Page 43 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 43

‫‪Pg: 43 - 3-Back 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪43‬‬

            ‫איור ‪ .29‬תצלומי עפעף העין בשנונית (משמאל) ובמדברית (מימין);‬     ‫מפורטת ומדויקת יותר‪ .‬מגוון תאי הרשתית בזוחלים רחב‬
                                           ‫שימו לב גם למיקום הנחיר בשתיהן‪.‬‬  ‫ומסובך יותר מן החלוקה הפשוטה ל ָקנִים ומדוכים המוכרת‬
                                                                            ‫מרשתית האדם‪ .‬בכל אופן לגבי זוחלים שונים הוכחה ראיית‬
‫לטאיים וקמטניים — רק העפעף התחתון בר־תנועה‪ ,‬ובהיסגרו כלפי מעלה‬              ‫צבעים [‪ ]1481 ,1092‬וזוחלים רבים מותאמים לראיית לילה‬
‫הוא מכסה על האישון ופוגש את העפעף העליון במעלה ארובת העין‪.‬‬
‫במינים שונים ממשפחות החומטיים והלטאיים (וגם ממשפחות נוכריות)‬                                                           ‫(וראו ‪.)2.4.2.3.4‬‬
‫יש באמצע העפעף התחתון חלון שקוף‪ ,‬מורכב מכמה קשקשים גדולים‪,‬‬                  ‫העיניים ממוקמות בדרך כלל מצידי הראש‪ ,‬ומסתכלות‬
‫למשל בסוג מדברית (איור ‪ )29‬או קשקש יחיד‪ ,‬למשל בחומט הפסים‬                   ‫לשני הצדדים עם חפיפה קטנה‪ ,‬מלפנים‪ ,‬של שדות הראייה‬
‫(איור ‪ .)197‬במינים מסוימים חלה אבולוציה נוספת והעפעף התחתון‬                 ‫שלהן‪ .‬בזיקית הן בולטות הצידה ומיטיבות לסוב לכיוונים‬
‫התקבע במצב הסגור‪ :‬רוב שטחו הוא חלון שקוף וכך העין מוגנת מבחינה‬              ‫שונים (איור ‪ .)125‬הכושר להפנות כל עין בלי תלות ברעותה‬
‫מכנית‪ ,‬אבל חשופה לאור (ורואה)‪ .‬בארץ מצוי "משקף" כזה בחומט‬                   ‫משותף לכל הזוחלים אבל בזיקית הוא בולט במיוחד‪ .‬במקצת‬
‫הגמד ובלטאה עינחש‪ ,‬שמבחינה זו עיניהם דומות לעיני הנחשים ורוב‬                ‫המינים הנוהגים להיות שקועים בחול (בארץ — עכן קטן) או‬
                                                                            ‫במים (בארץ — נחש המים‪ ,‬במידה מסוימת) העיניים מוטות‬
                                                 ‫השממיות (איור ‪.)137‬‬
‫משקף דומה התפתח בכל השממיתיים אם כי ממחקר שלנו [‪]780 ,779‬‬                                          ‫מעט כלפי מעלה [‪( ]1036a‬איור ‪.)246‬‬
‫עולה שלא מהעפעף התחתון לבדו‪ ,‬אלא משניהם יחד‪ .‬יוצאים מן הכלל‬
‫המינים המעטים הכלולים בקבוצת העפעפיות‪ ,‬שלהם יש זוג עפעפיים‪,‬‬                                  ‫‪ 2.4.2.3.2‬הגנת העיניים‪ :‬העפעפיים‬
‫שניהם בעלי כושר תנועה (איור ‪ .)137‬זו כנראה התפתחות אבולוציונית‬
‫משנית‪ ,‬ובקרב השממיות העפעפיים התפתחו כנראה מן התשתית העוברית‬                ‫העין של החולייתנים היא איבר חיוני ורגיש לפגיעה‪ .‬רק הדו־‬
                                                                            ‫חיים בעלי הזנב מסוגלים לחדש אותה לאחר פציעה (ואפילו‬
