Page 35 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 35
Pg: 35 - 3-Back 21-06-15
ףוגה יכרוצ 35
על ממדי הזמן (עונות) והמקום (על הציר ים תיכון–מדבר) אפשר מדבריים ליליים ,לרבות נחשים ,כמעט נעדרים מפני השטח בלילות
להוסיף את ממד הרום (במעלה ההר) .שעות הפעילות של החרדון המצוי ירח מלא [ .]323רוב מיני השממיות שנבדקו התנהגו כטורפים [,]1319
הושוו בין שלוש תחנות רום בצפון הארץ ,בראשית הקיץ (מאי–יוני) :בגובה לרבות ישימונית תמנע .מחקר ייחודי בדק את התגובה של הישימונית
170מ' מעל פני הים נראו החרדונים על הסלעים בשעות ,11:00-06:30 לחשכה הבלתי חזויה של ליקוי ירח מלא [( ]323וראו בתיאור המין) .גם
נעלמו להפסקת צוהריים ,ונראו שוב בתחום ;17:30-14:00בגובה 920 המניפנית המצויה נוהגת בעניין זה כטורף ולא כנטרף ,אפילו כשהיא
מ' נראו בכל השעות 17:30-6:30בלא הפסקת צוהריים (כנראה החום לא מנותקת מתאורת הירח ,סגורה בתא בעל מחזוריות תאורה וטמפרטורה
היה מופרז); ובגובה 1,500מ' הוגבלה פעילותם לשעות ,17:00-07:30 יממתית [ .]572ברם ,לאחרונה הצטברו רמזים ששממיות קרקעיות מדבריות
גדולות יחסית נמנעות דווקא מלסייר בשטח בזמן ירח מלא .סברה היא
כנראה בשל הטמפרטורות הנמוכות [.]767 שעינן הגדולה יותר רואה אז לטווח מספיק ,וכך הן יכולות להיזהר
כנטרפות ולארוב לטרפן מעמדה סמוכה למחסה .מדובר בסוג האסיאתי
2.3.2מערכת הנשימה וחילוף הגזים ]1329[ Teratoscincusובישימוניות תמנע כשהן במלוא גודלן [בוגין,
האנרגיה הדרושה לפעולות החיים מופקת בעיקר בתהליך החמצון של לא פורסם].
חומרים מן המזון ,בחמצן מן האוויר .בזוחלים נעשה חילוף הגזים בעיקר מחזור הפעילות היממתי מלווה בשינויים בתפקודים שונים ,כגון
באמצעות הריאות [ .]1661בלטאות ובנחשים הריאות מתרחבות (שאיפה) כושר העמידות בפני חום :טמפרטורת הגוף שבה מתחילים חרדוני
ומתכווצות (נשיפה) הודות לתנועות של הצלעות .בצבים אין דבר זה Amphibolurusבאוסטרליה להלחית גבוהה בצוהריים בכ־ 6מ"צ
אפשרי ,ושרירים מיוחדים דוחקים חלק מן הקרביים אל הריאות ומכווצים מאשר בחצות הלילה [ .]383מחזור הפעילות היממתי של מין זה מתבטא
אותן .טווח הכיווץ וההרחבה של ריאת הצב מוגדל על ידי תנועות נשימה גם במחזור יממתי של רמת תצרוכת החמצן של העוברים שלו (בתנאים
של הגפיים הקדמיים ,פנימה (נגרמת נשיפה) והחוצה (נגרמת שאיפה)
קבועים של חשכה או תאורה) [( ]477ראו גם סעיפים .)2.3.2 ;2.3.1.1
[.]614c בלטאה ( Klauberinaממשפחת לטאות הלילה — )Xantusiidae
מערכת הנשימה כוללת נחיריים חיצוניים ,המצוידים לעיתים קרובות נתגלה בנוסף למחזור הפעילות הפנימי היממתי גם מחזור פנימי רב־יומי
בשסתומים; חלל אף; נחיריים פנימיים; מדור נשימתי של הלוע (naso- ( 10-7ימים) מבחינת שיחור הטמפרטורה המועדפת (הפעלת מקור חום
,)pharynxהמופרד מן המדור התזונתי ( )oro-pharynxבחך משני במערך ניסויי) .סביר אך לא מוכח שהמחזור הפנימי הזה מלווה בטבע
( )secondary palateשמידת התפתחותו שונה בקבוצות השונות (מפותח בפעילות של הופעה על השטח .אם כן ,אז מחזור פנימי כזה היוצר "גלים
בצבים ובתנינים ובאורח חלקי ,למשל ,בחומטים); בית גרון (;)larynx ארוכים" של פעילות (ואי־פעילות) ומגביל את הופעת הפעילות היממתית,
קנה נשימה מחוזק בטבעות סחוס; וזוג ריאות [ .]1164בנחשים ,מלבד עשוי אולי להסביר מדוע לפעמים במזג אוויר מתאים חלק מהפרטים של
בכמה משפחות פרימיטיביות ,קיימת ריאה ימנית בלבד ואילו השמאלית
מנוונת [ .]1487בזוחלים שונים ,בייחוד בנחשים ובזיקיתיים ,יש לריאות מין לטאה כלשהו נעדר מפני השטח [.]1229
כיסים צדדיים (אחוריים) בעלי כושר ניפוח רב ,ששטחם הפנימי אינו אפשר להסיק מאיסוף שיטתי של זוחלים תמונה כללית שטחית
מחויץ לחילוף גזים .הם מתפקדים ,בין היתר ,בניפוח הגוף כתגובה (ובהסתייגויות זהירות) של הפעילות היממתית והעונתית [ ,]692בייחוד
של נחשים שנמצאו דרוסים על כבישים בשטחי טבע .זלמן גרינברג עשה
התנהגותית [.]1489 זאת בכביש ירושלים–עין גדי פעמיים ביום במשך שנתיים ומצא 158
בזוחלים חלל הגרון מתנפח ומתכווץ בקצב ,בדומה למפוח הנשימה נחשים המייצגים 15מינים .בסיכום נמצאו 150השכם בבוקר ,כלומר
של הצפרדעים .אך זמן רב היה מקובל שבזוחלים תנועות אלה כמעט אינן נדרסו בלילה או בסמוך לו 90 :מהנחשים השתייכו למינים ליליים.
