Page 36 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 36
Pg: 36 - 3-Front 21-06-15 36
חיי הזוחלים
חסר ,קטן או מוטמע בעלייה הימנית להוציא מבצבים ,ששונים מיתר חומצה לקטית הנסבלת רק עד לריכוז מסוים .בכל זאת ,זוחלים יבשתיים
הסדרות בזה שהגת גדולה .המדור האחרון — החרוט העורקי — שרד רק שהוחזקו בחנקן נקי נשארו חיים עד למשך של עשרות שעות — בצבים,
בספנודון .לב הזוחלים מפורסם בכך שיש בו רק חדר אחד אבל מבנה שהם השיאנים בזוחלים [ .]236למעשה ,בזמן ריצה מהירה (בריחה) לטאות
החדר שונה בסדרות השונות .בתנינים הוא מחויץ במחיצה שלמה למדורים יוצרות את רוב האנרגיה בדרך אנאירובית; המרחק שהן מסוגלות לרוץ
ימני ושמאלי .אבל ביתר הזוחלים הלב מסתובב קצת על צירו בהתפתחות ברציפות הולך ועולה במקצת עם עליית הטמפרטורה — עד לגבול
העוברית ,וכך בבוגר המדור השמאלי של החדר נמצא בעמדה גבית
מעל המדור הימני במקור .מידת החיוץ שונה בקבוצות השונות ובמקצת טמפרטורה סגולי למין [.]244
מהלטאות החדר אינו מחויץ .ברוב הזוחלים הזרמת הדם מתנהלת כך מצד אחד ,מקובל לראות בתצרוכת החמצן מדד למטבוליזם ,עד
שמתקיימת הפרדה טובה למדי בין הדם העורקי המוזרם לכלל הגוף ובין כדי ראיית השניים כשמות נרדפים ,ולהדגיש שלזוחלים "מטבוליזם"
(הכוונה לתצרוכת חמצן) נמוך בהרבה מאשר ליונקים באותו הגודל.
הדם הוורידי המוזרם לריאות [.]1196 ,769 ,539 אבל במחקרים רבים לא הובא בחשבון שחלק מן המטבוליזם עשוי שלא
בנחשים המיקום של הלב קדמי יותר (קרוב יותר לראש) במינים להתבטא בצריכת החמצן שמודדים .מצד שני ,המטבוליזם עולה מאוד
יבשתיים מאשר במינים אקוָוטיים ,זאת בגלל הקושי לספק לחץ דם עם הפעילות (לא רק תנועה גלויה לעין) ,ולא תמיד היו החיות שבניסויים
מתאים לראש בעמדה זקופה ,כגון בטיפוס [ .]1329 ,52בזוחלים שונים נינוחות עד למתן ערכי "מטבוליזם בסיסי" נמוכים במידה נכונה .במידה
יש במערכת הדם רכיבים "שרברביים" המותאמים לוויסות הטמפרטורה. שאפשר להשוות ,המטבוליזם — תצרוכת החמצן בסמ"ק לכל גרם ממשקל
במיני לטאות שוכנות חול )Iguanidae( Uma notata ,ואחרות ,יש הגוף בשעה — עולה עם הטמפרטורה ,עולה עם הפעילות ,יורד עם
בראש סינוסי דם .הלטאה מבלה את הלילה מחופרת בחול .בבוקר היא עליית גודל גוף החיה ,ושונה במינים שונים :למשל הוא נמוך במיוחד
חושפת רק את ראשה לשמש העולה ,הדם בראשה מתחמם והגוף מתחמם אצל שממיתיים ליליים [ .]1083 ,176 ,138כמו כן ,במניפניות ,באותה
בשיטה דומה להסקה מרכזית .רק כשהגוף מתקרב לטג"נ הלטאה יוצאת הטמפרטורה ,לפרטים המאוקלמים לחורף היה שיעור מטבוליזם נמוך
מהמחסה לשחר לטרף ,כשהיא מלכתחילה בכושר ריצה מיטבי [.]1003
לפחות בכמה מינים גדולים יחסית של לטאות ונחשים ,יש מערכת עורקים יותר מזה של פרטים מאוקלמי קיץ [.]1691
תת־עורית הנשלטת בשסתומים שריריים .כאשר הזוחל נמצא בתהליך של בשממיות ליליות שיעור המטבוליזם גבוה בהרבה בלילה מאשר ביום,
התחממות רצויה בתנאי סביבה חמה ,זרימת הדם התת־עורית מתחזקת למרות הטמפרטורה הנמוכה; אולי לא בשל פעילותן הלילית ,אלא דווקא
וחימום הגוף מואץ .אבל כשהטמפרטורה החיצונית צונחת והגוף בסכנת בגלל הטמפרטורה הנמוכה [ .]735 ,734ייתכן שהסיבה היא התייחסות אחרת
התקררות ,מצטמצמת זרימת הדם התת־עורית והתקררות הגוף מתעכבת של הגוף לטמפרטורה בגלל מחזור יממתי של הטמפרטורה המועדפת
[ .]482בנחשים חלק מההתמודדות עם טמפרטורת הסביבה נעשה על ידי
הזרמת הדם וריכוזו בראש בתנאי קרה ובזנב בתנאים חמים ,כפי שהתברר (ראו סעיף .)2.3.1.1
לטאות מסוגלות להתקיים כנראה באוויר הדליל ודל החמצן של
