Page 44 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 44

‫‪Pg: 44 - 3-Front 21-06-15‬‬                                             ‫‪44‬‬
         ‫חיי הזוחלים‬

‫סדקי אלא עגול‪ .‬בארץ הנחשים מטבעון המדבר ונחש החולות הם פעילי‬                   ‫איור ‪ .30‬אלומטריה של גודל העין וצורת הראש בהתפתחות המניפנית‬
‫לילה בקיץ ופעילי יום בחורף‪ .‬האישון העגול שלהם מסוגל למשרעת‬                 ‫האילתית‪ )A( .‬בצעיר העין גדולה יחסית והחרטום שלפניה קצר‪ ,‬בהשוואה‬
‫שינוי שטחו שהיא רחבה בהרבה מזו של נחשים יומיים מובהקים [‪]1036a‬‬
                                                                                                                           ‫למצב ב־(‪ )B‬הבוגר [‪.]1619‬‬
              ‫(איור ‪ ,)218‬אם כי רחוקה מזאת של האישונים הסדקיים‪.‬‬
‫מידת פתיחת האישון אינה תלויה רק בתאורה‪ ,‬אלא‪ ,‬כמו באדם‪ ,‬גם‬             ‫יותר ולקבל תמונה מפורטת יותר‪ ,‬ויכולה להיכנס אליה כמות‬
‫בגורמים "פסיכולוגיים"‪ .‬בשממיות נצפתה תקשורת חזותית מעניינת‬            ‫אור רבה יותר‪ .‬כתוצאה נוצר מצב שבחיה קטנה העין גדולה‬
‫המבוססת על אישון העין‪ .‬במניפנית המצויה נמצא שכיווץ האישון‬             ‫יחסית (בהשוואה לראש)‪ ,‬במקרים קיצוניים במלוא הגודל‬
‫מעבר למתחייב מעוצמת האור הוא אות מרגיע‪ ,‬החוסך מהפרט התקפה‬             ‫שהראש יכול להכיל‪ ,‬ואילו במינים גדולים היא קטנה יחסית‬
                                                                      ‫כי מגיעים לריווי המידע שהיא יכולה לקלוט‪ ,‬ואפשר לפנות‬
                                                ‫מצד פרט אחר [‪.]1506‬‬   ‫את נפח הראש למטרות אחרות‪ .‬התופעה הזאת ניכרת בהשוואה‬
                                                                      ‫בין מינים קטנים וקרוביהם הגדולים (איור ‪ )84‬ובולטת מאוד‬
                       ‫‪ 2.4.2.3.4‬תפקוד העין‪ :‬ראייה‬
                                                                             ‫בהשוואה בין צעירים ובוגרים מאותו המין (איור ‪.)30‬‬
‫ייתכן שוויסות כמות האור הוא רק תפקיד אחד מבין שניים של‬                ‫גודל העין תלוי גם באתגרים מגוונים העומדים לפניה‪.‬‬
‫תנועת הקשתית‪ .‬הרי כמו בעדשת המצלמה ככל שמפתח הצמצם‬                    ‫ידוע שהעין גדולה יותר במינים ליליים מאשר במינים יומיים‬
‫קטן יותר‪ ,‬כך התמונה חדה בטווח רחב יותר של מוקדים (ברם‪,‬‬                ‫שבגודל גוף דומה (למשל תנשמת בהשוואה לבז)‪ .‬מכל הזוחלים‬
‫על אישון השממיות ראו גם בשער השלישי‪ ).‬לפיכך כמו הצמצם‪,‬‬                ‫קל לחקור את ההקשרים האקולוגיים של גודל העין במינים‬
‫כך תנועת הקשתית משיגה את החדות המרבית שמאפשרים‬                        ‫חסרי העפעפיים‪ ,‬שממיות ונחשים‪ ,‬שכן העפעפיים מקשים על‬
‫תנאי התאורה‪ .‬בהתאם‪ ,‬באישון סדקי־מאונך במצבו המכווץ‬                    ‫מדידת העין מבחוץ‪ .‬מידת החלק הנראה של העין אומנם נופלת‬
‫(ולו חלקית)‪ ,‬התמונה חדה בממד האופקי יותר מאשר בממד‬                    ‫ממידת גלגל העין כולו‪ ,‬אך המתאם בין השתיים מצוין [‪.]1529‬‬
‫האנכי‪ .‬ייתכן שזה הטעם לכך שהאישון הסדקי הוא אנכי דווקא‪.‬‬               ‫אחד התפקודים של הגדלת העין הוא כאמור להגדיל את‬
‫בשביל כל הזוחלים האלה (בניגוד לנחשים מסוימים דרי עצים)‬                ‫האישון‪ .‬אישון הזוחלים בדרך כלל עגול כמו באדם‪ .‬הוא מתרחב‬
‫האויבים והטרף מופיעים במישור האופקי פחות או יותר‪( .‬ראו‬                ‫בחושך ומתכווץ באור חזק ועל ידי כך הוא מווסת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
 ‫גם על צורת האישון בהקשר לשיחור לטרף‪ ,‬סעיף ‪.)2.3.5.2‬‬                  ‫את כמות האור המגיעה אל הרשתית‪ .‬על פי רוב מידת השינוי‬
                                                                      ‫קטנה‪ .‬משרעת רחבה של השתנות שטח האישון נדרשת בעיקר‬
‫זוחלים רבים (לא כל אלה שבדקתי) מסוגלים לסובב את כדור העין‬             ‫במינים הפעילים יומם ולילה‪ ,‬אף שהסתגלות העין לתאורה‬
‫על צירו בצורה שבה נשמרת עמדה אופקית נכונה של העין חרף הטיית‬           ‫נעשית בעיקר בשינוי פיזיולוגי בתאי הרשתית [‪ .]894‬מסיבות‬
‫הראש מעלה או מטה‪ .‬קל לראות את התופעה במינים בעלי אישון סדקי‪,‬‬          ‫אנטומיות הרחבת משרעת השינוי מוקלת באישון סדקי שמתרחב‬
‫המסמן את כיוון העין‪ ,‬ואף ייתכן שהיא מפותחת במיוחד באלה‪ .‬בזכות‬         ‫בחשכה לעיגול הממלא את כל שטח העין (שפת הקשתית‬
‫סיבוב העין נשמר היתרון האקולוגי של הכיוון האנכי של האישון‪ .‬יתר‬        ‫אינה עוברת שינוי כה קיצוני)‪ .‬אישון סדקי נמצא בארץ בכל‬
‫על כן‪ ,‬באליגטור נמצא שחלק התמונה המתקבל ברשתית בקו החוצה‬              ‫השממיתיים‪ ,‬בחנק‪ ,‬בנחשים אחדים מהזעמניים (בעיקר הסוג‬
‫האופקי ותוך ‪ 20‬מעלות מעלה ומטה‪ ,‬מושלך במוח בהגדלה יחסית על‬            ‫עין־חתול) ובכל הצפעיים (איור ‪ .)242‬באותן שממיות שבהן‬
‫פני יותר מ־‪ 60%‬של הטקטום אופטיקום [‪ .]762c‬אם סידור זה הוא כללי‬        ‫האישון נסגר לא לסדק‪ ,‬אלא לכמה נקבים בזכות הצורה החרוקה‬
‫בזוחלים‪ ,‬אכן רצוי להם לסובב את העין כך שהאזור המועדף של הרשתית‬        ‫של שפת הקשתית‪ ,‬שטח האישון הפתוח לרווחה גדול פי ‪-200‬‬

