Page 37 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 37

‫‪Pg: 37 - 3-Front 21-06-15‬‬

   ‫ףוגה יכרוצ ‪37‬‬

   ‫ליפידים בתוך שכבת האפידרמיס ואינה תלויה בנוכחות תצורות קשקשים‬            ‫לפעמים מדובר כנראה בהשפעה של רום וזמינות חמצן‪ ,‬שבהיותה דלה‬
                                                                    ‫[‪.]940‬‬                                         ‫האריתרוציטים מתרבים ]‪.[1496‬‬

   ‫השפעת הטמפרטורה על אידוי המים חזקה יותר ביחס למרכיב הנשימתי‬              ‫תאי הדם הלבנים מהווים בדרך כלל כ־‪ 1%‬מכלל תאי הדם‪ ,‬ובמגוון‬
   ‫מאשר ביחס למרכיב העורי‪ .‬למשל באיגואנה המדברית ‪Sauromalus‬‬                 ‫טיפוסיהם שכיחים הלימפוציטים שנוצרים בטחול [‪ ]1409b ,862‬ובתימוס‪.‬‬
   ‫‪ ,obesus‬שהיא מעין מקבילה צפון אמריקאית לחרדון הצב‪ ,‬אם מעלים את‬           ‫מערכת הלימפה מפותחת וכוללת גת מרכזית ארוכה מעל עמוד השדרה‪,‬‬
   ‫טמפרטורת הגוף מ־‪ 23‬מ"צ ל־‪ 40‬מ"צ אזי שיעור האידוי העורי עולה פי‬           ‫לאורכו‪ ,‬ובדרך כלל גם לבבות לימפה שריריים הדוחפים את הנוזל לתוך‬
   ‫‪ ,2.6‬אך שיעור האידוי הנשימתי עולה פי ‪ !]253[ 13.5‬אגב מין זה מתחיל‬        ‫ורידים (ורידי גפיים אם יש) [‪ .]1118‬המערכת מפותחת בעיקר בנחשים‬
   ‫להלחית ככלב בטמפרטורות סביבה בין ‪ 40‬לבין ‪ 44‬מ"צ‪ ,‬והודות לאידוי‬
   ‫המתגבר בהלחתה הוא יכול לעמוד שלוש שעות לפחות בטמפרטורת‬                                         ‫[‪ .]1196‬במערכת החיסונית [‪ ]401‬לא נעסוק כאן‪.‬‬
   ‫סביבה של ‪ 47‬מ"צ תוך כדי קיום טמפרטורת גוף מונמכת — ‪ 43‬מ"צ‬
                                                                                        ‫‪ 2.3.4‬משק המים ומאזן המלחים‬
                                 ‫[‪ .]426‬לטאות רבות מלחיתות בהתחממן‪.‬‬
   ‫זוחלים המותאמים לתנאי מדבר‪ ,‬חום ויובש מראים שיעורי אידוי‬                 ‫בעל חיים זקוק להרכב נכון של גופו‪ ,‬בין השאר מבחינת הכמויות‬
   ‫נמוכים יותר והשפעת טמפרטורה על האידוי מתונה יותר (‪ )Q10‬מאשר‬              ‫היחסיות של מים ושל מלחים‪ ,‬ומבחינת הלחץ האוסמוטי הנובע‬
   ‫קרוביהם באזור ממוזג יותר או לח‪ .‬כדוגמה‪ ,‬ב־‪ 23‬מ"צ‪ ,‬האיגואנה הטרופית‬       ‫מריכוז המלחים [‪ .]252‬משק המים ומאזן המלחים קשורים‬
   ‫‪ Iguana iguana‬מאדה פי ‪ 4-3‬מבת משפחתה המדברית‪,Sauromalus ,‬‬                ‫זה בזה‪ .‬הזוחלים מפורסמים בהיותם בעלי החיים הראשונים‬
   ‫שגודל גופה דומה [‪ .]253‬כלל זה נכון גם כשמשווים נציגי משפחות שונות‪,‬‬       ‫שהשיגו אי־תלות יחסית מן הסביבה המימית‪ ,‬ובכך שרבים‬
   ‫אך ברור במיוחד בין מינים דומים בגודלם מסוגים שונים‪ ,‬במשפחה אחת‪,‬‬          ‫מהם חיים במדבר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬המינים היבשתיים מרבים לאבד‬
   ‫או מינים שונים בסוג אחד [‪ .]1000 ,999 ,253‬העיקרון הזה אושר גם‬            ‫מים‪ .‬אומנם רק כמויות קטנות של מים דרושות להם להפרשת‬
