Page 19 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 19 - 2-Back 21-06-15‬‬

‫ןוימה תרות ‪19‬‬

‫איור ‪ .13‬שונות גיאוגרפית במספר הלמלות מתחת לאצבע האחורית הרביעית‬ ‫מ"תחנות ביניים" (וכבר היו דברים מעולם)‪ .‬העובדה שבטבע‬
‫בחרדון המצוי (‪ .)Laudakia stellio‬בכל עיגול רשומים‪ :‬סימון המדגם‪ ,‬ממוצע‬ ‫קיים במקרה זה רצף של צורות ביניים יכולה להתברר רק הודות‬
‫לאיסוף שיטתי מכל השטח‪ .‬אז מתברר שאומנם לפעמים יש‬
‫מספר הלמלות‪ ,‬וגודל המדגם שנאסף בשטח של העיגול [‪.]1533‬‬ ‫מעבר הדרגתי בין שתי הצורות הקיצוניות‪ ,‬גם במיקום וגם‬
‫במראה; אבל בכל זאת רוב החומר ניתן למיון לאחת משתי‬
‫ביחס שבין האוכלוסיות בטבע ולאו דווקא בניסויי ההכלאה במעבדה)‬ ‫הצורות‪ ,‬והמיון שנמצא בתהליך ההגדרה אכן תואם את מקום‬
‫מתמעטת; וגם רק באוכלוסיות בעלות רבייה סקסואלית (בעולם‪ ,‬אך לא‬
‫האיסוף של הפרט שהוגדר‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬ידועים זוחלים פרתנוגנטיים; סעיף ‪.)2.6.3‬‬ ‫האם לפנינו שני מינים שונים? או אולי שני תת־מינים של‬
‫מין אחד? או רק שונות גיאוגרפית רציפה בתחום מין או תת־‬
‫‪ 1.2.2‬הטקסונים — יחידות מקּוננות‬ ‫מין אחד? כמובן‪ ,‬לו היה מדובר בשתי צורות נבדלות החופפות‬
‫באותו השטח או חיות בשטחים גובלים בלא צורות ביניים‬
‫יחידות המיון הגבוהות יותר (מעל לדרגת המין) הן סובייקטיביות‬ ‫כלל‪ ,‬היינו מבינים שיש ביניהן בידוד רבייתי ושמדובר‬
‫ותלויות בשיקול דעת החוקר‪ .‬מינים קרובים מקובצים כסוג‬ ‫בשני מינים דומים בעלי תפוצה גובלת (‪ )parapatry‬או‬
‫(‪ ,genus‬ברבים ‪ .)genera‬סוג הוא קבוצת מינים שהדמיון‬ ‫חופפת בשלמות או חלקית (‪ .)sympatry‬אך כשמופיעות‬
‫ביניהם מרובה מן הדמיון של אחד מהם למינים בני סוג אחר‪.‬‬ ‫צורות ביניים כלשהן כנראה שאין כאן בידוד רבייתי שלם‪.‬‬
‫באותה שיטה מאוגדים סוגים דומים למשפחה (‪familia‬‬ ‫הדרך המקובלת היא לבדוק‪ :‬האם תחום התפוצה הכולל של‬
‫ובאנגלית ‪ ,)family‬קבוצת משפחות דומות יחסית מוכללות‬ ‫הצורות הנידונות ניתן לחלוקה לאזורים שבתחומם השונות‬
‫בסדרה (‪ ordo‬ובאנגלית ‪ ,)order‬וכמה סדרות בעלות תכונות‬ ‫קטנה בהרבה מאשר בין אחד למשנהו? אם לאו — מדובר‬
‫משותפות מכונסות במחלקה (‪ classis‬ובאנגלית ‪,)class‬‬ ‫בשונות גיאוגרפית גרידא‪ .‬אם כן‪ ,‬בוחנים אם ‪ 75%‬מן הפרטים‬
‫כגון מחלקת הזוחלים‪ .‬מחלקות בעלות סימנים משותפים‬ ‫(ויש אומרים ‪ )50%‬באזור א' ניתנים לזיהוי כשונים מהפרטים‬
‫שייכות למערכה‪ ,‬כגון מערכת (‪ )phylum‬המיתרנים‬ ‫(כל הפרטים) באזור ב'‪ ,‬ולהפך‪ .‬אם התשובה חיובית‪ ,‬מקובל‬
‫להכיר בתת־מינים שהם "זנים גיאוגרפיים" של מין אחד [‪,1004‬‬
‫(‪.)Chordata‬‬
‫‪.]1006 ,1005‬‬
‫כאשר דרושות דרגות ביניים בין יחידות מיון אלה‪ ,‬גוזרים את שמותיהן‬
‫משמות היחידות העיקריות בעזרת קידומות "תת־" (‪ sub-‬או ‪)infra-‬‬ ‫בארץ מתעוררת לעתים השאלה האם במין שתפוצתו בכל הארץ‪,‬‬
‫ו"על־" (‪ .)supra-‬למשל‪ ,‬במערכת המיתרנים כמעט כל המינים כלולים‬ ‫האוכלוסייה הים תיכונית נבדלת מזו המדברית‪ ,‬ובאיזו מידה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בתת־מערכת החולייתנים (‪ .)Vertebrata‬ובזאת שתי על־מחלקות שבאחת‬ ‫החרדון המצוי‪ .‬בשנת ‪ 1951‬תיאר האז תת־מין חדש מהנגב הדרומי‪,‬‬
‫מהן‪ ,‬על־מחלקת בעלי לסתות‪ ,‬כלולות רוב המחלקות לרבות הזוחלים‬ ‫חרדון מצוי דרומי [‪ ,]711‬השונה מהחרדון המצוי הצפוני ששוכן באזור‬
‫הים תיכוני‪ .‬תת־המין הדרומי נבדל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקוצר אצבעותיו המתבטא‬
‫(ל"בעלי שפיר" אין מעמד רשמי במיון זה)‪.‬‬ ‫במספר הקשקשים לאורך תחתית האצבע‪ .‬ברם אז לא היה זמין חומר‬
‫להשוואה מאזורי הביניים‪ .‬בדקתי ואישרתי [‪ ]1533‬שאכן בתכונה זו יש‬
‫השתנות הדרגתית מאצבעות ארוכות בגליל לאצבעות פחות ארוכות‬
‫בנגב הצפוני‪ ,‬אבל בין הנגב הצפוני לדרומי חלה ירידה תלולה באורך‬

