Page 40 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 40 - 3-Front 21-06-15‬‬ ‫‪40‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫כי עולים סיכוייהם לראות את הטרף ולפיכך החיפוש כדאי‪.‬‬ ‫החומטיים‪ ,‬הקמטניים ובייחוד הכוחיים ידועות בשיחור לטרף פעיל; ואילו‬
‫לעומתם הנטרפים‪ ,‬למשל מכרסמים‪ ,‬פעילים פחות ונוטים‬ ‫שיחור לטרף מן המארב מאפיין את משפחות החרדוניים והזיקיתיים [‪,404a‬‬
‫להישמר בצל השיחים שמא ייטרפו — ואולי זאת הסיבה לזה‬ ‫‪ .]404b‬משפחת השממיתיים‪ ,‬שרוב מיניה פעילי לילה‪ ,‬משויכת לעיתים‬
‫שהטורפים צריכים להתרוצץ יותר‪ .‬לפיכך לטורפים קטנים יש‬ ‫קרובות לקבוצה האחרונה‪ ,‬בשל מנהגן הרווח של שממיות במשכנות האדם‬
‫בעיה — להתנהג כמו טורף או כמו נטרף? סביר שכל מין נוהג‬ ‫לארוב לטרף ליד האורות המלאכותיים‪ .‬אך למעשה מלבד העפעפיות‬
‫בהתאם למערכת הלחצים הפועלת עליו‪ .‬חלוץ חקר תגובת‬ ‫(שאינן בארץ‪ ,‬להוציא כחיות מחמד)‪ ,‬המשחרות לטרף באופן פעיל יחסית‪,‬‬
‫זוחלים ליליים לתאורת הירח‪ ,‬קלאובר‪ ,‬ספר ‪ 230‬נחשים חיים‬ ‫המשפחה היא בעמדת ביניים ואכן עומס התטולה היחסי במשפחה גם הוא‬
‫תוך כדי נסיעה של ‪ 2,500‬ק"מ בלילה במדבר בקליפורניה‪.‬‬ ‫בעמדת ביניים (ראו ‪ .)2.6.5‬מבין המינים שנחקרו יש מהם שמשלבים את‬
‫הוא מצא שבלילות ירח מלא פעילות הנחשים צנחה ל־‪68.6%‬‬ ‫שני אופני הציד‪ .‬כשצופים בשממיות כאלה בשדה אפשר להתרשם שיש‬
‫ולא ראה זאת כהשפעה משמעותית [‪ .]891‬אך ייתכן שאפילו‬ ‫שונות אינדיווידואלית בהתנהגות השיחור לטרף שלהן‪ ,‬קצתן משוטטות‬
‫סביר שמכלול התצפיות כלל מינים שונים ותגובות שונות‬ ‫וקצתן אורבות‪ .‬אבל אם עוקבים אחרי פרט אחד זמן רב רואים שהוא‬
‫משנה את התנהגותו — מסוגל לשבת דומם בנקודת תצפית במשך שעה‬
‫[‪.]1319‬‬
‫או שעות‪ ,‬ולפתע קם ומתחיל לשוטט [‪.]1629 ,1628 ,1615‬‬
‫בקרב השממיות מינים שונים הגיבו בצורה שונה‪ .‬תצפיות רבות הראו‬ ‫למרות ריבוי הנתונים על ההיבט הסטטיסטי של השיחור לטרף‬
‫שישימונית תמנע פעילה יותר (מתרוצצת יותר) בלילות ירח‪ ,‬ומחקר‬ ‫בלטאות (באיזה שיעור הן משוטטות) איננו מיטיבים להבין את התהליך‪.‬‬
‫מבוקר בקפידה הראה שבעלטת הפתע של ליקוי ירח שלם הישימוניות‬ ‫ראשית‪ ,‬קשה לברר את פרטי פיזור הטרף בשטח‪ .‬שנית‪ ,‬המידע שטחי‬
