Page 25 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 25 - 2-Front 21-06-15‬‬

‫םירירשהו דלשה ‪:‬תיסדנהה תיתשתה ‪25‬‬

‫ובשלד הן מעטות יותר‪ .‬בעיקר בנחשיליים‪ ,‬בסוגים בודדים של חנקיים וגם‬ ‫הגוף של זוחל מבוגר‪ .‬קצב הגדילה הולך ופוחת (הגדילה היא‬
‫בסוגים בודדים של אמפיסבניים מוצאים שקשקשי הזנב (גביים וגחוניים)‬ ‫אסימפטוטית)‪ ,‬אבל פרט שזוכה לאריכות ימים מופלגת מגיע‬

‫קצת מוקטנים וכלפי כל חוליה עומדים עד כקשקש וחצי‪.‬‬ ‫לגודל חריג [‪.]726‬‬
‫מספר הסגמנטים בגוף הוא תכונה כמותית תורשתית‪ ,‬כלומר הוא‬
‫קבוע למין עם שונות האופיינית לתכונות כמותיות‪ .‬אבל בתוך התחום‬ ‫‪ 2.1.4‬סגמנטציה‬
‫הקבוע תורשתית‪ ,‬המספר המדויק מושפע מן הטמפרטורה השוררת‬
‫בזמן ההתפתחות העוברית‪ ,‬וכך גם ספירות קשקשים מסוימות‪ .‬השפעה‬ ‫בגוף החולייתן תופס עמוד השדרה מקום מרכזי‪ ,‬הן מבחינה מבנית־הנדסית‬
‫פנוטיפית זאת תידון בסעיף על ההתפתחות העוברית של מספר הסגמנטים‬ ‫הן מבחינה רעיונית [‪ .]787‬בהתפתחות העוברית קודמת להתפתחות‬
‫עמוד השדרה התפתחות של מיתר הגב‪ ,‬הנמשך מן הראש לאורך אמצע‬
‫(‪.)2.6.7‬‬ ‫הגב והזנב‪ .‬זהו צינור עשוי מעטפת רקמת חיבור ומלא בתאי המיתר‬
‫התפוחים בבועות נוזל‪ .‬משני עברי הציר הגמיש הזה מתפתחת רקמה‬
‫‪ 2.1.5‬רקמות השרירים‬ ‫עוברית המתארגנת בגושים‪ ,‬סדרה של זוגות גושים לאורך המיתר מימינו‬
‫ומשמאלו‪ .‬בגבו של המיתר משתרע לאורכו חוט השדרה הנמשך מן המוח‪.‬‬
‫מבחינה היסטולוגית מבחינים בזוחלים באותם שלושה טיפוסי‬ ‫גושי הרקמה הזוגיים גדלים‪ ,‬תופחים‪ ,‬מתרווחים ונעשים חלולים‪ .‬אלה הם‬
‫רקמת שריר המוכרים בחולייתנים‪ :‬שרירים חלקים המורכבים‬ ‫הסומיטים‪ ,‬הפרקים (סגמנטים) העובריים שהם התשתית למבנה הפרוק‪,‬‬
‫תאים כישוריים חד־גרעיניים‪ ,‬בעיקר באיברים הפנימיים;‬ ‫הסגמנטלי‪ ,‬של גוף החולייתן‪ .‬בכל סומיט שלפוחיתי רקמת הדופן הפנימי‬
‫שרירים משורטטים שהם סיבים ארוכים רב־גרעיניים‪ ,‬בעיקר‬ ‫הסמוך למיתר יוצרת שני איברים‪ :‬חלקה התחתון יוצר את שלד הציר‪,‬‬
‫עמוד השדרה‪ ,‬וחלקה העליון את שרירי הציר‪ ,‬כלומר השרירים המקשרים‬
