Page 24 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 24
Pg: 24 - 2-Front 21-06-15 24
חיי הזוחלים
2.1.2.2עצם 2שער שני :חיי הזוחלים
תאי הגרם מפרישים מטריקס אורגני שמכיל ריכוז גבוה כל כך של מלחי 2.1התשתית ההנדסית :השלד והשרירים
סידן ,עד שהוא קשה כאבן .מהרגע שהם מוקפים בו הם אינם יכולים יותר
להתחלק .הרקמה גדלה רק מן ההיקף :היא מוקפת שכבת תאים יוצרי גרם 2.1.1כללי
שמתחלקים ,תאי הבת שלהם נספחים אל רקמת הגרם הצעירה ומתכסים
גם הם במטריקס ונתקעים בו .אין פעפוע דרך המטריקס ,אלא יש מנהרות מקובל לפתוח את הסברת מבנה הגוף של חולייתנים בשלד,
עם צינורות דם (וגם עצבים) ברווחים קצובים .מעבר החומרים מתנהל בין מערכת של יחידות קשיחות וצפידות (עצמות) שהיא התשתית
תאים שכנים הודות לזה שהתאים ,תוך כדי היקברם במטריקס ,מותירים לכל צורת הגוף .בשלד מעוגנים השרירים המניעים את הגוף
שלוחות דקיקות המקשרות תאים שכנים בתעלות מטריקס עדינות .התאים ואת חלקיו ושהנפח שלהם יוצר את דמות החיה [.]708 ,627
כאן אתרכז בשלד וכמעט אסתפק בו ,מסיבות שתתבררנה
כמו מושיטים יד זה לזה [.]516 בהמשך .בראש החולייתן חלקי שלד יוצרים קופסה (גולגולת)
שמגינה על המוח ועל איברי החישה הזוגיים הגדולים — אף,
2.1.2.3עצם סחוס ועצם דרמלית עין ואוזן [ .]530 ,438 ,239חשיבות השלד במבנה ובתפקוד
של בעל החיים ברורה .אך גם לחוקר הוא חשוב במיוחד .לא
בזמן התפתחות העובר והצעיר ,עצמות הופכות מעשויות סחוס (גדל) רק שזהו רכיב הגוף היחיד כמעט המשתמר במאובנים (ראו
לעשויות גרם (צפיד) בתהליך הקרוי התגרמות .באזור מסוים בעצם הקרוי .)1.1.1.3אלא שפרטים במבנה השלד ובצורת העצמות שונים
"מרכז התגרמות" מתחוללים תהליכים הורסי סחוס .הסחוס נהרס ובחלל במקצת בטקסונים שונים ,בעיקר מעל רמת המין ,ומבדילים
המתפנה הולכת ונוצרת רקמת עצם .התהליך הזה מתפשט בהדרגה; ביניהם .למשל ,שלד הגפיים של שנונית האז לעומת זה של
שנונית הנחלים .המידע על פרטי השלד נגיש יותר ממידע על
לעולם אין השתנות ישירה של רקמת סחוס לרקמת גרם. פרטים בשרירים הודות לשיטות טכניות שונות ,למשל צילום
בזוחלים כמו ביונקים ,כשעצם "ארוכה" צעירה מתארכת בגדילה
בקצותיה תוך כדי התגרמותה ,הרי היא מגורמת וצפידה לרוב אורכה רנטגן.
ועלולה להישאר דקה בלי יחס נכון לאורכה .דבר זה בא על תיקונו על ברם ,המידע על שלד הזוחלים אינו ייחודי לזוחלי הארץ
ידי זה שמעטפת העצם — שכבה של רקמת חיבור רכה העוטפת את והוא נגיש למדי בספרים (לרבות בעברית) .למעשה ,העקרונות
העצם כפי שעטוף כל איבר בגוף — יוצרת רקמת גרם חדשה ונוספת העיקריים משותפים לחולייתנים היבשתיים כך שאפשר להכירם
ישירות על פני שטח הגרם ,כלומר בלי להחליף רקמת סחוס .לפיכך עצם מגוף האדם .לפיכך אסתפק בנתונים מעטים המסייעים בהבנת
"ארוכה" הנחשבת עקרונית לעצם סחוס היא לאמיתו של דבר ,מבחינה היבטים נבחרים מחיי זוחלי הארץ ,שיוגשו בהקשרים המתאימים.
