Page 18 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 18

‫‪Pg: 18 - 2-Back 21-06-15‬‬                                                ‫‪18‬‬
            ‫מבואות‬

‫מאות עוברים במספר טמפרטורות‪ :‬מספר מגיני גחון מינימלי התקבל‬              ‫איור ‪ .10‬שונות תוך־אוכלוסייתית וגיאוגרפית באורך היחסי של הזנב (באחוזים‬
‫בטמפרטורה בינונית‪ ,‬ובטמפרטורות הגבוהות יותר והנמוכות יותר התקבלו‬                               ‫מאורך הראש‪+‬גוף) בקרב ‪ 22‬זכרים של זעמן דק דרומי*‬
‫מספרים גבוהים יותר [‪ .]1115‬ניסויים אלה עדיין אינם מוכיחים שהשונות‬                                                           ‫(‪.)Platyceps tessellatus‬‬

                                  ‫שנצפתה בטבע היא כולה פנוטיפית‪.‬‬        ‫במספר חוליות הזנב בהתאמה לטמפרטורת הסביבה‪ :‬באזור בין איזותרמות‬
‫ברם‪ ,‬בשנים האחרונות מתרבות ומתרחבות העדויות לכך שהטמפרטורה‬              ‫אוגוסט ‪ 28‬ו־‪ 32‬מ"צ נמצא כי יש בזנב ‪ 29‬ולפעמים ‪ 30‬חוליות זנב;‬
‫השוררת בזמן ההתפתחות העוברית משפיעה על האבקוע [‪ ,]455a‬הן על‬             ‫אך הן באזורים הקרירים יותר הן באזורים החמים יותר מוצאים ‪35-30‬‬
‫תכונות מורפולוגיות (כולל כאלה המשמשות בסיסטמטיקה [‪ ,)]1472‬הן‬            ‫חוליות זנב [‪ .]1518 ,1517‬תופעה זו של מספר חוליות מזערי בטמפרטורה‬
‫על תכונות פיזיולוגיות (שחלקן מושפעות רק לזמן קצר)‪ .‬העדויות הן‬           ‫בינונית מסוימת‪ ,‬ומספרים גבוהים יותר בטמפרטורות נמוכות או גבוהות‬
‫מכל קבוצות הזוחלים ובעיקר צבים [‪ ,]1500 ,527‬לטאות [‪]1348 ,879‬‬           ‫יותר‪ ,‬ידועה מניסויים בדגים כהשפעה פנוטיפית על התפתחות העובר‬
‫ונחשים [‪ .]1500 ,1350‬במקרים מעטים יותר דווח על השפעות דומות‬
‫של מידת הלחות שבה שהו הביצים [‪ .]1048‬הבירור באיזו מידה השפעות‬                                                                            ‫[‪.]561‬‬
‫הסביבה של העובר על הפנוטיפ מערערות את הסיסטמטיקה המקובלת‬                ‫לעומת זאת יש מקרים שבהם פיזור גיאוגרפי אינו מסביר את השונות‪:‬‬
                                                                        ‫ב־‪ 30‬פרטים של ישימונית תמנע‪ ,‬כולם מהאזור המצומצם יוטבתה־נחל‬
                                              ‫נמצא רק בראשית דרכו‪.‬‬      ‫נימרה שבדרום הערבה‪ ,‬נמצאו ‪ 25‬חוליות גוף בשני פרטים‪ 26 ,‬חוליות‬
‫פעם יחידה מצאתי צב ביצות צעיר שבשריון הגב שלו הטור השדרתי‬               ‫ב־‪ 15‬פרטים‪ ,‬ו־‪ 27‬חוליות ב־‪ 13‬פרטים (שונות זו חזקה מן המקובל)‪.‬‬
‫של לוחות גדולים הכיל במקום חמישה לוחות רק ארבעה (איור ‪.)12‬‬              ‫במקרה זה השונות אינה מוסברת על ידי פיזור גיאוגרפי‪ ,‬וגם לא על ידי‬
                                                                        ‫הזוויג של החיות [‪ .]1517‬מספר חוליות הזנב תמיד מראה שונות רבה‪,‬‬
  ‫איור ‪ .12‬שריון הגב של צב ביצות (‪ )Mauremys rivulata‬צעיר עם ארבעה‬
    ‫לוחות שדרתיים במקום חמישה‪ .‬צויר לפי תצלום של ד"ר אווה ארליך [‪.]39‬‬                                                       ‫כמודגם באיור ‪.11‬‬
