Page 34 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 34

‫‪Pg: 34 - 3-Back 21-06-15‬‬                                               ‫‪34‬‬
         ‫חיי הזוחלים‬

‫בארץ בראשית הקיץ בחרדון מצוי‪ ,‬בחרדון סיני ובחרדון‬                      ‫דקה‪ ,‬לקליפת עץ או לשכבת חול [‪ .]1562 ,351‬הטמפרטורה הגבוהה‬
‫המדבר (חרדון החולות‪ ,‬במקום להסתתר מהחום‪ ,‬עולה לשיחים‬                                                                   ‫נחוצה לגדילתם [‪.]178‬‬
‫להתאוורר) [‪ ;]767‬ובמדבר המזרחי של מצרים התחתונה בחרדון‬
‫המדבר ובחרדון הצב המצוי [‪ .]885‬בקיץ (יולי–ספטמבר) שני‬                  ‫המנגנון העצבי המנהל את ההתנהגות התרמורגולטורית נחקר מעט‬
‫המינים היו פעילים לפני הצוהריים ואחרי הצוהריים‪ ,‬ונעדרו‬                 ‫[‪ .]545‬בהיפותלמוס נמצאו תאי מוח רגישים לחימום ואחרים רגישים‬
‫מהשטח בצוהריים‪ .‬בחורף (דצמבר–פברואר) הם נעדרו לחלוטין‬                  ‫לקירור‪ .‬לטאות ממהרות להגיב על חימום הראש מאשר על חימום הגוף‬
‫[‪ .]692‬בחודשי המעבר היו פעילים ברוב שעות החמה עם פעילות‬                ‫ונסוגות לצל‪ ,‬וכיוצא בזה על קירור‪ .‬בהתאם‪ ,‬בתנאים מסוימים מוצאים‬
‫מופחתת בשעות הצוהריים‪ .‬בנחשים תוארה פעילות בימודלית‬                    ‫שוויסות חום הראש מדויק מוויסות חום הגוף (כפי שמקובל למדדו במעי‬
‫כזאת במטבעון המדבר‪ ,‬בסהרה‪ ,‬באביב (ראו בתיאור המין) [‪.]631‬‬              ‫הסופי) ויש הבדל קטן בין שני הערכים [‪ .]1497 ,1208‬נמצאו גם השפעות‬
‫מינים ליליים הם בארץ למשל שממיתיים מסוימים‪ ,‬כגון‬                       ‫של עין הקודקוד על הטג"נ [‪( .]1255‬ראו גם על חימום הראש בנחשים‬
‫שממית הבתים ומיני הישימוניות; נחושית החולות; ונחשים‬
‫צפעיים כגון העכנים‪ .‬הם אינם פעילים במשך כל הלילה‪ ,‬אלא‬                                                 ‫על ידי הזרמת הדם אליו‪ ,‬בפרק ‪).2.3.3‬‬
‫בעיקר בשעות החשכה הראשונות‪ .‬ידוע רק על מינים אחדים‬                     ‫לא רק נסיגה לצל‪ ,‬אלא גם שינוי עמדת גוף והבהרת הצבע מסייעים‬
‫של זוחלים ליליים שהם מקיימים שיא פעילות משני לפנות‬                     ‫לזוחל להימנע מהתחממות יתר‪ .‬נידוף מים מהעור משיג מידה מסוימת‬
‫בוקר (כמקובל גם במכרסמים) למשל השממית (עפעפית)‬                         ‫של קירור‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הגוף עולה מוגבר נידוף המים מהריאות‬
‫‪ Goniurosaurus kuroiwae‬באי אוקינאווה [‪ .]1629‬סביר‬                      ‫ומחלל הפה על ידי תנועות נשימה מהירות בפה פתוח (איור ‪— )110‬‬
‫שעיתוי כזה של פעילות יכול להתקיים כשאין מניעה מצד‬                      ‫הלחתה כבכלב [‪ .]1409f‬מינים גדולים יחסית‪ ,‬כגון מטבעון המדבר‪,‬‬
