Page 38 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 38 - 3-Back 21-06-15‬‬ ‫‪38‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫הטיפול במזון‪ ,‬אחיזתו‪ ,‬מעיכתו‪ ,‬לעיסתו ובליעתו מצריכים אנרגיה‪.‬‬ ‫בין טקסונים נמוכים יותר בכל רמה של הסיסטמטיקה‪ ,‬ולפיכך‬
‫אבל בנחושית העינונית נמצא שאפילו אכילת חיפושיות קשות־קליפה‬ ‫יינתן מעט מידע נוסף בהקשר הסיסטמתי (שער ‪ .)3‬לפעמים‬
‫אינה עולה יותר מ־‪ 1%‬מן האנרגיה הנרכשת מאכילת החיפושית‪ .‬סביר‬ ‫נודעו אפילו הבדלים אינדיווידואליים בין פרטים באוכלוסייה‪,‬‬
‫שמבחינה אקולוגית המחיר החשוב יותר של תהליך האכילה הוא המחיר‬
‫בזמן — אכילת חרק גדול על ידי לטאה עשויה להימשך עשרות דקות‬ ‫כמו באדם! (ראו למשל בפרק על צב היבשה המצוי‪).‬‬
‫[‪ .]697‬מעניין שהטמפרטורה אינה משפיעה בהרבה על משך תהליך‬ ‫ככלל‪ ,‬בין הצבים יש מינים צמחוניים רבים‪ ,‬המעכלים חומר‬
‫האכילה של הנחושית אבל משפיעה על מחירו האנרגטי כפי שמתבטא‬ ‫צמחי בעזרת מיקרואורגניזמים [‪( ]318a‬ראו גם למטה על לטאות‬
‫בתצרוכת החמצן — עם החימום המחיר עולה דווקא‪ ,‬ובכך הוא גבוה‬ ‫צמחוניות)‪ ,‬מינים אוכלי־כול (אומניבורים) ובעיקר מינים שהם‬
‫טורפים‪ .‬המינים הטורפים מוגבלים ברובם לטיפוסי טרף שאין‬
‫בטג"נ של המין [‪.]461‬‬ ‫קושי לרדוף אחריהם‪ .‬כל הסדרות האחרות נוטות באופן ברור‬
‫מערכת העיכול [‪ ]1134 ,954‬מראה התאמות לסוג המזון לא רק‬ ‫לתזונה מן החי‪ ,‬כך שבמידה מסוימת הצבים כקבוצה מסתמנים‬
‫בשיניים [‪ ]503b‬ובלסתות ושריריהן [‪ ,]717‬אלא גם במעיים‪ .‬המעי ארוך‬ ‫כיוצאים מן הכלל‪ .‬התנינים מפורסמים כטורפים עזים (ראו שם)‪.‬‬
‫בהרבה במינים צמחוניים מאשר במינים טורפים (וראו בקבוצות בשער‬ ‫בין הלטאות רוב עצום של המינים הם "אוכלי חרקים"‪,‬‬
‫כלומר אוכלים בעלי חיים קטנים בדגש על פרוקי רגליים‪ ,‬ורוב‬
‫‪ ]1370 ,412[ )3‬ובכבד [‪.]1276b‬‬ ‫מיני הלטאות הגדולים יותר הם טורפים‪ .‬אכילת־כול או צמחונות‬
‫עיכול חומר צמחי הוא בעיה כי לחולייתנים חסר האנזים לפרוק תאית‬ ‫הן נדירות יחסית‪ .‬סקר תפריטים של ‪ 450‬מיני לטאות [‪]412‬‬
‫(צלולוזה)‪ ,‬פחמימה מורכבת שהיא מרכיב ראשי בדופנות התאים הצמחיים‪.‬‬ ‫מצא שאומנם במחציתם כלול חומר צמחי כלשהו אך רק ב־‪12%‬‬