                                                                        ‫בכל מקרה של שונות גיאוגרפית נשאלה השאלה אם היא גנוטיפית או‬
‫מצאתיו ב־‪ ,1951‬במדמנה שניקזה את שפכי רפת קיבוץ יגור [‪ .]30‬אז לא‬         ‫פנוטיפית‪ ,‬ובמקרים רבים אפשר להכריע אותה רק על ידי גידול צאצאים‬
‫ידעתי על השפעות פנוטיפיות ושיערתי שמדובר במוטציה‪ .‬לצערי פרופ'‬           ‫במעבדה בתנאים מבוקרים‪ .‬במקרים אחרים אפשר להגיע לביסוס השערה‬
‫האז סירב לקבלו לאוסף האוניברסיטה העברית ("אנחנו מעוניינים רק‬            ‫בדבר שונות גנוטיפית על סמך חוסר המתאם בין השונות הנצפית ובין‬
‫בפרטים נורמליים וטיפוסיים")‪ .‬הבאתיו למכון הביולוגי בחיפה (פנחס‬          ‫גורמי הסביבה החשודים כמשפיעים (בעיקר הטמפרטורה)‪ .‬במקרה זנב‬
                                                                        ‫הישימונית המצויה השאלה עדיין פתוחה‪ ,‬אבל במקרה מקביל בנחשים‬
                          ‫כהן)‪ ,‬שחררנוהו לבריכה‪ ,‬ובזאת אבד למדע‪.‬‬
‫שונות בכל הרמות קיימת גם בתכונות הנמדדות אך כאן היא קשה‬                                           ‫באמריקה התקרבו במקצת לפתרון‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬
‫יותר לחקירה‪ ,‬בין השאר בשל האלומטריה האונטוגנטית‪ .‬בכל זאת‬                ‫מספר המגינים לאורך הגחון (שווה למספר החוליות) נבדק בכל אחד‬
‫נמצא שבנחש המים‪ ,‬למשל‪ ,‬שאורכו היחסי של הזנב משתנה בתחום‬                 ‫מ־‪ 13‬מיני נחשים בקליפורניה‪ ,‬באוכלוסייה מדברית ובאוכלוסייה חופית‪.‬‬
‫ישראל לאורך הציר צפון־דרום‪ ,‬ושההשתנות הזאת שונה בין הזכרים‬              ‫כמעט בכל מקרה היה מספר המגינים גבוה יותר באוכלוסייה המדברית‬
‫והנקבות‪ .‬ככלל הזנב ארוך יותר בזכר‪ ,‬אך התוצאה הראתה שההבדל‬               ‫[‪ .]892‬בשני מיני נחשים משריצים מאמריקה הצפונית נערכו ניסויים‪:‬‬
‫הזוויגי באורך הזנב שנצפה ברוב ישראל נעלם דרומית לקו הרוחב ‪32oN‬‬          ‫נקבות בתחילת ההיריון נאספו מאוכלוסייה אחת בכל מין‪ ,‬ופוצלו לקבוצות‬
                                                                        ‫שהוחזקו בטמפרטורות שונות עד להשרצה‪ .‬במין מהסוג ‪Thamnophis‬‬
                                                            ‫(איור ‪.)44‬‬  ‫נוסו שתי טמפרטורות‪ :‬לצאצאי "הקבוצה הקרירה" היה מספר מגיני גחון‬
                                                                        ‫נמוך מאשר לצאצאי "הקבוצה החמה" [‪ .]562‬במין מהסוג ‪ Natrix‬נוסו‬

                  ‫‪ 1.2.1.4‬מינים או תת–מינים‬                                          ‫איור ‪ .11‬התפלגות מספר חוליות הזנב‪ )A( :‬בשממית הבתים‬
                                                                        ‫(‪ )B( ;)Hemidacctylus turcicus‬בישימונית המצויה (‪Stenodactylus‬‬
‫כשמין רחב תפוצה מראה שונות גיאוגרפית‪ ,‬אוכלוסיות רחוקות‬
‫זו מזו עשויות להיות שונות במראה זו מזו במידה כזאת שהן‬                                                                  ‫‪.]1517[ )sthenodactylus‬‬
‫עשויות להיחשב למינים שונים‪ ,‬בייחוד אם אין חומר השוואתי‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23