Page 57 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 57

‫‪Pg: 57 - 4-Front 21-06-15‬‬

‫תונושו הרוצ ‪,‬לדוג ‪57‬‬

‫לפיכך הכרת השונות במין פירושה העמקת הבנת הביולוגיה‬                       ‫שזנבם נשבר הם במידה רבה חריגים העומדים בשולי השונות המורפולוגית‪.‬‬
‫שלו‪ .‬סוג של שונות שחשוב במיוחד לסיסטמטיקה הוא השונות‬                                                     ‫התופעה הזאת נקראת "אפקט זליגמן"‪.‬‬
‫הגיאוגרפית‪ .‬שכיח שזאת פועלת כבסיס להתפצלות תת־מינים‪,‬‬
‫שהם בעצם "ענפים גיאוגרפיים" של המין‪ .‬ישראל אומנם‬                               ‫‪ 2.5.3.3‬שונות אונטוגנטית ופילוגנטית‪:‬‬
‫משתרעת על שטח קטן מאוד‪ ,‬אבל השטח כה מגוון מבחינה‬                                                 ‫איזומטריה ואלומטריה‬
‫אקלימית ומבחינה אקולוגית‪ ,‬שאפשר לצפות לתופעה כללית‬
‫של שונות גיאוגרפית בזוחלים‪ ,‬אפילו בתוך תחומי הארץ‪,‬‬                       ‫עד כה עסקנו בשונות בבוגרים‪ .‬אך בשטח פעילים ומתפקדים‬
‫ובייחוד לאורך הציר צפון–דרום‪ .‬השיקול הזה מעצים ומחריף‬                    ‫גם צעירים ואנו נתקלים גם בהם‪ .‬תכונות נספרות (‪meristic‬‬
‫את הכלל שכל זוחל‪ ,‬גופה‪ ,‬תצלום או תצפית הם בעלי ערך‬                       ‫‪ ,)characters‬כגון מספרי קשקשים או מספרי חוליות עמוד‬
‫ותורמים למדע‪ ,‬בעיקר אם הם מלווים ברישום מדויק של מקום‬                    ‫השדרה‪ ,‬נחשבות לתורשתיות ויציבות מן הלידה‪ .‬אבל תכונות‬
                                                                         ‫נמדדות (‪ )mensural characters‬עשויות להשתנות עם גדילת‬
       ‫האיסוף או האירוע (עם העיתוי ושם האחראי למידע)‪.‬‬                    ‫הפרט תוך כדי שינוי הפרופורציות בתוכו‪ ,‬אם הגדילה אינה‬

‫במקרים אחדים השונות הגיאוגרפית של מין בתחום ישראל כבר‬                                                     ‫איזומטרית אלא אלומטרית‪.‬‬
‫מבוטאת מזמן בתת־מינים מוכרים ובעלי שמות — בעיקר בתת־מין‬                  ‫אם האיבר שבו אנו מתעניינים גדל בהשוואה לכלל הגוף‬
‫צפוני‪ ,‬ים תיכוני ובתת־מין דרומי‪ ,‬מדברי‪ .‬דוגמאות ידועות הן החרדון‬         ‫(או בסיס השוואה אחר)‪ ,‬זוהי אלומטריה חיובית‪ .‬דוגמה נאה‬
‫המצוי (איורים ‪ )117 ,113 ,13‬וחומט מנומר (איורים ‪ .)191 ,190‬שלושת‬         ‫היא החרטום — קטע הראש שקדמית לעין — של נחש צעיר‪,‬‬
‫מיני השממיות מהסוג מניפנית נחשבו בעבר לתת־מינים עד שנמצא‬                 ‫שמתארך עם הגדילה (איור ‪ .)41‬אבל אם האיבר שבו אנו‬
‫לנכון להעלותן לדרגת מינים (ראו בתיאור הסוג מניפנית [‪ .)]1624‬שינוי‬        ‫מתעניינים הולך וקטן בהשוואה לכלל הגוף (או בסיס השוואה‬
‫דעה כזה עלול לקרות בעתיד במקרים נוספים‪ .‬לעומת זאת יש מינים‬               ‫אחר)‪ ,‬זוהי אלומטריה שלילית [‪ .]134‬העין של השממית מניפנית‬
‫שבהם מוכרת לחוקרים שונות גיאוגרפית שטרם נחקרה כהלכה מבחינת‬               ‫אילתית היא דוגמה נאה‪ :‬היא תופסת מקום רב בראש הצעיר‬
‫משמעותה לסיסטמטיקה‪ .‬למרות תשתית אקולוגית מקבילה‪ ,‬התופעות‬                 ‫אך גדלה לאט יותר מן הראש כולו כך שבבוגר היא קטנה‬
‫האלה של מיקרו־אבולוציה שונות מן התופעה של מינים דומים או קרובים‬          ‫יותר יחסית לראש (ראו גם סעיף ‪( )2.4.2.3.3‬איור ‪ .)30‬שתי‬
‫יחסית אך נפרדים לחלוטין‪ ,‬המחליפים זה את זה באזורים סמוכים‪ ,‬כגון‬
‫צב היבשה המצוי וצב היבשה המדברי‪ .‬שני המינים האלו לא התפתחו‬                                       ‫הדוגמאות האלה כמובן כרוכות יחד‪.‬‬