‫במערכת התנועה; והשריר המיוחד של הלב [‪.]708‬‬ ‫בין חוליות עוקבות וכך מאפשרים את כיפוף עמוד השדרה‪ .‬החלק התחתון‬
‫עובר תהליך של פירוק מחדש (‪ .)resegmentation‬הרקמה העוברית בכל‬
‫מבחינה הנדסית‪ ,‬מבנה הזוחל השלם‪ ,‬יש עניין מיוחד בשרירים‬ ‫סומיט מתחלקת למחצית קדמית ולמחצית אחורית‪ .‬המחצית האחורית‬
‫מסוימים שיידונו בהקשריהם‪ .‬בצבים‪ ,‬שכמובן אינם יכולים לנשום בהרחבה‬ ‫של סומיט אחד מתחברת עם המחצית הקדמית של הסומיט העוקב ויחד‬
‫והצרה של בית החזה בתנועות הצלעות‪ ,‬יש שרירים מיוחדים הדוחקים‬ ‫הם יוצרים חוליה‪ .‬כך החוליה מתפתחת בעמדה בין־סגמנטלית בהשוואה‬
‫את הקרביים אל הריאות לכווצן‪ .‬בקשקשאים נחשוניים‪ ,‬שתנועתם אינה‬ ‫לסגמנטים העובריים [‪ .]1654 ,1536‬לעומת זאת הרקמה במעלה הדופן‬
‫בגפיים אלא בפיתולים [‪ ,]612 ,609‬מוצאים שכלול של שרירי עמוד השדרה‬ ‫הפנימי של הסומיט‪ ,‬שיוצרת את שרירי הציר האורכיים‪ ,‬נשארת מאורגנת‬
‫[‪ ,]627a‬שחלקם במקום לגשר בין חוליה וחוליה עוקבת‪ ,‬מגשרים על פני‬ ‫בסידור הסגמנטלי המקורי‪ .‬לפיכך השרירים מקשרים בין אמצע חוליה‬
‫חוליות אחדות [‪ .]849 ,437‬בנחשים עבי גוף המסוגלים להתקדם בזחילה‬ ‫ואמצע החוליה העוקבת‪ ,‬וכך בהתכווצם הם יכולים לכופף כל חוליה כלפי‬
‫זחלית‪ ,‬ישרת גו‪ ,‬יש מערך שרירים המקשרים את מגיני הגחון לצלעות‪,‬‬ ‫שכנתה במפרק שמתפתח ביניהן‪ .‬בינתיים גם מתחברות התרומות של‬
‫הסומיטים הימניים והשמאליים בזוגות המתואמים; רקמותיהם נפגשות‬
‫ומפעילים את המגינים במעין חתירה־דחיפה קדימה [‪.]609‬‬ ‫מתחת למיתר ומעליו ויחד יוצרות את "מרכז החוליה" (‪)centrum‬‬
‫לפעמים יש לשרירים תפקיד נוסף על תפקידיהם התנועתיים‪ .‬תפקוד‬ ‫ונפגשות גם מעל חוט השדרה ובכך יוצרות את קשת החוליה המגינה‬
‫בלתי רגיל של השרירים‪ ,‬לחמם את הגוף תוך כדי רטיטה‪ ,‬דווח מנקבות‬
‫עליו (‪.)neural arch‬‬
‫פיתון דוגרות‪.‬‬ ‫במקביל להתפתחויות אלה מתוך הדופן הפנימי של הסומיט‪ ,‬הדופן‬
‫החיצוני‪ ,‬הפונה אל העור‪ ,‬יוצר את השכבות העמוקות של העור (‪.)dermis‬‬
‫‪ 2.1.6‬עקרונות במבנה התפקודי‬ ‫אם כך‪ ,‬המבנה המקורי של העור הוא סגמנטלי ובמקרים רבים הקשקשים‬
‫הם אכן סגמנטליים‪ .‬בבדיקות מפורטות שנערכו‪ ,‬בעיקר בנחשים‪ ,‬בדבר‬
