Page 33 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 33 - 3-Front 21-06-15‬‬

‫ףוגה יכרוצ ‪33‬‬

‫הטמפרטורה על משך האינקובציה ראו בסעיף ‪ .)2.6.6‬מבין המינים‬ ‫‪3‬‬
‫הישראליים התופעה הזאת אושרה בשממית הבתים (ראו שם)‪ .‬העלאת‬
‫איור ‪ .26‬מאזן החימום של חרדון‪ .‬חיצים לבנים‪ :‬קליטת חום השמש ישירות‬ ‫הטמפרטורה מזרזת את התפתחות הביצים והעוברים ומקצרת את התקופה‬
‫מהאוויר המתחמם‪ ,‬וכהחזר מהסלע המתחמם‪ .‬חיצים שחורים‪ :‬פליטת עודף חום‬ ‫שבה הנטל הזה מכביד על הנקבה ומסכן אותה [‪ ]1366‬בסיכון הנוסף על יתר‬
‫הסיכונים [‪ .]1346‬צורכי החום של ביצים מתפתחות ייסקרו בסעיף ‪.2.6.6‬‬
‫לסביבה הפחות חמה (לפי הריס) [‪.]742‬‬ ‫למרות סיבוכים אלה ושאלות טכניות שונות‪ ,‬כגון אם מוטב להגדיר‬
‫את הטג"מ ואת הטג"נ לפי הממוצע או אולי לפי הערך השכיח [‪]1634‬‬
‫שגחונו מאוורר; וצבעו בדרך כלל בהיר‪ ,‬כך שחלק מרבי מקרינת‬ ‫(איור ‪ ,)25‬ניתן לנסח ערכי טג"נ למינים שונים‪ .‬השוואתם מראה תופעה‬
‫השמש מוחזר ממשטחי קשקשיו‪ .‬לפי תצפיותיו של אברהם‬ ‫בולטת של שמרנות משפחתית‪ :‬מינים בני משפחה אחת ובעיקר בני סוג‬
‫ארבל יוצאים מכלל זה הזכרים השליטים השומרים על צבע‬ ‫אחד מראים טג"נ דומה‪ ,‬גם אם הם חיים בביוטופים ובאקלימים שונים‬
‫גוף שחור [‪ .]150 ,7‬רק בשעות החמות ביותר‪ ,‬בעונה החמה‪,‬‬ ‫מאוד [‪ .]766 ,292‬כדוגמה קיצונית‪ ,‬ידועות לטאות ממשפחות הלטאיים‬
‫החרדון נסוג לצל‪ .‬קל לראות התנהגות דומה בשוכני סלע‬ ‫והאיגואניים המקיימות טמפרטורות גוף "מסורתיות" של ‪ 35-30‬מ"צ‬
‫יומיים אחרים‪ ,‬כגון חרדון סיני והמניפנית הגלילית (בייחוד‬ ‫במרומי הרים (רום ‪ 5-4‬ק"מ) חרף טמפרטורות סביבה של כ־‪ 0‬מ"צ‬
‫[‪ .]1143a‬לעומת זאת מינים שונים שחיים באותו ביוטופ עשויים להראות‬
‫על גושי בזלת בגולן)‪.‬‬ ‫טג"מ (וטג"נ) שונה מאוד‪ ,‬לפי השיוך המשפחתי [‪ ,]292‬ואפשר לראותם‬
‫בני משפחת הלטאיים מיטיבים להראות תכסיס נוסף (וכך גם‬
‫נוהגים נחשים רבים)‪ :‬בעת ההתחממות הם פורשים את הצלעות‬ ‫כמחלקים ביניהם את משאבי הביוטופ לפי הממד הזה‪.‬‬
‫לצדדים ובזאת עושים את הגוף לדק יותר‪ ,‬ומרחיבים את שטחו‬ ‫אך אם משווים בדקדקנות מספקת מינים בני סוג אחד ואפילו‬
‫הפונה לשמש‪ .‬המינים החיים על קרקע נושאת שיחים (לטאות‬ ‫אוכלוסיות בנות מין אחד‪ ,‬החיים בביוטופים שונים‪ ,‬מוצאים ביניהם‬
‫ואחרים)‪ ,‬עומדת לרשותם דרך מוצלחת במיוחד לוויסות החום‬ ‫בכל זאת הבדלים קלים בטג"מ ואפילו בטג"נ שנוטים להתאים אותם‬
‫בצל החלקי של ענפים דלילים‪ .‬אחדים מהם‪ ,‬כגון חרדון החולות‬ ‫לביוטופים שלהם [‪ ,]293 ,135‬כפי שאף היינו מצפים בתכונה הכפופה‬
‫וחרדון המדבר‪ ,‬נוהגים לטפס בשעות החום על גבי השיחים‪ .‬כך‬ ‫לאבולוציה‪ .‬יש לציין שעלול להיות קושי טכני בקביעת הטג"נ האופייני‬
‫הם מתרחקים מן הקרינה החוזרת של הקרקע ומשכבת האוויר‬ ‫של מין אם הטג"נ משתנה במחזור יממתי כפי שאולי נרמז ממחזור יממתי‬
‫המתחמם בסמיכות לקרקע‪ ,‬ונהנים ממשב רוח קריר יותר וחזק‬ ‫במטבוליזם‪ .‬זאת‪ ,‬למרות מחקרים בשממיות שהראו שוויון בטג"נ לאורך‬

