Page 29 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 29 - 2-Front 21-06-15‬‬

‫העור ‪:‬ףוהג כסות ‪29‬‬

‫הצבע‪ ,‬או הצביעה (‪ )coloration‬הוא בעל שני רכיבים נפרדים‪ .‬הצבע‪,‬‬ ‫שבו הקמט המרופד קשקשים זעירים הוא המפרק העיקרי‬
‫במובן "צבעי הקשת"‪ ,‬או גוון‪ ,‬כגון חום או שחור; והדגם (‪,)pattern‬‬ ‫המאפשר את ניפוח הגוף (בנשימה ובאכילה)‪ .‬שריון הצב‬
‫כלומר העריכה הגיאומטרית של שטחים בגוונים שונים‪ ,‬כגון פסים או‬ ‫עשוי גרמיות עור‪ ,‬שמצדן הפנימי חברו עמן עצמות מהשלד‬
‫כתמים (איור ‪ .)21‬הגוונים מרובים ויש שיטות מספר להגדיר ולמיין‬ ‫הפנימי (בעיקר הצלעות) ומבחוץ הן מכוסות במגיני קרן‬
‫אותם‪ .‬העיקרית היא שיטת מונסל (‪ ,Munsell‬איור ‪ )82‬שלפיה לכל‬ ‫הערוכים דווקא לסירוגין עם הלוחות הגרמיים‪ .‬בין שכבת‬
‫גוון יש שלושה ממדים או משתנים‪ )1( :‬אורך הגל (או ההופכי שלו‪,‬‬ ‫הגרם ובין שכבת העצם מצויות שכבות חיות של העור‪ ,‬לרבות‬
‫התדר); למשל‪ ,‬לאדום יש גל ארוך ותדר נמוך‪ ,‬ולסגול יש גל קצר ותדר‬
‫גבוה‪ )2( .‬הטוהר או החוזק של הגוון‪ ,‬באיזה שיעור הוא מעורב באפור‪.‬‬ ‫צינורות דם‪.‬‬
‫(‪ )3‬דרגת הכהות של האפור המשתתף (אם ישנו) — היכן הוא על הציר‬
‫מלבן עד שחור‪ .‬כמובן קיימים גם גוונים מעורבים באינספור צירופים‬ ‫זמן רב נחשבו קשקשי הגרם של הדגים (דגי גרם)‪ ,‬גרמיות העור של‬
‫ולשון האדם דלה מלתאר את כולם (כגון צהוב לימון‪ ,‬צהוב גופרית‪,‬‬ ‫הזוחלים והעצמות הדרמליות בגולגולת כל החולייתנים להומולוגיים‪,‬‬
‫צהוב חרדל)‪ .‬הסבר מוצלח ביותר ניתן בסכמה באנציקלופדיה בריטניקה‬ ‫כי כולם מתפתחים בדרמיס‪ .‬אך העובדה שבראשי חומטים (וקבוצות‬
‫(‪ .)1975‬לתיאור צבעי זוחל משתמשים במילון צבעים שבו יש טבלאות‬ ‫אחרות) קיימות גרמיות עור ככסות נוספת על גבי העצמות הדרמליות‬
‫גוונים עם קודים לזיהוי (המילונים האלה מיוצרים בעיקר בשביל תעשיית‬ ‫של הגולגולת מזהירה אותנו שהמבקש לדייק צריך‪ ,‬כנראה‪ ,‬להבחין בין‬
‫הטקסטיל)‪ .‬מילון פשוט יחסית המאפשר התאמת גוונים מקורבת יעילה‬ ‫קומות שונות של עצמות דרמליות שהתפתחו ממערכות שלדיות נפרדות‬

‫(ואני משתמש בו) הוא זה של אוסטוולד (‪.]1586[ )Ostwald‬‬ ‫שהתקיימו בחולייתנים קדומים דמויי דגים [‪.]1469‬‬

