Page 21 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 21 - 2-Front 21-06-15‬‬

‫)שומישו נהבמ( מגדירים ‪21‬‬

‫לשם הבחנה בתכונות המובאות במגדיר צריך בדרך כלל‬ ‫ואז התוצאה משכנעת; אבל לפעמים העצים שונים ויש צורך בעוד‬
‫להחזיק את הזוחל ביד (בעדינות אך בבטחה)‪ ,‬ולהסתכל בו‬ ‫מחקר‪.‬‬
‫היטב‪ ,‬לעיתים בזכוכית מגדלת‪ .‬לפעמים אפשר לסגור את‬
‫הזוחל בשקית פלסטיק שקופה‪ ,‬מנופחת חלקית וקשורה‪ ,‬כך‬ ‫במישור אחר יש להעיר על המינוח‪ .‬בספרות נעשה מקובל לדבר על‬
‫שלא יימעך באצבעות ולא יברח‪ .‬כמובן שאין תופסים ביד‬ ‫"בדיקות גנטיות" ו"הבדלים גנטיים"‪ ,‬אך למעשה אין להשוואות האלה‬
‫נחשים מפוקפקים‪ .‬על זיהוי הנחשים הארסיים שבארץ ראו‬ ‫של הרכב הגנום ומבנה הגנים קשר לגנטיקה (תורת התורשה)‪ .‬מדובר‬

