Page 47 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 47 - 3-Back 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪47‬‬

‫מוגדלת‪ .‬תופעה זו עקרונית לחולייתנים יבשתיים (טטרפודה) ונתגלתה‬ ‫הגדול שבו כרוכה העברה כזאת‪ .‬באוזן הפנימית מורטטים תאי החוש‬
‫במחקר השוואתי באוזני שממיות [‪.]1614‬‬ ‫(תאי השערות)‪ ,‬וכך השערות מתכופפות ביחס לגוף התא‪ ,‬ומשתחרר‬
‫זרם פעולה במקצב גלי הקול — זרם החילופין של השבלול‪ .‬זרם זה‪ ,‬או‬
‫באשר לשימושיותו של חוש השמע‪ ,‬רק עבודות ספורות הוכיחו‬ ‫חומר כימי המופרש מתא החוש בו בזמן‪ ,‬מפעיל את עצב השמע‪ ,‬שסיב‬
‫בצורה מבוקרת קיום תגובות התנהגותיות לצלילים‪ ,‬בתגובה טבעית‬ ‫ממנו מגיע לכל תא חוש‪ .‬רישום הזרמים החשמליים (מתאי השערות‪,‬‬
‫או בזכות למידה‪ .‬סביר שמיעוט ההוכחות נובע מקשיים במחקר‪ ,‬ולא‬ ‫מהעצב או מן המוח) מאפשר לחוקר לצייר עקומת שמיעה אלקטרו־‬
‫ממיעוט חשיבות השמיעה בחיי הזוחלים כפי שסברו לפעמים (ראו גם‬ ‫פיזיולוגית‪ ,‬המציינת בעבור סדרת קולות בתדירויות שונות את עוצמות‬
‫בסעיף ‪ .)2.4.2.1‬סביר שחוש השמע משמש בכל המינים להתרעה על‬
‫סכנה [‪ ]804‬ולפחות בחלק מהמינים לתקשורת תוך־מינית [‪ .]575‬לפחות‬ ‫הקול המזעריות שהספיקו לגרימת תגובה (איור ‪.)31‬‬
‫במקרה אחד הוכח שחוש זה מתריע מפני מזון חשוד‪ :‬ניסוי מבוקר הראה‬
‫שהמניפנית המצויה נמנעת מלאכול חגב קולני [‪ .]272‬לאחרונה נתגלה‬ ‫איור ‪ .31‬עקומות שמע טיפוסיות של נחש וחומט בהשוואה לזאת‬
‫שנחשים (עכסנים) מגיבים באופן התנהגותי‪ ,‬כגון שליפות לשון‪ ,‬גם על‬ ‫של חתול [‪.]38‬‬
‫קולות שלא עוררו תגובה אלקטרו־פיזיולוגית ברמה המקובלת‪ :‬כלומר הם‬
‫שומעים יותר ממה שחשבו החוקרים‪ ,‬וסביר שתפקיד השמיעה בחייהם‬ ‫מקובל לציין את עוצמת הקול בדציבלים (שאינם מודדים עוצמת‬
‫קול מוחלטת‪ ,‬אלא את השוואתה לעוצמת התייחסות מוצהרת) בסולם‬
‫נרחב מהמשוער [‪.]1679‬‬ ‫לוגריתמי יחסי‪ :‬הפרש של ‪ 20‬דציבל בין שני קולות פירושו שהאחד חזק‬
‫קיימת גם "שמיעה" של רעידות קרקע‪ .‬הנחש עכן החרטומים צד‬ ‫פי ‪ 10‬ממשנהו‪ ,‬ורמת ההתייחסות‪ 0 ,‬דציבל‪ ,‬היא במקרה שלנו לחץ של‬
