Page 45 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 45 - 3-Front 21-06-15‬‬

‫םינפו ץוח תרושקת ‪45‬‬

‫מתחת לעור‪ ,‬בנקב בגולגולת הגרמית‪ ,‬נתונה שלפוחית שהיא‬ ‫אף על פי שברגע המכריע היא נוהגת להסתכל בטרף בשתי עיניה [‪.]736‬‬
‫שלוחת המוח‪ .‬דופנה העליון‪ ,‬החיצוני‪ ,‬עשוי כעין עדשה‪,‬‬ ‫הנחשים הם יוצאים מן הכלל ושיטת האקומודציה שונה בקבוצותיהם‬
‫ודופנה הפנימי מכיל פוטו־רצפטורים — תאי חישה לאור —‬
‫שקצותיהם הרגישים פונים למעלה אל האור‪ .‬איבר זה מופיע‬ ‫השונות‪ ,‬וברובן אינה ידועה בבטחה [‪.]1116‬‬
‫ברוב מיני משפחות החרדוניים‪ ,‬החומטיים והלטאיים ובכל מיני‬ ‫בנוסף לפרשנות התפקודית של גודל העין‪ ,‬המבנה שלה ומרכיביה‪,‬‬
‫הזיקיתיים‪ ,‬הקמטניים והכוחיים (מבין המשפחות שבארץ) אך‬ ‫יש ניסויים המצביעים על כך שכושר הראייה וראיית הצבעים חשובים‬
‫בחיי הזוחלים [‪ .]1416 ,1239‬צבים מכנסים את ראשם כשכתם צל הנמצא‬
‫נעדר בשממיתיים‪ ,‬בנחשים ובצבים‪.‬‬ ‫מולם גדל לפתע‪ ,‬כאילו התקרבה אליהם דמות [‪ .]1283b‬לטאה ירוקה‬
‫אירופית (‪ )Lacerta viridis‬וחרדון אפריקני (‪ )Agama agama‬למדו‬
‫בניסויים אלקטרו־פיזיולוגיים הוכחה רגישות עין הקודקוד לאור‪,‬‬ ‫בניסויי ברירה להבחין בין שני צבעים‪ ,‬וזכרו שניים–שלושה תפקידי ברירה‬
‫לרבות הבחנה בין כחול ובין ירוק (לפחות באיגואנה)‪ .‬הרגישות שונה‬ ‫כאלה במקביל [‪ .]491‬לטאה אמריקנית (‪ )Cnemidophorus‬הבחינה בין‬
‫בפרטיה מזו של העיניים הצדדיות (העיקריות) באותו המין‪ ,‬ודומה יותר‬ ‫אדום לירוק‪ ,‬ואפילו בין גוונים הקרובים מאוד אחד לשני [‪ .]241‬מבין ‪32‬‬
‫לזו של עיניים צדדיות במינים ליליים (סעיף ‪ .)2.4.2.3.4‬מניסויים לפענח‬ ‫מיני זוחלים שנבדקו בשיטות התנהגותיות‪ ,‬רובם היטיבו להבחין בין כל‬
‫את תפקיד עין הקודקוד על ידי כיסויה או הרחקתה‪ ,‬התברר שהיא מעורבת‬ ‫אחד מהצבעים צהוב‪ ,‬אדום‪ ,‬כחול וירוק ובין אפור (במבחן דרגות כהות)‪.‬‬
‫כנראה בוויסות של הפעילות‪ ,‬בתרמורגולציה ובעיתוי הבשלות המינית‬ ‫הצטיינו בעיקר צב היבשה המצוי‪ ,‬מינים שונים של חרדוניים‪ ,‬ולטאיים‬
‫אך הנושא מסובך וטרם ברור די צורכו [‪ .]911‬מינים חסרי עין קודקוד‬ ‫מהסוג ‪ .Lacerta‬לעומת זאת הנחושית העינונית‪ ,‬שנונית הנחלים ושנונית‬
‫נוטים להיות מוגבלים בתפוצתם למעלות רוחב נמוכות‪ .‬מכיוון שכך‬ ‫באר שבע לא הבחינו בצבעים קצרי הגל (כחול‪ ,‬וחלקית ירוק) [‪.]1416‬‬
‫הציעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שהאיבר עוזר ללטאות להתאים את עצמן לסביבה‪,‬‬ ‫קשה מאוד להוכיח הבחנת צבעים (בשונה מהבחנת דרגת כהות) בבעלי‬
