Page 16 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 16

‫‪Pg: 16 - 1-Front 21-06-15‬‬                                                        ‫‪16‬‬
            ‫מבואות‬

‫של תכונות בין האוכלוסיות השכנות‪ .‬כלומר החוקר משתמש‬                               ‫כך שרוב החרקים שבתפריטו הם למעלה מכוחה; והיא משחרת לטרף‬
‫בהבדלים הנראים בין שתי קבוצות של פרטים כדי להעריך‬                                 ‫בעיקר בלילה‪ ,‬לא ביום כמותו‪ ,‬והרי זאת הפרדת גומחות בממד הזמן‪.‬‬
‫אם הן מאוכלוסיות נבדלות מבחינה רבייתית‪ ,‬אז הן נחשבות‬
                                                                                 ‫מקובל כיום באקולוגיה שלכל מין יש גומחה ייחודית וכי אין‬
                                             ‫למינים נפרדים‪.‬‬                      ‫גומחה משותפת לשני מינים‪ .‬הגומחה מוגדרת כמערכת התנאים‬
                                                                                 ‫המיוחדת למין; היא הביטוי החיצוני לתכונות הביולוגיות של‬
‫במקרה של הזוחלים‪ ,‬את עבודת החוקר מקילה העובדה שעור הזוחלים‬                       ‫המין‪ .‬כמובן‪,‬לפעמים יש מינים בעלי גומחות דומות‪ ,‬ואז גילוי‬
‫עשוי קשקשים בצורות שונות (איורים ‪ )20 ,9-6‬וטיפוסי מבנה שונים‬
                                                                                                        ‫ההבדלים ביניהן הוא אתגר לחוקרים‪.‬‬
         ‫איור ‪ .6‬מונחים ללוחות שריון הצבים‪ ,A .‬שריון הגב‪ ,B .‬שריון הגחון‪.‬‬
           ‫‪ ,1‬לוח העורף (‪ ,2 ;)nuchal‬לוחות שדרה (‪ ,3 ;)vertebrals‬לוח הזנב‬        ‫במציאות אין פרטים של מין מנועים מלחדור רגעית לגומחת מין אחר‪,‬‬
                                                                                 ‫אלא שבעל הגומחה הוא‪ ,‬על פי ההגדרה‪ ,‬המומחה לניצולה ובעל כושר‬
    ‫(‪ ,4 ;)caudal‬לוחות צד (‪ ,5 ;)costals‬לוחות שוליים (‪ ,6 ;)marginals‬לוח‬         ‫התחרות המעולה בגומחתו‪ .‬שני מינים בעלי גומחות זהות אינם יכולים‬
 ‫בין–גרוני (‪ ,7 ;)intergular‬לוחות גרון (‪ ,8 ;)gulars‬לוחות זרוע (‪;)humerals‬‬       ‫לדור בחפיפה גיאוגרפית (‪ .)sympatry‬מתפתחת ביניהם תחרות באורח‬
 ‫‪ ,9‬לוחות חזה (‪ ,10 ;)pectorals‬לוחות בטן (‪ ,11 ;)abdominals‬לוחות קולית‬           ‫זה או אחר‪ .‬במשך הזמן התחרות חייבת להסתיים בהפרדה גיאוגרפית‬
                                                                                 ‫או אקולוגית (שינוי הגומחה של מתחרה)‪ ,‬או בכיליונו של אחד המינים‬
      ‫(‪ ,12 ;)femorals‬לוחות הביב (‪ ,13 ;)anals‬לוחות שחי (‪,14 ;)axillaries‬‬
      ‫לוחות תת–שוליים (‪ ,15 ;)submarginals‬לוחות המפשעה (‪.)inguinals‬‬                                                                          ‫המתחרים‪.‬‬
                                                                                 ‫בתנאי הארץ בולטת העובדה שבדרך כלל אין מוצאים יחדיו יותר‬
                                                       ‫(לפי ברש והופיין [‪16‬ב])‪.‬‬  ‫ממין לטאה אחד מכל משפחה — או סוג כשההבדלים במבנה הגוף בין‬
