Page 52 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 52 - 4-Front 21-06-15‬‬ ‫‪52‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫איור ‪ .37‬טיפוסי קולות מצוקה של שממיות‪ )A( .‬קריאה דמוית קליק‪,‬‬ ‫איור ‪ .35‬שיטת הסונוגרמה מודגמת בקריאות רב־קליקיות של זכרי מניפנית‬
‫של ‪ Phyllurus platurus‬נקבה (מאוסטרליה)‪ )B( .‬קריאה דמוית "רעש לבן"‪,‬‬ ‫בנוכחות נקבה‪ .‬מלמעלה למטה‪ :‬מניפנית מצויה — קטע מקריאה ארוכה של‬

‫של ‪ Underwoodisaurus milii‬צעיר (מאוסטרליה)‪ )C( .‬באפנון תדירותי‬ ‫קליקים חזקים אחידים‪ .‬מניפנית גלילית — לפני סדרת הקליקים החזקים‬
‫(‪ )FM‬של ישימונית מצויה צעיר‪ )D( .‬באפנון תנופתי (‪ )AM‬של שממית זוטית‬ ‫(הוכללו רק הראשונים) יש מבוא מהיר של קליקים חלשים‪ .‬מניפנית אילתית —‬

‫זכר [‪.]575 ,574‬‬ ‫בקריאה תערובת קליקים בעוצמות שונות‪ ,‬בסדר כזה או אחר במקרים שונים‪.‬‬
‫לפי פרנקנברג [‪.]565‬‬
‫מובחן בין קולות המצוקה למיניהם שלרוב מושמעים בודדים אך לעיתים‬
‫בסדרות‪ ,‬ובין קריאות‪ ,‬רובן של זכרים‪ ,‬שהן מחרוזות של קליקים (דוגמאות‬ ‫איור ‪ .36‬קשקשים רעשניים (מבודדים) של צפעיים‪ ,‬בעלי קרין משונן‪,‬‬
‫באיור ‪ .)37‬קולות המצוקה מופיעים כאמור בעיקר בתקשורת הבין־מינית‬ ‫במיקרוסקופ אלקטרוני סורק‪( .‬משמאל) של אפעה ממעלה אפרים‪.‬‬
‫צילם‪( .Uwe Hiller :‬מימין) של עכן קטן מתוניסיה‬
‫אבל לפחות חלקם גם בתקשורת התוך־מינית‪.‬‬ ‫(באדיבות ‪.)]421b[ Ulrich Joger‬‬
‫בכל מיני השממיות הן הזכר הן הנקבה משמיעים מגוון קולות מצוקה‬
‫כשהם חשים מותקפים או בהילכדם‪ .‬נוסף לחוקיות כללית מסוימת‪ ,‬כגון‬ ‫הרעש המאיים (דמוי "רעש לבן") של נחשים מהסוגים אפעה ועכן (ראו‬
‫יחס הפוך בין גובה (תדירות) הקול ובין גודל הגוף‪ ,‬נמצא בקולות בעיקר‬ ‫גם באפיון הסוג עכן)‪ .‬הדעת נותנת שדרך זו של השמעת רעש חוסכת‬
‫מעין אי סדר מתוכנן‪ .‬בולטים ארבעה טיפוסי קריאת מצוקה החוזרים‬ ‫מים בהשוואה לנשיפת אזהרה המלווה באיוד ממערכת הנשימה‪ .‬ברם‪,‬‬
‫בדרך כלל בכל מין‪ )1( :‬קליק (מעין נקישה של "רעש לבן"); (‪ )2‬ציוץ‬
‫הרמוני ממושך עם אפנון תדר; (‪ )3‬פעייה ממושכת על פני מלוא טווח‬ ‫כנראה טרם דווח על ניסוי תקין להוכחת סברה זו‪.‬‬
‫התדירויות שלה (כביכול "רעש לבן")‪ ,‬יציבה בעוצמתה; ו(‪ )4‬פעייה רועשת‬ ‫רוב המחקר בקולות השממיות מתמצה בשלב זה באבחון ובאפיון‬
‫דומה עם אפנון תנופתי כך שהיא מתנתקת למחרוזת צלילים דמויי חרחור‬ ‫טיפוסי קולות וקריאות‪ .‬מתוך כלל המחקר בקולות השממיות‪ ,‬כ־‪50%‬‬
‫(טבלה ‪ .]565b[ )6‬אבל במינים השונים משך הזמן של טיפוסי הקריאות‬ ‫נערך במינים מישראל‪ .‬התוצאות מסוכמות בטבלה ‪ 6‬הכוללת נתונים‬
‫השונים הוא שונה‪ ,‬וכן השפעת הטמפרטורה על הקולות שונה במינים‬ ‫חלקיים על קולות תשעה מתוך כ־‪ 15‬המינים של ישראל וסיני‪ .‬בעיקר‬
‫השונים‪ .‬המבחר דומה עקרונית במינים השונים‪ .‬כשהשממית מאוימת‬
‫היא משמיעה אחד מהארבעה כמו באקראי‪ .‬אך מתוך המבחר של ארבעה‬
‫אותות הרתעה‪ ,‬תדירות השימוש באותות השונים שונה במינים שונים‬
‫[‪ .]574‬סבורים שהמגוון הזה מקשה על הטורפים ללמוד את תגובות‬
‫השממיות ולהיות נכונים להן‪ ,‬וכך נשמר לשממיות גורם ההפתעה ואיתו‬
‫גורם־מה של עיכוב והרתעה [‪ .]813‬העובדה שבחלק מקריאות המצוקה‬
‫נמצא רכיב על־קולי (אפילו ‪ 40‬קילוהרץ ויותר) חזק למדי עשויה להגביר‬
‫את יעילותן בהרתעת יונקים קטנים [‪ .]338‬ייזכר בהקשר זה ששמיעת‬
‫הזוחלים עצמם מוגבלת בהחלט ל־‪ 15‬קילוהרץ ומטה‪ .‬האותות האלה‬
‫משמשים בתקשורת בין־מינית ותוך־מינית‪ .‬למשל‪ ,‬בשממית הבתים‬
‫נמצא מגוון רחב של קולות שבחלקם מושמעים כתגובה לקולות בן הזוג‬
‫[‪ .]571‬יש תצפית שבה שממית בוגרת תפסה בלסתותיה צעיר בן מינה‪:‬‬

‫זה השמיע ציוץ מצוקה — ושוחרר‪.‬‬
‫אותות קוליים אחרים‪ ,‬מורכבים יותר‪ ,‬שתוארו במינים אחדים ובעיקר‬
‫בזכרים‪ ,‬הם "רב־קליקיים"‪ .‬אות כזה הוא סדרה של קליקים‪ ,‬לרוב ברווחי‬
‫זמן קצובים‪ ,‬ומשמש בתקשורת תוך־מינית‪ .‬לשומע אות קולי במבנה‬
‫כזה קל יחסית לאתר את מקורו במרחב בהשוואה לאיתור צליל מתמשך‬