‫יותר (איור ‪.)127‬‬ ‫היממה [‪]1562 ,140‬‬
‫המידע על הטג"מ והטג"נ של זוחלים בישראל הוא דל וגזור בחלקו‬
‫שיטות התרמורגולציה נחקרו הרבה במינים הליותרמיים [‪ ,]181‬ובעיקר‬ ‫ממחקרים על השפעות פיזיולוגיות של הטמפרטורה או ממחקרים‬
‫באיגואניים במדבריות ארצות הברית [‪ ]1079 ,422‬ובחרדוניים באפריקה‬ ‫באוכלוסיות לא־ישראליות של המינים שלנו; עיקרו מוזכר בהמשך‬
‫ובאוסטרליה [‪ .]939 ,749 ,392 ,327 ,324‬למרות כושר החיות להתקרב‬
‫לטג"נ של המין חרף התנאים‪ ,‬מראים מחקרים תלות מה במזג האוויר‬ ‫בתיאורי המינים השונים בציון המקורות‪.‬‬
‫המקומי או הזמני [‪ .]1652‬תקופות השיזוף היומיות ארוכות יותר‪ ,‬הן כאשר‬
‫ההזדמנות לכך היא נוחה — כלומר ההליכה לנקודת שיזוף אינה יקרה‬ ‫‪ 2.3.1.2‬ויסות טמפרטורת הגוף בזמן נתון‬

‫בזמן ובאנרגיה‪ ,‬הן כאשר הביוטופ קריר יחסית [‪.]1461‬‬ ‫הדרך העיקרית שבה זוחלים יומיים חובבי שמש (נסמכי‬
‫במינים שוכני מים‪ ,‬תת־קרקעיים או ליליים בפעילותם [‪ ,]783‬חום‬ ‫שמש‪ ,‬הליותרמים) מווסתים את חום גופם היא כאילו מובנת‬
‫הגוף תלוי כמובן בצורה ישירה יותר בסביבה‪ ,‬ומצב המינים בעומק היער‬ ‫מאליה‪ :‬הם הולכים ושבים בין חשיפה לשמש ובין חסייה‬
‫הטרופי אינו שונה בהרבה [‪ .]764‬אבל מינים ליליים רבים המשחרים‬ ‫בצל (‪ .)shuttling‬זוחל שטמפרטורת גופו נמוכה מן הטג"נ‬
‫לטרף בטמפרטורות גוף נמוכות‪ ,‬הטג"נ שלהם בכל זאת גבוהה הרבה‬ ‫שלו שוהה בשמש‪ ,‬ומשהגיע לטג"נ הוא עובר לצל של שיח‬
‫יותר; אפילו אינם מנהלים חיים כפולים גלויים לעין‪ ,‬עם מנוחה בשמש‬ ‫או סלע או נכנס למחילה‪ ,‬שמא ימשיך להתחמם עד למידה‬
‫(סעיף ‪ )2.3.1.1‬רבים מהם מתחממים ביום בשיזוף עקיף מתחת לאבן‬ ‫הקטלנית‪ .‬כשהוא מתקרר מעט הוא שב להיחשף לשמש‪ ,‬וחוזר‬

‫חלילה‪.‬‬
‫אך יש מינים המעדיפים להשתהות בשמש‪ ,‬למשל‪ ,‬כדי לא‬
‫לרדת מן הסלע המשמש "נקודת תצפית"‪ .‬לרשותם תכסיסים‬
‫עדינים יותר לוויסות התחממות הגוף‪ .‬אלה מודגמים יפה על‬
‫ידי החרדון המצוי בשבתו על סלעים וגושי אבן וגם לצידי‬
‫הכביש‪ ,‬כך שאפשר לצפות בו מתוך המכונית‪ .‬הרי גוף החרדון‬
‫קולט חום מהסביבה כל הזמן במספר מסלולים וגם פולט חום‬
‫לסביבה (איור ‪ )26‬והחרדון יכול לווסת ולכוון את המאזן הזה‪:‬‬
‫בשעות הבוקר החרדון נמצא בצד הסלע המזרחי‪ ,‬וגבו מופנה‬
‫במלוא רוחבו לקרני השמש‪ .‬בטנו צמודה לסלע‪ ,‬שכבר התחמם‬
‫מעט‪ ,‬בלי אוורור ביניהם‪ .‬צבעו כהה כך שהוא מיטיב לספוג‬
‫את קרינת השמש‪ .‬לקראת צוהריים (בתלות בתנאים) עמדתו‬
‫שונה‪ :‬עתה מופנה חוטמו אל השמש הגבוהה‪ ,‬וכך רק שטח‬
‫מזערי של גופו פונה אל קרניה; גופו מורם מעט על גפיו‪ ,‬כך‬