                                                                                 ‫הסוגים ניכרים‪ ,‬אלא אם מדובר במינים בעלי גודל גוף שונה מאוד‪ ,‬כגון‬
‫(ראו איור ‪ 19‬בסעיף ‪ .)2.2.2.1‬חוקרי הזוחלים‪ ,‬כחוקרי היונקים‪ ,‬מרבים‬                ‫לטאה ירוקה ולטאה זריזה שבאותו חורש‪ .‬הבדלים גסים במבנה הגוף‪,‬‬
‫אומנם להשתמש בתכונות השלד ובעיקר בפרטי מבנה הגולגולת לשם מתן‬                     ‫הכרוכים בשייכות למשפחות שונות‪ ,‬מבטאים התאמות לגומחות שונות‪.‬‬
‫סימנים עקרוניים למשפחה או לסוג; אבל בזוחלים קל לאבחן מינים בעזרת‬                 ‫לעומת זאת מינים קרובי משפחה ודומים למראה עשויים להיות בעלי‬
‫התכונות החיצוניות הנובעות מצורת הקשקשים‪ ,‬גודלם (או מספריהם)‬                      ‫גומחות דומות‪ ,‬אך אין זה הכרח‪ .‬כך בחולות הנגב המערבי ובחולות סיני‬
‫בחלקי הגוף השונים‪ .‬התכונות האלה הן תורשתיות בדרך כלל‪ ,‬ובכל‬                       ‫חיים יחד חרדון החולות ממשפחת החרדוניים‪ ,‬נחושית החולות (לילית)‬
‫מקרה כסות הקשקשים קבועה מלידה ואין מספר הקשקשים משתנה‬                            ‫וחומט רפואי (יומי) מן החומטיים; מן הלטאיים חיות שם שנונית החולות‬
‫עם הגדילה‪ .‬אכן‪ ,‬מגדיר הזוחלים מבוסס בדרך כלל בעיקר על תכונות‬                     ‫ומדברית הפסים‪ ,‬הקטנה ממנה בהרבה; מן השממיתיים ישימונית רביבים‬
‫הקשקשים‪ ,‬שבניגוד לתכונות צבע אינן משתנות לפי מצב פיזיולוגי‪ ,‬גיל‬                  ‫וישימונית מצויה‪ ,‬שאינה מוגבלת לחולות‪ ,‬וכן הזיקית המטפסת בשיחים‬
‫ומין או מקום האיסוף‪ .‬גם במקרה של חומר מוזיאוני תכונות אלה אינן‬                   ‫והכוח [‪ ]1555a ,1544‬שאינו מתחרה אלא טורף של השאר (וראו גם‬
                                                                                 ‫בתיאור הסוג שנונית)‪ .‬כך‪ ,‬כנראה‪ ,‬מושגת חלוקת משאבים המאפשרת‬
                                            ‫משתנות בתהליך השימור‪.‬‬                ‫אכלוס השטח בכמות המינים המרבית האפשרית‪ .‬בארצות אחרות נחקרו‬
                                                                                 ‫מצבים מקבילים של ריבוי מיני זוחלים באותו שטח ונמצאו הבדלים בין‬
‫למשל‪ ,‬שתי השממיות מניפנית מצויה ומניפנית גלילית‬
‫נבדלות בכמה תכונות מורפולוגיות‪ ,‬התנהגותיות ואקולוגיות‪,‬‬                                                                          ‫תפריטי המינים [‪.]1174‬‬
‫כגון מידת ההבדל בצבע בין זכר לנקבה‪ ,‬מבנה הקריאה שמשמיע‬                           ‫על קרקע הלס הגובלת בחולות מוצאים נציגים אחרים של אותן‬
‫הזכר‪ ,‬או שעות הפעילות; אבל הסימנים הנוחים להגדרת פרטים‬                           ‫משפחות‪ :‬מהחרדוניים מוצאים חרדון המדבר וחרדון מצוי‪ ,‬מהחומטיים‬
‫מהמינים האלה מצויים בפרטי כסות הקשקשים (ראו המגדיר‬                               ‫נחושית עינונית‪ ,‬מהלטאיים שנונית השפלה‪ ,‬שנונית נחלים ומדברית‬
                                                                                 ‫עינונית‪ ,‬ומהשממיתיים — שממית בתים‪ ,‬מניפנית‪ ,‬ואותה ישימונית‬