‫בפרק ‪.4.6.2‬‬ ‫שם בבדיקות גנים‪ ,‬בדיקות גניות‪ ,‬ובהשוואת גנומים‪.‬‬

‫מגדירים עשויים להיות ערוכים בשיטות שונות‪ ,‬לרבות טבלאות‬ ‫‪ 1.2.4‬טקסונומיה וסיסטמטיקה‬
‫השוואתיות‪ .‬בספר הזה המגדירים הם "דיכוטומיים"‪ ,‬כלומר בכל שלב‬
‫בתהליך ההגדרה יש ברירה ונחוץ לבחור בין שתי אפשרויות‪ ,‬ומגיעים‬ ‫לבסוף יש להעיר על עצם המונחים טקסונומיה וסיסטמטיקה‪ ,‬שהגדרותיהם‬
‫לשם של הזוחל‪ ,‬או להפניה למספר של השלב הבא‪ .‬לכל ברירה יש מספר‬ ‫מעורפלות ושנויות במחלוקת‪ .‬סקר ספרים רלוונטיים מניב ארבע גישות‬
‫לפני האפשרות הראשונה מהשתיים‪ ,‬ותחתיו מקף לאפשרות החליפית‪.‬‬
‫המגדיר מפורק לפי תוכן הספר‪ :‬למשל‪ ,‬אחרי התיאור של משפחה בא‬ ‫עיקריות [‪:]1585‬‬
‫מגדיר לסוגים במשפחה (אם הם מיוצגים בארץ)‪ ,‬ובסוף תיאור כל סוג‬ ‫(‪ )1‬רבים סבורים שאלה שמות נרדפים לאותו הדבר‪ .‬למשל‪ ,‬שלושה‬
‫ספרי לימוד [‪ )2( .]1253 ,1051 ,1006‬אחדים סבורים שהסיסטמטיקה עוסקת‬
‫בא המגדיר למינים המקומיים שבאותו הסוג‪.‬‬ ‫במיון‪ ,‬כלומר הגדרת פרטים לטקסונים והבהרת קישוריהם במערכת‪.‬‬
‫בשימוש במגדיר צריך להביא בחשבון שלגבי תכונות כמותיות כגון‬ ‫לעומתה הטקסונומיה עוסקת בתורת המיון — בשיטות העבודה של‬
‫גודל הגוף‪ ,‬הגודל היחסי של איבר‪ ,‬ספירת קשקשים מסוימת‪ ,‬במקרים‬ ‫הסיסטמטיקה‪ ,‬בבחינתן ובשכלולן‪ ,‬למשל הבהרת המושג "תת־מין"‬
‫נדירים תיתכן חריגה מן הערכים הכתובים‪ .‬הסיבה נעוצה באמיתה‬ ‫[‪ )3( .]1961 ,1361 ,1275a‬מעטים סבורים שהטקסונומיה היא העוסקת‬
‫הסטטיסטית שככל שמגדילים את המדגם‪ ,‬כך גדל הטווח שהוא מראה‪.‬‬ ‫במיון‪ ,‬כלומר הגדרת פרטים לטקסונים והבהרת קישוריהם במערכת;‬
‫כלומר אם בודקים עוד ועוד פרטים‪ ,‬צפוי מתישהו להזדמן פרט אחד‬ ‫ואילו הסיסטמטיקה עוסקת בשיטות העבודה של הטקסונומיה‪ ,‬בבחינתן‬
‫ובשכלולן‪ ,‬למשל הבהרת המושג "תת־מין" [‪ )4( .]760 ,266‬רבים מאמינים‬
‫קיצוני יותר מאלה שהכרנו‪.‬‬ ‫שההגדרות אינן ידועות או שאין עליהן הסכמה‪ ,‬לכן לשם כיסוי מלא מוטב‬
‫לנקוב בצירוף של שתיהן‪" ,‬סיסטמטיקה וטקסונומיה" [‪ .]1404 ,499‬אכן‪,‬‬
‫‪ 1.4‬שמות הזוחלים (נומנקלטורה)‬ ‫התרשמותי היא שכאשר אנשים מדברים על "טקסונומיה וסיסטמטיקה"‬
‫הם אינם בטוחים במשמעות המונחים ובהבדל ביניהם‪ ,‬וליתר ביטחון‬
‫מערכת השמות המדעיים מיועדת לאפשר תקשורת אמינה‪ ,‬חד־‬
‫משמעית ובין־לאומית על אודות בעלי החיים‪ .‬ייסד אותה החוקר‬ ‫כורכים אותם יחד‪.‬‬
‫השוודי קרולוס לינאוס (קארל לינה — ‪)Carolus Linnaeus‬‬ ‫רק הדעות השנייה והשלישית מועילות‪ .‬רק הן מבחינות בין שני‬
‫בספרו "מערכת הטבע" (‪ )Systema naturae‬שהופיע בלטינית‬ ‫עיסוקים שונים שאכן זקוקים לשמות — עשיית סדר מעשי במידע על‬
‫כמובן‪ ,‬במהדורות רבות הולכות ומתרחבות במטרה להכיל‪,‬‬ ‫עולם החי (מיון) ‪ ,‬ופיתוח כלי עבודה לעשיית הסדר הזאת (תורת‬
‫להגדיר ולכנות את כל מיני בעלי החיים שבעולם (כלומר אלה‬ ‫המיון)‪ .‬מביניהן‪ ,‬הדעה השנייה היא הרווחת‪ ,‬מעוגנת במושגים מקובלים‬
‫שנודעו לו)‪ .‬המהדורה העשירית‪ ,‬משנת ‪ ,1758‬מוכרת כהתחלת‬ ‫כגון "טקסונומיה נומרית"‪ ,‬ולכן מומלצת לשימוש‪ .‬לפיכך‪ ,‬השאלה‬
‫הסדר העולמי בנדון‪ .‬שמות שנטבעו קודם ולא נכללו בה הם‬ ‫שהתעוררה למשל בעת גילוי מין חדש ונוסף (סימפטרי ואולי סינטופי)‬
‫של אילנית בירושלים [‪ ,]663‬אם אלה באמת שני מינים שונים‪ ,‬היא שאלה‬
‫חסרי מעמד רשמי‪.‬‬ ‫בסיסטמטיקה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוויכוח שהתקיים בין המחברים ובין עורכי‬
‫כתב העת‪ ,‬בקשר לאופן הפרסום של המין החדש — אם הדיווח יתחיל‬
‫במערכת הלינאית‪ ,‬כפי שהיא מכונה עוד היום‪ ,‬היחידות (טקסונים)‬ ‫בהשוואת תכונות נבחרות או בניתוח רב־משתני של כל התכונות — הוא‬
‫נושאות השמות הם המינים אבל הם מקובצים לסוגים (בתפישה רחבה‬
‫הרבה יותר מכיום) ושמותיהם מורכבים משתי מילים (לכן המערכת‬ ‫ויכוח טקסונומי‪.‬‬
‫מכונה גם המערכת הבינומיאלית)‪ .‬מילה ראשונה שם הסוג — זהו מבחינה‬
‫דקדוקית שם‪ ,‬ונכתב באות גדולה‪ .‬מילה שנייה "תוסף המין" — תואר‬ ‫‪ 1.3‬מגדירים (מבנה ושימוש)‬
‫המייחד את המין בתוך הסוג‪ ,‬ונכתב באות קטנה‪ .‬אותו תוסף המין יכול‬
‫לחזור בסוגים שונים והוא חסר משמעות אם אין מקדימים לו את שם‬ ‫כשפוגשים זוחל בלתי מוכר ורוצים לזהות אותו‪ ,‬לדעת את‬
‫הסוג‪ .‬למשל ‪ Bufo viridis‬קרפדה ירוקה‪ ,‬וגם ‪ — Lacerta viridis‬לטאה‬ ‫שמו‪ ,‬אפשר לפעול בדרכים שונות‪ .‬השוואה לתמונות עשויה‬
‫ירוקה‪ .‬ב"מערכת הטבע" כל שם מין לווה בתיאור תמציתי של תכונותיו‬ ‫להועיל אך עלולה גם להטעות‪ .‬מינים שונים מאוד מבחינה‬
‫סיסטמטית יכולים להיות צבועים בצורה דומה‪ .‬הגדרה במגדיר‬
‫המורפולוגיות הייחודיות ותפוצתו הגיאוגרפית או מקום מוצאו‪.‬‬ ‫אמינה יותר‪ .‬המגדיר אינו מפרט דווקא את התכונות האמיתיות‬
‫כללי העבודה במערכת הזאת מסועפים ומפורטים‪ ,‬והם נקבעים‬ ‫שעל פיהן הוחלט להבחין בין המשפחות או בין המינים‪ ,‬כי‬
‫ומתוקנים מזמן לזמן על ידי ועדה בין־לאומית‪International ,‬‬ ‫אלה לפעמים תכונות פנימיות (בעיקר תכונות שלד) שאינן‬
‫‪( Commission on Zoological Nomenclature‬שכתובתה במוזיאון‬ ‫נראות מבחוץ‪ .‬המגדיר משתמש במקומן בתחליף של תכונות‬
‫לטבע בלונדון)‪ .‬הכללים מקובצים בספר המכונה "הקוד" ‪International‬‬ ‫קלות יחסית לבדיקה‪ .‬לכן אינו יכול להקיף את כל המינים‬
‫שבעולם‪ ,‬אלא כל מגדיר מוגבל למינים של אזור גיאוגרפי‬
‫‪.Code of Zoological Nomenclature‬‬ ‫מסוים‪ ,‬יבשת או ארץ‪ ,‬וצריך להקפיד להשתמש במגדיר הנכון‬
‫כיום הספר והוועדה נגישים במרשתת‪ .‬כאן אסביר רק כמה עיקרי‬
‫למקום שבו נמצאים‪.‬‬
‫דברים שנחוצים להתמצאות שגרתית‪.‬‬
‫כל שם של מין מקושר לאבטיפוס (‪ )type, holotype‬של המין‪,‬‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