Page 56 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 56 - 4-Front 21-06-15‬‬ ‫‪56‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫איור ‪ .39‬היסטוגרמה של התפלגות מספר הקשקשים סביב הבטן בשנונית‬ ‫המתבטאות רק בממוצע של המדגם‪ .‬ההטיה עשויה להיות לצד שונה‬
‫נחלים (‪ 40 ,Acanthodactylus boskianus‬זכרים ו־‪ 19‬נקבות)‪.‬‬ ‫באיברים שונים באותו המדגם‪ ,‬ובאיבר מסוים עשויה להיות לצד שונה‬
‫במינים קרובים בסיסטמטיקה ושכנים בתפוצה [‪ .]196‬בכל זאת התברר‬
‫איור ‪ .40‬התפלגות גודל התטולה במדברית עינונית (‪,Mesalina guttulata‬‬ ‫שבקשקשאים אכ"ז מראה דווקא מתאם להיבטים תפקודיים חשובים‪,‬‬
‫‪ 64‬נקבות‪ ,‬גודל תטולה ממוצע ‪ 4.3‬ביצים) [‪.]1568‬‬
‫כפי שיידון בהמשך‪.‬‬
‫ביחס לכל התכונות מתעוררת השאלה‪ :‬האם ההבדלים המתוארים בין‬ ‫הטיפוס השלישי של אסימטריה מכונה אסימטריה ניגודית (= ‪AS‬‬
‫מינים שונים אכן מייצגים שונות בין־מינית העולה על השונות התוך־‬ ‫‪ ;)antisymmetry‬במקרים החקורים אין זו תופעה מזערית‪ .‬האוכלוסייה‬
‫מינית? השאלה חמורה במיוחד ביחס למורפולוגיה‪ ,‬כי זו משמשת בסיס‬ ‫מעורבת ממוטים לימין ומוטים לשמאל (בלי רוב של "פשרנים") כגון‬
‫שכיח לסיסטמטיקה‪ ,‬מפני שהיא זמינה גם בחומר מוזיאוני וקלה (זולה)‬ ‫העדפת יד באדם או כיוון סיבוב הקונכייה במיני חלזונות מסוימים —‬
‫יחסית לבדיקה‪ .‬לא פעם ניצב החוקר לפני שני מדגמי פרטים דומים אך‬
‫שונים במקצת‪ ,‬ועומדת לפניו השאלה אם מדובר בטקסון אחד או שניים‪.‬‬ ‫ימינה או שמאלה‪.‬‬
‫הבדיקות המורפולוגיות מראות שבמספר תכונות הממוצעים שונים בין‬ ‫נמצא בכמה מחקרים שבמינים רבים של לטאות‪ ,‬הפרטים שהם‬
‫שני המדגמים (אפילו במובהקות סטטיסטית)‪ ,‬אבל משרעת השונות‬ ‫"שמאליים" לפי אמת מידה מסוימת נוטים יותר לתאונות‪ :‬בקרבם האחוז‬
‫רחבה בכל מדגם ולכן יש חפיפה ניכרת בין שני המדגמים‪ .‬כלומר בעוד‬ ‫של שבורי־זנב גבוה יותר מאשר ב"ימניים" או "ניטרליים"‪ .‬הם מוגדרים‬
‫המדגמים שונים‪ ,‬על רבים מן הפרטים אי אפשר להחליט לפי תכונות‬ ‫כשמאליים (או ימניים או ניטרליים) לפי ספירת הקשקשים לאורך הצד‬
‫הפרט לאיזה מדגם הוא שייך‪ .‬כך קשה להחליט על המעמד הסיסטמטי‬ ‫התחתון של האצבע הארוכה ביותר‪ ,‬כלומר האצבע הרביעית ברגל‬
‫האחורית‪ ,‬שזאת תכונה מקובלת בסיסטמטיקה‪ .‬התופעה אינה מוגבלת‬
‫של שני המדגמים‪ :‬שונות תוך־מינית‪ ,‬שני תת־מינים‪ ,‬או שני מינים?‬ ‫ללטאות‪ ,‬אלא ניכרת גם בספנודון [‪ .]1322‬יתרה מזאת‪ ,‬בשני מחקרים‬
‫כשמדובר בלטאות‪ ,‬לפעמים יש דרך להפחית את השונות במדגמים‬ ‫שונים בנחשים שבהם נספרו מגיני השפתיים נמצאה אותה תופעה — מתאם‬
‫וכך להבהיר את ההבדלים ביניהן‪ .‬מתברר שאם לוקחים מדגם גדול של‬ ‫בין ריבוי מגינים בצד שמאל ובין ריבוי קטיעות קטעי זנב‪ .‬כאן מדובר‬
‫לטאות ממין אחד‪ ,‬וממיינים אותו לתת־מדגם של בעלות זנב שלם ותת־‬ ‫באסימטריה של הפרט‪ ,‬בלי קשר לתופעה ברמת האוכלוסייה‪ .‬התופעה‬
‫מדגם של שבורות־זנב או מחודשות־זנב‪ ,‬אזי חלק מהתכונות המורפולוגיות‬ ‫הזאת עדיין לא נחקרה והובנה לעומקה‪ .‬הוצע שה"שמאליות"‪ ,‬אם אכן‬
‫(התורשתיות) שונות בין שני תת־מדגמים‪ .‬כנראה שיש הבדל תורשתי‬ ‫בזה העניין‪ ,‬מבטאת הפרה של איזון פנימי שגורמת גם חולשה תפקודית‬
‫בנטייה לתאונות וההבדל הזה מלווה בתכונות אחרות [‪ .]1321‬בחלק‬
‫מהמקרים שבהם סיסטמטיקאי מתלבט עם זוג מדגמים רבי־שונות עם‬ ‫המסתיימת (אולי רק במקרה הטוב) באובדן זנב‪.‬‬
‫חפיפה טורדנית ביניהם‪ ,‬ויתור על הפרטים שזנבם אינו שלם מצמצם את‬ ‫ברמת האוכלוסייה נטען לאחרונה שגם אכ"ז‪ ,‬בדומה ל־‪ ,FA‬עשויה‬
‫השונות ומבהיר את התמונה הסיסטמטית [‪ .]912 ,110‬כנראה שהפרטים‬ ‫לשקף נוכחות של עקה כי הערכים של שתיהן גבוהים יחסית בגבול‬
‫התפוצה של המין (חוגלה)‪ ,‬כלומר באוכלוסיות החיות בתנאים קשים‬
‫בהשוואה לצורכי המין [‪ .]871b‬עם כל זאת‪ ,‬בעוד עוצמת האסימטריה‬
‫התנודתית אכן משתנה לפי תנאי הזמן והמקום‪ ,‬הרי עוצמת האכ"ז‬
‫היא במידה רבה תכונה של המין‪ .‬במקרה שבו נוסתה השתלבותה בעץ‬
‫פילוגנטי מורפולוגי של סוג רב מינים (שנונית)‪ ,‬היא השתלבה היטב עם‬

