Page 50 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 50

‫‪Pg: 50 - 4-Back 21-06-15‬‬                                            ‫‪50‬‬
         ‫חיי הזוחלים‬

‫שבהם הזנב אינו שביר משתמשים בו להצלפה‪ ,‬למשל באיגואנת‬                ‫התגוננות על ידי בריחה כוללת‪ ,‬מלבד בריחה מהירה או הימלטות למחסה‪,‬‬
‫המדבר (‪ ,)Dipsosaurus‬ובחרדון האפריקני ‪Agama agama‬‬                   ‫גם הטעיות חזותיות‪ .‬הסוואה וחקיינות נידונו כאמור בפרק ‪ .2.4.7‬נוסף‬
‫[‪ .]1278a ,742‬זכרי הלטאות ממינים רבים נלחמים להגנת מקום‪,‬‬            ‫על כך‪ ,‬דגמי הסוואה של פסי רוחב או טורי אוכפים או כתמים בנחשים‬
‫אך הדבר מוגדר באחת משתי צורות שונות‪ :‬הגנה על תחום‬                   ‫מופיעים לעיתים ברווחים סדירים כאלה‪ ,‬שבזמן זחילת מנוסה במהירות‬
‫מחיה (הראוי אז לכינוי טריטוריה) מוצאים בעיקר בחרדוניים‬              ‫מסוימת הם מתמזגים לעין המסתכל לפסי אורך רציפים‪ ,‬ונוצרת תדמית‬
‫(ובאיגואניים)‪ ,‬בזיקיתיים וכן בשממיתיים היומיים‪ .‬לעומת‬               ‫שקשה לטורף לעמוד על תנועתה [‪ .]1201‬להתגוננות בדרך התקפת נגד‬
‫זאת השממיתיים הליליים והחומטים נוטים להסתפק בהגנה‬                   ‫יש מגוון של עוצמות‪ ,‬מהפעלה פתאומית ומרשימה של אותות בדגש‬
‫על מקום המסתור שלהם‪ .‬חומטים רבים אינם מגינים על כל‬                  ‫על עמדות כוננות לתקיפה‪ ,‬ועד לנשיכה של ממש‪ .‬להלן כמה דוגמאות‬
‫טריטוריה‪ .‬הלטאיים‪ ,‬קצתם מגינים על תחום מחיה‪ ,‬קצתם על‬
                                                                                            ‫של התגוננות זוחלים המועמדים להפוך לטרף‪.‬‬
                             ‫מקום מסתור ויתרם על מאומה‪.‬‬             ‫בלטאה טרופית מהסוג אנוליס נמצא שהיא מקדימה לברוח מאויב‬
                                                                    ‫מתקרב ככל שטמפרטורת הסביבה נמוכה יותר‪ :‬ב־‪ 24.5-23‬מ"צ הלטאה‬
‫לקרבות בין זכרי הנחשים יש כללי משחק אחידים למדי‪ .‬הקרבות‬             ‫בורחת כשהאויב (החוקר) במרחק ‪ 3-2‬מטר‪ ,‬אך ב־‪ 31-28‬מ"צ אפשר‬
‫שכיחים בייחוד בצפעיים‪ :‬שני הזכרים מקבילים זה לזה וחלקיהם האחוריים‬   ‫להתקרב אפילו ל־‪ 1.7-0.3‬מ'‪ .‬מתברר שהקדמת הבריחה מפצה את‬
‫מפותלים מעט זה סביב זה; בערך השליש הקדמי של הגוף מורם‪ ,‬פחות או‬      ‫הלטאה על איטיותה היחסית בטמפרטורות נמוכות [‪ .]1215 ,407‬פתרון‬
‫יותר זקוף‪ ,‬וכל אחד מנסה לגבור על האחר ולכפות עליו ירידה לקרקע‪.‬‬      ‫אחר נמצא בישראל בחרדון המדבר ובחרדון החולות‪ :‬כשאלה מותקפים‬
‫לאחרונה פנינה כהן מאוניברסיטת חיפה תיעדה וצילמה מאבק כזה בצפע‬       ‫לפתע‪ ,‬בטמפרטורות עד כ־‪ 25‬מ"צ שבהן ריצתם אינה מהירה‪ ,‬הם מתגוננים‬
‫המצוי באזור אשקלון‪ .‬זעמניים‪ ,‬למשל הזעמן השחור ותלום הקשקשים‬         ‫בפעירת פה‪ ,‬חשיפת ניבים‪ ,‬הפגנת הלוע השחור‪ ,‬קפיצות כנגד התוקפן‪,‬‬
