Page 39 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 39 - 3-Back 21-06-15‬‬

‫ףוגה יכרוצ ‪39‬‬

‫גבוהה יותר מאשר למינים האורבים‪ ,‬אך גם הרווח האנרגטי גבוה יותר‬
‫למרות שוויון המטבוליזם בתנאי מנוחה [‪ .]1082‬כושר הריצה למרחק טוב‬
‫יותר במינים המסיירים וכושר הזינוק לטווח קצר נוטה להיות טוב יותר‬
‫במינים האורבים‪ ,‬אם כי אינם מנצלים את מלוא הכושר הזה בתקיפת‬
‫המזון [‪ .]1467 ,1010‬כשמאיימת סכנת טריפה‪ ,‬המינים המסיירים נוטים‬
‫לברוח ואילו המינים האורבים נוטים לקפוא במקומם ולהסתמך על‬
‫הסוואתם [‪ .]1474‬הבדל חשוב באקולוגיה השוואתית שאכן נחקר הרבה‬
‫נוגע לעומס התטולה היחסי שנושאות הנקבות‪ ,‬שכצפוי גבוה בהרבה‬
‫במינים האורבים מאשר במסיירים‪ .‬בהתאם‪ ,‬משפחות שונות מאופיינות‬

‫בעומס תטולה שונה [‪( ]1568 ,1163‬איור ‪.)27‬‬

‫איור ‪ .28‬משטר שיחור לטרף ומורפולוגיה בלטאיים‪ .‬ציר ‪ — X‬מספר התנועות‬
‫לדקה‪ ,‬ציר ‪ — Y‬אורך הזנב באחוזים מאורך הראש‪+‬גוף (ממוצעים למינים)‪.‬‬
‫עיגולים שחורים‪ :‬מינים מישראל (‪ AB‬שנונית נחלים‪ LL ,‬לטאה זריזה‪AS ,‬‬
‫שנונית השפלה‪ MG ,‬מדברית עינונית‪ AC ,‬שנונית חולות); עיגולים לבנים‪:‬‬
‫מינים מהקלהארי [‪ .]810a‬בכל אזור יש חלוקה למינים פעילים יותר ופעילים‬
‫פחות אך יחדיו נראה רצף [‪.]1163‬‬