‫אומנם יצאו ממחילותיהן אבל במקום להתרוצץ חסו בצל השיחים [‪.]323‬‬ ‫מאוד‪ .‬בדרך כלל לא נבדק הזוויג של הפרטים שנצפו‪ ,‬אבל מחקרים‬
‫במחקר ממושך העפעפית הטרופית ‪Goniurosaurus k. kuroiwae‬‬ ‫אחדים שבהם נבדק הראו שיכול להיות הבדל זוויגי במגוון מרכיבים של‬
‫ביפן (אוקינאווה) הגיבה בשוני זוויגי‪ .‬בלילות ירח הזכרים נעו יותר ואילו‬ ‫השיחור לטרף [‪ ,]1629‬עד כדי כך שהזכר אורב והנקבה משוטטת [‪.]125‬‬
‫הנקבות מיעטו לצאת ממחסותיהן [‪ .]1629‬במחקר שבדק את מחזורי‬ ‫לעומת זאת במינים אירופאיים ממשפחת הלטאיים לא נמצא הבדל זוויגי‬
‫הפעילות היומי והחודשי של שלושת מיני המניפנית הישראליים בתנאי‬ ‫[‪ .]1468 ,1467‬לא מקובל לדווח על גודל (גיל) הפרטים שנצפו אף שדווח‬
‫מעבדה‪ ,‬בחדר אטום לאור מהחוץ‪ ,‬נתגלתה תופעה מפתיעה שהמניפניות‬ ‫על מקרה של השתנות אופן השיחור לטרף עם הגדילה [‪ .]810a‬כמעט אף‬
‫המצויות הגיבו בכל זאת על מחזור הירח והראו יתר פעילות בלילות‬ ‫פעם לא נבדק מצב הזנב — אם הוא שלם או קטוע או מתחדש — אבל‬
‫ירח [‪ .]572‬לעומת המקרים האלה שבהם עודד אור הירח את הפעילות‪,‬‬ ‫צפוי שמשתנה זה ישפיע על הצורך במזון‪ ,‬ואכן נצפו השפעות של מצב‬
‫בשממית מדברית שוכנת קרקע במדבריות מרכז אסיה‪Teratoscincus ,‬‬ ‫הזנב על ההתנהגות [‪ .]1629‬בדרך כלל נרשמה הטמפרטורה בעת התצפיות‬
‫‪ ,scincus‬אור הירח פעל להפך‪ .‬בלילות הירח יצאו השממיות ממחילותיהן‬
‫אך נשארו סמוך למחילה‪ .‬סברנו שהואיל ומין זה גדול יותר‪ ,‬העיניים‬ ‫אבל בהיעדר שונות מספקת בתחום הפרויקט‪ ,‬השפעתה לא נודעה‪.‬‬
‫גדולות דיין כדי לראות בליל ירח את הטרף ממרחק‪ ,‬ואם כך השממית‬ ‫טבעי שטורף אינו בא על סיפוקו בכל רגע‪ ,‬ונערך סקר רחב באיזו‬
‫יכולה לצוד מהמארב צמוד למחילה‪ ,‬ובהתקרב טורף לחמוק לתוכה‬ ‫תדירות לטאות פעילות בשטח "על בטן ריקה"‪ .‬בנתוני ספרות על ‪18,223‬‬
‫[‪ .]1319‬ההשערה הזאת של חשיבות גודל העין (במונחים מוחלטים)‬ ‫קיבות של ‪ 127‬מינים‪ ,‬שיעור הקיבות הריקות היה שונה במינים שונים‬
‫נתמכה כשהתברר שבישמונית תמנע בעיקר הפרטים הצעירים‪ ,‬בעלי‬ ‫וכנראה אופייני להם ולאקולוגיה שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬שיעור הקיבות הריקות היה‬
‫עיניים קטנות במונחים מוחלטים‪ ,‬הם אלה שהרבו לשוטט בלילות ירח‬ ‫גבוה במינים ליליים (עד ‪ )66%‬מאשר ביומיים וגם גבוה יחסית בטורפי־‬
‫על כגון כוח (בממוצע כ־‪ .)28%‬השיעור היה נמוך במיוחד במתמחים‬