‫האצבעות‪ ,‬עם צורות מעבר (איור ‪ ,13‬וראו גם בתיאור המין)‪.‬‬

‫כדי להצדיק הבחנה בין תת־מינים אין זה נחוץ לבחון פיזית את‬
‫האפשרות להגדיר כל פרט שבמדגם בהשוואה למדגם השני‪ .‬לאחר‬
‫סיכום סטטיסטי של התכונות הכמותיות‪ ,‬בין נמדדות (‪ )mensural‬בין‬
‫נספרות (‪ ,)meristic‬אפשר לבדוק בכל תכונה את מידת החפיפה או‬
‫ההפרדה בין המדגמים בשיטות סטטיסטיות [‪ .]1006 ,1005 ,1004‬יצוין‬
‫שלא רצוי לתאר תת־מינים לפי תכונה בודדת‪ ,‬כי השונות הגיאוגרפית‬
‫של תכונות שונות עשויה להיות בלתי תלויה (‪)discordant variation‬‬
‫ואז התיחום שמקבלים בין תת־המינים תלוי בתכונה שנבחרה‪ .‬ובכל זאת‬
‫לעיתים קרובות יש טעם במושג תת־המין‪ .‬אפשר לראות בו שלב ביניים‬
‫בתהליך האבולוציוני שבו אוכלוסייה מקומית המותאמת לגומחתה‬
‫מתפתחת בהדרגה למין נפרד (‪ )speciation‬למרות רציפותה הגיאוגרפית‬

‫לאוכלוסייה שכנה [‪.]1006 ,1005 ,1004‬‬
‫באשר להבחנה בין מינים לפי כלל הבידוד הרבייתי‪ ,‬יש להזכיר כמה‬
‫פרטים‪ :‬הגישה הזאת בתוקף רק למינים של ההווה ומתעלמת מאוכלוסיות‬
‫האב שלהם בעבר‪ ,‬כלומר מהשתנות האוכלוסייה במשך הדורות‪ ,‬שהרי‬
‫כמובן שום דור אינו מבודד רבייתית מהדורות שלפניו ולאחריו‪ .‬כמו כן‬
‫מדובר רק באוכלוסיות הנמצאות במגע גיאוגרפי‪ ,‬כי אם האוכלוסיות‬
‫אינן במגע (‪ )allopatry‬הרי המשמעות של רעיון הבידוד הרבייתי (הנבחן‬