‫מהמינים כמותו עולה על ‪ ,10%‬ואלה נחשבים אוכלי־כול‪ .‬רק‬
‫‪ 2.3.5.2‬שיחור לטרף‬ ‫‪ 0.8%‬מהמינים אוכלים ‪ 90%‬חומר צמחי ומעלה‪ .‬הצמחוניים‬
‫האלה אוכלים בעיקר עלים ומותאמים לעכלם בעזרת מעי‬
‫כפי שמתברר מסקירת מזונות הזוחלים‪ ,‬לרוב הזוחלים יש‬ ‫ארוך ומיקרואורגניזמים מפרקי תאית [‪ .]318a‬האומניבורים‬
‫בעיה משותפת הנובעת מהיותם טורפים (לרבות אוכלי חרקים)‪.‬‬ ‫נוטים לאכול חלקי צמחים קלים יותר לעיכול ומזינים יותר‪,‬‬
‫אירוע טריפה יכול להתרחש רק כשהטורף והנטרף נפגשים‪ .‬כדי‬ ‫כגון פירות ואפילו צוף‪ .‬צמחונות מוצאים בעיקר בין המינים‬
‫שפגישה כזאת תתקיים לפחות אחד מהשניים צריך לזוז‪ ,‬לנוע‪,‬‬ ‫הגדולים (בעיקר חרדוני צב בעולם הישן ואיגואנות‪ ,‬לרבות‬
‫להגיע אל השני‪ .‬מכאן נובע הקיום העקרוני של שני אופני ציד‪,‬‬ ‫‪ Sauromalus‬המדברית‪ ,‬בעולם החדש)‪ .‬בארץ האומניבוריות‬
‫או שיחור לטרף‪ ,‬שאנו רואים גם אצל טורפים אחרים לרבות‬ ‫נרחבת במשפחת החרדוניים‪ .‬תופעה מעניינת היא שמיני לטאות‬
‫האדם‪ ,‬כלומר צייד או דייג‪ .‬אופן אחד הוא שיחור לטרף פעיל‬ ‫ממשפחות שונות (בייחוד שממיתיים ולטאיים)‪ ,‬שנחשבים‬
‫ובו הצייד משוטט‪ ,‬לפעמים על פני מרחקים ארוכים‪ ,‬ומחפש‬ ‫עקרונית לאוכלי חרקים‪ ,‬כוללים במקומות מסוימים אוכלוסיות‬
‫טרף‪ .‬לפעמים הוא מוצא קודם עקבות‪ ,‬והולך אחריהם עד‬ ‫שמעשירות את התפריט בחומר צמחי רב — בעיקר צוף אך גם‬
‫לגילוי יוצרם‪ .‬האדם הצייד עשוי לגלות טביעות רגליים‪ .‬הזוחל‬ ‫פירות‪ .‬זה קורה בעיקר במקום שאוכלוסיית הלטאות צפופה‪.‬‬
‫הטורף עשוי לגלות עקבות כימיים (ראו סעיף ‪ .)2.4.2.2‬אצל‬ ‫לא ידוע אם העובדה שהאוכלוסייה צפופה (אולי בשל מיעוט‬
‫הדייג שיחור לטרף פעיל מתבטא בצולל המחפש דגים‪ ,‬מצויד‬ ‫טורפים) דוחפת את הלטאות למזון "לא שגרתי"‪ ,‬או שעצם‬
‫ברובה תת־מימי‪ ,‬וכן בסירה הגוררת רשת‪ .‬האופן השני‪ ,‬המכונה‬ ‫העובדה שגילו מזון נוסף מאפשרת לאוכלוסייה להתרבות עד‬
‫לפעמים "שב והמתן"‪ ,‬הוא למעשה ציד מן המארב‪ .‬הטורף נייח‪,‬‬ ‫לצפיפות [‪ .]1152b‬אך נראה סביר שהצפיפות היא הגורם‪ ,‬כלומר‬
‫לעיתים קרובות מוסתר או לפחות מוסווה בצבעיו‪ .‬כשטרף‬ ‫הכמות של ביומסה הזקוקה להזנה דוחפת להרחבת התפריט‪,‬‬
