Page 59 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 59

‫‪Pg: 59 - 4-Back 21-06-15‬‬

‫תונושו הרוצ ‪,‬לדוג ‪59‬‬

‫מעבר לדו־פרצופיות בגודל הגוף וחלקיו בולטת לעינינו הדו־‬                   ‫איור ‪ .44‬אורך זנב יחסי בנחש המים (‪ :)Natrix tessellata‬השונות הזוויגית‬
‫פרצופיות בצבעים‪( dichromatism ,‬ראו גם בסוף סעיף ‪.)2.2.3.3‬‬                                 ‫שונה מצפון (‪ )A‬ומדרום (‪ )B‬למעלת הרוחב ‪.]1620[ N32º‬‬
‫זאת נדירה בצבים ובנחשים אבל שכיחה בלטאות‪ .‬בארץ היא מפותחת‬
‫בייחוד בחרדוניים (ובאמריקות באיגואניים)‪ ,‬בלטאיים ובמינים הפחות‬         ‫גדול בזכר קשה לדעת אם היתרון התזונתי הוא הגורם להתפתחות הדו־‬
‫ליליים של שממיתיים — בארץ בייחוד במניפנית הגלילית‪ .‬בחומטים‬             ‫פרצופיות בגודל הראש‪ ,‬או שהיתרון הזה הוא רווח צדדי מהגדלת לסתות‬
‫התופעה נדירה‪ :‬בארץ היא נמצאת בחומט המנומר הצפוני בלבד‪ ,‬כפי‬
‫הנראה‪ .‬חלק מן ההבדלים בצבע בין זכר לבין נקבה הם הבדלים קבועים‬            ‫בגלל תפקידן בקרבות בין זכרים או בהחזקת נקבות בזמן ההזדווגות‪.‬‬
‫בכל ימות השנה‪ ,‬למשל נימור לעומת פספוס בלטאת עינחש; ואחרים‬              ‫איבר חיוני שטיב תפקודו מושפע מאוד מגודלו המוחלט הוא‬
‫מופיעים באופן פיזיולוגי בעונת הרבייה או אפילו בתוכה רק באופן זמני‪,‬‬     ‫העין‪ .‬גודל העין קל למדידה אמינה מבחוץ (בלי ניתוח) בזוחלים חסרי‬
                                                                       ‫עפעפיים — שממיות ונחשים‪ ,‬ולכן נחקר בקבוצות אלה‪ .‬בשממיות‬
                                ‫כגון הצבע הכחול של חרדון סיני זכר‪.‬‬     ‫אושר שאם עורכים רשימה של מינים לפי סדר גודל העין היחסי של‬
‫לעיתים קרובות נראה לנו שהזכר צבעוני ובולט יותר ושהנקבה‬                 ‫המינים‪ ,‬אזי אותו הסדר נשמר אם מודדים את קוטר העין מבחוץ ואם‬
‫מוסווה יותר; אך יש גם מקרים הפוכים‪ .‬הכלל שהנקבה המתבגרת נוטה‬           ‫מנתחים את הראש ומודדים את קוטר גלגל העין השלם‪ .‬בנחשים‪ ,‬ובמידה‬
‫לשמר יותר את צבעוניות הצעיר והזכר בהתבגרותו משנה את צבעיו‬              ‫מסוימת גם בשממיות‪ ,‬הזוויג הקטן יותר נוטה לשמור על גודל מוחלט‬
‫גורם לפעמים לכך שהנקבה "קונטרסטית" והזכר "דהוי"; למשל בחרדון‬           ‫של העין הדומה לזה בזוויג הגדול‪ .‬לפעמים הדבר קורה הודות להגדלה‬
                                                                       ‫אלומטרית של ראש הזוויג הקטן תוך איזומטריה של מבנה הראש;‬
                               ‫החולות (ראו דוגמאות בשער השלישי)‪.‬‬       ‫לפעמים מדובר בהגדלה אלומטרית של העין בתוך הראש‪ ,‬ולפעמים‬
‫התפתחות הדו־צבעוניות הזוויגית‪ ,‬בין קבועה כגון בלטאיים ובין‬
‫זמנית כגון בחרדוניים‪ ,‬מותנית בהורמונים ובמספר מחקרים הוכח הדבר‬                                                        ‫משולבות שתי הדרכים‪.‬‬
‫בניסויים שבהם הופעלו שיטות כריתה והזרקה [‪ .]425 ,411‬הודות לניסויים‬     ‫ההבדל הזוויגי בגודל הגוף מתפתח בהדרגה תוך כדי גדילה מגיל צעיר‪,‬‬
‫בשיטות שונות‪ ,‬לרבות צביעת הלטאות והפעלת מודלים צבעוניים‪ ,‬ברור‬          ‫המתנהלת בקצב שונה בזכרים ובנקבות [‪ .]552‬הוא הדין בפרופורציות של‬
‫שהצבעים משמשים לזיהוי תוך־מיני נכון של הזוויג [‪ .]411‬במקרים‬            ‫הראש‪ ,‬הגפיים והזנב‪ .‬ההבדל הולך ומתפתח עם הגדילה שהיא אלומטרית‬
‫מסוימים מתקבל הרושם שצבעי הזכר תואמים את עקרון ההכבדה של‬               ‫(שונה בעוצמתה‪ ,‬כלומר במהירותה‪ ,‬בכיוונים או אזורים שונים‪ ,‬וראו סעיף‬
‫זהבי [‪ :]1683‬הזכר הצבעוני וגם הבולט בהתנהגותו אכן נמצא בסכנת‬           ‫‪ .)2.5.3.3‬בצעירים בדרך כלל קשה להבדיל בין הזוויגים לפי הפרופורציות‪.‬‬
‫טריפה מוגברת בהשוואה לנקבה המוסווה יותר [‪ .]1403‬זכר שליט של‬            ‫בכל זאת בשנונית הנחלים הישראלית דווח מצב נדיר יחסית שההבדל‬
‫חרדון מצוי הניצב בעמדה בולטת על סלע‪ ,‬ושצבע גופו שחור בניגוד‬            ‫הזוויגי באורך היחסי של הזנב ניכר כבר בצעירים ונשאר יציב במשך‬
‫לצבע הסלע ולמרות חום היום‪ ,‬כאילו מכריז (כלפי הנקבות) על עליונותו‬
‫וכושרו לעמוד בקשיים וסכנות‪ .‬לפי ארבל הוא אפילו מאיים על טורפים‬                             ‫הגדילה [‪ .]1313a‬ייתכן שהמצב הזה אופייני לסוג‪.‬‬
                                                                       ‫בלטאות יש איבר אחד שמידת התפתחותו יכולה להיחשב לתכונה‬
                                    ‫בקידות כלפיהם במקום לברוח [‪.]6‬‬     ‫זוויגית משנית‪" :‬נקבוביות הקוליות" ודומיהן‪ ,‬שעל פי רוב מפותחות יותר‬
‫סקרנות מיוחדת מעוררים מקרים של שונות גיאוגרפית חזקה בדו־‬               ‫בזכר או נמצאות בזכר בלבד‪ ,‬ונידונו בסעיף ‪( .2.2.1.1‬פרטים נוספים‬
‫צבעוניות הזוויגית‪ .‬בחומט המנומר הדרומי אין דו־צבעוניות זוויגית‬
‫כפי שישנה בצפוני‪ .‬בלטאה הזריזה‪ ,‬באוכלוסייה של הרי יהודה הזוויגים‬                                 ‫יובאו עבור המינים השונים בשער השלישי‪).‬‬
‫ניכרים (בנוסף לגודל הגוף וגודל הראש) בצבע הגרון‪ ,‬לפחות בעונת‬
‫הרבייה‪ :‬גרון הזכר ירוק־כחול וגרון הנקבה ירוק־צהוב‪ .‬אבל באוכלוסייה‬
‫שבחוף הצפוני־מערבי של הכנרת גרון רוב הנקבות ירוק־כחול (או כחול)‬
‫כצבעו בזכרים [‪ ,]296‬ואילו בגליל העליון ובחרמון הגרונות לבנים‪,‬‬
‫בזכרים כבנקבות‪ .‬אם ההבדל הזוויגי בצבע הגרון מועיל בזיהוי תוך־מיני‬
‫באוכלוסייה אחת‪ ,‬קשה להבין כיצד הוא מיותר באוכלוסייה אחרת‪ .‬במין‬
‫אירופי מהסוג ‪ Lacerta viridis‬נמצא שצבע הכלולות של גרון הזכר‬
‫כולל רכיב על־סגול חזק‪ :‬האות הזה מושך את הנקבות וגם מכתיב את‬

