Page 49 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 49 - 4-Front 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪49‬‬

‫לא נפרט כאן על בלוטות הפאראתירואיד [‪ ,]388‬האדרן [‪,]603‬‬ ‫גדולות בנחש המים מבזעמן‪ ,‬ומודגשות במיוחד בנחשיל‪ .‬בדרך כלל‬ ‫‪4‬‬
‫הפנקריאס (לבלב) [‪ ]1049‬והתימוס [‪.]275‬‬ ‫מתבלטת מבסיסה הצר של אונת ההרחה תפיחה נוספת‪ ,‬אונת ההרחה‬
‫המשנית‪ ,‬הניזונה מאיבר יקובסון דרך ענף נפרד של עצב הריח [‪.]657‬‬
‫‪ 2.4.5‬התנהגות‬ ‫מבין מספר זוחלים ישראליים שנבדקו‪ ,‬בהשוואה לאונת ההרחה אונת‬
‫ההרחה המשנית קטנה יחסית בשממית החומות‪ ,‬גדולה יותר בנחושית‬
‫‪ 2.4.5.1‬כללי‬ ‫העינונית‪ ,‬גדולה עוד יותר בזעמן (מין אירופי קרוב לזעמן שחור) וגדולה‬
‫ביותר בפתן השחור‪ .‬התפתחות אזורי מוח מסוימים עומדת כנראה במתאם‬
‫המושג "התנהגות" רחב ביותר ואפשר לכלול בו את כל המצבים‬ ‫עם התנהגות שיחור לטרף של המינים‪ .‬הקורטקס הדורזלי והקורטקס‬
‫והפעולות של בעל החיים (או חלקי גופו) שאינם מורפולוגיים‬ ‫המדיאלי אמורים לשרת התמצאות מרחבית‪ .‬הם גדולים יותר‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫[‪" .]369‬התנהגות" חופף במידה רבה ל"תקשורת"‪ ,‬ואפשר‬ ‫בשנונית הנחלים‪ ,‬שהיא משחרת לטרף פעילה‪ ,‬מאשר בשנונית החולות‬
‫להתווכח אם תקשורת היא מקבץ של ביטויי ההתנהגות או‬
‫אם התנהגות היא חלק משוכלל של התקשורת במובנה הרחב‪,‬‬ ‫שמשחרת לטרף מן המארב [‪.]454‬‬
‫לא נרחיב כאן על תולדות מוח הזוחלים [‪ ]798‬ולא על חלקי המוח‬
‫כפי שנהגתי כאן‪.‬‬ ‫ותפקודיהם [‪ ,]1304 ,1236b ,1130 ,235‬אונת הראייה [‪ ,]1449‬המוח‬
‫אפשר למיין את ההתנהגות לפי המצבים והפעולות של‬ ‫הקטן [‪ ,]1411‬גזע המוח [‪ ,]1412‬מוח השדרה [‪ ,]909 ,433‬אברוני החישה‬
‫הגוף‪ ,‬כגון פעירת פה או עצימת עיניים; או לפי התפקוד‪ ,‬כגון‬
‫התקפה או התגוננות [‪ .]369‬מבחינה תפקודית נראה שהשאלה‬ ‫בשרירים [‪ ]432‬ועל המערכת האוטונומית [‪.]256b‬‬
‫הראשית היא האם זאת התנהגות בהקשר התוך־מיני (‪intra-‬‬
‫‪ )specific‬או בהקשר הבין־מיני (‪ ?)inter-specific‬בהקשר‬ ‫‪ 2.4.4‬הורמונים‬
‫התוך־מיני קיימות אומנם אי אילו בעיות של תחרות (ראו פרק‬
‫‪ ,)2.8.1‬אבל מדובר בעיקר ברבייה [‪ ,]1385‬כלומר ביחסי זכר־‬ ‫מבין המערכת המורכבת של ההורמונים [‪ ]428‬נודעת ייחודיות‬
‫נקבה ויחסי זכר־זכר שנידונים בפרקים ‪ 2.6.3-2.6.2‬וביחסי‬ ‫מעניינת לבלוטת המגן‪ ,‬התירואיד‪ ,‬אצל הזוחלים‪ .‬בכל הזוחלים‬
‫הורים־צאצאים שנידונים בפרקים ‪ .2.6.6-2.6.4‬גם בהקשר‬ ‫הבלוטה צמודה לצד הגחוני של קנה הנשימה אך צורתה שונה‬
‫הבין־מיני קיימות בעיות של תחרות (ראו פרק ‪ )2.8.2‬אבל‬ ‫בקבוצות השונות [‪ .]966‬בצבים וגם בנחשים הבלוטה היא‬
‫מדובר בעיקר ביחסי טורף־נטרף‪ .‬התנהגות הזוחלים כטורפים‬ ‫פרטית‪ ,‬עגולה או מאורכת‪ ,‬ממוקמת קדמית ללב וסמוך לו‪.‬‬
‫נידונה בפרק ‪ .2.3.6‬התנהגות הזוחלים כנטרפים בפוטנציה‬ ‫בתנינים היא בת שתי אונות הנמצאות משני עברי קנה הנשימה‬
‫והמקושרות בגשר צר‪ .‬בספנודון היא גוף צר וארוך‪ ,‬מונח לרוחב‪.‬‬
‫תידון להלן בסעיף ‪.2.4.5.2‬‬ ‫אך בלטאות מוצאים מגוון צורות‪ ,‬מגוף יחיד ועד לפיצול גמור‬
