Page 42 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 42
Pg: 42 - 3-Back 21-06-15 42
חיי הזוחלים
כיסים תחתונים של חללי האף ,הרי פרט לבצבים ,במבוגר הוא מנותק ליליים יש נטייה להדגשת התקשורת הקולית [( ]575סעיף )2.4.2.4וגם
מהאף ומקושר לחלל הפה (בתנינים מבוגרים — נעדר) .היות שהחלקים הכימית [( ]995 ,993סעיף .)2.4.2.2
הרלוונטיים אינם משתמרים במאובנים לא ידוע אם קשר לאף או קשר
לפה הוא המצב הפרימיטיבי .מידת התפתחותו מקבילה בדרך כלל למידה 2.4.2.2חישה כימית :האף ואיבר יקובסון
שבה הלשון מפוצלת לשתי אונות דקות :האיבר גדול בייחוד בנחשים
ובכוחיים וקטן מהרגיל בחרדוניים; בזיקית התפתחותו העוברית מפגרת בחולייתנים יבשתיים החישה הכימית מוגבלת לשלושה איברים
ומצבו הבוגר מנוון ולא תפקודי [ .]710aבכל זאת הוא מפותח היטב חלולים [ .]1359האפיתל החופה את אלה כלפי פנים מכיל תאי
חישה שהקצוות שלהם הפונים אל החלל עשויים לקלוט ולזהות
בשממיתיים [ ,]1307שהם רחבי לשון כחרדוניים. מולקולות מסוימות שונות וכך לקבל מידע כימי .התהליך
בצבים ,למשל בצב–ים ירוק ,ידוע שחוש הריח (כלומר האף בניגוד מתאפשר לאחר שהמולקולות נספגו בריר הנוזלי שמכסה את
לפה) פועל ברגישות במים ,אך אין מידע מיוחד על איבר יקובסון [.]982 האפיתל ,ומקורו בבלוטות חד־תאיות באותו האפיתל או בלוטות
בניסויים בנחשים הצליחו להפריד ולהבחין בין החושים ונמצא (לפחות רב־תאיות המנוקזות אליו .שניים משלושת האיברים מוכרים לנו
בעכסנים) שחוש הריח שבאף אכן מתפקד באבחנת גזים או חומרי ריח מגופנו :זיהוי המולקולות בפה — זהו חוש הטעם .פקעיות חוש
הנישאים באוויר [ .]423מצד שני ,בנחשי בירית ( )Thamnophisאיבר הטעם מוגבלות בזוחלים לחלל הפה (בניגוד לדגים ולדו־חיים).
יקובסון ,באמצעות הלשון ,הוא המזהה את המזון ומעורר את נשיכתו מניחים שהן מתפקדות ,כמקובל בחולייתנים ,בזמן מגע ישיר
[ .]1650כך הדבר באבקועי נחש הבירית אבל בהמשך חייהם הם לומדים ומבחינות בין ארבעה טעמים בלבד (מתוק ,מר ,חמוץ ,מלוח).
להיעזר גם בחושים אחרים [.]345 יש טוענים שבנחשים מצויות פקעיות טעם גם על הלשון.
הדעה שרווחה זמן רב ,שבפעולת הלשנון הנחשים והכוחים (ואולי זיהוי מולקולות באמצעות האף — זהו חוש הריח .האף ,ומן
לטאות אחרות) מחדירים את קצות הלשון החדים לפתחי איבר יקובסון, הסתם גם חוש הריח ,מפותח בזוחלים יותר מבדו־חיים .חלל
נשענה על ניסוי שבו נחשים לשננו מצע מפויח ואחר כך נמצאו חלקיקי האף גדול יחסית ,והוא מוגן מפני לחץ מצד המזון שבפה על
פיח באיברי יקובסון שלהם .דעה זו אומנם הייתה שנויה במחלוקת כי ידי מחיצה גרמית אופקית ביניהם הנקראת החך המשני .איבר
ברוב המינים שאצלם איבר יקובסון נראה כמתפקד ,קצות הלשון אינם זה מפותח היטב בצבים ובתנינים ומפותח חלקית בקשקשאים,
דקים מספיק .יתר על כן התברר שקטיעת הלשון הניסויית אינה מבטלת בעיקר בלטאות מסוימות ,כגון חומטים .לפי מבנה תאי החוש,
את פעולת איבר יקובסון [ .]672בינתיים הראו בדיקות בהסרטת רנטגן והתנהגות החיות ,סבורים שהאף מתפקד (כמקובל) בהרחת
שנחשים וכוחים כלל אינם מחדירים את קצות הלשון לתוך פתחי איברי
יקובסון ,אלא שהלשון ,בהיאספה אל הפה ,מתכנסת בנדנה .תוך כדי כך חומרים המגיעים אל החיה מרחוק בצורת גז [.]730
חומרי הריח מועברים לזוג כריות ברצפת הפה ומשם לאיברי יקובסון [.]642 אך בזוחלים קיים איבר שלישי לחישה כימית ,שמנוון באדם.