                            ‫התוצאה בהתמודדות הזכרים [‪.]1060 ,204‬‬

                 ‫‪ 2.5.3.6‬דו־תפקודיות זוויגית‬

‫הבדלים בין הזוויגים קיימים גם בתחומי התפקודים — דו־‬
‫תפקודיות זוויגית (‪ .)sexual diergism‬שכיח למדי שנקבות‬
‫מווסתות טמפרטורת גוף שונה‪ ,‬לרוב קצת יותר גבוהה‪ .‬סביר‬
‫שהדבר קורה בהקשר להיריון [‪ ]1560 ,1‬אבל כנראה שאפשרי‬

                                   ‫גם בלעדיו [‪.]810b ,637b‬‬

‫בהתנהגות השיחור לטרף של לטאות קורה שהנקבות פעילות (נעות)‬
‫יותר מהזכרים [‪ ;]1629 ,125‬ובמין מהחרדוניים במדבריות אסיה התנהגות‬
‫זו מגיעה לקיצוניות שבה הזכר צד בשיטת המארב‪ ,‬בעוד הנקבה מחפשת־‬
‫פעילה [‪( ]125‬במיני החרדוניים שבישראל העניין לא נחקר)‪ .‬העובדה‬
‫שבמינים רבים של לטאות בזכרים יש שיעור גבוה יותר מאשר בנקבות‬
‫של זנבות מחודשים‪ ,‬המעידים על אירוע אובדן זנב‪ ,‬עשויה לשקף הבדל‬

                                                     ‫התנהגותי [‪.]1527‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64