Page 15 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 15 - 1-Back 21-06-15‬‬

‫ןוימה תרות ‪15‬‬

‫בלטאות‪ .‬אך כמו בלטאות (ובנחשים) גם בספנודון יש קשר סטטיסטי בין‬ ‫איור ‪ .5‬ספנודון (‪ )Sphenodon‬זכר בוגר בטבע בניו זילנד [‪.]1324‬‬
‫אסימטריה בכסות הקשקשים‪ ,‬בעיקר בהטיה שמאלית‪ ,‬ובין ההסתברות‬
‫הצפוני של ניו זילנד‪ ,‬אזורים עתירי שמש יחסית‪ .‬אחד מן השניים‪S. ,‬‬
‫לתאונות (ראו סעיף ‪.]1324[ )2.5.3.1‬‬ ‫‪ ,punctatus‬שכיח למדי ובעבר חי גם על האיים הראשיים ונעלם כנראה‬
‫מחקר השוואתי של מבנה ותפקוד העפעפיים בזוחלים העלה שעין‬ ‫בשל טריפת הביצים על ידי חולדות מיובאות‪ .‬השני‪ ,S. guntheri ,‬אושר‬
‫הספנודון‪ ,‬כמו עין רוב הלטאות‪ ,‬מוגנת אומנם על ידי זוג עפעפיים‬ ‫בתור מין נפרד רק לאחרונה‪ .‬הוא קצת יותר קטן‪ ,‬מוגבל בעיקר לאי אחד‬
‫ופנימה להם כשכבה נוספת קרום המצמוץ‪ ,‬אבל התפקוד שונה‪ .‬בניגוד‬ ‫ונחשב לנתון בסיכון‪ .‬רוב המידע על הביולוגיה של המאובנים החיים‬
‫להתנהגות הלטאות‪ ,‬שבתגובה לגירוי העין עוצמות אותה‪ ,‬הספנודונים‬
‫משני המינים (בגני החיות של סן דייגו וברלין) לא עצמו את העפעפיים‪.‬‬ ‫האלה בא כמובן מהמין הראשון‪.‬‬
‫בתגובה לגירוי מכני (גרגיר חול; מגע שערות מכחול עדין) או לטבילת‬ ‫משכנו של הספנודון הוא כאמור במבנה מצוקי‪ ,‬שם הוא חי בעיקר‬
‫הראש במים‪ ,‬הגיב רק קרום המצמוץ וכיסה את העין‪ ,‬זאת אף שעפעפי‬ ‫ביער נמוך‪ ,‬חופר מחילות‪ .‬הוא עצמו בעיקר פעיל לילה ובהיעדרו המחילות‬
‫הספנודון בהחלט בעלי כושר תנועה ובכל הפרטים המשומרים העפעפיים‬ ‫משמשות‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬מקלט לעופות ים‪ .‬ביציהם וגוזליהם נמצאים‬
‫לפעמים בתפריט הספנודון‪ ,‬טורף שצד בעיקר בעזרת חוש הראייה‪ ,‬גם אם‬
‫עצומים [‪.]781‬‬ ‫התאורה דחוקה‪ ,‬ואף אינו נמנע מטריפת צעירי מינו‪ .‬בפעילותו הלילית‬
‫טמפרטורת גופו נמוכה מאוד (בסביבות ‪ 11‬מ"צ)‪ ,‬מה גם שמגעו בעשב‬
‫‪ 1.2‬תורת המיון‬ ‫הרטוב גורם לאיבוד חום של התאיידות [‪ .]1634‬זמן רב פירשו את פעילות‬
‫הספנודון בטמפרטורת גוף כה נמוכה כתכונה פרימיטיבית מהעבר הרחוק‪,‬‬
‫‪ 1.2.1‬מיקרו־אבולוציה‬ ‫והדבר נראה תואם את קצב חייו האיטי‪ :‬הוא מגיע לבגרות מינית בגיל‬
‫‪ ,13-9‬ממשיך לגדול עד גיל ‪ ,35-20‬ושומר על כושר רבייה לפחות עד‬
‫‪ 1.2.1.1‬המין והגומחה‬ ‫גיל ‪ .60‬יש סבורים שחלקם מגיעים לגיל ‪ .100‬יש דו־פרצופיות זוויגית‬
‫ניכרת בגודל הגוף‪ :‬בעוד הזכרים מגיעים ל־‪ 60‬ס"מ (אורך כולל) הנקבות‬
‫יחידת המיון היסודית היא המין (‪ .)species‬מין הוא אוכלוסייה‬ ‫מגיעות רק ל־‪ 45‬ס"מ‪ .‬נקבה מטילה רק פעם בכל שנתיים עד חמש שנים‬
‫של בעלי חיים או צמחים אשר (א) הדמיון בין כל חבריה רב‬ ‫[‪ ,]1058a‬צבירת חלמון הביצים נמשכת שנה עד שלוש שנים‪ ,‬קליפתן‬
‫מהדמיון שמי מהם דומה לבן מין אחר; (ב) כל זכר בה יכול‬ ‫הגלדנית נוצרת במשך שבעה חודשים ולאחר ההטלה האינקובציה אורכת‬
‫להפרות כל נקבה בה‪ ,‬וצאצאיהם יהיו פוריים ובעלי כושר‬ ‫‪ 15-11‬חודשים‪ ,‬מהממושכות הידועות בזוחלים‪ :‬למשל‪ ,‬ב־‪ 18‬מ"צ‪,‬‬
‫תחרות; (ג) בידוד רבייתי מבדיל אותה מכל מין אחר‪ .‬כלומר‬ ‫‪ 366-295‬ימים וב־‪ 22‬מ"צ‪ 188-160 ,‬ימים‪ .‬טמפרטורת האינקובציה‬
‫היעדר הפריה הדדית‪ ,‬או אי יצירת בני כלאיים‪ ,‬או נחיתות‬ ‫קובעת את זוויג העובר — אם היא גבוהה מ־‪ 22‬מ"צ בוקעים זכרים ואם‬
‫פריון בני הכלאיים או אי־התאמתם של בני הכלאיים לתחרות‬ ‫היא נמוכה מ־‪ 21‬מ"צ — נקבות‪ .‬גודל התטולה לרוב ‪ 18-6‬ביצים‪ .‬אורך‬
‫בתנאים טבעיים‪ .‬אמת מידה שלישית זו‪ ,‬ה"בידוד הרבייתי"‪,‬‬ ‫הביצים הסגלגלות ‪ 30-25‬מ"מ ואורך האבקועים בממוצע ‪ 54‬מ"מ בלי‬
‫הזנב‪ .‬בצעירותם הם חוסים תחת עצמים ופעילי יום [‪,1054 ,900 ,427‬‬
‫היא הקובעת לדעת רבים אם אומנם מדובר במין נפרד‪.‬‬
‫‪.]1090 ,1089 ,1088‬‬
‫מינים משתנים בהדרגה ומתפצלים בהדרגה‪ .‬אך גם ברגע נתון בלבד‪,‬‬
‫כגון בהווה‪ ,‬עשוי להיות קושי בהגדרת מינים בעיקר אם לוקחים בחשבון‬ ‫רק בנובמבר ‪ 1970‬נתגלה שמבחינת משק הטמפרטורה‬
‫גם את ממד הזמן‪ ,‬שכן על מושג המין ותורת המיון נכתבו ספרים רבים‬ ‫הספנודון מנהל חיים כפולים‪ ,‬כפי שעושות גם שממיות שונות‬
‫והוצעו גרסות שונות להגדרתו עד שיקצר המצע מהשתרע [‪,1005 ,1004‬‬ ‫באותו אזור וגם במקומות אחרים [‪ .]1634 ,1562‬בניגוד לפעילות‬
‫‪ .]1006‬עם כל זאת‪ ,‬המין הוא יחידת המיון (‪ taxon‬וברבים ‪ taxa‬ובעברית‬ ‫הציד הלילית שאותה הוא מבצע בטמפרטורה נמוכה‪ ,‬בשעות‬
‫טקסונים) האחת והיחידה הניתנת להגדרה אובייקטיבית ולכן גם חשופה‬ ‫היום הוא משתזף בהיחבא בתוך פתח מחילתו או תחת ענפים‪,‬‬
‫לוויכוחים על ההגדרה העדיפה‪ ,‬אך מסיבות רבות אין הדברים פשוטים‬ ‫ומתחמם בחום השמש כך שבשעות הצוהריים טמפרטורת גופו‬

