Page 51 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 51 - 4-Back 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪51‬‬

‫שוות‪ ,‬אזי מתקבל מה שמכונה לעיתים "רעש לבן" (בהקבלה לאור‬ ‫[‪( ]242‬ראו גם על הרבייה בתנין היאור)‪ .‬הולך ומתברר שיש‬
‫לבן)‪ .‬אם העוצמה מרוכזת בתחום תדרים צר מאוד‪ ,‬אזי מתקבל "טון‬ ‫השמעת קולות‪ ,‬לפחות בנציגים בודדים של רוב משפחות‬
‫טהור" ואז שואלים באיזו מידה הוא מלווה בגלים הרמוניים (מכפלות‬ ‫סדרת הלטאות [‪ ,]575‬והשמעת קולות רווחת במינים הליליים‬
‫של התדר שלו)‪ )5( .‬אם במשך קיום האות הקולי עוצמתו אינה יציבה‬ ‫של שממיתיים [‪ .]575‬עד כמה שידוע‪ ,‬יש מיתרי קול ממשיים‬
‫לאורך הזמן ולרוחב תחום התדרים הכלול‪ ,‬ייתכנו אפנון תנופתי בשינויי‬ ‫בעיקר בשממיתיים ובזיקיתיים‪ ,‬ובבית הגרון של התנינים יש‬
‫העוצמה (‪ ,)audio-modulation = AM‬או אפנון תדרי (‪frequency‬‬ ‫תחליף תפקודי מתאים‪ .‬המגוון של מבנים אנטומיים שונים‬
‫להשמעת קולות‪ ,‬בדרך כלל בבית הגרון עצמו‪ ,‬מתפרש בדרך‬
‫‪.)modulation = FM‬‬ ‫כלל כעדות להתפתחות הקולניות בזוחלים פעמים רבות בנפרד‬
‫הרכיבים הפיזיקליים של האות הקולי‪ ,‬לאחר שהוקלט היטב‪ ,‬ניתנים‬ ‫ובמקביל [‪ .]1477‬לטעמי מתעוררת כאן תהייה (שתקפה במקביל‬
‫לפענוח במכשור מתאים ולניסוח בערכים מספריים‪ .‬אך יעיל ומקובל‬ ‫גם למתרחש בקרב מחלקות חולייתנים אחרות)‪ :‬אם התקשורת‬
‫מאוד לבטאם באופן חזותי‪ ,‬הודות לציוד שממיר את אנרגיית הקול‬ ‫הקולית כה חשובה‪ ,‬כיצד לא התפתחה באב הקדמון המשותף‬
‫לאנרגיה חשמלית ואת זאת מבטא בשרטוט על נייר או על מסך המחשב‪.‬‬
‫שרטוטים של האותות הקוליים שמאפיינים מינים שונים — שירה או‬ ‫של הקבוצה?‬
‫קריאות — מוצגים לעיתים קרובות במדריכים להכרת עופות וכלולים‬ ‫ככלל‪ ,‬אותות קוליים מפותחים בעיקר במינים פעילי לילה‪,‬‬
‫לפעמים במדריכים להכרת צפרדעים‪ .‬הם גם שכיחים במאמרים המתארים‬ ‫בין שהם אותות תקשורת בין־מיניים להרתעה של אויב־טורף‪,‬‬
‫מינים חדשים של צפרדעים‪ .‬מקובלים ביותר שני אופני התצוגה האלה‪:‬‬ ‫בין שהם אותות תקשורת תוך־מיניים‪ ,‬להרתעה של יריב־מתחרה‬
‫(‪ )1‬אוסצילוגרמה (איור ‪ ,)34‬המראה את שינויי העוצמה הכוללת של האות‬ ‫או למשיכה בין בני זוג‪ .‬התפקוד התוך־מיני כולל כמובן זיהוי‬
‫של הפרט בתור שייך לאותו המין‪ ,‬כלומר יש הבדלים בין‬
‫איור ‪ .34‬שיטת האוסצילוגרמה מודגמת בקריאה רב־קליקית של השממית‬ ‫אותות שווי תפקוד של מינים שונים החיים ביחד‪ .‬תופעה זו‬
‫‪ Calodactylodes‬מסרי לנקה‪ .‬הקריאה דומה לזאת של המניפנית המצויה אבל‬ ‫מפורסמת במיוחד בצפרדעים‪ .‬האותות הקוליים משרתים גם‬
‫את החוקר‪ ,‬שגם הוא נעזר בהם להבחנה בין מינים הנראים‬
‫מהירה יותר (פחות מרווח זמן בין הקליקים)‪.‬‬ ‫דומים [‪ .]663‬יש אפילו מיני צפרדעים שנתגלו למדע הודות‬
‫ציר ‪ ,X‬זמן; ציר ‪ ,Y‬אנרגיה (במערכת העשרונית) [‪.]1597‬‬
‫להיתקלות בקולותיהם [‪.]1297‬‬
‫(בציר ‪ )Y‬במשך הזמן (ציר ‪ ;)X‬כאן קשה להבחין בתדרים המשתתפים‪.‬‬ ‫לתקשורת הקולית יש צירוף יתרונות מעניין [‪ ,]575‬כפי‬
