Page 41 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 41 - 3-Front 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪41‬‬

‫קוליים‪ ,‬המכוונים לחוש השמע; אותות כימיים‪ ,‬המכוונים לחושי‬ ‫על הראש בלטאות רבות‪ ,‬רגישה לאור אך תפקידה טרם ברור‬
‫הטעם והריח ולאיבר יקובסון שאיננו מכירים מגופנו (ראו‬ ‫כהלכה (סעיף ‪.)2.4.2.3.5‬‬
‫‪ ;)2.4.2.2‬וגם אותות המכוונים לחוש המישוש‪ .‬איננו מכירים‬
‫בזוחלים אותות תרמיים אף שחוש הטמפרטורה מפותח וחישת‬ ‫עור הזוחלים עשיר מאוד באיברי חישה מטיפוסים‬
‫הטמפרטורה משפיעה על ההתנהגות‪ .‬היבט שני‪ ,‬לפי ההקשר‬ ‫היסטולוגיים שונים‪ ,‬שרובם ידועים גם ביתר בעלי שפיר או‬
‫או התפקוד — אותות מרחיקים‪ ,‬כגון בהתגוננות מטורף או‬ ‫בחסרי שפיר‪ .‬ייחודית לזוחלים נוכחות קצות עצבים חופשיים‪,‬‬
‫בשמירת טריטוריה‪ ,‬אך גם בדחיית מחזר בלתי רצוי; ואותות‬ ‫מורחבים‪ ,‬בתחום האפידרמיס — מכנורצפטורים [‪ ;]1480‬דומים‬
‫להם אך מסועפים נמצאים באזורי ה"תפר" בין קשקשים וכנראה‬
‫מקרבים‪ ,‬כגון בחיזור‪.‬‬ ‫רגישים להתמתחות‪ .‬פקעיות מישוש בעור (בעיקר בראש)‬
‫מרכזות בקרבן מספר קצות עצבים שונים‪ ,‬לרבות כאלה הרגישים‬
‫החשיבות היחסית של החושים השונים בחיי הזוחלים שונה בקבוצות‬ ‫לקור‪ .‬פקעיות כאלה נמצאו בעור הראש של רוב משפחות‬
‫השונות ובמינים השונים‪ ,‬ולא רק לפי עיתוי הפעילות היומית‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫הלטאות והנחשים בישראל וצורתן שונה במקצת במשפחות‬
‫בחיפוש מזון הן נחשי בירית הן עכסנים מפעילים חושים כימיים וראייה;‬
‫אבל בנחשי הבירית — הפעילים ביום — יש עדיפות לחוש הכימי‪ ,‬ואילו‬ ‫השונות (ראו פירוט בסעיף ‪.)2.4.2.4.2‬‬
‫בעכסנים הפעילים בלילה יש עדיפות לראייה [‪ .]380‬מידת העדיפות עשויה‬
‫להשתנות עם הגיל‪ :‬אבקועי נחשי הבירית תלויים במערכת הלשון ואיבר‬ ‫בעור הפנים של נחשים מסוימים יש אזורים רגישים במיוחד לחום‬
‫יקובסון להשגת מזון‪ ,‬ורק אחרי רכישת ניסיון חיים הם יכולים להיעזר‪,‬‬ ‫הקורן מן הסביבה‪ ,‬ובמקרים מיוחדים קיים לכך איבר חישה זוגי מתמחה‬
‫לדבר‪ ,‬בצורת שקע הרגיש לקרינת חום תת־אדומה‪ .‬מדובר בבני משפחת‬
‫כתחליף‪ ,‬בחושים האחרים [‪.]345‬‬ ‫החנקיים ובבני תת־משפחת צפעי הגומץ‪ ,‬אך לא בזעמניים שנבדקו ואף‬
‫החוקרים מונים וממיינים מאות אותות שונים בזוחלים [‪]1034 ,369‬‬ ‫לא במין אפעה (‪ .)Echis carinatus‬בצפעי הגומץ יש גומה גדולה בין‬