‫הציד ובשני הקטבים‪ :‬המינים הקיצוניים‪ ,‬המסיירים ביותר והאורבים‬ ‫איור ‪ .27‬נפח התטולה כפונקציה של אורך הגוף במיני לטאות מקומיים‬
‫ביותר‪ ,‬מרובים יחסית [‪ .]1157 ,406‬המחלוקת הזאת הוסיפה עוד היבט‬ ‫בעלי משטר שיחור לטרף שונה‪ .‬לחרדוניים ולזיקית עומס תטולה כבד מאשר‬
‫להתעניינות במסכת הבעיות של השיחור לטרף‪ ,‬והמחקרים בשיחור לטרף‬
‫של לטאות הלכו ורבו‪ .‬סייע לכך שהמחקר הזה זול ופשוט לכאורה‪:‬‬ ‫ללטאיים‪ ,‬והשממיתיים דומים בזה ללטאיים [‪.]1568‬‬
‫צופים בלטאה בטבע ורושמים כמה זמן עמדה במקומה וכמה זמן שוטטה‪,‬‬
‫במחזורים עוקבים לאורך תקופה מוסכמת‪ ,‬ואחר כך מסכמים באיזה קצב‬ ‫הבדל אנטומי מעניין‪ ,‬שניכר רק בהשוואה בין מינים קרובים‪ ,‬הוא‬
‫או תדירות (כמה פעמים בדקה) שינתה את פעולתה מעמידה לתנועה‪,‬‬ ‫באורך הזנב (יחסית לאורך הראש‪+‬גוף) שארוך יותר בתחום אותה משפחה‬
‫ומה השיעור המצטבר (אחוז) של הזמן שהייתה בתנועה‪ ,‬מתוך כלל‬ ‫במינים המסיירים (איור ‪ .)28‬ייתכן שהערך התפקודי של ההבדל הזה‬
‫נמצא בעובדה שהזוחל המסייר נוטה לברוח‪ ,‬ואז הזנב הארוך מגביה את‬
‫תקופת התצפית בה‪.‬‬ ‫ההסתברות שהטורף יתקוף את זנב הבורח‪ ,‬העשוי להתנתק‪ ,‬במקום את‬
‫ממדבר הקלהארי דווח שרוב מיני משפחת הלטאיים במקום הם‬
‫משוטטים פעילים אבל מיעוטם בכל זאת אורבים‪ .‬הוסבר שכך מופחתת‬ ‫גופו [‪.]1163‬‬
‫התחרות בין המינים הקרובים שצפויים לצרוך מזון דומה‪ .‬המינים‬ ‫מכלול ההבדלים האלה בין בעלי שני אופני השיחור לטרף נחשב‬
‫המשוטטים צפויים להיזון גם — ואולי בעיקר — מחרקים נייחים‪ ,‬בעוד‬ ‫לעיתים לתוצאות של ההבדל בשיחור לטרף‪ .‬ברם לאמיתו של דבר‬
‫המינים האורבים מוגבלים לציד חרקים משוטטים המזדמנים לקרבתם‪,‬‬ ‫כיוון האבולוציה לא נחקר‪ ,‬ואין יודעים אם אפשר להגדיר מה סיבה ומה‬
‫ומתקבלת חלוקת משאבים [‪ .]810a‬ייבאנו את שיטת המחקר לארץ‬ ‫תוצאה‪ .‬לפי שעה מדובר רק במתאם סטטיסטי (קורלציה)‪ .‬אולי מוטב‬
‫בתור תרגיל מחקר שדה לתלמידי הקורס "הרפטולוגיה למתקדמים"‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים (ראו סעיף ‪ .)4.3.2.2‬מצאנו שגם בארץ‬ ‫לראות באופן השיחור לטרף עוד רכיב במכלול התכונות של המינים‪.‬‬
‫מיני משפחת הלטאיים נחלקים לשני אופני השיחור לטרף‪ .‬אבל כאשר‬ ‫החוקרים חלוקים בדעתם אם אומנם יש בטבע שני טיפוסים נבדלים‬
‫העלינו את הנתונים מאפריקה ומישראל על גרף משותף‪ ,‬הם יצרו רצף‪,‬‬ ‫ושונים של טורפים‪ ,‬כך שאפשר לשייך כל מין טורף כמסייר או כאורב‬
‫בשל שוני גיאוגרפי‪ ,‬בערכים המספריים של תדירות היציאה לדרך ושיעור‬ ‫ולאפיינו ככזה‪ .‬אולי קיים רצף של שיעורים שונים של שימוש בשני אופני‬
‫זמן השוטטות (איור ‪ .)26‬מכאן הסקנו את התשובה למחלוקת שלמעלה‪:‬‬
‫בטבע מתקיים רצף של שיעורים שונים של חיפוש פעיל ומארב לטרף‪,‬‬
‫אבל בכל מקום מסוים הלטאות מתחלקות לשני טיפוסים שסביר שמחלקים‬
‫ביניהם את משאבי המזון [‪ .]1163‬לאחר שנים הראה סקר רחב של מיני‬
‫לטאות רבים שבתמונה כלל־עולמית אכן קיים רצף גמור של דרגות‬

‫שוטטות לעומת מארב [‪.]1157 ,406‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬ברמת המשפחה ההבחנה בין אופני הציד תופסת ובדרך כלל‬
‫כל משפחה של לטאות מאופיינת וידועה כנוקטת אחד מהם‪ ,‬עם מינים‬
‫חריגים אחדים‪ .‬מבין המשפחות המיוצגות בישראל משפחות הלטאיים‪,‬‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