‫ככלל‪ ,‬אנו מאמינים שכוחות האקולוגיה והאבולוציה גורמים‬ ‫מידת ההתאמה של מערך הקשקשים לסגמנטציה המתועדת בעמוד‬
‫לכך שמבנה הגוף יהיה תפקודי במידה מיטבית [‪ .]625‬לאו‬
‫דווקא באורח מושלם‪ ,‬אבל טוב מכל הברירות שהיו זמינות‬ ‫השדרה‪ ,‬נמצאו תוצאות שונות בקבוצות שונות ובאזורי גוף שונים‪.‬‬
‫לגזע בתולדותיו‪ .‬זאת משום שרכיבי המבנה אינם מתקבלים‬
‫בחינם ואינם ניטרליים‪ .‬הזוחל משלם עבורם בהוצאת אנרגיה‪,‬‬ ‫בגוף‪ ,‬כלומר בין הראש והביב‪ ,‬ברוב הנחשים מספר‬
‫בהשקעת חומרים‪ ,‬וגם בהקצאת מקום‪ .‬אחת התוצאות הבולטות‬ ‫הקשקשים בספירה לאורך זהה למספר החוליות‪ ,‬והדבר נכון‬
‫היא שהגודל היחסי של איברים שונים מקביל לחשיבותם היחסית‬ ‫הן לקשקשי הגב הן למגיני הגחון (הנוחים יותר לספירה) [‪.]103‬‬
‫ולמורכבותם היחסית‪ .‬למשל‪ ,‬אונת ההרחה של המוח גדולה‬ ‫היוצאים מן הכלל הם בעיקר הנחשיליים (אך לא הנימוניים‪,‬‬
‫יחסית בנחשים המוצאים את טרפם בעזרת חוש הריח‪ ,‬כגון‬ ‫אלה אינם סוטים מהכלל) שבהם כל קשקשי הגוף‪ ,‬גביים‬
‫נחש המים בארץ (איור ‪ 33‬למטה; ראו גם על שיחור לטרף‪,‬‬ ‫וגחוניים‪ ,‬מוקטנים‪ ,‬כך שכלפי כל חוליה יש בערך שני קשקשים‬
‫סעיף ‪ ,2.3.5.2‬ועל אורח החיים של נחש המים)‪ .‬העין גדולה‬ ‫עוקבים [‪ ;]622‬והחנקיים‪ ,‬שבהם רק קשקשי הגב מוקטנים‪,‬‬
‫יותר במינים ליליים‪ ,‬ובמינים שוחרים לטרף שאינם עושים‬ ‫כך שכלפי כל חוליה או מגן גחון יש בגב בערך קשקש וחצי‪.‬‬
‫זאת מנקודת תצפית מורמת‪ ,‬לכן בשממיות העין גדולה יותר‬ ‫בגוף האמפיסבניים יש בדרך כלל שתי טבעות קשקשים כלפי‬
‫במינים שוכני קרקע מאשר במינים המטפסים‪ .‬ברוח זאת גם‬ ‫כל חוליה‪ ,‬אבל דווקא בסוג טבעון נשמר הכלל של טבעת‬
‫מוסברים הבדלים בין־זוויגיים בגודל היחסי של חלקי גוף‬ ‫יחידה כלפי חוליה [‪ .]103‬בלטאות ממשפחת הלטאיים שכיח‬
‫ואיברים שונים‪ ,‬החל בהבדל בגודל הגוף כולו — כאן חלוקת‬ ‫שבנקבה יש חוליית גוף אחת או שתיים יותר מבזכר‪ ,‬והפרש‬
‫המשאבים איננה בין חלקי הגוף אלא בקרב האוכלוסייה‪ .‬בצפע‬
‫דומה בספירת מגיני הגחון לאורך הגוף‪.‬‬

‫בזנב הנחשים הסטיות מיחס מספרי של ‪ 1:1‬בין הסגמנטים בעור‬