Page 32 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 32 - 2-Front 21-06-15‬‬ ‫‪32‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫המצויים זהה לטמפרטורת הגוף שבה רוב הזוחלים המדבריים מתים‬ ‫באותן שנים בגרמניה פיתח קונרד הרטר (‪)Konrad Herter‬‬
‫מיתת־חום‪" :‬הטמפרטורה הקטלנית העליונה" גבוהה לעיתים רק‬ ‫מתקן לבדיקת טמפרטורת הסביבה המועדפת על ידי בעלי חיים‬
‫במעלות בודדות מהטמפרטורה המועדפת‪ .‬דבר זה לא נראה סביר בעיני‬ ‫קטנים‪ :‬כלוב ארוך המחומם בקצה אחד ונוצר לאורכו מפל‬
‫החוקרים האמריקנים‪ ,‬כי לא הבחינו (אולי בשל קשיי שפה) שהרטר עסק‬ ‫טמפרטורות‪ ,‬שאותו ניטרה סדרת מדחומים ("עוגב טמפרטורה")‬
‫בטמפרטורת הקרקע (בגרמנית‪ )Boden-temperatur :‬ולא בטמפרטורת‬ ‫[‪ .]762a‬בדיקות חוזרות הראו שהחיות בוחרות לשהות בתוכו‬
‫באזור בעל טמפרטורת קרקע ממוצעת מסוימת‪ ,‬שהיא שונה‬
‫הגוף (באנגלית‪.)body temperature :‬‬ ‫ממין למין (הוא בדק מיני זוחלים רבים)‪ :‬למשל‪ ,‬בחרדון המצוי‬
‫השאלות שעוררו קאולס ובוגרט [‪ ]422‬והמדחום הפשוט והיעיל‬ ‫הייתה הטמפרטורה הממוצעת ‪ 45.1‬מ"צ כשמדובר בחרדונים‬
‫שהנהיגו הפכו את משק החום של הזוחלים לנושא מחקר פופולרי‪ .‬הצטבר‬ ‫מן האי היווני נקסוס‪ ,‬אבל ‪ 45.6‬מ"צ בחרדונים מצויים ממצרים‬
‫שפע נתונים ומאמרים‪ ,‬שעליהם נכתבו הרבה סקירות [‪,807 ,331 ,181‬‬
‫‪ .]1174 ,810b‬המסקנה הראשית היא שזוחלים כלל אינם "קרי דם" כפי‬ ‫[‪.]762b‬‬
‫שנהגו לכנות אותם‪ .‬בזמן הפעילות רבים מהם בעלי טמפרטורות גוף בטווח‬ ‫באותה תקופה (ואולי בעקבות זאת) פיתחו האמריקנים‬
‫‪ 42-36‬מ"צ העולות על זו המקובלת בעופות וביונקים; קשה גם לכנותם‬ ‫קאולס ובוגרט (‪ )R.B. Cowles & C.M. Bogert‬מדחום‬
‫פויקילותרמיים (בעלי חום גוף משתנה)‪ ,‬מונח שבא במקום "קרי דם"‪,‬‬ ‫מיוחד — מדחום שולטהייס‪ ,‬מדחום כספית דק המגיב מהר‪.‬‬
‫כי בשעות הפעילות רבים מהם שומרים על טמפרטורת גוף קבועה למדי‬ ‫בעזרתו מדדו טמפרטורת גוף במעי הסופי‪ ,‬דרך הביב‪ ,‬של‬
‫האופיינית למין‪ ,‬בהשוואה לתנודות היומיות־ליליות הרווחות בעופות או‬ ‫לטאות וזוחלים אחרים בטבע‪ .‬נמצא שבטבע הפרטים הפעילים‬
‫לתנודות העונתיות הרווחות ביונקים‪ ,‬הנחשבים הומיאותרמיים (קבועי חום‬ ‫של כל מין הם בעלי טמפרטורת גוף בתחום מוגדר‪ .‬ברובם‬
‫גוף)‪ .‬לבסוף הוסכם שהזוחלים הם אקטותרמיים (‪ ,)ectothermic‬בעלי‬ ‫התחום מצומצם למדי‪ ,‬כך שלכל מין אופיינית טמפרטורת גוף‬
‫חום גוף שמקורו העיקרי בסביבה‪ ,‬בניגוד ליונקים ועופות האנדותרמיים‬ ‫ממוצעת מסוימת [‪ .]422‬הטמפרטורה הממוצעת של בני המין‬
‫[‪ ,)endothermic‬המפיקים את עיקר חום גופם בתהליכים פיזיולוגיים‬ ‫בטבע מכונה לעיתים "טמפרטורת הגוף הנבחרת" (טג"נ) בהנחה‬
‫שהתנהגותן של החיות מווסתת אותה‪ .‬ברם הכינוי הזה מטעה‪,‬‬
‫[‪.]620 ,292‬‬ ‫כי מסיבות שונות טמפרטורת הגוף שהחיות מצליחות לווסת‬