‫יתר תכונות המינים [‪.]1316‬‬
‫בסיכום יש להודות שההבחנה בין תופעות האסימטריה והשילוב‬
‫ביניהן‪ ,‬הן ברמת הפרט הן ברמת האוכלוסייה‪ ,‬ממתינים למחקר נוסף‪.‬‬

‫‪ 2.5.3.2‬שונות בין פרטים באוכלוסייה‪,‬‬
‫סיסטמטיקה ואפקט זליגמן‬

‫כידוע וכאמור יש שונות בין הפרטים באוכלוסייה‪ ,‬בנוסף על‬
‫תופעת הפולימורפיזם שבה מדובר במבחר מוגדר של מופעים‬
‫ברורים (סעיף ‪ .)2.2.3.4‬רוב התכונות הן כמותיות וכנראה‬
‫פולי־גניות (נקבעות יחד על ידי גנים אחדים או רבים)‪ .‬כך‬
‫נוצרת באוכלוסייה שונות בעוצמת התכונה‪ ,‬ומקובלת "שונות‬
‫נורמלית" שבה רוב הפרטים מראים עוצמה בינונית‪ ,‬ומספרים‬
‫הולכים וקטנים של פרטים מראים עוצמה הולכת ופוחתת עד‬
‫למזער‪ ,‬וגם עוצמה הולכת וגוברת עד למרב‪ .‬הדבר נכון בתכונות‬
‫מכל התחומים‪ ,‬לרבות מורפולוגיה‪ ,‬כגון הגודל היחסי של‬
‫הקשקשים (או ההופכי הקל לבדיקה‪ ,‬מספר הקשקשים) (איור ‪;)39‬‬
‫הפיזיולוגיה‪ ,‬כגון טמפרטורת הגוף המועדפת (איור ‪ 25‬למעלה);‬
‫ההתנהגות‪ ,‬כגון מספר תנודות הראש בחרדון; או ביולוגיית‬
‫הרבייה‪ ,‬כגון גודל התטולה (איור ‪ ,)40‬אם כי לזה ידועים‬
‫גורמים משפיעים רבים‪ .‬ברם‪ ,‬יש להיזהר ולהבחין שיש תכונות‬
‫שמשתנות עם הגיל והגודל של הפרט‪ ,‬למשל גודל התטולה‪.‬‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