בעזרת סימון רדיואקטיבי של הדם [.]118 הרים גבוהים ,בלי התאמות מיוחדות בדם ובפיזיולוגיה .הודות לכושרן
האריתרוציטים ,תאי הדם האדומים של הזוחלים ,לא נחקרו הרבה למטבוליזם אנאירובי ,הוא מהווה כעין פרה־אדפטציה לתנאים דלי
[ .]1269 ,492תאים אלה אליפטיים (שטוחים) ובעלי גרעין ,וצפיפותם
במינים שונים בין כחצי מיליון למיליון וחצי למילימטר מעוקב .תאי הדם חמצן [.]250
הלבנים ,הלויקוציטים ,כוללים טיפוסים שונים ונחקרו עוד פחות [.]1196 המטבוליזם האנאירובי מסייע לכושרם של צבי ים וצבים שוכני מים
בחקירת המורפולוגיה של תאי הדם של 16מינים תורכיים ממשפחת אחרים לצלול צלילות ממושכות .במים נטולי חמצן (בניסוי) מדובר רק
הלטאיים נמצא שהאורך הממוצע של האריתרוציטים של המינים השונים בימים אחדים ,אך במים רגילים עם חמצן — חודשים אחדים ,כנראה
נע בין 12.4ל־ 15.6מיקרומטר ,ויחס האורך לרוחב נע בין 1.5ל־.]154[ 2 כהתאמה לחריפה בעומק [ .]1451 ,1450במינים מסוימים נעשית קליטת
המחברים לא ציינו זאת ,אך ייתכן שהיה מתאם בין גודל האריתרוציטים חמצן (מהמומס במים) בחלל הפה שקרומיו עשירים בנימי דם ,דרך דופן
לגודל המינים .אורכי האריתרוציטים הממוצעים של שלושת המינים כיס של המעי הסופי ,וכן דרך העור (בניגוד ללטאות יבשתיות הקולטות
הישראליים שנכללו היו :עינחש — ,12.4שנונית הנחלים — ,14.2ולטאה דרך העור רק מעט ,למשל ,2%מתצרוכת החמצן) .העור נתגלה כמסלול
ירוקה — 14.4מיקרומטר .במחקר דומה בשישה מיני חומטיים תורכיים העיקרי בניסויים בצב ביצות המקורב לססגון [ .]837הצב הרך מסוגל
(שחלקם גם בארץ) אורכי האריתרוציטים הממוצעים היו בטווח -14.1
15.2מיקרומטר ( 15.2היה של החומט המנומר) ויחסי האורך לרוחב להסתפק לחלוטין בחמצן שבמים אם הוא מצוי בשפע [.]643
נחשי ים (פתני ים) הם חריג בקרב הקשקשאים ,באשר חלק ניכר
היו .]167[ 2.0-1.9 מספיגת החמצן (עד כחמישית) נעשה דרך העור .רוב פליטת פחמן דו־
במחקר שלישי נבדקו תאי הדם של 32מיני נחשים תורכיים ,לרבות
מינים המצויים גם בישראל [ ]153וניכרו הבדלים בין קבוצות .בשמונה חמצני ,או כולה ,נעשה גם כן דרך העור [.]752
מינים של הסוג השימושי זעמן ,האורך הממוצע של האריתרוציטים היה
16.9-14.4מיקרומטר ויחס האורך לרוחב היה .2.2-1.4בשבעה מינים 2.3.3מערכת הדם
מהסוג שלוון אורכי האריתרוציטים היו 18.6-14.1מיקרומטר ויחסי האורך
לרוחב היו .1.9-1.5לעומת זאת אורך האריתרוציטים בחמישה מיני צפע שתי מערכות איברים שונות מסתעפות ומגיעות לכל חלקי
נע בתחום 17.6-17.0מיקרומטר ויחסי האורך לרוחב בתחום .2.4-1.8 הגוף ,ומקשרות הן בין אזורי הגוף השונים הן בין רכיבי הגוף
באוכלוסיות תורכיות של צב הביצות נמצא שאורך האריתרוציטים השונים :מערכת העצבים ,שבה נדון בעיקר ביחס למוח (סעיף
הוא 22-18.3מיקרומטר ויחס האורך לרוחב ;1.9-1.5ושל צב היבשה ,)2.4.3ומערכת הדם המובילה גם את ההורמונים [ .]428מערכת
המצוי אורך 20.1-15.9מיקרומטר ,ויחס אורך לרוחב .]1448b[ 1.8-1.4 הדם שונה מזאת של היונקים (כולל האדם) הן באדריכלות של
השונות התוך־מינית נבדקה רק מעט ורחוקה מלהיות מוסברת.
למשל ,ספירת תאי הדם בנחושית העינונית ברחבי תורכיה מצאה שונות מערך הצינורות ,הן ברכיבי הדם עצמו [.]799 ,463
גיאוגרפית שלפי שעה אינה מוסברת בתנאים סביבתיים [ .]1031aלפחות
מערכת צינורות הדם דומה לזאת של היונקים ושונה מבדו־חיים בכך
שהיא מותאמת לעובדה שבזוחלים (ביוצאים מן הכלל מעטים ,כגון נחשי
הים דלעיל) כל הנשימה מתנהלת בריאות [ .]1640לב הזוחלים מקוצר
בהשוואה לאלה של דגים ודו־חיים .המדור הראשון — הגת הוורידית —