‫לטמפרטורת גוף קבועה יש כנראה היתרון שתהליכים פיזיולוגיים‬ ‫בטבע תחת אילוצים שונים (איור ‪ )25‬שונה לפעמים במקצת‬
‫שונים‪ ,‬ובעיקרם תגובות אנזימים‪ ,‬יכולים להיות מכוילים כך שפעילותם‬ ‫מן הטמפרטורה שבה הן בוחרות בתוך מפל טמפרטורה רגוע‪.‬‬
‫(התלויה בטמפרטורה ככל תהליך כימי) תהיה מרבית באותה הטמפרטורה‪.‬‬
‫כך בזמן שהחיה פעילה כל מרכיביה הדרושים מתפקדים ביעילות‪.‬‬ ‫קאולס ובוגרט (ובעקבותיהם אחרים) ביקרו את עבודתו של הרטר‬
‫אכן מחקרים ניסויים השוואתיים רבים הראו מתאם בין הטמפרטורה‬ ‫וגינו אותה‪ ,‬אך טעו‪ :‬אצל הרטר‪ ,‬הטמפרטורה שאותה בחרו החרדונים‬
‫האופטימלית של תהליך פיזיולוגי זה או אחר‪ ,‬לטג"נ של המין [‪,807‬‬
‫‪ ;]1429‬דוגמה למתאם מצוין יכול לשמש התפקוד התלוי בטמפרטורה‬ ‫איור ‪ .25‬הטג"מ של האיגואניד ‪ Crotaphytus collaris‬בטבע (באמריקה‬
‫הצפונית) במזגי אוויר שונים (לפי פיטש) [‪.]549‬‬
‫של תאי שמע באוזן הפנימית של לטאות [‪.]1546a ,1539 ,1537‬‬
‫עם רבות המידע התברר שהמחקר בטמפרטורת הגוף אינו כה פשוט‬
‫כפי שסברו תחילה‪ .‬לפעמים נמצא הפרש בין הממוצע שנסקר בטבע —‬
‫טמפרטורת גוף ממוצעת‪ ,‬טג"מ — ובין הטג"נ שבררו החיות במפל‬
‫טמפרטורות מעבדתי [‪ .]783‬כמו כן התברר שהן הטג"מ הן הטג"נ שונות‬
‫בעונות שונות לא רק במינים ליליים שהם תיגמותרמיים (‪:thigmotermic‬‬
‫מתחממים במגע מהסביבה)‪ ,‬אלא גם במינים הליותרמיים (‪:heliothermic‬‬
‫מתחממים בשיזוף בשמש) שבהם התרמורגולציה מדויקת עקרונית [‪.]809b‬‬
‫כן נמצאו הבדלים קלים בטג"נ (כלומר בניסויי העדפה לטמפרטורה) לפי‬
‫פעילות הזוחלים באותה העת‪ ,‬בעיקר הגבהתה (למשל ב־‪ 2‬מ"צ) אחרי‬
‫האכילה‪ .‬מאז שהתופעה דווחה ב־‪ 1966‬היא אושרה בניסויי מעבדה‬
‫במינים רבים של זוחלים מכל הקבוצות וגם בדו־חיים [‪ .]1485b‬לעומת‬
‫זאת לאחרונה נבדקה התופעה בניסויים מפורטים יותר וגם בתנאי שדה‪,‬‬
‫והתעורר ספק שייתכן שמדובר — לפחות לפעמים — בארטיפקט של‬
‫טכניקת הניסוי [‪ .]1485b‬ברם המחקר הביקורתי הזה נערך במין של‬
‫שממיות (‪ ,)Lialis‬קבוצה שאינה קפדנית בתרמורגולציה‪ ,‬כך שרצוי‬
‫לחזור עליו במינים אחרים‪ .‬ידועה גם הנמכת טג"מ "רצונית"‪ ,‬בלא‬
‫אכיפה של תנאים סביבתיים [‪ ,]1228‬למשל הנמכה ב־‪ 10‬מ"צ לקראת‬
‫הנסיגה למסתור [‪ .]1634‬לא ברור אם בעת מחסור במזון תיתכן הנמכת‬

‫טמפרטורת הגוף לשם חיסכון באנרגיה [‪.]761‬‬
‫ישנם מקרים קיצוניים של פיצול הטג"מ שבטבע לפי סוג הפעילות‪.‬‬
‫מוצאים אותם בזוחלים כגון מיני שממיות המשחרים לטרף בלילה ב־‪-10‬‬
‫‪ 15‬מ"צ והמשתזפים ביום ב־‪ 35-30‬מ"צ‪ ,‬אולי בעיקר לייעול העיכול‬
‫[‪ .]1634‬תופעה מקבילה יש בצבי ביצות השוחים ואוכלים במים קרים‪,‬‬

‫ומתחממים על היבשה [‪ ]504‬וגם בספנודון הידוע כצייד לילי [‪.]1634‬‬
‫במספר מינים‪ ,‬בעיקר משריצים אך גם מטילי ביצים‪ ,‬נמצא שלנקבות‬
‫בהיריון טג"מ גבוהה מאלה של נקבות שאינן בהיריון ושל זכרים;‬
‫מדובר בהפרש מובהק בן מעלה או שתיים ואף יותר [‪( ]1560‬על השפעת‬