Page 48 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 48

‫‪Pg: 48 - 3-Front 21-06-15‬‬                                              ‫‪48‬‬
         ‫חיי הזוחלים‬

‫גודל המוח" לשישה מינים ישראליים שנבדקו (בדרך כלל מאוכלוסיות‬               ‫איור ‪ .32‬אברון חישה מכני בעל ארבעה זיפים (ממשפחת החרדוניים) מצולם‬
‫בצפון אפריקה) וכן לתשעה סוגים המיוצגים בארץ אך נבדקו בנציגים‬                                    ‫במיקרוסקופ אלקטרוני סורק (באדיבות ‪.)Uwe Hiller‬‬
‫נוכריים‪ .‬הבסיס לחישוב בטבלה זאת (אינדקס ‪ )100‬הוא הלטאה הירוקה‬
                                                                       ‫נחשים‪ .‬מאוחר יותר הבחין מחקר מיקרוסקופי באברוני החישה‬
                                        ‫האירופית (‪.)Lacerta viridis‬‬    ‫בראש הנחשים בשישה טיפוסי מבנה שונים [‪.]917 ,840 ,777‬‬
‫מוצאים הקבלה בין ערכי האינדקס ואורחות החיים‪ .‬ערכים נמוכים‪,‬‬
‫עד ‪ ,79‬מאפיינים מינים המתנועעים בזחילה [‪ ]612‬או מנווני רגליים (אולי‬    ‫אברונים מיקרוסקופיים מסובכים יותר על פני העור‪ .‬מיקומם ומספרם‬
‫גם בשל הזנב הכבד המעלה את משקל הגוף)‪ .‬ערכים של ‪ 95-85‬מאפיינים‬          ‫אופייניים למינים שונים [‪ .]671‬בלטאות האברונים על פני העור נושאים‬
‫חיות איטיות יחסית המבלות זמן רב בהשתזפות‪ ,‬לרבות הזיקית‪ .‬חיות‬           ‫זיף רגיש למגע [‪ ]776‬או זיפים אחדים כאלה [‪( ]773‬איור ‪ .)32‬המבנה של‬
‫שוכנות קרקע וזריזות תנועה הן לרוב בתחום ‪ .130-96‬אינדקס גבוה‬            ‫האברונים נושאי זיפים נבדק במיקרוסקופ האלקטרונים הסורק [‪,774‬‬
‫יותר מוצאים בעיקר במינים המותאמים היטב לתנועה משוכללת‪ ,‬כגון‬            ‫‪ ]775‬ותפקודם נבדק באופן אלקטרו־פיזיולוגי [‪ ]778‬במישור אחר‪ ,‬אותות‬
‫על עצים או בהליכה על שתיים (כלומר לא בנחשים ומתנחשים)‪ ,‬אך‬              ‫טקטיליים‪ ,‬כלומר במגע‪ ,‬הכוללים נשיכה ונגיחה‪ ,‬ידועים בחיזור של צב‬
‫גם במשפחת הכוחיים [‪ .]1183‬מידע מפורט יותר על מבנה מוח הזוחלים‬
‫וחלקיו‪ ,‬ועל תפקודו במבחנים אלקטרו־פיזיולוגיים והתנהגותיים‪ ,‬לרבות‬                          ‫היבשה (ראו בתיאור הרבייה של צב היבשה המצוי)‪.‬‬
‫למידה‪ ,‬מצוי בכמה קבצים וסקירות [‪ .]679 ,344 ,343‬כן אפשר להסיק‬
‫מעט על כושר המוח מהאמור בסעיפים הקודמים (פרק ‪ .)2.4.2‬נזכיר‬
‫בהקשר לתפקוד המוח‪ ,‬כי הזוחלים מקפידים לווסת את הטמפרטורה‬