‫אך בארץ‪ ,‬למרות ההתעניינות הגואה בהתנהגות בעלי חיים‪ ,‬טרם נודע‬ ‫העין ובין הנחיר‪ ,‬ובחלק מהחנקיים — טור שקעים קטנים במגיני השפתיים‪.‬‬
‫בשני המקרים הפעולה דומה והאיברים מאבחנים הפרשים זעירים בין‬
‫הרבה על התנהגות הזוחלים המקומיים‪.‬‬ ‫חומו של גוף קטן בסביבה (למשל עכבר) ובין חום הרקע — בלי קשר‬
‫אפשר לחקור את רמת התפקוד של איברי חישה בבעלי חיים בשתי‬ ‫לטמפרטורות האוויר ושל גוף הנחש‪ .‬החנקיים חסרי השקעים שנבדקו‪,‬‬
‫גישות שונות‪ .‬בגישה ההתנהגותית (ה"פסיכולוגית") מנגישים לחיה מבחר‬ ‫כגון בואה ואנקונדה‪ ,‬שפתיהם רגישות לקרינת חום; סביר שזה המצב גם‬
‫של גירויים חליפיים (צורות‪ ,‬צבעים‪ ,‬גדלים‪ ,‬קולות בעוצמות ותדרים‬ ‫בחנק הישראלי‪ ,‬שלא נבדק‪ .‬איבר דומה במקצת‪ ,‬שתפקידו לא הוכח אך‬
‫שונים‪ ,‬ריחות וכיו"ב)‪ ,‬ומתגמלים אותה במזון על בחירה "נכונה" (שבוחר‬ ‫עשוי להיות זהה‪ ,‬מצוי בצפעיים מסוימים מתת־משפחת הצפעים בצורת‬
‫נסיין) ולפעמים מענישים אותה על בחירה מוטעית (אקראית)‪ .‬שיטות‬
‫אלה פועלות היטב ביונקים ובעופות ואפילו בדגים‪ ,‬אך לא בזוחלים‪.‬‬ ‫שק תת־עורי מעל הנחיר; בארץ — בשפיפון [‪.]1053‬‬
‫כנראה קשה לתגמל אותם מספיק פעמים עד ללמידה כי הם נעשים‬ ‫חרף המגוון של איברי חישה‪ ,‬העקרונות היסודיים ביותר משותפים‬
‫לתקשורת בין בעלי החיים ולתקשורת שבין חלקי הגוף בתוך בעל החיים‪.‬‬
‫שבעים‪.‬‬ ‫מדובר תמיד במערכת בת שלושה רכיבים‪ :‬מקור השידור (בעל חיים או‬
‫יש קצת מידע על תגובות זוחלים לטרפם‪ ,‬כלומר לאותות הנקלטים‬ ‫איבר בגוף)‪ ,‬קולט השידור (בעל חיים אחר‪ ,‬מאותו המין או ממין אחר‪ ,‬או‬
‫מהמזון הפוטנציאלי‪ .‬בניסוי מבוקר שנערך באמריקה הצפונית במין אנוליס‬ ‫איבר בגוף)‪ ,‬ו"מסר" או "אות" שמשגר הראשון ושקולט האחרון‪ .‬האות‬
‫ובמין חומט מנומר‪ ,‬הוגשו להם זחלי חיפושית הקמח (‪ )Tenebrio‬גדולים‬ ‫הוא (עשוי) שינוי זמני של הסביבה‪ ,‬שינוי פיזי‪ ,‬כגון גל קול‪ ,‬או שינוי‬
‫וקטנים‪ ,‬מתנועעים ומשותקים‪ ,‬בצירופי ברירה שונים‪ .‬שני מיני הלטאות‬ ‫כימי‪ ,‬כגון עלייה בריכוז חומר ריחני או הורמון‪ .‬הקיום של תקשורת‬
‫העדיפו זחל גדול על קטן אם שניהם נעו או שניהם נחו; והעדיפו זחל‬ ‫מוכח לחוקר (וגם למשדר) מתוך התגובה של הקולט — שינוי בהתנהגותו‬
‫בתזמון הנכון‪ .‬להלן (‪ )2.4.2‬נעסוק בתקשורת חוץ‪ ,‬בין בעלי החיים‪,‬‬