                               ‫יצפה במגזר החיוני ביותר של הסביבה‪.‬‬       ‫‪ 300‬משטחו במצב המכווץ ביותר [‪( ]1529 ,460‬איור ‪.)160‬‬
‫גם במבנה תאי החישה של הרשתית מוצאים התאמות לפעילות לילית‪.‬‬
‫הרשתית של זוחלים רבים מצטיינת בריבוי טיפוסי תאי חישה וקשה לערוך‬       ‫יודגש כי אישון עגול או אישון סדקי אינם מעידים‪ ,‬כשלעצמם‪,‬‬
‫הומולוגיה פשוטה ביניהם ובין הקנים והמדוכים המקובלים בחולייתנים‬        ‫על יומיות או ליליות של הזוחל‪ ,‬אלא על מידת הצורך בטווח רחב של‬
‫אחרים [‪ .]1168 ,670‬בזוחלים ליליים‪ ,‬בעיקר בשממיות [‪ ]1247a‬אך גם‬        ‫גודלי אישון‪ .‬האישון הסדקי מופיע במינים המרבים לעבור בפעילותם‬
‫בנחשים ליליים‪ ,‬הקצוות הרגישים של תאי החישה — שכולם דומים‬              ‫בין עוצמות אור שונות מאוד [‪ .]334‬בשממית לילית (‪)Gekko gecko‬‬
‫עקרונית למדוכים — גדולים הרבה יותר מאשר בזוחלים יומיים (לרבות‬         ‫האישון גדול בזכות מבנהו ובזכות גודל העין וצורתה‪ .‬נכון שהודות‬
‫שממיות יומיות) או ביונקים [‪ .]1453‬הודות לתאי המדוכים הגדולים של‬       ‫לפתח הגדול של האישון בלילה והודות לתכונות אופטיות אחרות של‬
‫הרשתית‪ ,‬השממית הלילית ‪Geckonia (=“Tarentola”) chazaliae‬‬               ‫עינה‪ ,‬התמונה המתקבלת על הרשתית גדולה יותר ומוארת יותר מאשר‬
‫מבחינה בלילה בצבעים ברגישות העולה פי ‪ 350‬על סף ראיית הצבעים‬
                                                                                    ‫בלטאה יומית (‪ )Iguana iguana‬באותם התנאים [‪.]385‬‬
                                                     ‫של האדם [‪.]1256‬‬  ‫יש גם מיעוט קטן של זוחלים שפעילים יומם ולילה ושאישונם אינו‬
‫מקובל לומר כי התמונה ממוקדת על הרשתית בפעולת העדשה‪,‬‬
‫אבל בזוחלים יבשתיים תפקיד הקרנית בשבירת קרני האור גדול עוד‬
‫יותר (ובבעלי משקף המשקף עושה זאת כנראה)‪ .‬במים מתבטלת פעולת‬
‫השבירה של הקרנית בשל דמיון מקדם השבירה שלה לזה של המים‪.‬‬
‫בתוצאה‪ ,‬צב–ים ירוק נעשה קצר רואי בכ־‪ 40‬דיאופטריות בהיותו באוויר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בצבי מים מתוקים העדשה כה גמישה עד שראייתם תקינה‬
‫באוויר כבמים [‪ .]1116‬ככלל בזוחלים‪ ,‬כבעופות וביונקים‪ ,‬האקומודציה‬
‫העדשתית (התאמת המיקוד למרחק) נעשית על ידי שינוי צורת העדשה‪.‬‬
‫תחושת השינוי מקנה לחיה מידע על מרחק נשוא הראייה על סמך עין‬
‫יחידה‪ .‬ניסוי מתוחכם בהרכבת משקפיים שונים לזיקית הוכיח שאכן כך‬
‫הזיקית מעריכה נכון בעין אחת את הטווח שאליו עליה לשלוח את לשונה‪,‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49