‫לשני חלקים‪ ,‬לא רק בין המשפחות אלא במידה מסוימת גם‬
‫‪ 2.4.5.2‬התנהגות ההתגוננות‬
‫בין מינים באותה המשפחה [‪.]965‬‬
‫אפשר לומר שזוחל ש"אינו רוצה" להפוך לנטרף‪ ,‬יש לרשותו‬ ‫בלוטת התירואיד והורמון התירוקסין שמפרישה הבלוטה‬
‫ברירה בין שתי גישות‪ :‬לא להיות שם‪ ,‬או לא להיראות אכיל‪.‬‬ ‫נחוצים לניהול תהליך הנשל בלטאות‪ ,‬כפי שהוכח מזמן ובבירור‬
‫בגישה הראשונה זוחלים רבים משיגים את הפתרון היסודי‪ ,‬לא‬ ‫בכמה ניסויים שבהם הרחקת הבלוטה מנעה את הנשל [‪.]965‬‬
‫להיות שם מלכתחילה‪ ,‬על ידי מעבר לפעילות לילית (ראו סעיף‬ ‫אבל העובדה שבנחשים ההשפעה היא הפוכה — הרחקת הבלוטה‬
‫‪ .)2.3.1.3‬לחלופין אפשר לברוח בהתקרב הסכנה‪ ,‬וזוחלים רבים‬ ‫מזרזת את קצב ההשלה ואילו הזרקת תירוקסין מונעת את‬
‫מחוננים במהירות זינוק גבוהה במיוחד (ראו סעיף ‪.)2.3.5.2‬‬ ‫ההשלה [‪ — ]381‬היא רמז ראשון לזה שמדובר במערכת מסובכת‬
‫הגישה השנייה‪ ,‬לא להיראות אכיל‪ ,‬ניתנת למימוש על ידי‬
‫הידמות לעצמים בלתי אכילים שבסביבה‪ ,‬כלומר הסוואה‪,‬‬ ‫יותר עם מעורבות של הורמונים רבים יותר [‪.]973‬‬
‫או למינים בלתי אכילים‪ ,‬כלומר חקיינות (ראו ‪ ,)2.4.7‬או‬
‫מערכת הורמונלית אחרת שתוצאותיה ניכרות מבחוץ היא זאת‬
‫בהתנהגות של התגוננות‪.‬‬ ‫המעורבת בחילוף הצבעים (ראו סעיף ‪ .)2.2.3.2‬בפישוט ובקיצור‪ ,‬ככל‬
‫הידוע שינויי הצבע מושגים על ידי תנועת גרגירי המלנין‪ ,‬המלנוזומים‪,‬‬
‫בהתנהגות ההתגוננות מתמזגים שידור של אותות‪ ,‬בין אמיתיים ובין‬ ‫בתוך זרועות המלנופורים‪ .‬כשהם מתפזרים הכתם הכהה גדל והאזור מכהה;‬
‫שקריים‪ ,‬והתגוננות פעילה‪ ,‬בין בבריחה בשיטה כלשהי ובין בהתקפת נגד‬ ‫כשהם מתכנסים וחופפים זה את זה הכתם הכהה קטן והאזור מבהיר‪.‬‬
‫[‪ .]683‬האותות המשמשים להרתעת טורף ודחייתו‪ ,‬קבועים או זמניים‪,‬‬ ‫פיזור המלנוזומים קורה בהשפעת ההורמון ‪( MSH‬הורמון עירור המלנין)‬
‫יכולים להיות חזותיים‪ ,‬קוליים או כימיים‪ .‬הם יכולים להיות קשורים קשר‬ ‫שאותו מפרישה אונת הביניים של יותרת המוח (בלוטת ההיפופיזה) [‪,1142‬‬
‫אמיתי למסוכנות של ה"טרף" וללמד עליה או לזייף ולחקות‪ ,‬בלי גיבוי‬ ‫‪ .]1267a‬מוצא ההורמון מההיפופיזה הוכח בכמה לטאות‪ ,‬לרבות מיני‬
‫של מסוכנות‪ ,‬את האותות של מין מסוכן‪ .‬אחת ההטעיות השכיחות ביותר‬ ‫אנוליס‪ ,‬מין של שממית בתים ומין של זיקית וכן בנחש מהסוג עכסן‪.‬‬
‫היא העמדת פנים‪ ,‬זיוף‪ ,‬של גודל גוף מוגזם‪ .‬השיטות הן מגוונות וכוללות‬ ‫את הבלוטה מנהל כנראה המוח אך הדברים סבוכים ולא חקורים דיים‪.‬‬
‫בעיקר התרוממות על רגליים נמתחות‪ ,‬הזדקפות‪ ,‬התנפחות‪ ,‬הרחבת השטח‬ ‫לפחות באנוליס — ולפי תצפיותינו גם בזיקית המצויה הים תיכונית‪,‬‬
‫המוצג לטורף (בפרישת צלעות) ובנחשים — שילוש הראש (ראו ‪2.4.7‬‬ ‫החיה נעשית כהה כשהיא בסביבה מוארת‪ .‬לעומת זאת בתנאי חשכה‬
‫ובאורח החיים של זעמן המטבעות‪ ,‬מטבעון המדבר ומיני עין־חתול)‪.‬‬ ‫החיות מבהירות‪ .‬דבר זה נעשה על ידי התכנסות המלנוזומים בהשפעת‬
‫הורמון אחר‪ ,‬מלנוטונין‪ ,‬שאותו מפרישה הבלוטה הפינאלית‪ .‬לפעמים יש‬
‫גם מעורבות של התירואיד וההורמון שלו‪ ,‬תירוקסין‪ ,‬שבולם את השפעת‬

‫ה־‪ ,MSH‬ובטווח רחוק יכול להפחית את מספר המלנופורים [‪.]411‬‬