Page 27 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 27

‫‪Pg: 27 - 2-Back 21-06-15‬‬

‫העור ‪:‬ףוהג כסות ‪27‬‬

     ‫איור ‪ .18‬סכמה של חתך מיקרוסקופי באפידרמיס של נחש מתנשל‪ .‬גרעיני‬      ‫ותהליך דומה לנשל נתגלה בדגים מסוימים‪ .‬למעשה אין הזוחל‬
   ‫התאים סגלגלים ונראים בהם כתמי כרומטין‪ .‬תאי הקומה התחתונה (השכבה‬       ‫(או הדו־חי) משיל את עורו כולו‪ ,‬אלא רק יריעה קרנית עליונה‪,‬‬
                                                                         ‫חלק שטחי של שכבת האפידרמיס‪ ,‬כשמתחת ליריעה המושלת‬
        ‫הגרמינטיבית) זקופים‪ .‬בתאי הקומה הרביעית ומעלה מתפתחת בהדרגה‬      ‫כבר מוכנה שכבה מקורנת חדשה (איורים ‪ .)145 ,18-16‬תהליך‬
  ‫התקרנות‪ ,‬מסומנת בניקוד צפוף ואחר כך מרווח‪ .‬מעליה‪ ,‬מעבר לרווח‪ ,‬נותרה‬    ‫הנשל מקל על הגדילה של הזוחל הצעיר ה"ארוז" בתוך המעטפת‬
                                                                         ‫הנוקשה יחסית של העור המקורן; השכבה המקורנת החדשה‬
                       ‫ההתקרנות הקודמת העומדת להינשל‪ .‬לפי מדרסון [‪.]971‬‬  ‫היא "בגד במספר יותר גדול"‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬גם בזוחל מבוגר זהו‬
                                                                         ‫תהליך מושלם לריפוי שריטות ופצעים שטחיים בעור — הפגם‬
‫בראש וקודם לה שלב של אובדן שקיפות העיניים (ספר ‪ ,8‬פרק ‪.)]155[ 17‬‬
‫שממיות קורעות מעליהן שאריות נשל בפיהן‪ ,‬ובהמשך לפעמים אוכלות‬                                                         ‫מושלך עם הנשל‪.‬‬

