Page 22 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 22
Pg: 22 - 2-Back 21-06-15 22
מבואות
1.5שמות עממיים והשמות העבריים כלומר פרט מהמין שהוכרז כאבטיפוס בפרסום שתיאר את המין ונתן את
שמו (במקרה של לינאוס ,האבטיפוסים שלו זוהו אחר כך באוסף שלו,
בעוד השמות המדעיים חייבים להשתנות לפעמים עקב התקדמות השמור עד היום) .השיוך של פרטים נוספים לאותו המין מותנה בדמיונם
המחקר (לאו דווקא גילוי קדימות מוזנחת ,אלא פיצולי טקסונים
ואיחודי טקסונים) ,השמות העממיים עשויים ,ואמורים ,להיות לאבטיפוס או לתיאורו בכתב.
יציבים יותר דווקא .השמות העממיים בכל שפה ,בין שבאמת בעבר יכול היה לקרות (ואכן קרה) ששני חוקרים ,בלי לדעת איש
התפתחו בשפת העם בלי השפעת מדענים ובין שנטבעו על על רעהו ,השתמשו באותו זוג מילים בתור שם לשתי חיות שונות .לכן
ידי המדענים לשימוש העם ,אמורים להתקשר לאוכלוסיות הונהג שלשם דיוק מזכירים שם חיה בתוספת מילה שלישית — שם החוקר
שבטבע ולאו דווקא לתרגם את מערכת המיון המדעית .כך שטבע את שם החיה .מוסיפים גם את שנת הפרסום .הסיבה העיקרית
קורה שבקנדה ,במערכת הרשמית של שמות עממיים ,השם לציון השנה היא כלל הקדימות ( .)priorityלפעמים קורה שאותו המין
"( minnowסוג שימושי") משמש למיני דגים אחדים ממשפחת החדש מתואר ומקבל שם על ידי שני חוקרים בלתי תלויים; אזי תופס
הקרפיוניים ,וגם לדגים אחדים ממשפחת הנאוויתיים [.]1309
השם שניתן ראשון.
השמות העממיים אינם יכולים להיות מערכת גלובלית .לא רק שבכל אם מין רחב תפוצה מתפצל לתת־מינים גיאוגרפיים ,כל תת־מין מקבל
מקום הם מופיעים בשפת המקום ,אלא גם בתחום שפה אחת המדוברת תואר נוסף ונוצרים שמות בעלי שלוש מילים (המספר המרבי האפשרי).
בארצות שונות יש התפתחויות מקומיות ,כפי שמוכר גם ממונחים אחרים. עבור התת־מין הכולל את האוכלוסייה שקיבלה בזמנו את שם המין,
בישראל רבים מודעים להבדלים בין אנגלית בריטית ואנגלית אמריקנית,
מעבר לכתיב .משאית בריטית היא lorryואמריקנית ,truckולעומת התואר השני הוא פשוט חזרה על התואר הראשון.
זאת cornבאנגליה פירושה "תבואה" ,ובאמריקה — "תירס" .במטבע
זו ,בארצות שונות נקראת הצפרדע המקומית הגדולה ביותר (בלי קרבה ניקח לדוגמה את עכן החרטומים שתיאר לינאוס ,דהיינו
ביניהן) בשם .bullfrogניסיונות לתת בשפה אחת שמות "עממיים" לכל ) .Coluber cerastes (Linnaeus, 1758לאחר עשור פוצל
זוחלי העולם כשלו [ .]1569כל מקרה מגובה בסיפור והסבר אך סביר הסוג והוקם הסוג Cerastesלעכנים .עתה נעשה שמו Cerastes
שברקע פועל גם גורם כללי עקרוני :החירות הלשונית הקיצונית שיש ) .cerastes (Linnaeus, 1758הסוגריים מתריעים שלינאוס
במערכת הלינאית אינה קיימת בשום שפה (אפילו לא בעברית שגמישה אומנם תיאר את המין ,אך בשם סוג אחר (כלומר את שם הסוג
בהרבה מהאנגלית) ,ואפילו לא כל מה שהדקדוק והתקדים מאפשרים הנוכחי לא יאתרו בספרו) .מחקר מפורט בסוג [ [1627גילה ותיאר
תת־מין של עכן החרטומים בדרום־מערב חצי האי ערב ,ועקב
מקובל על ציבור הדוברים [.]1581 כך קיבל תת־מין זה את השם Cerastes cerastes hoofieni
לפי דור [ ]20מופיעים במקורות 33שמות שנהוג לייחסם לזוחלים; ואם ) .(Werner & Sivan, 1999האוכלוסייה המקורית במצרים
כך הם כנראה מעידים על מידה של הבחנה מצד הכותבים ,אף שחלקם (והנגב המערבי) נעשתה Cerastes cerastes cerastes
(ואולי רובם) שמות נרדפים ,כפי שקורה בשפות אחרות :אנקה ,אפעה,
גל ,דרקון ,זבוגי ,זקיתא ,חברבר ,חומט ,חיויא ,חכינא ,חרדונא ,כח ,לויתן, ).(Linnaeus, 1758
