Page 28 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 28 - 2-Front 21-06-15‬‬ ‫‪28‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫איור ‪ .20‬קשקשים מיוחדים‪ )E( :‬קשקשים דמויי קוצים לאורך אצבעות‬ ‫אנו רואים מן החוץ) הן על הדרמיס‪ ,‬שגם הוא משתתף במבנה‬
‫הרגליים האחוריות חוברים ל"מסרק" המרחיב את שטח הרגל ומסגלה להליכה‬ ‫הקשקש‪ .‬משפחות שונות ומינים שונים נבדלים זה מזה במראה‬
‫החיצוני לא רק בשל הבדלים ביחסי מידות הגוף (למשל‪ ,‬האורך‬
‫על חול; אופייני לסוג שנונית (‪ ,)Acanthodactylus‬כאן שנונית חולות‬
‫(‪ )F( .)A. scutellatus‬מגיני גחון הערוכים בטורים ושורות באלכסון מאפיינים‬ ‫היחסי של הגפיים)‪ ,‬אלא גם בפרטי כסות הגוף‪.‬‬

‫מינים אחדים של שנונית; כאן בשנונית חולות‪.‬‬ ‫מבחינים בטיפוסים שונים של קשקשים לפי המבנה כפי שהוא נראה‬
‫בחתך לעומק העור‪ ,‬ולמשל לאורך החיה‪ .‬קשקשים זעירים שכל אחד מהם‬
‫לעיתים קרובות קשקשי הגחון שונים מקשקשי הגב; בדרך כלל הם‬ ‫כעין התעבות דמוית כיפה נקראים גריסים; קשקשים שטוחים החופים זה‬
‫גדולים יותר ויחדיו יוצרים כסות חלקה יותר‪ .‬פרטים על כסות הקשקשים‬ ‫על זה בשוליהם הם קשקשים רעפיים‪ .‬בשני המקרים עשויים לבלוט מקרב‬
‫של הקבוצות הסיסטמטיות השונות יובאו עם תיאוריהן‪ .‬המשמעות‬ ‫ההמון קשקשים בודדים‪ ,‬בצורה דומה או שונה‪ ,‬מוגדלים מאוד — קשקשים‬
‫התפקודית של צורות הקשקשים השונות‪ ,‬בין ברמה הגסה ובין ברמת‬ ‫גבשושיים (איורים ‪ .)20-19‬קשקשים‪ ,‬ובייחוד קשקשים רעפיים‪ ,‬עשויים‬
‫להיות בעלי קרין או גם כמה קרינים לאורכם‪ .‬קשקשים בעלי קרין שכיחים‬
‫ה־‪ ,SEM‬בדרך כלל אינה ידועה וממתינה למחקר‪.‬‬ ‫למדי‪ ,‬בארץ למשל בנחש המים ובצפע מצוי‪ .‬היפוכם‪ ,‬קשקשים תלומים‬
‫בהיות הדרמיס‪ ,‬הרכיב המזודרמלי של העור‪ ,‬בעל מבנה סגמנטלי‬ ‫עם שקע לאורך הקשקש‪ ,‬נדיר — בארץ רק בנחש תלום–קשקשים מצוי‪.‬‬
‫ביסודו (כלומר פרוק לפרקים בדומה לעמוד השדרה‪ ,‬כי מקורו בדרמטומים‬ ‫הקרין עשוי להסתיים בפסגת הקשקש בחוד ואפילו בקוץ — קשקשים‬
‫שבסומיטים העובריים‪ ,‬וראו פרק ‪ ,)2.1.4‬גם לעור כולו אופי יסודי‬
‫סגמנטלי‪ .‬דבר זה בולט בקשקשים הגבשושיים המופיעים בזנב של‬ ‫קוצניים‪ .‬גם אלה שכיחים למדי‪ ,‬בארץ למשל בחרדונים‪.‬‬
‫לטאות רבות בדורים סגמנטליים‪ ,‬כלומר טבעת אחת של קשקשים‬
‫מוגדלים לעומת כל חוליית זנב (איורים ‪ .)143 ,128 ,113 ,56‬בנחש הן‬ ‫קשקשים שטוחים הגובלים בשכנים בלא חפיפה הם לוחיות‪ .‬קשקשים‬
‫המגינים הרעפיים הרחבים בגחון‪ ,‬הן קשקשי הגב (והצד)‪ ,‬מספרם (בספירה‬ ‫שהם גדולים מהמקובל יחסית ליתר חלקי הגוף של אותו זוחל‪ ,‬בין‬
‫לאורך הנחש) שווה למספר חוליות עמוד השדרה‪ .‬הדברים אמורים גם‬ ‫שרעפיים ובין שלוחיות‪ ,‬מכונים מגינים‪ .‬המגינים (לוחיות) על ראשי‬
‫בנימון; יוצאים מהכלל בארץ רק החנק‪ ,‬שקשקשי גבו קטנים יותר‪,‬‬ ‫לטאות (לטאיים‪ ,‬חומטיים‪ ,‬קמטניים) ונחשים (זעמניים‪ ,‬פתניים ואחרים)‪,‬‬
‫והנחשיליים‪ ,‬שכל קשקשיהם קטנים יותר (אך אינם קטנים עד כדי יחס של‬ ‫וכן אלה שעל שריון הצבים‪ ,‬מהווים מערכות קבועות סימטריות שבהן‬
‫שניים לחוליה‪ ,‬כפי שסברו פעם)‪ .‬בעוד ברוב האמפיסבנות מצויות שתי‬ ‫המספר‪ ,‬הגודל‪ ,‬הצורה ופרטי הסידור אופייניים למין (ומסייעים בהגדרה)‪.‬‬
‫טבעות עור לעומת כל חוליה‪ ,‬בטבעון (‪ )Blanus‬הסידור הוא אחת לאחת‬ ‫עם פיתוח המיקרוסקופ האלקטרוני הסורק נתגלה ממד נוסף של‬
‫מבנה הקשקשים ושונותם הבין־מינית‪ :‬התבליט העדין של פני השטח‬
‫[‪.]103‬‬ ‫(קישוט־זוטא) עשוי להיות מכוסה בזיפים זעירים (פרט זה כבר נודע‬
‫ממיקרוסקופ האור)‪ ,‬בגבשושיות‪ ,‬ברכסים צפופים ולעיתים מפותלים‪,‬‬
‫ובשקעים או להיראות ממש כעין חלת דבש (איור ‪ .)15‬טמון כאן אמצעי‬