‫[‪( ]10‬בוגין אצל זליגמן [‪.)]1319‬‬ ‫באכילת נמלים (בממוצע כ־‪ .)1%‬קיבות ריקות היו תדירות במקצת במינים‬
‫השוחרים לטרף בפעילות (בממוצע כ־‪ )15%‬מאשר במינים השוחרים לטרף‬
‫‪ 2.4‬תקשורת חוץ ופנים‬ ‫במארב (כ־‪ .)12%‬החוקרים הסיקו שריבוי הקיבות המלאות משקף מאזן‬
‫אנרגיה חיובי ברוב המינים [‪ .]812‬ברם‪ ,‬לא סביר שמין יתקיים במאזן‬
‫‪ 2.4.1‬מגוון ועקרונות משותפים‬ ‫אנרגיה שלילי וסביר שהשאלה הנכונה היא איך מושג המאזן החיובי‪.‬‬
‫מעניין שקיבות ריקות שכיחות בלטאות הנחשבות טורפות־על‪ ,‬וסביר‬
‫מידע מן הסביבה החיצונית‪ ,‬וגם מן הסביבה הפנימית של תוך‬ ‫שמצבן קרוב לזה של נחשים שאצלם שכיח משטר של ארוחות גדולות‬
‫הגוף‪ ,‬מגיע אל הזוחל באפיקים רבים ושונים ונקלט במגוון של‬
‫איברי חישה‪ .‬העין‪ ,‬האוזן‪ ,‬האף ופקעיות הטעם שבפה מתפקדים‬ ‫בהפסקות ארוכות‪( .‬ראו גם בשער השלישי על אפיון הנחשים‪).‬‬
‫פחות או יותר כמקובל בעופות וביונקים (פרק ‪ .)2.4.2‬מבחר של‬ ‫זוחלים צמחוניים כמובן אינם יכולים להמתין במארב שהצמחים יבואו‬
‫איברי חישה מיקרוסקופיים הנמצאים בעור ובאיברים פנימיים‬ ‫אליהם‪ .‬למשל‪ ,‬חרדון הצב המצוי (מחצי האי ערב) מבחין בחישה כימית‬
‫מגיב לחום‪ ,‬קור‪ ,‬כאב‪ ,‬לחץ מכני וכיו"ב — חלק מאלה דומים‬ ‫ומעדיף (כמבוטא בתדירות שליפת לשון או נשיכות) תמציות של פרחי‬
‫למצויים בעופות וביונקים ואילו אחרים דומים למקובל בדו־‬ ‫מורכבים או צרצרים על תמציות גזר או מים טהורים‪ .‬כלומר הוא מצויד‬
‫לשיחור מזון פעיל‪ ,‬כפי שאכן דרוש לצמחוני‪ ,‬למרות מוצאו מאוכלי‬
‫חיים ובדגים דווקא‪.‬‬
‫אך קיימים בזוחלים גם כמה איברי חישה שהם מיוחדים‬ ‫חרקים בשיטת המארב‪ ,‬שאינם נוהגים כך [‪.]408‬‬
‫לקבוצה זו ונעדרים‪ ,‬או מפותחים במידה פחותה בהרבה‪,‬‬
‫בקבוצות החולייתנים האחרות‪ .‬איבר חישה כימי שלישי‪ ,‬איבר‬ ‫‪ 2.3.5.3‬זוחלים ליליים באור הירח‬
‫יקובסון‪ ,‬יידון בסעיף ‪ .2.4.2.2‬עין הקודקוד‪ ,‬הניכרת כנקודה‬
‫בזוחלים ליליים‪ ,‬כמו בטורפים ליליים אחרים‪ ,‬הפעילות‬
‫מושפעת מרמת התאורה הלילית שנקבעת במידה רבה על‬
‫ידי הירח‪ .‬כשהירח בשיאו — מלא‪ ,‬ברום השמיים‪ ,‬בהיעדר‬
‫עננים — והראות משופרת‪ ,‬בעלי חיים שונים מגיבים על תאורתו‬
‫באופן שונה‪ .‬ככלל‪ ,‬הטורפים פעילים יותר‪ ,‬ומקובל להסביר‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