   ‫בישראל בהשוואות בקרב מינים ממשפחות החרדוניים [‪ ,]535‬הזעמניים‬             ‫פסולת חנקנית‪ ,‬בהיות השתן שלהם כמעט יבש‪ ,‬אבל כמויות‬
   ‫[‪ ]913a‬והצפעיים [‪ ;]481 ,480‬ואפילו בין מינים בסוג אחד‪ ,‬שנונית [‪.]503a‬‬    ‫ניכרות של מים אובדות מגופם בדרך של התאיידות‪ .‬בניגוד‬
   ‫ברוח זו נמצא במחקר השוואתי בשממיות באוסטרליה שעמידות העור נגד‬            ‫למה שסברו בעבר‪ ,‬למעלה ממחצית המים מתאיידים דרך‬
   ‫אידוי‪ ,‬מדד העומד ביחס הפוך לאידוי] ‪ ,]74‬חזקה בשוכנות סלע מאשר‬            ‫העור; היתרה אכן מתאיידת דרך חלל הפה ומערכת הנשימה‪.‬‬
   ‫בשוכנות קרקע [‪ .]1659‬אכן מתקבל הרושם שבעניין האידוי קובעים‬               ‫לפיכך הזוחלים תלויים באספקת מים‪ ,‬אם כי במידה פחותה‬
   ‫היחסים האקולוגיים יותר מאשר הייחוס המשפחתי [‪ .]1000 ,503a‬בכל‬
   ‫זאת אפשר גם להבחין בהבדלים מסוימים בין משפחות‪ ,‬ובאוסטרליה נמצא‬                                               ‫מאשר הדו־חיים [‪.]1052‬‬
   ‫שהחרדונים מיטיבים לשמור על מימיהם מאשר השממיתיים והחומטיים‬
   ‫[‪ .]1492‬הבדל דומה נמצא בנחשים ישראליים בהשוואת שיעור האידוי‬              ‫בעבר סברו ששתן הזוחלים מכיל פסולת חנקנית בצורת חומצת שתן‬
   ‫העורי‪ ,‬משוקלל לסמ"ר עור‪ ,‬בין צפעיים וזעמניים‪ .‬בצפע (הים תיכוני)‬          ‫בלבד (המופרשת ללא מים)‪ .‬מתברר שאומנם רוב הפסולת החנקנית‬
   ‫השיעור דומה יחסית (גבוה רק ב־‪ )50%‬לזה שבעכן הגדול (המדברי)‪,‬‬              ‫מופרשת כחומצת שתן‪ ,‬אבל חלק מופרש בתרכובות מסיסות במים‪,‬‬
   ‫והוא כשליש מהשיעור בזעמן הזיתני (הים תיכוני) ובמטבעון המדבר‪.‬‬             ‫שהפרשתן מצריכה מים‪ :‬מלחים מסיסים של חומצת שתן‪ ,‬שתנן ובמינים‬
   ‫שיעורי האידוי של האפעה והשפיפון נמוכים עוד יותר [‪.]913a ,481 ,480‬‬        ‫מסוימים אפילו קצת אמוניה‪ .‬כך הדבר למשל במטבעון המדבר‪ ,‬שבו‬
   ‫ההבדל בין המשפחות עולה בחשיבותו כאשר זוכרים שבשל ההבדל‬                   ‫כ־‪ 31.3%‬מהפסולת החנקנית מסיסים במים [‪ .]445‬ריכוז תערובת השתן‬
   ‫במבנה הגוף‪ ,‬היחס בין שטח ומסה הוא בצפעיים בערך ‪ 2‬סמ"ר לגרם‬               ‫למשחה סמיכה לבנה נעשה בחללי המעי הסופי והביב; רק בצבים יש‬
                                                                            ‫לשלפוחית השתן חלק בכך‪ ,‬וזהו עוד הבדל בין הצבים וכל שאר הזוחלים‪.‬‬
                                   ‫ובזעמניים בערך ‪ 3‬סמ"ר לגרם [‪.]1081‬‬       ‫מלכתחילה אין השתן מגיע דליל ביותר לביב הזוחל‪ .‬יש לציין שאף על‬
   ‫באשר למאזן המלחים [‪ ,]326b‬בישראל נבדקו בעיקר בלוטות המלח של‬              ‫פי שנפח הכליות הוא כמקובל ביונקים בגודל גוף דומה‪ ,‬הנפח הכולל‬
   ‫מיני הסוג שנונית (ש' השפלה‪ ,‬ש' הנחלים‪ ,‬ש' באר שבע וש' החולות —‬           ‫של הקופסיות המסננות קטן בהרבה מן המקובל ביונקים‪ .‬צורה טיפוסית‬