‫כל כך‪.‬‬ ‫‪ 27-21‬מ"צ [‪( ]427‬ראו סעיף ‪.)2.3.1.1‬‬
‫למעשה‪ ,‬הגדרנו מין כאוכלוסייה בעלת מאגר גנים מנותק ממאגרי‬
‫גנים אחרים‪ .‬לכך יש להוסיף שאופייני למין שיש לו תפוצה מוגדרת‬ ‫סקר של ‪ 180‬גופות ספנודון השמורות במוזיאונים וכן חומר נוסף‬
‫ורציפה בדרך כלל‪ .‬מושג הרציפות הוא יחסי‪ :‬למשל במין שוכן עצים‬ ‫לימדו שבספנודון‪ ,‬בניגוד לרווח בלטאות‪ ,‬האורך היחסי של הזנב שווה‬
‫מובן שיש רווחים בין העצים ואולי אף בין היערות‪ .‬במקרה זה היער או‬ ‫בשני הזוויגים (קצת מעל ‪ 100%‬מאורך הראש והגוף)‪ ,‬וגם שיעור‬
‫העץ הם בית הגידול (‪ )biotope, habitat‬של המין‪ ,‬אך למין אופייני‬ ‫הזנבות המחודשים שווה בשניהם וגבוה מאוד (‪ ;)84%-83%‬זאת כנראה‬
‫לא רק בית הגידול המשותף למינים שונים‪ ,‬אלא מגזר יותר מדויק שלו‪:‬‬ ‫בעיקר כתוצאה מקרבות בינם לבין עצמם ומאריכות הימים הצוברת את‬
‫ההסתברות לתאונות (ראו סעיף ‪ .)2.7.4.1‬פרטי המבנה והתפקוד של זנב‬
‫הגומחה (‪.)niche‬‬ ‫הספנודון בהקשר לשבירתו והתחדשותו נראים משוכללים פחות מאשר‬
‫הגומחה היא הסביבה האופיינית למין מבחינת כל המשתנים האפשריים‪,‬‬
‫כלומר מבטאת את צרכיו לפי כל הגורמים‪ .‬למשל על העץ חיה הזיקית‪,‬‬
‫מטפסת בענפיו‪ ,‬ומותאמת לכך באצבעותיה הלופתות ובזנבה הלופת;‬
‫ועל גזעו חי גם החרדון המצוי‪ ,‬מותאם להיאחז בקליפה בטפריו החדים‬
‫ולהסתתר תחתיה בגופו השטוח‪ .‬שניהם לטאות בגודל דומה ומסוגלים‬
‫לאכול חרקים בגודל דומה‪ ,‬אך יש ביניהם תת־חלוקה של בית הגידול‬
‫לפי פרטי המקום‪ .‬על אותו הגזע עשויה לגור גם שממית העצים‪ ,‬אך‬
‫גומחתה נבדלת משל החרדון משתי בחינות‪ :‬היא קטנה ממנו בהרבה‪,‬‬