               ‫שבכל השממיות האחרות התפתחה למשקף [‪.]780 ,779‬‬                 ‫עקירה)‪ .‬בזוחלים מגינים עליה שלושה עפעפיים שיש לראות‬
‫השממיות ידועות במנהג מיוחד ומוזר ללקק ולקנח את העין בלשונן‬                  ‫בהם חלק ממערכת הראייה‪ :‬עפעף עליון ועפעף תחתון הנעצמים‬
‫(איורים ‪ .)159 ,157‬לטאות אחרות יכולות לנקות את העין במצמוץ‬                  ‫לסדק אופקי פחות או יותר‪ ,‬ומבפנים להם שכבת הגנה נוספת —‬
‫העפעפיים או קרום המצמוץ (איור ‪ .)83‬העפעפיות נוהגות כך ומלקקות‬               ‫קרום המצמוץ‪ ,‬המעוגן בפינה הקדמית של ארובת העין ונפרש‬
‫את העין על גבי העפעפיים‪ ,‬מה שנראה לנו מיותר‪ .‬תופעה מוזרה זו היא‬             ‫אחורה‪ ,‬לפעמים עד לכיסוי העין כולה ולפעמים רק את חלקה‪.‬‬
‫עדות היסטורית לליקוק עין חסרת עפעפיים באבותיהן‪ ,‬כלומר תומכת‬
                                                                                           ‫קרום המצמוץ שקוף פחות או יותר (איור ‪.)83‬‬
              ‫בדעה שהעפעפיים של העפעפיות הם התפתחות משנית‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הנחשים כולם בעלי משקף‪ .‬יוצאים מן הכלל רק הנחשיליים‬                   ‫בצבים‪ ,‬ככלל‪ ,‬כיוון העין הוא אלכסוני ונוטה קדימה ולמטה‪ .‬את הכיוון‬
‫והנימוניים‪ ,‬שבהם מתפקד כמשקף אזור שקוף בתוך מגן גדול‪ .‬בנחשים‬                ‫מסמן כיוון העפעפיים‪ ,‬כלומר כיוון קו המפגש בין העפעף התחתון לעליון‬
‫התפתח המשקף בעיקר מן העפעף התחתון בהשתתפות קטנה יותר של‬                     ‫או "סדק העפעפיים"‪ .‬התוצאה בתפקוד היא שכשצב אקווטי (צב–ים‪ ,‬צב‬
‫העפעף העליון‪ .‬מסקנה זו מבוססת על כמה מחקרים יסודיים בהתפתחות‬                ‫ביצות או צב רך) מושיט את צווארו באלכסון למעלה ומרים את ראשו‬
‫העוברית של נחשים‪ ,‬נושא קל יחסית למחקר בגלל התטולות הגדולות‬                  ‫מעל פני המים‪ ,‬כיוון העין אופקי‪ .‬אך לכסון העין אינו ייחודי לצבים‬
‫שלהם‪ ,‬שמאפשרות הפקת עוברים ברווחי זמן מתוכננים‪ .‬בנחשים קל‬                   ‫האקווטיים‪ ,‬אלא משותף לכולם‪ .‬לכן יש הרואים באלכסוניות העין עוד‬
‫לראות שהנשל כולל את משקף העין; הרי הצד החיצוני של העפעפיים‬                  ‫סימן לכך שקבוצת הצבים התחילה את התפתחותה האבולוציונית במים‪.‬‬
                                                                            ‫כברוב הזוחלים‪ ,‬בצבים מבין זוג העפעפיים התחתון הוא בעל התנועה‪,‬‬
         ‫חפוי תמיד בעור שהוא המשך לכסות הגוף כולה (איור ‪.)17B‬‬               ‫סוגר על העין ופוגש את העליון מעל האישון‪ .‬אבל בניגוד ליתר הזוחלים‬
‫את ההומולוגיה של המשקף לעפעפיים — לעליון ולתחתון יחדיו או‬                   ‫צב אינו שולט בנפרד בתנועות העפעף התחתון ובתנועות קרום המצמוץ‬
‫לתחתון בלבד — מוכיחים הן המיקום של פתחי בלוטות הדמעות ומבנים‬                ‫שכן את שניהם מנהל עצב אחד‪ .‬צבים אקווטיים (לפחות המעטים שנבדקו)‬