לטאה ,נחש ,נחש בריח ,נחש עקלתון ,עכינא ,עכן ,עכס ,עכשוב ,ערוד,
פתן ,צב ,צפעוני ,קימוש ,רחש ,שממית ,שפיפון ,שרף ,תנים ,תנין ,תנשמת. שמות מחברים נקשרים בשביל תיעוד גם לשמות סוגים וטקסונים
רוב השמות אינם מלווים ברמזים משכנעים לזהות בעליהם .הסיכויים גבוהים יותר .בכתובים יש לזהות שמות מדעיים של סוג ,מין או תת־
לזיהוי אמין דרך שפות קרובות ושכנות נראים קלושים .בערבית שמות מין ככאלה על ידי כתיבתם בגופן אחר ,בדרך כלל אותיות נטויות
זוחלים הם בלתי מפורטים [ ,]475לא יציבים ומאוד מקומיים .למשל ("איטלקיות") .בכתב יד מסמנים אותם בהדגשה בקו תחתי .אחרי אזכור
המניפנית נקראת באזורי ישראל ברסה ,אבו־ברס ומוברסה (הכול מתייחס ראשון מקובל לקצר את שם הסוג לאות הראשונה ,ובשם תת־מין מקצרים
למחלת הצרעת) ,בסיני נתקה (מבוטא נתגה; מתייחס לקולותיה) ובמצרים
אבו־כף .המאמצים של פרשנים שונים למונחים העבריים והארמיים כך את שם הסוג ותואר המין (למשל.)C. c. hoofieni ,
עושים רושם מלומד אך לא משכנע .בסופו של דבר רוב המונחים נחשבו שם משפחה נגזר משם אחד הסוגים בסיומת ;-idaeלמשלAgama ,
ו־ Uromastyxהם ממשפחת ;Agamidaeשמות מדרגות גבוהות יותר,
למטבעות לשון פנויות והושמשו באופן סביר אך לא מוכח. כגון סדרה ,אינם כפופים לכללים קבועים ולכן שונים בספרים שונים
בישראל ,בזואולוגיה (בניגוד לנוהג בעבר בבוטניקה) ,מוסכם על
הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית — המוסמכת (בספר זה יצוינו גם השמות הנרדפים העיקריים).
מכוח החוק לטבוע מילים בשפה ושבה משתתפים נציגים נבחרים משתדלים שמערכת השמות המדעיים תייצג נכונה לא רק את זכות
של העמותה לזואולוגיה בישראל — שהשמות העבריים לא יחקו הבכורה של כל נותן־שם־לראשונה ,אלא גם את ההשקפות המדעיות
בדייקנות את השמות המדעיים ולא ישתנו איתם [ .]1574בהקשר זה האחרונות בדבר הקרבה האבולוציונית היחסית של מינים שונים .לפיכך,
יש חשיבות עצומה לכלל שלא כל סוג מדעי הוא סוג נפרד לגבי השפה דווקא במערכת השמות המדעיים חלים שינויים .השינויים האלה מכבידים
העברית .אם יש במשפחה סוגים דלי מינים ,הדומים בעיני החובב (או באופנים רבים .בהקשר של נחשים ארסיים הם עלולים להיות מסוכנים
המדען שבעבר) ,מאחדים אותם ל"סוג שימושי" לצורך השם העברי ומזמן לזמן נעשים מאמצים מיוחדים לעדכן את הנוגעים בדבר [,1663
(דוגמאות מצויות בשער השלישי) .הכלל התבטא כאן במיוחד כשאיחדו .]1664חרף הדינמיות של העדכון המדעי ושלל שגיאות ותקלות ,גדולתה
את סוגי הישימוניות וכשפיצלו את הסוג זעמן .האקדמיה ללשון עברית וערכה של המערכת הלינאית מצויה בזה שהיא כלל־עולמית .בעיקרון
פרסמה את רוב שמות הזוחלים של הארץ כחוק ב־ ]23[ 1965וכיום (בשאיפה) ,בכל העולם כל שם־טקסון מתייחס רק לטקסון אחד מסוים,
אפשר לעיין בהם באתר המרשתת שלה .באשר המערכת העברית אינה וכל טקסון מזוהה רק בשם מוסכם אחד (במגבלות המתוארות) .קיום
תרגום מדויק של המערכת המדעית ,המבנה הבינומיאלי איננו חובה. אוסף כה גדול של שמות חד־משמעיים ,חד־פעמיים ,מתאפשר רק הודות
לפעמים די במילה אחת לאפיין מין מקומי ,למשל אפעה ,חנק; ולפעמים לחירות הלשונית העצומה בטביעת השמות ,המוגדרת בתקנות ה"קוד".
נוסף לשמות מדעיים ועממיים לזוחלים ,משתמשים בהקשר לזוחלים
במונחים מקצועיים שונים לתיאור חלקי גוף או תופעות .אשתדל להסבירם
לפי הצורך ,אולם יש גם מילון למונחי המקצוע [ .]1167המשמעות של
שמות ומונחים לטיניים ויווניים המקובלים בביולוגיה מוסברת במילונים
מיוחדים לדבר [.]842
C
Y