‫המצוי‪ ,‬מתנהגים באופן דומה‪ ,‬אלא שהקרב מתנהל תוך כדי מרוץ מהיר‬        ‫והתרוממות הגוף על רגליים מזדקפות‪ .‬לעומת זאת מ־‪ 26‬מ"צ ומעלה‬
‫דרך הצומח כשראשיהם מורמים במקביל ואחוריהם כרוכים זה בזה — מחזה‬      ‫ריצתם במיטבה‪ ,‬וככל שהטמפרטורה עולה‪ ,‬כך גוברת נטייתם לוותר‬
‫מפליא שראיתיו בעצמי בזעמן השחור (בחיפה‪ ,‬הכרמל המערבי‪.)1946 ,‬‬        ‫על התקפת הנגד ולברוח בזריזות‪ .‬מעניין שלא נמצאה התנהגות דומה‬
‫בזעמניים אחרים‪ ,‬למשל באמריקה‪ ,‬נערכים קרבות דומים כשהגוף כולו‬        ‫בחרדון המצוי ובחרדון סיני‪ ,‬החיים בבתי גידול סלעיים שבהם מזומן‬
‫אופקי‪ ,‬אבל תמיד חוזר העיקרון של מאבק להורדת ראש היריב‪ .‬הקרבות‬
‫בנחשים מתנהלים בדרך כלל לא לשם הגנה על טריטוריה‪ ,‬כי בדרך כלל‬                                                     ‫תמיד מקום מסתור [‪.]765‬‬
‫אין בנחשים טריטוריה מוגנת ואפילו תחום מחיה מוגדר ידוע רק בחלק‬       ‫יש שזוחל מותקף מגיב‪ ,‬כלומר מתגונן‪ ,‬על ידי שהוא מראה את עצמו‬
‫מהם‪ ,‬אלא בעיקר בקשר לזכות להזדווג עם נקבה‪ .‬קרבות אלה מרוכזים‬        ‫כאילו מת‪ ,‬לפעמים בסופה של עווית פרפורים התוקפת אותו‪ .‬זאת צורה‬
‫בראשית עונת הרבייה‪ .‬בתנאי שבי נחשים נלחמים גם בזמן האכלה או‬         ‫של בריחה — הגדלת המרחק בין הטורף והטרף בלי אלימות‪ .‬באוכלוסיית‬
‫מייד לאחריה‪ ,‬אבל גם זאת רק באביב וראשית הקיץ‪ .‬בקרבות על מקום‪,‬‬       ‫נחשים אחת לפחות הדבר כרוך בנשיכה עצמית עד לפציעה‪ .‬לא ידוע‬
‫ככלל הצד המגן על מקומו הוא התוקפני יותר ונוטה לנצח‪ .‬נוסף לזה‬        ‫אם להתנהגות מסוימת זאת יש ערך הגנתי או שזאת תקלה במערכות‬
‫ידוע שבגידול בשבי זוחלים נעשים "מבויתים" ובלתי תוקפניים‪ ,‬ובאופן‬     ‫השליטה (עצבים והורמונים) בהקבלה להתעלפות‪ .‬יודגש שתופעות‬
‫חלקי זוהי תוצאה של חוסר בקרינה על־סגולה‪ .‬תוספת קרינה כזאת מעלה‬      ‫מיוחדות אלה עשויות לאפיין מין או אוכלוסייה‪ ,‬או להופיע רק בפרטים‬
‫את תדירות גילויי התוקפנות בלטאות שונות‪ ,‬לרבות איגואנת המדבר‬
‫‪ Dipsosaurus dorsalis‬והחרדון האפריקני ‪.]1057[ Agama agama‬‬                                                          ‫נדירים מתוך מין [‪.]487‬‬
‫במערכת חברתית של מין חומט ובה זכר שולט וזכרים בעמדות כפופות‪,‬‬        ‫שממיות בעלות זנב צבעוני (טבעות שחורות ולבנות לסירוגין) כגון‬
‫נמצא שהזרקת ההורמונים טסטוסטרון ואסטרדיול מגבירה את התוקפנות‬        ‫עפעפית אמריקה (‪ )Coleonyx‬נוהגות להגיב על התקרבות נחש בנפנופי‬
‫של זכר נשלט ומעלה אותו לשלטון‪ ,‬בעוד הזרקת אדרנלין גורמת עלייה‬       ‫זנב‪ .‬הנחש תוקף את הזנב וזוכה בו‪ ,‬והשממית בורחת ותצמיח זנב חדש‬
‫זמנית בתוקפנות בלי עלייה בסולם הפיקוד‪ .‬הזרקת תירוקסין לא השפיעה‬     ‫[‪ .]1580 ,859‬אף שגם בארץ יש שממיות עם זנב בולט לעין כזה‪ ,‬לא‬