                                              ‫בתיאור הסוג)‪.‬‬                      ‫מצויה; ואילו הזיקית והכוח נעדרים‪ .‬צעירי הלטאות הבוקעים מביציהם‬
                                                                                 ‫סמוך לגבול בין חול ובין לס‪ ,‬מפעילים כנראה "ברירת בית גידול"‬
       ‫‪ 1.2.1.3‬שונות תוך־מינית‪ ,‬גיאוגרפית‪,‬‬                                       ‫(‪ ,]961b ,808[ )habitat selection‬בעיה שרק עתה מתחילים לחקרה‬
                           ‫תורשתית וסביבתית‬
                                                                                                                                     ‫בארץ [‪.]1337 ,884‬‬
‫העובדה שרוב תכונות הקשקשים הן תורשתיות ואופייניות למין אין‬                       ‫כל מין מותאם לגומחתו לא רק במורפולוגיה ובפיזיולוגיה‪ ,‬אלא‬
‫פירושה שהן אחידות בדיוק בכל פרטי המין‪ .‬להפך‪ ,‬רבות מתכונות‬                        ‫גם בתכונות התנהגותיות‪ ,‬ויש מהתכונות המורפולוגיות והפיזיולוגיות‬
‫הקשקשים אינן נקבעות על ידי גנים עיקריים‪ ,‬אלא על ידי מערכות של‬                    ‫הקשורות בהתנהגות‪ .‬כדוגמה פשוטה‪ ,‬התקשורת בין הפרטים היא חזותית‬
‫פוליגנים‪ :‬נניח‪ ,‬למשל‪ ,‬כהשערה בלבד‪ ,‬שעשרה גנים שונים קובעים את‬                    ‫במינים יומיים וקולית במינים ליליים‪ .‬תהליכי האבולוציה פועלים בו־‬
‫גודל הקשקשים על הגב (אם הקשקשים גדולים יחסית‪ ,‬אז מספרם קטן‬                       ‫בזמן על ההיבטים השונים של האוכלוסייה; כיום סבורים שאין השתנות‬
‫יחסית‪ ,‬ולהפך) וכל גן יכול להיות מיוצג על ידי אלל "גדול" או "קטן"‪.‬‬
‫אם כל העשרה יאמרו "גדול"‪ ,‬אזי הקשקשים יהיו ענקיים‪ ,‬אך הצירוף‬                                        ‫מורפולוגית בלי שיחול שינוי תפקודי מקביל [‪.]625‬‬
‫הקיצוני הזה נדיר‪ .‬ברוב הפרטים ארבעה‪ ,‬חמישה או שישה גנים (בצירוף‬
                                                                                    ‫‪ 1.2.1.2‬ניצול המורפולוגיה במיון הזוחלים‬
                                                                                                                      ‫ובחקירתם‬

                                                                                 ‫במציאות‪ ,‬כשהחוקר מבקש (או מתבקש) להחליט אם אוכלוסייה‬
                                                                                 ‫מסוימת היא מין נפרד‪ ,‬אין באפשרותו להסתמך על מצבה‬
                                                                                 ‫מבחינת הבידוד הרבייתי או על ייחודיות הגומחה שלה‪ ,‬מהסיבה‬
                                                                                 ‫הפשוטה שאין בידו מידע מספיק‪ .‬למעשה עליו להעריך את‬
                                                                                 ‫מצב הבידוד הרבייתי‪ ,‬ולהסיק על אודותיו מתוך הרצף או הנתק‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21