‫חיים‪ :‬לא רק שצריך לדאוג לשוויון דרגת הכהות בגוונים השונים המוצגים‬
‫אולי בייחוד בתנאים של אורך יום משתנה עונתית [‪.]1214‬‬ ‫לחיה‪ ,‬אלא ששוויון זה צריך להיות משוקלל לפי הרגישות הפיזיולוגית‬
‫כביתר החולייתנים‪ ,‬בכל הזוחלים מצוי עוד איבר קודקודי‪ :‬איבר‬ ‫השונה של הרשתית לאורכי הגל השונים‪ .‬בהירות הגוונים השונים חייבת‬
‫האצטרובל (‪ .)epiphyseal=pineal organ‬בנחשים איבר האצטרובל‬ ‫להיות אחידה לא כלפי מכשיר המדידה‪ ,‬אלא כלפי חיית הניסוי‪ .‬ובכל‬
‫הוא בלוטי בלבד‪ ,‬בדומה למצב ביונקים‪ .‬אך בצבים ובלטאות הוא מכיל‬
‫גם פוטו־רצפטורים‪ .‬רגישותו לאור הוכחה בלטאה (‪)Lacerta sicula‬‬ ‫זאת‪ ,‬הדוגמאות שבחרתי והבאתי מרשימות אותי כמשכנעות יחסית‪.‬‬
‫ובשנונית ספרדית (‪ )Acanthodactylus erythrurus‬ונמצא שעקומת‬ ‫ברם‪ ,‬בנוסף לשיטות הניסוי ההתנהגותית והאלקטרו־פיזיולוגית קיימת‬
‫הרגישות לצבעים דומה לזו של העיניים הצדדיות עם שיא רגישות‬ ‫שיטה שלישית‪ ,‬שיישומה בעיקר במינים בעלי משקף שבהם אין עפעפיים‬
‫ב־‪ 600‬ננומטר (אדום בהיר) [‪ .]731‬תפקידו של איבר האצטרובל לווסת‬ ‫הסוככים על העין מגירויי אור‪ .‬התכווצות האישון בתגובה לגירוי אור‬
‫כנראה את מחזור הפעילות היומי‪ ,‬ולפי ניסוי באיגואנה‪ ,‬בדגש על מחזור‬ ‫ניתנת למדידה (למשל בצילום) וכך ניתן להעריך את הרגישות היחסית‬
‫של המין לעוצמות תאורה ולאורות צבעוניים‪ .‬שיטה פשוטה ויעילה זו‬
‫הטמפרטורה [‪.]1425‬‬ ‫הניבה מידע מעניין על הרגישות לאור של כמה מיני נחשים ישראליים‬
‫[‪ ]1530‬ושל מיני השממיות הישראליים מהסוג מניפנית [‪ .]569‬בשיטה‬
‫‪ 2.4.2.3.6‬מקליטה לשידור‪ :‬אותות חזותיים‬ ‫זו נמצא כבר מזמן שגקו ענק (‪ ]34[ )Gekko gecko‬רגיש לאור אדום‬
‫כמו האדם‪ ,‬ואילו דווקא באור כחול (באורך גל מסוים) האדם מיטיב‬
‫המגוון הגדול ביותר של אותות חזותיים נמצא בקרב אלה‬ ‫לראות ממנו [‪ .]460‬מכאן הוסק שאין יתרון לצפות בהתנהגות הלילית‬
‫המיועדים להגן‪ ,‬כלומר להדוף ולהרחיק טורף‪ ,‬יריב או מחזר‪.‬‬ ‫של שממיות דווקא באור אדום‪ ,‬במקום סתם באור חלש [‪ ]1629‬כפי שהיה‬
‫המגוון הזה כמובן בולט בייחוד במינים היומיים‪ .‬מבחינה‬
‫תפקודית מגוון זה מתמיין קודם כול לאותות המעלימים את‬ ‫נהוג זמן מה [‪.]1615‬‬
‫הזוחל מעין הטורף‪ ,‬כלומר יוצרים הסוואה (שתידון בפרק‬ ‫נחשים מסוימים (אומנם לא בארץ כנראה) מסוגלים לראות גם אור‬
‫‪ ,)2.4.7‬ולאותות המכריזים על תכונה של הזוחל שעשויה להגן‬
‫עליו‪ .‬כשזוחל מותקף על ידי טורף (ואינו מופתע ונטרף) או חש‬ ‫תת־אדום (קרינה ארוכת גלים) [‪.]1059‬‬
