Page 49 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 49

‫‪Pg: 49 - 4-Front 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪49‬‬

‫לא נפרט כאן על בלוטות הפאראתירואיד [‪ ,]388‬האדרן [‪,]603‬‬               ‫גדולות בנחש המים מבזעמן‪ ,‬ומודגשות במיוחד בנחשיל‪ .‬בדרך כלל‬           ‫‪4‬‬
                              ‫הפנקריאס (לבלב) [‪ ]1049‬והתימוס [‪.]275‬‬  ‫מתבלטת מבסיסה הצר של אונת ההרחה תפיחה נוספת‪ ,‬אונת ההרחה‬
                                                                     ‫המשנית‪ ,‬הניזונה מאיבר יקובסון דרך ענף נפרד של עצב הריח [‪.]657‬‬
                            ‫‪ 2.4.5‬התנהגות‬                            ‫מבין מספר זוחלים ישראליים שנבדקו‪ ,‬בהשוואה לאונת ההרחה אונת‬
                                                                     ‫ההרחה המשנית קטנה יחסית בשממית החומות‪ ,‬גדולה יותר בנחושית‬
                                  ‫‪ 2.4.5.1‬כללי‬                       ‫העינונית‪ ,‬גדולה עוד יותר בזעמן (מין אירופי קרוב לזעמן שחור) וגדולה‬
                                                                     ‫ביותר בפתן השחור‪ .‬התפתחות אזורי מוח מסוימים עומדת כנראה במתאם‬
‫המושג "התנהגות" רחב ביותר ואפשר לכלול בו את כל המצבים‬                ‫עם התנהגות שיחור לטרף של המינים‪ .‬הקורטקס הדורזלי והקורטקס‬
‫והפעולות של בעל החיים (או חלקי גופו) שאינם מורפולוגיים‬               ‫המדיאלי אמורים לשרת התמצאות מרחבית‪ .‬הם גדולים יותר‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫[‪" .]369‬התנהגות" חופף במידה רבה ל"תקשורת"‪ ,‬ואפשר‬                     ‫בשנונית הנחלים‪ ,‬שהיא משחרת לטרף פעילה‪ ,‬מאשר בשנונית החולות‬
‫להתווכח אם תקשורת היא מקבץ של ביטויי ההתנהגות או‬
‫אם התנהגות היא חלק משוכלל של התקשורת במובנה הרחב‪,‬‬                                                         ‫שמשחרת לטרף מן המארב [‪.]454‬‬
                                                                     ‫לא נרחיב כאן על תולדות מוח הזוחלים [‪ ]798‬ולא על חלקי המוח‬
                                           ‫כפי שנהגתי כאן‪.‬‬           ‫ותפקודיהם [‪ ,]1304 ,1236b ,1130 ,235‬אונת הראייה [‪ ,]1449‬המוח‬
‫אפשר למיין את ההתנהגות לפי המצבים והפעולות של‬                        ‫הקטן [‪ ,]1411‬גזע המוח [‪ ,]1412‬מוח השדרה [‪ ,]909 ,433‬אברוני החישה‬
‫הגוף‪ ,‬כגון פעירת פה או עצימת עיניים; או לפי התפקוד‪ ,‬כגון‬
‫התקפה או התגוננות [‪ .]369‬מבחינה תפקודית נראה שהשאלה‬                                       ‫בשרירים [‪ ]432‬ועל המערכת האוטונומית [‪.]256b‬‬
‫הראשית היא האם זאת התנהגות בהקשר התוך־מיני (‪intra-‬‬