   ‫לפני שנודעו מינים נוספים)‪ .‬במבנה דומה בכולם‪ :‬בעמדה לטרלית בתוך‬           ‫ביותר יש להפרשה השתנית של הלטאות‪ :‬טיפה לבנה מבהיקה המודבקת‬
   ‫חלל האף (מכל צד)‪ ,‬בתוך הקונכה‪ ,‬נמצאת בלוטת המלח‪ .‬זאת בלוטה‬               ‫על קצה כל גלל צואה שחרחר‪ .‬הודות לצורה זו קל לזהות בשדה גללים‬
   ‫טובולרית מסועפת עם אספקת דם עשירה‪ ,‬ושנפתחת אל חלל האף‪ .‬המלח‬
                                                                                                                               ‫של לטאות ככאלה‪.‬‬
             ‫נצבר בחלל האף ומופרש ("מעוטש") דרך הנחיר [‪.]501 ,497‬‬           ‫עיקר אובדן המים בזוחלים יבשתיים הוא באידוי‪ ,‬הן ממערכת הנשימה‬
                                                                            ‫הן דרך העור‪ ,‬אך קצב האידוי הכולל וקצבי שני הרכיבים תלויים בגורמים‬
                                  ‫‪ 2.3.5‬תזונה‬                               ‫רבים [‪ .]1000 ,999‬שכיח שרוב האידוי הוא דרך העור‪ .‬זאת אף שבקרטין‬
                                                                            ‫שבאפידרמיס מעורבים פוספו־ליפידים הנוגדים מעבר מים‪ .‬אלה נמצאים‬
          ‫‪ 2.3.5.1‬מזונות‪ ,‬אכילה ומערכות עיכול‬                               ‫גם בקרטין הזיפים של כריות ההצמדה של שממיות‪ ,‬המגדילים מאוד‬
                                                                            ‫את שטח הפנים שמועד לאידוי מים [‪ .]107‬מחקר במטבעון אישר שרוב‬
   ‫אספקת המזון היא כמובן סעיף מפתח לקיום בעל החיים ולקיום‬                   ‫האידוי הוא מן העור ומתגבר עם הטמפרטורה‪ ,‬ומצא ששיעורו‪ ,‬יחסית‬
   ‫המין‪ ,‬אבל בעניין סדירות האספקה הזוחלים סלחניים יותר‬                      ‫ליחידת שטח של העור — כלומר מותנה בתכונות העור — אינו תלוי (או‬
   ‫מאשר עופות ויונקים‪ .‬הם מסוגלים לצום זמן רב יחסית‪ ,‬לא רק‬                  ‫כמעט אינו תלוי) בגודל הנחש [‪( ]479‬ובגיל שלו)‪ .‬לעומת זאת בהשוואה‬
   ‫בשל שיעור המטבוליזם הנמוך ומנגנונים חזקים לאגירת אנרגיה‪,‬‬                 ‫בין־מינית שיעור האידוי‪ ,‬יחסית לגרם‪ ,‬עולה מאוד עם ירידת גודל הגוף‪,‬‬
   ‫אלא‪ ,‬לפחות במקרים מסוימים‪ ,‬ידועים מנגנונים מיוחדים‬                       ‫כצפוי מיחסי שטח־נפח [‪ .]1000‬מקובל לחשוב שהקשקשים המקורנים‬
   ‫להארכת השרידה בצום‪ .‬הסדרות השונות מאופיינות ונבדלות‬                      ‫פועלים כמחסום נגד אובדן מים‪ ,‬אבל ניסוי השוואתי בנחשים מוטנטים‬
   ‫עקרונית בתפריטים ובהתנהגות השגת המזון; אך יש הבדלים גם‬                   ‫חסרי קשקשים סתר דעה זו‪ :‬הם לא איבדו יותר מים מנחשים נורמליים‬
                                                                            ‫[‪ .]248‬מחקר נוסף הראה שהגבלת אובדן מים דרך העור נעשית על ידי‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42