                                             ‫של המוח (סעיף ‪.)2.3.1.2‬‬
‫למרות מידותיו הקטנות‪ ,‬הרי לפי רכיביו מוח הזוחל נבדל ממוח הדו־‬
‫חי ומראה קווי דמיון לעופות וליונקים [‪ .]657‬מידת ההתפתחות של רכיבי‬
‫המוח שונה בסדרות ובמשפחות שונות‪ ,‬ואפילו בין סוגים במשפחה‪ .‬איור‬
‫‪ 33‬מדגים מוחות של ארבעה מיני זוחלים‪ .‬בולטת לעין מידת ההקבלה‬
‫בין גודל אזורי המוח ובין אורח החיים וחשיבות איברי החישה במינים‬
‫השונים‪ .‬למשל אונות הראייה של המוח התיכון זעירות בנחשיל‪ ,‬גדולות‬
‫קצת יותר בנימון‪ ,‬בהשוואה לאלה של מינים שונים‪ ,‬וגדולות ביותר בזיקית‬
‫ובלטאה האיגואנידית אנוליס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אונות ההרחה של הזיקית‬
‫ואנוליס קטנות‪ ,‬בעוד ברוב המינים הן מפותחות היטב‪ .‬בין הנחשים הן‬

   ‫איור ‪ .33‬ציורי מוחות השוואתיים להצגת הגודל היחסי של אונת ההרחה‬            ‫‪ 2.4.3‬המוח ומערכת העצבים המרכזית‬
‫(‪ )1‬ואונת הראייה (‪ )2‬בארבעה מינים‪ )A( .‬לטאה ירוקה אירופית [לפי ‪;]491‬‬
‫(‪ )B‬לטאה איגואנידית אנוליס [לפי ‪ )C( ;]657‬נחש המים האירופי [לפי ‪;]657‬‬  ‫בהשוואה לגודל הגוף‪ ,‬מוח הזוחלים קטן בהרבה מן השיעור‬
                                                                       ‫המקובל בעופות וביונקים‪ .‬גודלו היחסי דומה לשכיח בדגים‬
                     ‫(‪ )D‬נחשיל מצוי [לפי ‪ .]1326‬לא בהאחדת קנה המידה‪.‬‬   ‫ובדו־חיים‪ .‬אם משווים נחש פיתון לתרנגולת באותו משקל‬
                                                                       ‫גוף‪ ,‬הרי מוח התרנגולת שוקל פי חמישה ממוח הפיתון‪ .‬בדרך‬
                                                                       ‫כלל סבורים שכושר התפקוד של המוח (למשל בלמידה‪,‬‬
                                                                       ‫זיכרון) טוב ככל שהמוח גדול יותר‪ ,‬בעיקר בהשוואת בעלי‬
                                                                       ‫חיים קרובים זה לזה [‪ .]1184‬דעה זו נובעת בחלקה מתצפיות‬
                                                                       ‫ובחלקה מהנחה עקרונית שכושר התפקוד תלוי במספר התאים‬
                                                                       ‫המרכיבים (בהקבלת־מה למחשב)‪ .‬הוא הדין גם ביחס לכל חלק‬
                                                                       ‫של המוח‪ .‬למשל בהשוואה בין זוחלים שונים מוצאים הקבלה‬
                                                                       ‫בין החשיבות של איברי החישה השונים — חשיבות המוערכת‬
                                                                       ‫לפי ניסויים התנהגותיים או לפי גודל האיבר — ובין הגודל‬

                                                                                              ‫היחסי של מרכזי המוח הניזונים מהם‪.‬‬

                                                                       ‫ההשוואה הנכונה של גודל המוח בין מינים שונים היא הקדמה נחוצה‬
                                                                       ‫להשוואות בגודל בין חלקי המוח ובין עצמם [‪ .]1391‬יש חוקיות כללית‬
                                                                       ‫שככל שהחיה גדולה יותר‪ ,‬כך המוח שלה קטן יותר יחסית לגודל הגוף‪.‬‬
                                                                       ‫הדבר נכון בהתפתחות האונטוגנית (לילודים ראש גדול יחסית ומוח‬
                                                                       ‫גדול יחסית) ונכון בהשוואה בין מינים‪ .‬לפיכך "אינדקס גודל המוח"‬
                                                                       ‫(‪ )index of encephalization‬מבטא את גודל המוח על סמך משקל‬
                                                                       ‫המוח יחסית למשקל הגוף כולו‪ ,‬משוקלל בעזרת נוסחת האלומטריה לפי‬
                                                                       ‫המקובל באותה קבוצת בעלי חיים‪ ,‬אילו היו כל המינים באותו המשקל‬
                                                                       ‫(ראו גם סעיף ‪ .)2.5.3.3‬ה"מקובל" רצוי שיהיה הממוצע הקבוצתי או‬
                                                                       ‫טיפוס המוכח כפרימיטיבי במסגרת הקבוצה‪ .‬בטבלה ‪ 5‬מפורט "אינדקס‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53