‫‪ )specific‬או בהקשר הבין־מיני (‪ ?)inter-specific‬בהקשר‬                                            ‫‪ 2.4.4‬הורמונים‬
‫התוך־מיני קיימות אומנם אי אילו בעיות של תחרות (ראו פרק‬
‫‪ ,)2.8.1‬אבל מדובר בעיקר ברבייה [‪ ,]1385‬כלומר ביחסי זכר־‬              ‫מבין המערכת המורכבת של ההורמונים [‪ ]428‬נודעת ייחודיות‬
‫נקבה ויחסי זכר־זכר שנידונים בפרקים ‪ 2.6.3-2.6.2‬וביחסי‬                ‫מעניינת לבלוטת המגן‪ ,‬התירואיד‪ ,‬אצל הזוחלים‪ .‬בכל הזוחלים‬
‫הורים־צאצאים שנידונים בפרקים ‪ .2.6.6-2.6.4‬גם בהקשר‬                   ‫הבלוטה צמודה לצד הגחוני של קנה הנשימה אך צורתה שונה‬
‫הבין־מיני קיימות בעיות של תחרות (ראו פרק ‪ )2.8.2‬אבל‬                  ‫בקבוצות השונות [‪ .]966‬בצבים וגם בנחשים הבלוטה היא‬
‫מדובר בעיקר ביחסי טורף־נטרף‪ .‬התנהגות הזוחלים כטורפים‬                 ‫פרטית‪ ,‬עגולה או מאורכת‪ ,‬ממוקמת קדמית ללב וסמוך לו‪.‬‬
‫נידונה בפרק ‪ .2.3.6‬התנהגות הזוחלים כנטרפים בפוטנציה‬                  ‫בתנינים היא בת שתי אונות הנמצאות משני עברי קנה הנשימה‬
                                                                     ‫והמקושרות בגשר צר‪ .‬בספנודון היא גוף צר וארוך‪ ,‬מונח לרוחב‪.‬‬
                                 ‫תידון להלן בסעיף ‪.2.4.5.2‬‬           ‫אך בלטאות מוצאים מגוון צורות‪ ,‬מגוף יחיד ועד לפיצול גמור‬
                                                                     ‫לשני חלקים‪ ,‬לא רק בין המשפחות אלא במידה מסוימת גם‬
                 ‫‪ 2.4.5.2‬התנהגות ההתגוננות‬
                                                                                                ‫בין מינים באותה המשפחה [‪.]965‬‬
‫אפשר לומר שזוחל ש"אינו רוצה" להפוך לנטרף‪ ,‬יש לרשותו‬                  ‫בלוטת התירואיד והורמון התירוקסין שמפרישה הבלוטה‬
‫ברירה בין שתי גישות‪ :‬לא להיות שם‪ ,‬או לא להיראות אכיל‪.‬‬                ‫נחוצים לניהול תהליך הנשל בלטאות‪ ,‬כפי שהוכח מזמן ובבירור‬
‫בגישה הראשונה זוחלים רבים משיגים את הפתרון היסודי‪ ,‬לא‬                ‫בכמה ניסויים שבהם הרחקת הבלוטה מנעה את הנשל [‪.]965‬‬
‫להיות שם מלכתחילה‪ ,‬על ידי מעבר לפעילות לילית (ראו סעיף‬               ‫אבל העובדה שבנחשים ההשפעה היא הפוכה — הרחקת הבלוטה‬
‫‪ .)2.3.1.3‬לחלופין אפשר לברוח בהתקרב הסכנה‪ ,‬וזוחלים רבים‬              ‫מזרזת את קצב ההשלה ואילו הזרקת תירוקסין מונעת את‬
‫מחוננים במהירות זינוק גבוהה במיוחד (ראו סעיף ‪.)2.3.5.2‬‬               ‫ההשלה [‪ — ]381‬היא רמז ראשון לזה שמדובר במערכת מסובכת‬
‫הגישה השנייה‪ ,‬לא להיראות אכיל‪ ,‬ניתנת למימוש על ידי‬