היסטולוגית ,עצם מעורבת — חלק ניכר מן המסה שלה נוצר בהתגרמות
ישירה .במקומות אחרים בגוף תהליך כזה של התגרמות ישירה ,בלא כאן אסביר את הרקמות העיקריות של השלד.
תבנית סחוס קודמת ,יוצר עצמות שלמות העשויות "עצם ממברנית" או
"עצם דרמלית" ,בניגוד ל"עצם סחוס" שבעיקרה נבנית על תבנית סחוסית. 2.1.2רקמות השלד
כאלה הן בעיקר העצמות השטחיות של הגולגולת (כעין שכבה שנייה
המכסה תשתית של קופסת עצם־סחוס) וגרמיות העור אך גם ,למשל ,גם 2.1.2.1סחוס
באדם ,עצם הלסת התחתונה ועצם הבריח. לענייננו חשוב להבין ששלד הזוחלים ,כשלד כל החולייתנים היבשתיים,
עשוי שתי רקמות שונות ,סחוס וגרם .משותף להן שנפח הרקמה כלל
2.1.3עקרונות בהתפתחות העוברית אינו מלא בתאים חיים .תאי הסחוס ,וכמותם תאי הגרם ,מפרישים חומר
ביניים החוצץ ביניהם בכמות רבה (מטריקס) ומהווה את רוב הנפח.
בסדרי ההתגרמות של "עצמות ארוכות" (עצמות הגפיים, רקמות כאלה קרויות "רקמות חיבור" .ברקמת סחוס המטריקס האורגני
ולענייננו גם מרכזי החוליות) יש הבדל חשוב בין זוחלים ויונקים. נשאר רך במידה מסוימת .התאים ממשיכים להתרבות ,להתחלק .שילוב
ביונקים יש בכל עצם ארוכה שלושה מרכזי התגרמות :אחד התהליכים של הפרשת מטריקס וחלוקות תאים גורם לכך שלפעמים
באמצע ,שממנו מתנהלת התגרמות רוב אורך העצם (דיאפיזה), תאי הבת נשארים כלואים במטריקס בזוגות או גם זוגות של זוגות ,כך
ועוד אחד סמוך לכל קצה ,שממנו מתגרם הקצה המשתתף שהמסתכל במיקרוסקופ רואה תמונה אופיינית .רוב חלקי השלד — חוליות
במפרק שבין העצמות העוקבות (אפיפיזה) .בשלב מסוים נשאר עמוד השדרה ,הצלעות הנישאות עליהן ,כמעט כול עצמות הגפיים
בין הדיאפיזה וכל אפיפיזה רק לוח סחוס — לוח האפיפיזה — וחלק מהגולגולת — נוצרים מסחוס בזמן התפתחות העובר .כשהעובר
שמאפשר את המשכת התארכות העצם בתהליכי גדילת הסחוס גדל העצמות הולכות וגדלות איתו; תאי הסחוס מתרבים והעצם תופחת
וההתגרמות .בסוף התהליך גם לוחות האפיפיזה מתגרמים, ומתארכת .ברקמת הסחוס אין צינורות דם .הסחוס ניזון דרך המטריקס על
התארכות העצם נפסקת וגדילת הגוף נעצרת .במינים חקורים ידי פעפוע מצינורות דם שבמעטפת העוטפת אותו( .רק ביחידות סחוס
היטב ,כגון האדם ,ידוע לוח הזמנים של סגירת האפיפיזות גדולות במונחים מוחלטים ,כלומר בחיות גדולות ,הממדים גדולים יותר
השונות ,וניתן לקבוע את הגיל (עד לגיל מסוים) לפי השלד
מדי לפעפוע ויש בסחוס מנהרות עם צינורות דם).
או לפי תצלום רנטגן.
בניגוד למצב ביונקים ,בשלד הזוחלים יש בכל עצם צעירה
העשויה סחוס רק מרכז התגרמות אחד .תהליך החלפת רקמת
סחוס ברקמת גרם מתפשט לשני הקצוות אבל הקצוות נשארים
סחוסיים ונשמר כושר גדילתם .לכן אין תכתיב מדויק לגודל
C
Y