                                                                       ‫מתחממים בכיוון של טג"נ מהר יותר משהם מתקררים ממנה הודות לכך‬
                                               ‫הטמפרטורה‪.‬‬              ‫שבהתחממות זורם דם רב בצינורות העוריים‪ ,‬מתחמם ו"מסיק" את הגוף‪,‬‬

‫מידת הפעילות (במובן תנועה) בשעות שונות יכולה להיבדק בשדה‬                              ‫ואילו בהתקררות צינורות עוריים אלה מתכווצים [‪.]482‬‬
‫בשיטות שונות‪ ,‬בין היתר על ידי מפקד עקבות (בחולות) בשטח נתון או‬         ‫בזוחלים בגדלים אלה ומעלה הייצור הזעום של חום מטבולי (שבנקבת‬
                                                                       ‫הפיתון הדוגרת מוגבר על ידי רעידת שרירים [‪ )]1473‬נעשה משמעותי‬
                                           ‫לאורך מסלול מוסכם [‪.]323‬‬    ‫[‪ .]216‬אפשר לסכם שלעיתים כעשירית מהפרש הטמפרטורה בין הזוחל‬
‫במעבדה מקובל לבדוק פעילות זוחלים באקטוגרף (‪,)actograph‬‬                 ‫ובין סביבתו הקרירה מושגת באמצעים פיזיולוגיים‪ ,‬מזה כמחצית הודות‬
‫כלוב קטן הרוטט כשהזוחל שבתוכו מתנועע‪ .‬בעבר נרשמה התנועה על‬             ‫לניהול זרימת הדם בעור וכמחצית הודות למטבוליזם [‪ .]482‬ייצור חום‬
‫תוף מסתובב צמוד (קימוגרף)‪ .‬כיום מקובלים חיישני תנועה אלקטרוניים‬        ‫מטבולי הוא בוודאי האחראי לזה שבאיגואנה התגלה מחזור יממתי‬
‫בפינות הכלוב‪ ,‬המזינים את המידע למחשב‪ .‬השיטה הופעלה בארץ‬                ‫פנימי של טמפרטורת הגוף‪ ,‬בתנאי טמפרטורת סביבה קבועה [‪.]1425‬‬
‫בעיקר על שממיות‪ .‬מיני השממיות שונים ביניהם במחזור היממתי שלהם‬          ‫המחזור הזה הוא גורם מוזנח במחקר טמפרטורת הזוחלים אף שהוא נובע‬
‫(מכמעט יומיים עד ליליים קפדניים למדי)‪ ,‬אבל כמעט כולם מראים‬             ‫מהמחזור היממתי במטבוליזם [‪( ]477‬וראו ‪ .)2.3.1.3‬במינים קטנים יותר‬
‫התאמה עונתית‪ :‬בחורף יש יותר פעילות יומית מאשר בקיץ [‪]814 ,567a‬‬
‫(וראו בתיאור המינים)‪ .‬גם בקרב הנחשים יש המקיימים הבדל עונתי‬                                                               ‫הוא בוודאי מוסתר‪.‬‬
‫קוטבי בזמני הפעילות‪ :‬בייחוד מטבעון המדבר‪ ,‬הידוע כנחש לילי‪ ,‬לילי‬
‫בקיץ אבל פעילותו המוגבלת בחורף היא יומית‪ ,‬מבנה אישון העין שלו‬          ‫‪ 2.3.1.3‬פעילות יממתית ושינוייה במשך השנה‬
‫מותאם לחיים כפולים אלה [‪ .]1530‬המצב באפעה כנראה דומה [‪]1522‬‬
                                                                       ‫הזוחלים אינם פעילים יומם ולילה‪ :‬מהם יומיים (‪,)diurnal‬‬
                                                ‫(וראו בתיאור המינים)‪.‬‬  ‫מהם ליליים (‪ )nocturnal‬ואחרים פעילים בשעות בין הערביים‬
‫הפעילות היומית והעונתית של זוחלים נסקרה באלג'יריה המערבית‬              ‫(‪ )crepuscular‬או באורח לא סדיר (‪ .)arrhythmic‬הבדלים‬