‫‪ 2.2.3.2‬תאי צבע וחילוף צבעים‬ ‫‪ 2.2.3‬צבעוניות‬

‫מינים רבים של לטאות‪ ,‬בעיקר ממשפחות מסוימות‪ ,‬ומינים מעטים מסדרות‬ ‫‪ 2.2.3.1‬כללי‬
‫זוחלים אחרות‪ ,‬מסוגלים "להחליף צבעים"‪ :‬כלומר לשנות את הצבע‬
‫(הגוונים) של הגוף או של חלקיו‪ .‬כאן אינני מתכוון לשינוי המורפולוגי‬ ‫צבע גוף הזוחל הוא מרכיב חשוב במראהו החיצוני ומשפיע איך‬
‫האיטי המלווה את הגדילה או את התפתחות המיניות‪ ,‬כמתואר למעלה‪,‬‬ ‫הוא נראה בעינינו (ובעיני אחרים); חשוב לא פחות מאשר צורת‬
‫אלא לשינוי פיזיולוגי מהיר יותר‪ ,‬לפעמים מהיר מאוד‪ ,‬ובכל מקרה —‬ ‫הגוף‪ .‬צבעי הזוחל אומנם אינם משפיעים על מילוי תפקידו של‬
‫זמני‪ .‬לשם הבנת התופעות האלה נחוץ לדעת קצת על הבסיס האנטומי‬ ‫העור כמגן מכני‪ ,‬אבל הם משפיעים על יתר תפקידיו‪ .‬בתחום‬
‫של הצבעוניות‪ ,‬איך הצבעים נמצאים בעור‪ .‬בזוחלים חומרי הצבע אינם‬ ‫היחסים בין הזוחל ובין סביבתו הדוממת צבע גופו משפיע על‬
‫מפוזרים בצורה כללית וסתמית בשכבות העור‪ ,‬אלא יש שלושה טיפוסים‬ ‫הקליטה‪ ,‬ההחזרה והפליטה של קרינת אור וחום‪ ,‬ולכן על משק‬
‫מוגדרים של תאים נושאי צבע (‪ )chromatophores‬הממוקמים בתוך‬ ‫החום ועל משק המים שלו‪ .‬בתחום התקשורת בין הזוחל ובין‬
‫בני מינו ובעלי חיים אחרים‪ ,‬הצבעים מקנים לו אותות זיהוי‬
‫שכבת הדרמיס של העור‪.‬‬ ‫ומידע שונים או מסווים אותו [‪ .]411‬לעיתים מושגות שתי‬
‫המטרות יחד‪ .‬בעוד במקרים רבים נראה לנו מובן מאליו איזו‬
‫שינוי הצבע השכיח ביותר והפשוט ביותר הוא שהגוף כולו‬ ‫מטרה משרת צבע גופו של הזוחל‪ ,‬ולפעמים הדבר אף הוכח‬
‫נעשה כהה יותר או בהיר יותר‪ .‬השינויים האלה נעשים על ידי‬ ‫בניסוי‪ ,‬הרי במקרים רבים אחרים ה"כדאיות" של צבעי זוחל‬
‫תאים נושאי צבע הקרויים מלנופורים (‪ )melanophores‬כלומר‬
‫"נושאי מלנין" (איור ‪ .)B-A ,22‬המלנין הוא חומר צבע שחור‪,‬‬ ‫מסוים נשארת מסתורית לחלוטין‪.‬‬
‫לפעמים חום ולעיתים רחוקות אדום‪ ,‬בצורת גרגירים מוצקים‬
‫קטנים מרובים בציטופלסמה של התא‪ .‬התא הוא בעל שלוחות‬ ‫איור ‪ .21‬מונחי דגם צבע בקשקשאים‪ )A( :‬פסי רוחב; (‪ )B‬פס עקלתון; (‪ )C‬פסי‬
‫רבות‪ ,‬מסתעפות‪ ,‬שאורכן עולה על קוטר גוף התא‪ .‬במקרים‬ ‫אורך; (‪ )D‬קווי אורך; (‪ )E‬כתמי עיניות; (‪ )F‬כתמים; (‪ )G‬אוכפים; (‪ )H‬מטבעות‬
‫הפשוטים והשכיחים השלוחות פרושות במישור אופקי המקביל‬
‫לשטח פני העור (איור ‪ .)22‬כאשר גרגרי המלנין מפוזרים‬ ‫ומעוינים‪ .‬לפי שמידט ודיוויס [‪ ]1288‬וברש והופיין [‪16‬ב]‪.‬‬
‫בשלוחות‪ ,‬התא ושלוחותיו יחדיו מהווים כתם שחור גדול יחסית;‬
‫כשהדבר קורה בבת אחת בכל המלנופורים החיה נראית כהה‪.‬‬
‫אבל כאשר גרגרי המלנין נודדים ומתרכזים במרכז התא מסביב‬
‫לגרעין‪ ,‬השלוחות נעשות שקופות‪ ,‬גרגירי המלנין המצטופפים‬
‫חופפים ביניהם ומסתירים זה את זה בתחום אזור שחור קטן‬
‫הרבה יותר‪ ,‬והחיה מבהירה‪ .‬בארץ שינויי כהות כאלה שכיחים‬
‫במיוחד בלטאות ממשפחות השממיתיים והחרדוניים‪ .‬במחזור‬
‫יומי־לילי הלטאה נעשית בהירה בלילה‪ .‬בהשפעת הטמפרטורה‬

‫היא מבהירה כשחם לה‪.‬‬

‫הטיפוס הראשון של כרומטופורים הוא כאמור מלנופורים‪ .‬את הגוונים‬
‫הצהובים והאדומים יוצר טיפוס שני של כרומטופורים‪ ,‬הליפופורים‬
‫(‪ ,)lipophores‬תאים "נושאי־שומן"‪ .‬תא הליפופור מכיל בועית גדולה‬
‫של שומן צהוב‪ ,‬אז התא הוא קסנתופור (‪ )xanthophore‬ולפעמים אדום‬
‫(התא ‪ .)erythrophore‬כשמשמרים זוחל בכוהל הכוהל ממיס את השומן‬