‫חדש לעזרת המחקר הסיסטמטי־אבולוציוני‪.‬‬

‫‪ 2.2.2.2‬גרמיות העור‬ ‫איור ‪ .19‬טיפוסי קשקשים בחתכים סכמטיים בעור‪ .‬שחור‪ ,‬אפידרמיס חי; לבן‬
‫מעליו‪ ,‬שכבה קרנית של האפידרמיס; אפור‪ ,‬שכבת הדרמיס (רקמה חיבורית);‬
‫נוסף על הקשקשים הקרניים שעל השטח‪ ,‬מוצאים בזוחלים‬
‫רבים גם קשקשים גרמיים‪ ,‬עשויים רקמת עצם‪ ,‬בעומק‬ ‫ניקוד כבד‪ ,‬רקמת גרם‪ )A( .‬גריסים; (‪ )B‬לוחיות או מגינים; (‪ )C‬קשקשים‬
‫העור — בשכבת הדרמיס (איור ‪ .)19D‬גרמיות עור כאלה‬ ‫מרועפים; (‪ )D‬קשקשים עם גרמיות עור‪ .‬לפי ברש והופיין [‪16‬ב]‪.‬‬
‫חופפות לקשקשים הקרניים ומחזקות אותם מבפנים‪ ,‬למשל‬
‫בלטאות ממשפחת החומטיים‪ ,‬ובחלק מהקשקשים המוגדלים‬
‫שבעור התנין‪ .‬אצל הקמטן הן מהוות שריון פנימי שלם ונוקשה‪,‬‬