‫הידמות לעצמים בלתי אכילים שבסביבה‪ ,‬כלומר הסוואה‪,‬‬                                ‫יותר עם מעורבות של הורמונים רבים יותר [‪.]973‬‬
‫או למינים בלתי אכילים‪ ,‬כלומר חקיינות (ראו ‪ ,)2.4.7‬או‬
                                                                     ‫מערכת הורמונלית אחרת שתוצאותיה ניכרות מבחוץ היא זאת‬
                                   ‫בהתנהגות של התגוננות‪.‬‬             ‫המעורבת בחילוף הצבעים (ראו סעיף ‪ .)2.2.3.2‬בפישוט ובקיצור‪ ,‬ככל‬
                                                                     ‫הידוע שינויי הצבע מושגים על ידי תנועת גרגירי המלנין‪ ,‬המלנוזומים‪,‬‬
‫בהתנהגות ההתגוננות מתמזגים שידור של אותות‪ ,‬בין אמיתיים ובין‬          ‫בתוך זרועות המלנופורים‪ .‬כשהם מתפזרים הכתם הכהה גדל והאזור מכהה;‬
‫שקריים‪ ,‬והתגוננות פעילה‪ ,‬בין בבריחה בשיטה כלשהי ובין בהתקפת נגד‬      ‫כשהם מתכנסים וחופפים זה את זה הכתם הכהה קטן והאזור מבהיר‪.‬‬
‫[‪ .]683‬האותות המשמשים להרתעת טורף ודחייתו‪ ,‬קבועים או זמניים‪,‬‬         ‫פיזור המלנוזומים קורה בהשפעת ההורמון ‪( MSH‬הורמון עירור המלנין)‬
‫יכולים להיות חזותיים‪ ,‬קוליים או כימיים‪ .‬הם יכולים להיות קשורים קשר‬   ‫שאותו מפרישה אונת הביניים של יותרת המוח (בלוטת ההיפופיזה) [‪,1142‬‬
‫אמיתי למסוכנות של ה"טרף" וללמד עליה או לזייף ולחקות‪ ,‬בלי גיבוי‬       ‫‪ .]1267a‬מוצא ההורמון מההיפופיזה הוכח בכמה לטאות‪ ,‬לרבות מיני‬
‫של מסוכנות‪ ,‬את האותות של מין מסוכן‪ .‬אחת ההטעיות השכיחות ביותר‬        ‫אנוליס‪ ,‬מין של שממית בתים ומין של זיקית וכן בנחש מהסוג עכסן‪.‬‬
‫היא העמדת פנים‪ ,‬זיוף‪ ,‬של גודל גוף מוגזם‪ .‬השיטות הן מגוונות וכוללות‬   ‫את הבלוטה מנהל כנראה המוח אך הדברים סבוכים ולא חקורים דיים‪.‬‬
‫בעיקר התרוממות על רגליים נמתחות‪ ,‬הזדקפות‪ ,‬התנפחות‪ ,‬הרחבת השטח‬        ‫לפחות באנוליס — ולפי תצפיותינו גם בזיקית המצויה הים תיכונית‪,‬‬
‫המוצג לטורף (בפרישת צלעות) ובנחשים — שילוש הראש (ראו ‪2.4.7‬‬           ‫החיה נעשית כהה כשהיא בסביבה מוארת‪ .‬לעומת זאת בתנאי חשכה‬
‫ובאורח החיים של זעמן המטבעות‪ ,‬מטבעון המדבר ומיני עין־חתול)‪.‬‬          ‫החיות מבהירות‪ .‬דבר זה נעשה על ידי התכנסות המלנוזומים בהשפעת‬
                                                                     ‫הורמון אחר‪ ,‬מלנוטונין‪ ,‬שאותו מפרישה הבלוטה הפינאלית‪ .‬לפעמים יש‬
                                                                     ‫גם מעורבות של התירואיד וההורמון שלו‪ ,‬תירוקסין‪ ,‬שבולם את השפעת‬

                                                                        ‫ה־‪ ,MSH‬ובטווח רחוק יכול להפחית את מספר המלנופורים [‪.]411‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54