                                            ‫מאב קדמון רצנטי משותף‪.‬‬
‫כפי שנובע ממשפט הפתיחה של הסעיף‪ ,‬השונות הגיאוגרפית‬
‫שבמסגרת המין אינה מוגבלת לתכונות מורפולוגיות‪ .‬תכונות אלה אומנם‬
‫קלות לצפייה ושכיחות יחסית בדיווח; אבל שונות גיאוגרפית יכולה‬
‫להתפתח בכל התחומים לרבות התנהגות‪ ,‬פיזיולוגיה‪ ,‬אופי הדו־פרצופיות‬

                   ‫הזוויגית ועוצמתה ומשתנים של הרבייה (פרק ‪.)2.6‬‬

                 ‫‪ 2.5.3.5‬דו־פרצופיות זוויגית‬                                              ‫איור ‪ .41‬אלומטריה של צורת הראש בהתפתחות שלוון הקולר‬
                                                                             ‫(‪ )A( .)Eirenis levantinus‬בצעיר החרטום שלפני מגן המצח קצר יחסית‪,‬‬
‫שני הזוויגים של אותו המין‪ ,‬הזכר והנקבה‪ ,‬הם מבחינות רבות‬
‫בעלי חיים שונים מאוד‪ .‬נקודה זו בדרך כלל מוזנחת בספרי‬                                                                        ‫בהשוואה ל־(‪ )B‬הבוגר [‪.]918‬‬
‫הזוחלים‪ .‬ביסודו של דבר נבדלים הזכר והנקבה במערכת המין‬
‫שלהם (תכונה זוויגית ראשונית) [‪ .]564‬לזכר זוג אשכים התלויים‬               ‫לפיכך‪ ,‬בבואנו להשוות שני מדגמים‪ ,‬למשל לצורך סיסטמטיקה‪,‬‬
‫בחלל הבטן מגבו; תאי הזרע הנוצרים באשך מובלים דרך יותרת‬                   ‫בתכונות הנספרות אנו יכולים לכלול גם את הצעירים אבל בתכונות‬
‫האשך ומוביל הזרע אל הביב (‪ .)cloaca‬הביב מצויד באיבר‬                      ‫הנמדדות עלינו להסתפק במדגם הקטן יותר של הבוגרים‪ .‬יש גם ברירה‬
‫זכרות מקופל ובר־שליפה‪ ,‬שהוא יחיד בצבים ובתנינים אבל‬                      ‫יותר מתוחכמת‪ ,‬והיא לחשב את עקומות הגדילה האלומטריות השונות‬
‫זוגי בלטאות ונחשים‪ .‬בנחשים האשך‪ ,‬כיתר האיברים הפנימיים‪,‬‬
‫מוארך‪ ,‬ובנחשיליים ונימוניים הוא מנותק למחרוזת אונות נפרדות‬                                                                    ‫ולהשתמש באלה‪.‬‬
‫(איור ‪ .)42‬לנקבה זוג שחלות וזוג מובילי ביצים (בנחשיליים‬                  ‫כשאנו משווים תכונות נמדדות בין מינים שונים‪ ,‬למשל בחיפוש‬
‫ונימוניים רק אחד)‪ .‬כבכל החולייתנים‪ ,‬מוביל הביצים אינו מחובר‬              ‫מתאמים אקולוגיים‪ ,‬בדרך כלל אין טעם לערוך את ההשוואה במונחים‬
‫לשחלה‪ .‬בזוחלים פתחו המורחב כחצוצרה עוטף את השחלה‪,‬‬                        ‫מוחלטים (במ"מ)‪ ,‬הרי צפוי שלמין גדול יותר תהיינה רגליים ארוכות‬
                                                                         ‫יותר‪ .‬העניין שלנו הוא באורכן היחסי‪ ,‬יחסית לכלל הגוף‪ .‬מקובל עליי‬
                                                                         ‫לחשב את אורכם של חלקי גוף כאחוז מאורך הגוף‪ .‬אבל ההשוואה‬
                                                                         ‫הצודקת הזאת אינה מתקנת את תופעות האלומטריה‪ ,‬אלא חושפת אותן‪.‬‬
                                                                         ‫לעיתים קרובות הבדלי הפרופורציות בין מינים שוני גודל דומים להבדלי‬

                                                                            ‫הפרופורציות בין גילאים שונים בכל אחד מהם‪ ,‬מסיבות תפקודיות‪.‬‬

‫איור ‪ .42‬אשך הנימון (‪ )Leptotyphlops‬מורכב מסדרת שלפוחיות המתנקזות‬                             ‫‪ 2.5.3.4‬שונות גיאוגרפית‬
                            ‫בנפרד ליותרת האשך ומכאן למוליך הזרע [‪.]1598‬‬
                                                                         ‫בדרך כלל‪ ,‬שונות במבנה הגוף קשורה להבדלים בתפקוד‬
                                                                         ‫וסביר שהבדלים בתפקוד קשורים אקולוגית להבדלים בסביבה;‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62