                                                                    ‫דווחה כאן התנהגות כזאת‪ .‬ברם‪ ,‬האוטוטומיה עצמה היא התנהגות‬
                                        ‫על ההתנהגות החברתית [‪.]486‬‬  ‫מתגוננת‪ .‬בכלל‪ ,‬ידוע מעט על תגובות של טורפי הזוחלים על אותות‬
                                                                    ‫ההרתעה המשוערים של הזוחלים‪ .‬עם טורפי הזוחלים נמנים גם זוחלים‬
                              ‫‪ 2.4.6‬קולות‬                           ‫שונים (ראו סעיף ‪ )2.7.3.1‬ואף על תגובותיהם לאותות הטרף‪ ,‬זוחל או‬

‫מחקר רציני של קולות בעלי חיים התאפשר רק עם פיתוח‬                                                                          ‫אחר‪ ,‬ידוע מעט‪.‬‬
‫מכשירי הקלטה ופענוח לצרכים צבאיים במלחמת העולם‬                      ‫בזמן השינה בעלי חיים חשופים במיוחד לסכנת הטריפה‪ ,‬וכמובן‬
‫השנייה [‪ .]923b‬בתחום התקשורת הקולית של בעלי חיים המחקר‬              ‫מעדיפים לישון במקום מוגן‪ .‬לאחרונה התברר שלטאות (איגואנת המדבר‬
‫בזוחלים מפגר מאוד אחרי זה ביונקים‪ ,‬בעופות‪ ,‬בצפרדעים‪,‬‬                ‫האמריקנית)‪ ,‬ממש כמו עופות ויונקים‪ ,‬מבלות פחות זמן בשינה כשנוכח‬
‫בחרקים ואפילו בדגים [‪ .]575 ,349‬בכל זאת‪ ,‬בעשרות השנים‬
‫האחרונות נמצא שקולות שכיחים בצבים‪ ,‬אומנם בעיקר במשך‬                                               ‫בסביבה טורף פוטנציאלי (עכסן) [‪.]1241‬‬
‫ההזדווגות [‪( ]579‬ראו גם על הרבייה בצב–יבשה מצוי); אך‬
‫לאחרונה תוארו אוצרות של עד ‪ 17‬ביטויים קוליים שונים‬                                      ‫‪ 2.4.5.3‬התנהגות לוחמנית‬
‫(במים ובאוויר) אצל צבים אקווטיים‪Chelodina oblonga ,‬‬
‫באוסטרליה [‪ ]641a‬ו־‪ Podocnemis expansa‬באמריקה‬                       ‫כמעט כל הקרבות שרואים בטבע בין זוחלים נערכים בין זכרים‬
‫הדרומית; אצל האחרון כולל תקשורת בין העוברים בקן לסנכרון‬             ‫מאותו המין ולרוב — אך לא תמיד — הם קשורים להגנה על‬
‫הבקיעה [‪ .]543a‬כמו כן נלמד הרבה על תקשורת קולית בתנינים‬             ‫שטח או מקום מסוים מצד אחד מהנצים‪ .‬זכרים של צבי היבשה‬
                                                                    ‫נלחמים זה בזה בעיקר בנגיחות שריון בשריון אך גם בנשיכות‪,‬‬
                                                                    ‫בעיקר בראש ובגפיים‪ .‬זכרי לטאות‪ ,‬אם אינם מסתפקים בעמדות‬
                                                                    ‫איום הכרוכות בהפגנת גודל וצבעים (בלטאות לעיתים קרובות‬
                                                                    ‫מרוכזת הצבעוניות בצידי הגוף ובגחונו — אזורים שניתן‬
                                                                    ‫להציגם)‪ ,‬נלחמים זה בזה בנגיחות ובנשיכות‪ .‬מינים שונים‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55