‫מכרסמים ולטאות לעיתים בחיפוש פעיל אך בעיקר ממארב כשהוא מחופר‬ ‫‪ 1‬דין לסמ"ר (בערך עוצמת דיבור רגיל)‪ .‬בסולם זה סף השמיעה של אדם‬
‫בחול‪ .‬ניסויים הראו שמכת הזינוק על הטרף החולף אינה מודרכת בחישה‬
‫כימית‪ ,‬אלא חלקית בעיניים ובעיקר ב"שמיעת" רעידות קרקע [‪.]1680a‬‬ ‫וחתול‪ ,‬בתדירויות הרגישות‪ ,‬הוא בערך ‪ -74‬דציבל‪.‬‬
‫בזוחלים כביתר החולייתנים רוב חלקי האוזן הפנימית מוקדשים‬ ‫כמעט כל המידע שלנו על שמיעה בזוחלים מבוסס על שיטות‬
‫לחוש שווי המשקל‪ .‬הכינוי "שיווי משקל" כולל שני תחומי מידע שונים‬ ‫אלקטרו־פיזיולוגיות‪ ,‬כי נכשלו רוב המאמצים לקבל מזוחלים עקומות‬
‫המתווכים על ידי אותו טיפוס של תא חישה (נֵירומסט)‪ :‬תא בעל ריס‬ ‫שמיעה התנהגותיות (כמוסבר בסעיף ‪ .)2.4.2.1‬בעיקר שיטת רישום זרם‬
‫בולט המגיב (כלפי עצב קשור) על הטיית הריס בהתאם לכיוונה‪ .‬התחום‬ ‫החילופין של תאי השערות הופעלה על מאות מיני זוחלים [‪ .]1636‬שיטה‬
‫הראשון הוא מידע על כיוון האוזן והחיה בחלל התלת־מימדי‪ .‬לצורך זה‬ ‫זאת מניבה אומנם הטיה מסוימת בהשוואה לתוצאות התנהגותיות או‬
‫שלפוחית האוזן הפנימית‪ ,‬המלאה בנוזל האנדולימפה‪ ,‬מחולקת לשני‬ ‫אלקטרו־פיזיולוגיות מן המוח [‪( ]575‬בזוחלים; בעוד בצפרדעים תוצאות‬
‫מדורים‪ ,‬באחד יש שדה של נירומסטים בעמדה אופקית‪ ,‬בתחום השדה‬ ‫השיטות השונות הן דומות [‪ ;)]1616a‬אף על פי כן‪ ,‬היא מספקת השוואה‬
‫שבדופן אנכי של המדור; באחר יש נירומסטים בעמדה אנכית (הריס‬ ‫מאלפת בין מינים שונים‪ .‬בטבלה ‪ 4‬מרוכז עיקר התוצאות לגבי ‪ 14‬מינים‬
‫למעלה) בשדה אופקי על תחתית המדור‪ .‬על כל שדה כזה רובצת כרית‬ ‫ישראליים ולגבי עוד עשרה סוגים המיוצגים בארץ אך נבדקו בנציגים‬
‫חומר אורגני מלאה ומוכבדת בגבישי סידן‪ .‬כאשר הראש בנטייה מן המצב‬ ‫נוכריים‪ .‬יצוין שרוב התוצאות שבטבלה הושגו בטמפרטורות חדר של‬
‫האופקי‪ ,‬המשקולות האלה מושכות ומטות את ריסי הנירומסטים והמוח‬ ‫‪ 24-21‬מ"צ ולכן אולי אינן מראות במיטבם את המינים בעלי טג"נ גבוהות‬
‫מיודע על כיוון הראש‪ .‬התחום השני הוא מידע על תאוצה זוויתית‪ .‬על‬
‫גבי שלפוחית האוזן הפנימית מורכבות שלוש תעלות חצי מעגליות‪,‬‬ ‫בהרבה [‪.]1546a ,1539 ,1537‬‬