בהמשך הוצע תפקוד לפיצול קצה הלשון לשני חודים ,פיצול שכנראה לכן קשה לנו לדמיין את תחושתו (לפעמים מכונה "החוש
התפתח בקשקשאים כמה פעמים בנפרד :כשהלשון דוגמת בבת אחת השישי") .איבר יקובסון התפתח באבולוציה ככיס צדדי של
שתי נקודות ,מתקבל מידע על כיוון "שביל המולקולות" של עקבות טרף צינור המקשר בין חלל האף וחלל הפה .בקשקשאים (לטאות
או בן זוג (לפי הצד שיש בו צפיפות גדולה יותר של מולקולות) [.]1308 ונחשים) זהו זוג כיסים הממוקמים מעל חלל הלוע ,כלומר
אך יש גם שיגור של אותות כימיים .ההפרשה של בלוטות נקבי הקולית מעל החך המשני ,ונגישים בזוג פתחים צרים בתקרת הלוע.
(ראו )2.2.1.1ודומותיהן כנראה אינה משמשת לזיהוי הזוויג [,]100b ,88 גם בספנודון ובתנינים הכיסים האלה מנותקים מחללי האף
אלא משמשת לפחות במינים מסוימים להכרזת טריטוריה [ ]1380ובנחשים ונפתחים רק לגג חלל הפה ,קדמית לנחיריים הפנימיים .זוג
ידועים פרומונים — מעין הורמונים הנישאים מחוץ לגוף — למשיכה בין כיסים זה מיוצג כנראה בצבים ,וגם בדו־חיים ,בתור זוג כיסים
הזוויגים [ .]994 ,993חלק מהפרומונים אפילו מועברים באוויר [.]1351
בין האותות הכימיים יש המשמשים להרתעה של תוקף ממין אחר ,כגון תחתונים של חללי האף [.]1133 ,1132
הרקת התוכן המצחין של המעי על ידי לטאה שנתפסה בכף ,הרקת
שלפוחית השתן על ידי צב–יבשה שהורם ביד ,או הפרשת חומר בעל ריח תאי החישה של איבר יקובסון דומים לאלה של האף ,ואפשר לומר שזהו
דוחה מבלוטות באשה מיוחדות בבסיס הזנב של נחש המים הנאבק על מנגנון להרחת תוכן הפה .חומרי ריח או טעם מהעולם החיצוני מוגשים
חירותו .אומנם ייתכן גם לראות את התגובות האלה כאמצעי התגוננות אליהם על שני חודי הלשון המפוצלת ,של לטאות רבות וכל הנחשים,
שמרבה "ללשנן" את הסביבה :לגשש ,לגעת ולהתכנס ,במחזורים מהירים.
ישירים. במינים רבים מנגנון זה משמש לאיתור הטרף (ראו )2.3.5.2או איתור בני
זוג (ראו .]410[ )2.6.2כאשר כימתו את תנועות הלִשנּון בממדים של משך
2.4.2.3חישת קרינה :העין הזוגית ועין המחזור ,מספר המחזורים והשטח היחסי הנסקר ,התברר שהן לטאות הן
הקודקוד נחשים מלשננים אחרת בתלות בהקשר (סקירה ,אכילה ,התגוננות ,יחסי
חברה) .כך ,למשל ,תוך כדי סקירה משך המחזור והשטח הנבדק קטנים
2.4.2.3.1העיניים הזוגיות יותר מאשר בעת התגוננות [ .]662בהשוואה בקרב מינים שונים ממשפחת
הלטאיים עלה שככל שהמין מבלה חלק גדול יותר מזמנו בשיחור מזון
מבין איברי החישה של הזוחלים ,האיבר הבולט ביותר לעינינו
ושמשפיע ביותר על מראה הזוחל הוא העין הזוגית (ובעניינה פעיל (ראו סעיף ,)2.3.5.2כך גם הלשנון שלו נמרץ יותר [.]1466
נרחיב בהמשך) [ .]1453העין משמשת כידוע לראייה ,וזו מבוססת לרשותנו סקירות מקיפות על המבנה וההתפתחות העוברית של האף
על הרשתית .זהו מרבד של תאים רגישים ,שמגיבים ,כל אחד ואיבר יקובסון [ ]729ובייחוד בזוחלים [ ]1232 ,788אך רק עבודות בודדות
בנפרד ,על אנרגיית האור הנופלת עליהם ומתמירים אותה על תפקודם [ .]1233 ,488אף על פי שאיבר יקובסון מתפתח בעובר כזוג
לתגובות עצביות המשחזרות במוח את המחזה שמול העין.
ככל שהרשתית מכילה תאים רגישים רבים יותר ,כך התמונה