‫מתאים חודר לשדה הראייה שלו ומתקרב לטווח זינוק‪ ,‬הטורף‬
‫מזנק ותופסו ובדרך כלל חוזר לתחנתו להשלמת הבליעה‪ .‬אצל‬ ‫כמו שבמינים הגדולים היא דוחפת להתפתחות צמחונות‪.‬‬
‫האדם הציד מן המארב מגיע לשיאו בהנחתה או בכרייתה של‬ ‫כל מיני האמפיסבנות הם טורפים‪ .‬מזונם פרוקי רגליים‬
‫מלכודת שטרף משוטט נקלע אליה ונתפס בה‪ .‬גם הדייגים‬ ‫קטנים‪ ,‬תולעים ואפילו חולייתנים קטנים‪ .‬הם תופסים את‬
‫טרפם על פני הקרקע‪ ,‬נועלים בו את שיניהם הארוכות (בלסת‬
‫מפעילים מגוון מלכודות‪ ,‬מרשתות עמידה ועד חכה‪.‬‬ ‫העליונה והתחתונה) וגוררים אותו למחילה שלהם‪ ,‬תוך כדי‬

‫ההבדל ההתנהגותי בין שני אופני הציד העקרוניים האלה‪ ,‬מלווה‬ ‫שפשוף הטרף‪ ,‬לפעמים עד כדי תלישת חלקים ממנו [‪.]613‬‬
‫וכרוך בהבדלים רבים ושונים בין המינים הצדים באופן אחד ובין אלה‬ ‫הנחשים הם טורפים המתמחים בבליעת טרף שלם‪ ,‬בלי‬
‫הצדים במשנהו [‪ .]810a‬חלק מן ההבדלים האלה הם בתכונות שמשפרות‬ ‫לבצוע ובלי ללעוס (ראו במבוא לנחשים‪ ,‬פרק ‪ .)3.4.4‬ברם‪,‬‬
‫ומייעלות את כושר הציד דווקא באופן מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬במינים הנוקטים‬ ‫נתגלה גם יוצא מן הכלל‪ :‬שני מיני נחשי מים מתת־משפחת‬
‫שיחור לטרף פעיל‪ ,‬מפותחת במיוחד החישה הכימית שבאמצעותה‬ ‫‪ .Homalopsinae‬בסינגפור‪Gerarda prevostiana ,‬‬
‫הטורף מאתר את טרפו‪ ,‬תוך כדי "דגימת" השטח במגעי לשון תדירים‬ ‫ו־‪ Fordonia leucobalia‬ניזונים מסרטנים גדולים מדי מכדי‬
‫והעברת יבול המולקולות שדבקו בחודי הלשון‪ ,‬לפענוח באיבר יקובסון‬ ‫להיבלע‪ .‬הנחשים תולשים‪ ,‬כל מין בדרכו‪ ,‬את רגלי הסרטנים‬
‫[‪( ]403‬ראו סעיף ‪ .)2.4.2.2‬כמו כן‪ ,‬מפותחים יותר אזורי מוח התומכים‬
‫בהתמצאות מרחבית [‪( ]454‬ראו פרק ‪ :2.4.3‬המוח)‪ .‬לעומת זאת במינים‬ ‫ובולעים אותן [‪.]850‬‬
‫האורבים מפותחים במיוחד העין וכושר הראייה (סעיף ‪ .)2.4.2.3‬בקרב‬
‫הנחשים נמצא שבמינים הצדים ממארב שכיח אישון סדקי־אנכי המחדד‬

‫את הראייה לתנועה במישור האופקי [‪( ]334‬ראו סעיף ‪.)2.4.2.3.4‬‬
‫הבדלים רבים קשורים קשר ברור להבדל במנהגי התנועה‪ .‬תוך כדי‬
‫הפעילות בשדה למינים המסיירים רמת מטבוליזם (חילוף חומרים)‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