‫נע על נח אם שניהם היו בגודל שווה [‪.]342‬‬ ‫בהתאם להתעניינות רוב המעוניינים בזוחלים‪ ,‬ואחר כך נסקור בקצרה‬
‫למעשה‪ ,‬ברוב חקירת איברי החישה מקובלת בזוחלים הגישה‬
‫הפיזיולוגית (אלקטרו־פיזיולוגית)‪ .‬מחברים זוג אלקטרודות לאיבר החישה‪,‬‬ ‫את תקשורת הפנים (‪.)2.4.4-2.4.3‬‬
‫או לעצב המוליך ממנו‪ ,‬או למרכז הרלוונטי במוח‪ ,‬ובציוד אלקטרוני‬ ‫בחיי החברה של הזוחלים חשובה מאוד התקשורת התוך־מינית‪.‬‬
‫מתוחכם מנטרים את התגובות החשמליות של תאי החישה או תאי העצב‬ ‫מערכת האותות שלה כאמור גדולה ומגוונת ושונה במינים שונים‪ ,‬עם‬
‫או תאי המוח‪ ,‬כשמגישים לאיבר החישה מבחר גירויים רלוונטיים‪ .‬שיטות‬ ‫עדיפות לתקשורת חזותית במינים יומיים ותקשורת קולית וכימית־ריחית‬
‫אלה יעילות ומדויקות וסיפקו מידע רב‪ .‬אחד מחסרונותיהן הוא שבדרך‬
‫כלל יש להרוג את החיה בסוף הניסוי‪ .‬ברם‪ ,‬שימור הגופה רצוי ממילא‬ ‫במינים ליליים‪ .‬בארץ כמעט לא נחקרה התקשורת בזוחלים‪.‬‬
‫לשם חקירת ההקשרים המבניים (אנטומיים) של רגישות החישה (בגישה‬
‫‪ 2.4.2‬אותות‪ ,‬חושים ואיברי החישה העיקריים‬
‫זאת הגענו לתוצאות מעניינות באוזן הזוחלים) [‪.]1614 ,1611a‬‬
‫בהיות התקשורת נבחנת באמת המידה של תגובת הקולט [‪,]575 ,557‬‬ ‫‪ 2.4.2.1‬כללי‬
‫התקשורת בזוחלים נחקרת בדרך כלל בהקשר להתנהגות החברתית [‪,243‬‬
‫‪ .]1034‬הריכוז הגדול ביותר של מחקרים הוא על ההתנהגות החברתית‬ ‫נוהגים לכנות בשם "אות" כל פרט במבנה הגוף או בהתנהגות‬
‫המשוכללת‪ ,‬החזותית בעיקר‪ ,‬באיגואניים וגם בחרדוניים [‪,854a ,8 ,7 ,6‬‬ ‫החיה‪ ,‬שסביר שמישהו — בן זוג או יריב‪ ,‬טורף או טרף — עשוי‬
‫‪ ,]1111‬החל במחקרים המנתבים של נובל וגרינברג [‪ ]680‬ושל קרפנטר [‪,367‬‬ ‫להבחין בו‪ ,‬לפרש אותו‪ ,‬ולהגיב עליו בצורה שהיא בסופו‬
‫‪ .]368‬למשל‪ ,‬במחקר מפורט על מין איגואניד אחד אובחנו ‪ 76‬תנוחות‪,‬‬ ‫של דבר לטובת החיה בעלת האות‪ .‬ניתן למיין את האותות‬
‫עמדות ותנועות שונות שקצתן קשורות להתאמה לסביבה הדוממת (כגון‬ ‫לפי שני היבטים עיקריים‪ :‬הראשון‪ ,‬לפי איבר החישה האמור‬
‫קרינת שמש) אך יתרן לחיים החברתיים‪ ,‬וביחס לחלקן ידוע אלו תגובות הן‬ ‫לקלוט אותם — אותות חזותיים‪ ,‬המכוונים לחוש הראייה; אותות‬
‫מעוררות בבני המין [‪" .]678‬מילונים" דומים בוררו גם בחרדוניים מסוימים‬
‫וזוחלים אחרים [‪ .]369‬בעוד האיגואניים והחרדוניים הם יומיים בעיקרם‪,‬‬
‫כרוב הזוחלים‪ ,‬ומאופיינים בעיקר בתקשורת חזותית‪ ,‬הרי כאמור במינים‬