‫אחרים‪ ,‬הן ההתפתחות העוברית [‪ .]780 ,779‬קרום המצמוץ נעדר במינים‬              ‫עוצמים את העין במים וכך הם מגינים עליה‪ ,‬בעודם רואים חלקית דרך‬
‫בעלי משקף‪ .‬לא ידוע מדוע התפתח משקף בטקסונים מסוימים‪ .‬השערה‬
‫אחת היא שסידור זה מאפשר ראייה בתנאים שבהם זוחל בעל עפעפיים‬                                 ‫קרום המצמוץ והעפעף התחתון שמרכזו שקוף למחצה‪.‬‬
‫היה מרבה לעצום את עיניו (מרוב גרגירי חול‪ ,‬ענפים שורטים וכיו"ב)‪.‬‬             ‫לעומת זאת תנין היאור‪ ,‬שאותו בדקנו בגן החיות בירושלים‪ ,‬פותח‬
‫השערה אחרת מציינת חיסכון במים בשל מניעת האידוי מן השטח הלח‬                  ‫את העפעף התחתון בעל כושר התנועה (העליון פחות או יותר מקובע)‬
                                                                            ‫בעת השחייה מתחת למים‪ ,‬ואז עינו מוגנת בקרום המצמוץ השקוף חלקית‬
                                          ‫של לחמית העין [‪.]998 ,688‬‬
                                                                                        ‫ושהאישון נראה דרכו‪ .‬סביר שכך נוהגים גם יתר התנינים‪.‬‬
                  ‫‪ 2.4.2.3.3‬גודל העין וגודל האישון‬                          ‫בקרב הלטאות מערך העפעפיים שונה בקבוצות שונות‪ .‬במשפחות‬
                                                                            ‫אחדות — איגואניים (שאינם בארץ)‪ ,‬חרדוניים וזיקיתיים — העפעף‬
‫העין פועלת בתור מכשיר אופטי‪ .‬אפשר להקבילה במידה רבה‬                         ‫העליון והתחתון מפותחים במידה דומה ונעים במידה דומה‪ .‬כך‪ ,‬בעין‬
‫למבנה המצלמה ולתפקודה‪ ,‬וטיב התפקוד שלה תלוי בגודל‬                           ‫עצומה למחצה‪ ,‬אישון העין נראה ורואה במרווח שביניהם‪ .‬בזיקיתיים‬
‫שלה — הגודל המוחלט‪ ,‬לא הגודל ביחס לחיה בעלת העין‪.‬‬                           ‫שני העפעפיים מאוחים — בטקסונים שבארץ מאוחים לבלי הכר — ונוצר‬
‫הסיבה לכך היא שעין גדולה יכולה להכיל תאי רשתית רבים‬                         ‫עפעף טבעתי מסביב לפתח האישון‪ .‬במינים מסוימים נשארים בעפעף‬
                                                                            ‫הטבעתי סימנים להרכבו מזוג עפעפיים‪ .‬המבנה הצריחי הזה של עין‬
                                                                            ‫הזיקית מדגיש לעינינו לאיזה כיוון היא פונה‪ ,‬וכך מובלטת התופעה‬
                                                                            ‫ששתי העיניים יכולות להסתכל בו־בזמן לכיוונים שונים (איור ‪.)134‬‬

                                                                                         ‫אבל הכושר הזה אינו ייחודי לזיקית אלא שותף לזוחלים‪.‬‬
                                                                            ‫לעומת זאת‪ ,‬ברוב משפחות הלטאות — בארץ בחומטיים‪ ,‬כוחיים‪,‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48