‫(‪ )2‬סונוגרמה (או סונאגרמה) (איור ‪ ,)35‬המראה טווח או טווחי התדרים‬ ‫שיוסבר ביתר פירוט בהמשך‪ .‬כמו בתקשורת החזותית‪ ,‬או‬
‫המשתתפים (ציר ‪ )Y‬במשך הזמן (ציר ‪ ;)X‬כאן ניתן לפעמים להבחין‬ ‫כמעט כמוה‪ ,‬האות המשודר מכיל מידע על הפרט המשדר‬
‫ועל מיקומו‪ ,‬ואפילו על מצבו הרגשי (כגון תקיף או מתון)‬
‫בעוצמתם היחסית לפי כהות הסימון‪.‬‬ ‫[‪ ]1684‬בנוסף לתוכן המסר (כגון לגרש או למשוך)‪ .‬אך בניגוד‬
‫בהתחשב באופי האותות בקבוצות השונות‪ ,‬מקובלות במדריכים לעופות‬ ‫לתקשורת החזותית‪ ,‬התקשורת הקולית אינה מותנית בקשר‬
‫סונוגרמות ואילו במדריכים לצפרדעים משתמשים באוסצילוגרמות‪.‬‬ ‫עין — קו ישיר בלתי מופרע בין המשדר והקולט‪ .‬גלי הקול‬
‫בספרות המעטה הקיימת לפי שעה על קולות הזוחלים מוצגות כמעט רק‬ ‫יכולים לעקוף עצמים שבדרך העלולים לגרום מיסוך (בתלות‬
‫סונוגרמות‪ .‬השמעת קולות דווחה כאמור בכל סדרות הזוחלים‪ ,‬לרבות‬ ‫באורך גל הקול יחסית לממדי העצם שבדרכו)‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫צבים ונחשים‪ ,‬אך מפותחת וידועה בעיקר בתנינים ובלטאות ממשפחת‬ ‫התקשורת הקולית פועלת כמובן גם בהיעדר תאורה‪ ,‬בלילה‪.‬‬

‫השממיתיים‪.‬‬ ‫האות הקולי מוגדר ומאופיין במספר משתנים פיזיקליים [‪ ,]1637‬ואלה‬
‫בזוחלי ישראל יש שני מקורות מכניים שונים לאותות קוליים‪ .‬השכיח‬ ‫הם‪ )1( :‬עוצמה‪ ,‬חוזק‪ .‬העוצמה נובעת מהמשרעת — אמפליטודה — של‬
‫מביניהם הוא פליטת אוויר ממערכת הנשימה‪ .‬כאן יש להבחין בין קול‬ ‫גל הקול‪ ,‬המרחק בין שיאו ושפלו‪ .‬מקובל לתארה בדציבלים (‪decibel‬‬
‫נשיפה כאזהרה‪ ,‬הנובעת מתוך פליטה מאולצת של אוויר רב‪ ,‬כגון אצל‬ ‫‪ )= dB‬אך אלה אינם מבטאים עוצמה פיזיקלית מוחלטת אלא יחסית‬
‫הזיקית‪ ,‬הכוח ונחשים רבים [‪ ]1681‬ובין קול אמיתי שנוצר בפליטת‬ ‫(לוגריתמית) לעוצמת התייחסות מוסכמת‪ ,‬לרוב (אך לא בהכרח) סף‬
‫האוויר דרך בית גרון המצויד במיתרי קול‪ .‬כאלה הם קולות השממיות‪.‬‬ ‫השמיעה של האדם (‪ )2( .)SPL‬תדר‪ .‬זהו מספר הפעמים במשך שנייה‬
‫לחלופין קיים חיכוך קשקשים מלוכסנים מחוספסים‪ ,‬כלומר בעלי קרין‬ ‫שגל הקול מגיע לשיא עוצמתו (‪ )cycles per second = cps‬המכונה‬
‫משונן‪ ,‬בין פיתולים מוצמדים של הגוף [‪( ]615‬איור ‪ .)36‬כך מושמע‬ ‫הרץ (‪ .)Hertz = Hz‬ההופכי של התדר הוא אורך הגל‪ .‬תדר גבוה —‬
‫משמע גלים קצרים‪ .‬תדר נמוך — משמע גלים ארוכים‪ ,‬המטיבים לעקוף‬
‫עצמים שבדרכם‪ .‬ככל שהתדר נמוך יותר‪ ,‬למשל בתחום מאות הרץ‪,‬‬
‫כך הקול נמוך לאוזננו‪ ,‬כגון באס; וככל שהוא גבוה יותר‪ ,‬בתחום אלפי‬
‫הרץ‪ ,‬כך הוא גבוה לאוזננו‪ ,‬כגון סופראנו‪ .‬רוב המבוגרים אינם שומעים‬
‫תדרים מעל כ־‪ 12,000‬הרץ‪ ,‬כלומר ‪ 12‬קילוהרץ (‪ ,]886[ )kHz‬אך כלב‬
‫פודל שומע עד ‪ 32‬קילוהרץ (כשמדובר בקולות בעוצמה נמוכה שווה‬
‫של ‪ )3( .]755[ )]SPL[ dB 20‬זמן‪ .‬משך קיומו של הצליל הנבדק‪ .‬צליל‬
‫קצר במיוחד שמתחיל בפתאומיות (מיד בשיא עוצמתו) ומסתיים בדעיכה‬
‫מהירה‪ ,‬כמו הקשה‪ ,‬מכונה "קליק"‪ )4( .‬גוון‪ .‬הרכב הצליל מבחינת תרומת‬
‫התדרים המשתתפים‪ .‬אם תדרים רבים בתחום רחב משתתפים בעוצמות‬