‫שחלל כל אחת מחובר בשני קצותיה לחלל השלפוחית‪ .‬התעלות ערוכות‬ ‫בין הגורמים הקובעים באיזו תדירות קול תהא האוזן רגישה ביותר‬
‫בשלושת מישורי החלל‪ .‬בכל אחת יש קבוצת תאי נירומסט שריסיה‬ ‫יש למנות‪ ,‬כנראה‪ ,‬את תדירויות התהודה של עור התוף ושל הממברנה‬
‫מוטים כשנגרמת זרימה בתעלה‪ ,‬בשל סיבוב הראש במישור של אותה‬ ‫הבסילרית באוזן הפנימית (שעליה יושבים תאי השערות)‪ .‬את התדירויות‬
‫התעלה‪ .‬כך מתקבל מידע על תאוצה סיבובית‪ .‬בגלל הנטייה הפיזיקלית‬ ‫קובעים ממדי הקרומים האלה‪ ,‬אבל גם גורמים פנימיים בתאי השערות‪.‬‬
‫של היצמדות הנוזל לדופן התעלה‪ ,‬נוצר תנאי לתפקוד המערכת שקוטר‬ ‫הן יחסי השטחים של האוזן התיכונית‪ ,‬הקובעים את מידת ההגברה [‪,1618‬‬
‫‪ ,]1639‬הן מספר תאי השערות [‪ ,]1636‬נמנים עם הגורמים הקובעים את‬
‫התעלה לא יהיה צר יותר מדי‪.‬‬ ‫מידת הרגישות‪ ,‬כלומר את סף השמיעה‪ ,‬והנחשבים בדרך כלל לחשובים‪.‬‬
‫רק לאחרונה התברר שמשפיע גם הגודל המוחלט של עור התוף ושל לוח‬
‫‪ 2.4.2.4.2‬חוש המישוש‬ ‫הבסיס של גרמית השמע (בנפרד מיחסי השטח ביניהם)‪ :‬זאת מהסיבה‬
‫הגיאומטרית שכשקרום עגול גדול יותר היחס בין שטחו לאורך ההיקף‬
‫חוש המישוש של הזוחלים מבוסס על אברונים מיקרוסקופיים‬ ‫שלו עולה‪ ,‬וכך נחלשת ההשפעה המרסנת של עיגון היקף הקרום ברקמות‬
‫בעור‪ ,‬ובייחוד בראש‪ .‬לפי סקירה אחת שכיחים בקשקשאים‬ ‫המקיפות; כלומר לחץ קול נתון יכול להרטיט את הקרום במשרעת‬
‫(ברוב משפחות הלטאות וכמעט בכל הנחשים) בעיקר שני‬
‫טיפוסים‪ :‬גבשושית (‪ ,)tubercle‬בליטה קטנה מוקפת שקע־מרזב‬
‫מעגלי‪ ,‬בקוטר ‪ 25-10‬מיקרומטר‪ ,‬ומתחתה מתנשאת בליטת‬
‫דרמיס עם קצות עצבים‪ .‬על שטח קשקש פזורות גבשושיות‬
‫רבות‪ ,‬בעיקר בגב ולפעמים בגחון‪ ,‬ובייחוד בראש‪ .‬הגבשושיות‬
‫נוטות להיעדר במינים ארבוריאליים‪ .‬הטיפוס השני‪ ,‬שקע (‪)pit‬‬
‫גדול יותר‪ 300-50 ,‬מיקרומטר‪ .‬צורתו פחות חדה ולרוב סגלגלה‪.‬‬
‫גם הם מרובים יותר בראש‪ ,‬בקשקשי הגוף ממוקמים בדרך כלל‬
‫בשפת הקשקש האחורית‪ ,‬טיפוסית שניים לקשקש‪ ,‬נעדרים‬
‫בצד הגחוני ונוטים להיעדר במינים חופרים [‪ .]1452‬הואיל‬
‫והאברונים ניכרים בנשל הם עשויים לסייע בזיהוי הנשל של‬