‫בנאת המדבר בני אבס (שנמצאת במעלת הרוחב של דרום הערבה‪ ,‬ובתנאי‬           ‫אלה קשורים כמובן לצורכי הטמפרטורה שלהם מצד אחד [‪,]244‬‬
‫אקלים דומים)‪ .‬בטבלה ‪ 3‬רואים הבדלים ניכרים בין המינים לא רק במחזור‬      ‫ולכושר הראייה שלהם מצד שני (סעיף ‪ .)7.2‬בצד הבחנות אלה‬
‫הפעילות היומי‪ ,‬אלא גם בהשתנותו לאורך השנה‪ ,‬ובעיקר בכך אם החיות‬         ‫שכיח בזוחלים שפרטי הפעילות היומית מותאמים לטמפרטורה‬

                  ‫פעילות כל השנה או מקיימות "תרדמת חורף" [‪.]631‬‬                                                    ‫העונתית [‪.]809b‬‬
‫מספר סקירות עוסקות במחזורי הפעילות היומיים‪ ,‬החודשיים‬                   ‫המינים היומיים בארץ כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את כל בני‬
‫והשנתיים‪ ,‬ובבעיות קביעתם על ידי גורמים חיצוניים או פנימיים [‪,371‬‬       ‫משפחות החרדוניים והלטאיים‪ ,‬הזיקית‪ ,‬הכוח ורבים מן‬
‫‪ .]1456 ,544‬בניסויי אקטוגרף אפשר לצרף תאורה מחזורית או רצופה‪,‬‬          ‫הנחשים הזעמניים‪ .‬מינים אלה פעילים בדרך כלל בחוץ בעונה‬
‫או חשכה רצופה‪ ,‬עם טמפרטורת סביבה מחזורית או קבועה ("יומית" או‬          ‫החמה בעיקר בשעות לפני הצוהריים‪ ,‬מסתתרים בצל (לפעמים‬
‫"לילית")‪ .‬התאורה‪ ,‬הטמפרטורה וגורמים פנימיים משתתפים בקביעת‬             ‫במחילותיהם) בשעות הצוהריים ומראים תקופת פעילות משנית‬
‫המחזור היממתי בצורה שונה במינים שונים‪ .‬במניפניות‪ ,‬ככל שהאוכלוסייה‬      ‫וחלקית מאוחר אחרי הצוהריים [‪ .]1003‬בחורף אינם פעילים‪,‬‬
‫מטבעה לילית יותר‪ ,‬מתחזקת השפעת הטמפרטורה על עיתוי הפעילות‬              ‫או שהם מופיעים בעקבות כמה ימי שמש‪ .‬באביב (ופחות מכך‬
‫[‪ .]568‬גם בעכן הגדול הפעיל בדרך כלל בלילה בלבד‪ ,‬מתווספת פעילות‬         ‫בסתיו) הם עשויים להיראות בחוץ בכל שעות האור‪ ,‬אך בעיקר‬
                                                                       ‫בשעות החמות יחסית‪ .‬בודנהיימר [‪ ]278‬כבר סיכם תופעות‬
   ‫יומית בתנאי טמפרטורה קבועה‪ ,‬אפילו בנוכחות מחזור תאורה [‪.]83‬‬         ‫אלה בצב היבשה המצוי (עמוד ‪ 366‬בספרו)‪ .‬בארץ‪ ,‬ככלל‪,‬‬
‫בבעלי חיים רבים מושפעת הפעילות הלילית מאור הירח‪ .‬באור הירח‬             ‫מחזור הפעילות השנתי של הזוחלים אינו כולל עונת חריפה‬
‫המלא גוברת בדרך כלל פעילות המינים הטורפים — הרי כשהראות‬
‫משופרת‪ ,‬כדאי יותר לצאת לציד; ומאותה סיבה מדוכאת פעילות המינים‬                                                        ‫אמיתית [‪.]692‬‬
‫הנטרפים‪ .‬לפיכך לגבי זוחלים קטנים נשאלת השאלה‪ :‬האם יגיבו על‬             ‫פעילות יומית מובהקת עם הפוגה בשעות הצוהריים הוכחה‬
‫תאורת הירח כטורף או כנטרף? בדרך כלל מתרשמים בשדה שזוחלים‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39