מספקות חמצן לחיה .דרך קרומי חלל הפה נפלט מעט פחמן דו־חמצני עונת הפעילות העיקרית הייתה בחודשי אפריל–ספטמבר ( 32-20נחשים
ועיקר תפקיד תנועות המפוח ,לפי ההשערה ,קשור בחוש הריח .לאחרונה בחודש) .באוגוסט הצטברו יחסית מעט נחשים אך סביר שזה ביטא בעיקר
הראו מחקרים בכוח אפריקני [ ]1120 ,328ובחרדון הצב המצוי שהמפוח
הגרוני אכן מתגבר את פעולת הנשימה המבוססת על תנועת הצלעות, מיעוט נסיעות [ .]17פרטים אחדים יוזכרו בתיאורי המינים.
ובאופן זה המנגנונים הצפרדעי והיונקי פועלים יחד [.]105 2.3.1.4התאמה מקומית של הפעילות
בעיות עשויות להתעורר בנשימה אצל זוחלים שוכני חול המתחפרים היממתית
ישירות בחול ("שוחים" בחול ,בניגוד לגרים במחילות מתוצרת עצמית
או של מכרסמים) .ראשית ,גרגירי חול עשויים לחדור לנחיריים ,בייחוד כשם שמחזור הפעילות היממתי עשוי להשתנות מעונה לעונה
בשאיפה .לעיתים קרובות נמנע הדבר בכך שמול הנחיריים נוצרת פקעת עם תנאי האקלים ,כך הוא עשוי להשתנות ממקום למקום
חול שגרגיריה דבוקים יחד בלחות ששוקעת מתוך האוויר שנפלט מן לפי תנאי האקלים .הדבר נכון בהשוואת אוכלוסיות מאותו
הריאות .שנית ,לו זוחל תת־חולי היה מכווץ את צידי בית החזה שלו, המין ,בהשוואת תת־מינים אזוריים או בהשוואת מינים קרובים.
גרגירי החול היו מתדרדרים לחלל שנתפנה ומונעים התרחבות מחודשת הדוגמה הבולטת ביותר בארץ היא בסוג מניפנית :המניפנית
של החזה .במספר מינים שוכני חול מן האיגואניים ומן החומטיים הגוף המצויה ,הנפוצה מהר הכרמל ועד הרי דרום סיני ,פעילה
ובעיקר הגחון שטוחים ,ובתנועות הנשימה לא מתכווצים הצדדים ,אלא בין הערביים (בשינויים עונתיים); המניפנית הגלילית בגליל
הגחון מתכווץ־מתקער .כך החלל שנוצר רגעית אינו נגיש לחול מדורדר ובגולן היא יומית; ואילו המניפנית האילתית ,בוואדיות החמים
מהצדדים ואינו מתמלא ונסתם [ .]1199 ,1198משערים שזה עיקר התפקוד של דרום סיני ,היא לילית ממש .מעניין שטמפרטורות הגוף
של הבטן השטוחה בחומט הרפואי ובנחושית החולות (איורים .)185 ,184 המועדפות שלהן אינן מותאמות לאקלימים האזוריים ,אלא
אותו סידור מתקיים בזמן השהייה בעומק החול בנחשים שוכני חול מהסוג למחזור הפעילות היממתי שאיתו כל מין מתאים עצמו לאקלים
האזורי :הטג"נ של הגלילית 35מ"צ ,של האילתית 28מ"צ ושל
חנק ( ,)Eryx johniאם כי לא בבני הסוג שאינם שוכני חול [.]1200
מחסור בחמצן הנובע ממחסור באוויר במעבה החול אינו בעיה, המצויה — ביניהן [( ]145 ,144וראו בתיאורי המינים).
כי לזוחלים ככלל כושר ניכר למטבוליזם אנאירובי .דרך זו של הפקת
אנרגיה מסוכרים (בדרך כלל) בלא חמצן פחות יעילה ,וגם מצטברת בגוף
