרטורה גבוהה יותר מיהרו להתנשל‬ ‫משוער אך לא מוכח שהתופעה נגרמת מאחר שהנקבה חוזרת להטיל‬
‫בהשוואה לאלה שגודלו בטמפרטורה נמוכה יותר (בלי קשר לטמפרטורות‬ ‫במקום שבו נולדה‪ ,‬מקום שהוכחו התאמתו והצלחתו‪ .‬ראו פרטים בתיאורי‬
‫צבי הים‪ ,‬התנין‪ ,‬שממיות (שממית הבתים והמניפניות) והזעמן הזיתני‪.‬‬
‫למעשה) [‪.]341‬‬ ‫סביר שהתופעה כללית או נרחבת אבל הן שיעור המימוש והן שיעור‬

‫השפעה מיוחדת של הטמפרטורה על עוברי חלק ממיני‬ ‫ההיתקלות (שלנו) משתנים לפי התנאים‪.‬‬
‫הזוחלים היא קביעת הזוויג‪ .‬בעוד בכמה ממיני הזוחלים‬
‫הזוויג של הפרט נקבע בזמן הפריית הביצה‪ ,‬הודות להימצאות‬ ‫‪ 2.6.6‬אינקובציה וקביעת הזוויג‬
‫כרומוזומי זוויג בזכר (‪ )Y ,X‬או בנקבה (‪ ,)W ,Z‬הרי במינים‬
‫אחרים הזוויג אינו נקבע באופן גנטי‪ ,‬אלא בהשפעת הטמפרטורה‬ ‫קליפת הביצה חדירה למעבר גזים ומים ולפיכך הביצה והעובר‬
‫תוך כדי התפתחות העובר (‪temperature sex determination‬‬ ‫מושפעים מגורמים רבים‪ :‬חמצן‪ ,‬פחמן דו־חמצני‪ ,‬לחות הקרקע‪,‬‬
‫‪ .]1459 ,846[ )= TSD‬השפעת הטמפרטורה על זוויג העובר‬ ‫לחות האוויר‪ ,‬תנודות פיזיות ושינוי תנוחה‪ ,‬מיקרואורגניזמים‪,‬‬
‫נעשית בתקופה מוגדרת — בערך בשליש האמצעי של תקופת‬ ‫ובייחוד טמפרטורה‪ .‬לטמפרטורה השפעה חזקה על היבטים‬
‫ההתפתחות העוברית [‪ .]340‬בעיקרון‪ ,‬התופעה שהטמפרטורה‬ ‫שונים של העובר ובייחוד על הצלחת ההתפתחות ושיעור‬
‫הסביבתית היא שקובעת זוויג של זוחל בזמן התפתחות העובר‪,‬‬ ‫הבקיעה‪ ,‬ועל משך האינקובציה‪ .‬השפעות אלה חזקות עד כדי‬
‫מעוררת דאגה‪ :‬מה יעלה בגורל אוכלוסיות כאלה אם ישתנה‬ ‫כך‪ ,‬שאין כל טעם לציין את שיעור הבקיעה או משך האינקובציה‬

‫האקלים ויוכל להתפתח רק זוויג אחד [‪?]1055‬‬