‫מאוים על ידי יריב‪ ,‬הוא יכול להגיב בשלושה טיפוסי תגובה‬ ‫בכל צפעי הגומץ (‪ ,)Crotalinae‬בכל הפיתוניים (‪)Pythonidae‬‬
‫ובסוגים רבים של חנקיים (‪ ,Boidae‬אך לא בחנק) מצויים איברי חישה‬
‫אלה‪ ,‬שגם הם מצידם אותות‪:‬‬ ‫לקרינה תת־אדומה‪ .‬בצפעי הגומץ מופיע איבר זה בצורת שקע גדול בין‬
‫הנחיר לעין‪ ,‬באחרים בתור שקעים קטנים או כתמי חישה במגיני השפה‬
‫(‪ )1‬תנועות‪ .‬ניתן למיין שלושה שימושי תנועה‪)1( :‬א‪ .‬לברוח במהירות‬ ‫העליונה‪ ,‬התחתונה‪ ,‬או שתיהן [‪ .]214‬מערכת זו נחשבה זמן רב למעין‬
‫למרחק‪)1( ,‬ב‪ .‬לחמוק בזריזות אל מקום או מצב מוגן‪ ,‬כגון מחילה או‬ ‫חוש שישי‪ :‬מערכת המשלבת חישת טמפרטורה עם איתור המקור‪ ,‬התאמה‬
‫תנוחת הסוואה‪ ,‬לרבות "התחפשות למת" או (‪)1‬ג‪ .‬להתגונן‪ ,‬וכאן יש‬ ‫לטריפת טרף חם גוף‪ .‬אך התברר שהעצבים מהאיברים האלה מתקשרים‬
‫מרחב לאותות‪ .‬שכיחה מאוד ההתגוננות בצורת איום שכנגד‪ :‬עשיית‬ ‫לאונת הראייה במוח ושהמידע מצטרף במוח למידע החזותי הרגיל‪ ,‬כלומר‬
‫תנועות שהן אותות‪ ,‬שהצד שכנגד מקשר אותם לסכנה אפשרית‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ספקטרום הראייה של הנחשים האלה כולל את הטווח התת־אדום (כפי‬
‫זיקית מותקפת עשויה לפעור את פיה וגם להתנדנד קדימה־אחורה‪ .‬או‬ ‫שזה של חרקים רבים כולל את העל־סגול) [‪ .]659‬אכן‪ ,‬שלוש הקבוצות‬
‫נקיטת תנוחת גוף הנראית מוכנה להתקפה‪ ,‬כגון הצטנפות נחש בראש‬ ‫האמורות הן בעלות אישון אנכי‪ ,‬המתאים אותן לראייה בטווח רחב של‬
‫מורם בעמדת הכנה לזינוק ונשיכה‪ .‬התגוננות מעשית‪ ,‬למשל בנשיכות‪,‬‬ ‫דרגות תאורה‪ ,‬לרבות באפלולית‪ .‬ברם‪ ,‬לפי שעה לא נודע על התפתחות‬
‫קיימת אף היא אך זהו נושא נפרד‪ .‬למעשה‪ ,‬מרכיבים רבים בהתנהגות‬
‫הזוחלים (ובעלי חיים אחרים) מכוונים למנוע את הצורך בעימות ממשי‬ ‫מקבילה במיני זעמניים בעלי אישון אנכי‪ ,‬כגון הסוג עין־חתול‪.‬‬
‫ומסוכן‪ ,‬וזאת באמצעות מערכת אזהרות מתאימות — כנות או שקריות‪.‬‬
‫(‪ )2‬אותות חזותיים ומאיימים המבוססים על שינוי צורה‪ :‬זוחלים רבים‪,‬‬ ‫‪ 2.4.2.3.5‬עין שלישית‪ :‬עין הקודקוד‬
‫כשהם חשים מותקפים ולכן מאיימים‪ ,‬מאדירים את אימתנותם באמצעות‬
‫הגדלת מראה גופם או הפגנת חלקו המסוכן; זאת על ידי (‪)2‬א‪ .‬ניפוח‬ ‫בעור הראש של רוב הלטאות נמצא כתם עגול פעוט בתחום‬
‫ריאותיהם‪ ,‬ובעיקר שקי אוויר מיוחדים‪ ,‬וגם הזיקית עושה כך לעיתים;‬ ‫המגן התוך־קודקודי‪ ,‬ושנקרא עין הקודקוד (‪)parietal eye‬‬
‫[‪ .]1212‬במקום הזה האפידרמיס לובש צורת קרנית עין;‬