                  ‫אותו [‪( ]354‬איור ‪ ,)145‬מנהג מקובל מאוד בדו־חיים‪.‬‬       ‫לטאה או נחש משילים נשל ראשון מיד לאחר הבקיעה מן הביצה או‬
‫ההיסטולוגיה של תהליך הנשל נחקרה בפרוטרוט [‪]975 ,971 ,970‬‬                 ‫בסמוך לבקיעה‪ .‬אחרי כן ההפסקות בין הנשלים מותנות במין ובתנאים‪,‬‬
‫וניתן לסכמה כך‪ :‬לאחר שהעור משתהה בהפוגה שבין הנשלים‪ ,‬מתחילה‬              ‫אך גם בגיל — הצעירים משילים לעיתים מזומנות — למשל‪ ,‬בהפסקות‬
‫בעומק האפידרמיס מתקפה של חלוקות תאים הגורמת לקומות תאים‬                  ‫בנות שבועות אחדים‪ ,‬והמבוגרים לעיתים רחוקות יותר — למשל ‪3-1‬‬
‫חדשות להילחץ כלפי מעלה‪ .‬התאים של קומה מסוימת אחת‪ ,‬תוך כדי‬                ‫פעמים בשנה‪ .‬כמעט בכל הנחשים‪ ,‬וברוב הלטאות‪ ,‬הנשל יורד ביריעה‬
‫נדידתם כלפי מעלה‪ ,‬במקום שיעברו התקרנות כמקובל הם מתנפחים ואחר‬            ‫שלמה (איור ‪ ,)17A‬הכוללת דפוס שלם של מערכת הקשקשים ולפיכך‬
‫כך מתפרקים לשכבה נוזלית‪ .‬הקומות שמתחתם מתקרנות כרגיל תוך כדי‬             ‫ניתנת לזיהוי‪ .‬בקשקשאים התהליך בו־זמני בכל חלקי הגוף ויריעת הנשל‬
‫התרוממותן‪ ,‬וכך מתקבלות שתי שכבות קרן נפרדות על ידי חיץ נוזלי‪:‬‬            ‫כוללת את ה"משקף" של עיני הנחשים‪ ,‬השממיות ולטאות בעלות משקף‬
‫השכבה העליונה תרד כנשל‪ ,‬והפנימית מוכנה מראש לתפקידה (איור ‪.)19‬‬           ‫אחרות (איור ‪ .)17B‬רק איבר הזכרות (‪ )hemipenis‬יוצא מן הכלל‪ ,‬לפחות‬
                                                                         ‫בלטאות ממשפחת הלטאיים (ואולי בכל הלטאות) הוא מתנשל לעיתים‬
‫מועד ההתנשלות נקבע על ידי המערכת ההורמונלית‪ ,‬בצורה מסובכת‬                ‫קרובות יותר מיתר הגוף‪ ,‬ובעונת הרבייה בכל יום [‪ .]307‬בצבים ובתנינים‬
‫שטרם הובררה כל צורכה‪ .‬ברור שלבלוטת המגן חלק חשוב במנגנון אך‬              ‫מקובל שקטעי גוף שונים עוברים נשל בנפרד באורח לא מסודר‪ .‬על הבדל‬
‫מוזר שתפקידה כנראה שונה בלטאות ובנחשים‪ :‬בלטאות עקירתה הניסויית‬            ‫זה בין קשקשאים ובין צבים כבר רמז אריסטו (ספר ‪ ,8‬פרק ‪.)]155[ 17‬‬
‫מונעת את הנשל או מאריכה את תהליך הנשל או מאריכה את ההפוגות‬               ‫בלטאות ובנחשים שחרור הנשל מתחיל בדרך כלל לאורך השפתיים‪,‬‬
‫בין הנשלים‪ ,‬ואילו בנחשים עקירתה גורמת לנשלים תכופים יותר [‪.]381‬‬          ‫כנראה בשל התנפחות סינוסי הדם בראש (בעקבות כיווץ הוורידים‬
‫אודי (אהוד) שני [‪ ]83‬מצא בעכן הגדול קשר סטטיסטי מובהק בין עיתוי‬          ‫היוגולריים) הגורמת למתיחת העור וביקוע הנשל היבש‪ .‬במהלך פשיטת‬
‫ההתנשלות ובין תאורת הירח‪ .‬שני שלישים מכל אירועי ההתנשלות‬                 ‫הנשל נעזרים מינים רבים בחיכוך בעצמים שבסביבה‪ ,‬ונחשים מתמידים‬
‫שנרשמו אירעו בשליש המואר של אמצע החודש העברי‪ .‬בנוסף לעיתוי‬               ‫בכך עד שהם נחלצים מתוך הנשל המתהפך‪ ,‬פנימו החוצה (איור ‪,)17A‬‬
‫מלוא הירח‪ ,‬בשל עיתוי זריחתו ושקיעתו‪ ,‬במקרים אלה תקופת הקדם־‬              ‫ונשאר שלם‪ .‬מעניין שכבר אריסטו תיאר שהתנשלות הנחש מתחילה‬
‫התנשלות שבה העין אינה רואה היטב חפפה בעיקרה לתקופת לילות‬

                   ‫אפלוליים שבהם השיחור לטרף יעיל פחות ממילא‪.‬‬

‫איור ‪ .16‬נשל שממית העצים (‪ )Mediodactylus kotschyi‬נפתח כברוכסן‪ 2.2.2 .‬טיפוסי קשקשים וגרמיות העור‬

                      ‫‪ 2.2.2.1‬טיפוסי קשקשים‬                              ‫איור ‪( .17‬משמאל) נחש מתנשל (כאן חנק‪ )Eryx jaculus ,‬נראה כזוחל החוצה‬
                                                                              ‫מן הנשל המתהפך החוצה ואחורה‪( .‬מימין) נשל הראש של נחש (ארבע־קו‪,‬‬
‫המבנה העקרוני המשותף של העור ושכבותיו הוא התשתית‬                                                                   ‫‪ )Psammophis‬עם משקפי העיניים‪.‬‬
‫להתפתחות של צורות קשקשים שונות‪ .‬העור ושכבותיו אינם‬
‫בעובי אחיד על פני כל הגוף (כמקובל בדו־חיים)‪ ,‬אלא בזמן‬
‫התפתחות הפרט העור מתחלק לכעין מגרשים‪ .‬בתחום ה"מגרש"‪,‬‬
‫קשקש במובן הרחב‪ ,‬העור עבה יחסית ובתפר בין מגרשים־‬
‫קשקשים הוא דק בהרבה‪ .‬הדבר נכון הן לגבי האפידרמיס (שאותו‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32