Page 10 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 10

‫‪Pg: 10 - 1-Back 21-06-15‬‬                                               ‫‪10‬‬
            ‫הקדמה‬

‫לספק ביבליוגרפיה שלמה של כל הנוגע לזוחלי הארץ וזה גם מיותר‪ ,‬לאור‬       ‫מאוד של הוצאת עם עובד‪ ,‬הוצאתי ברשות שמורות הטבע את "מדריך‬
‫המוסבר בפרק ‪ 4.3.3‬ובייחוד בסופו‪ .‬מבחר החומר שנכלל בספר משקף‬            ‫לזוחלי ארצנו" (‪ .[1567[ )1995‬המדריך תוכנן כספר זול שיסייע להחזרת‬
‫את דעתי מה צפוי‪ ,‬או לפעמים ראוי‪ ,‬לעניין את המתעניינים בזוחלים‬          ‫הנושא לבתי הספר אך הרשות סטתה וייקרה אותו‪ .‬בשנת ‪ ,2000‬עם‬
‫בארץ‪ .‬ההיקף והפירוט תלויים בזמינות המידע; למשל‪ ,‬על צבי ים יכולתי‬       ‫יציאתי לגמלאות‪ ,‬חזרתי להכנת הספר שלפניכם בעזרת "סטודנטים‬
‫להביא מידע רב‪ .‬חלה גם קצת הטיה אישית‪ ,‬ואמרתי יותר כשהיה לי יותר‬        ‫לשעה" וריעננתי את תכנון המבנה‪ .‬בהיעדר מו"ל תורגם הספר לאנגלית‬
‫מה להגיד‪ :‬חתרתי להגיש מידע בעל משמעות‪ .‬זאת ועוד; ככלל‪ ,‬נתוני‬           ‫ויצא לאור ב־‪ .]1589b[ 2016‬פורסמו עליו שתי ביקורות ספרים מחמיאות‬
‫גודל גוף של מינים פוצלו ופורטו לפי הזוויגים (הרי הדו־פרצופיות בגודל‬
‫היא נקודת מפתח בביולוגיה של המין) ולנתונים על גודל גוף מרבי צורף‬        ‫[‪ ]826b ,130b‬ובעקבותיהן תוקנה ועודכנה הגרסה העברית שבידיכם‪.‬‬

                ‫גודל המדגם (הרי טווח הנתונים גדל עם גודל המדגם)‪.‬‬                          ‫מבנה הספר ושיטתו‬
‫רכיבים מקוריים עיקריים הם האיורים‪ .‬מפות התפוצה של המינים‬
‫[‪ ,]1540‬נכון יותר מפות נקודות הממצא‪ ,‬מבוססות על פרטים מעידים‬           ‫מבנה הספר מותאם למטרותיו ותוכנו משקף את תפישתי את המקצוע כרב־‬
‫(‪ )voucher specimens‬המשומרים באוספים (בעיקר באוניברסיטה‬                ‫ממדי [‪ .]1589a ,1587‬כמו הזואולוגיה כולה (איור ‪ ,)1‬כך גם ההרפטולוגיה‬
‫העברית בירושלים אך גם באוניברסיטת תל אביב)‪ .‬כך אפשר לוודא הן‬           ‫ניתנת למיון ולמידור לפי כיוונים מספר‪ .‬שלושת הכיוונים היסודיים הם‬
‫את הזיהוי והן דיווח מקורב על החומר שעמד לרשותי‪ .‬אבל מפות אלה‬           ‫אלה‪ )1( :‬סיסטמטי‪ :‬למשל‪ ,‬האם עוסקים בכל בעלי החיים או רק בזוחלים?‬
‫אינן כמותיות‪ .‬פרטים אחדים שהגיעו ממקום אחד או ממקומות סמוכים‬           ‫או האם מתרכזים בנחשים‪ ,‬ואולי רק בנחשים ארסיים? (‪ )2‬דיסציפלינרי‪:‬‬
‫מאוד מיוצגים בעיגול שחור יחיד‪ .‬רק במקרים חריגים הוכללה נקודה‬           ‫למשל‪ ,‬האם אנו מתעניינים במבנה הגוף (אנטומיה)‪ ,‬או בתפקודו‬
‫שאינה מגובה בפרט מוזיאוני מעיד (‪ ,)voucher‬אלא מתועדת בתצלום‪,‬‬           ‫(פיזיולוגיה)‪ ,‬או אולי בהבדלים בין מינים וקשריהם האבולוציוניים‬
                                                                       ‫(סיסטמטיקה)? (‪ )3‬אנטומי‪ .‬באיזה רכיב של הגוף מדובר? למשל השלד‪,‬‬
                                                    ‫וזאת בעיגול נבוב‪.‬‬  ‫העין‪ ,‬החיה השלמה? אפשר לרשום את החלוקות האלה על שלוש פאות של‬
‫מפות כאלה הן הבסיס התקין לסיכום התפוצה של המינים [‪.[1374‬‬               ‫קובייה בסיסית (איור ‪ )1‬ולדמיין את כל ההצטלבויות ביניהן כתת־קוביות‬
‫להקלת ההתמצאות במפות סומנו מקומות יישוב בריבועים לבנים‪ .‬אלה‬            ‫פנימיות שכמעט כולן קיימות כנושאי מחקר המוגדרים בשלושה ממדים‪:‬‬
‫מזוהים לדוגמה באיור ‪ ,76B‬מפת האזורים הביו־גיאוגרפיים המסייעת‬           ‫למשל מבנה השלד (והגולגולת) בנחשים‪ .‬תפקוד העין (ראיית צבעים)‬
‫להבנת מפות התפוצה‪ .‬יש מהם שמסומנים גם במפת הממצאים של‬                  ‫בלטאות‪ ,‬או המיון של השממיות (בגופן השלם או לפי מבנה האצבעות)‪.‬‬
‫שממית זוטית ובמפת הממצאים של זעמן יפהפה‪ .‬מפות התפוצה גם‬                ‫נוסף על אלה קיימים עוד כיוונים‪ ,‬או ממדים‪ ,‬שצפויים להגדיר את‬
                                                                       ‫התעסקותנו ולהגביל אותה‪ )4( :‬ממד רמת הארגון הביולוגי‪ .‬האם אנו‬
                                    ‫מדווחות איזה חומר עמד לרשותי‪.‬‬      ‫מעוניינים במבנה ותפקוד ברמת המולקולות‪ ,‬התאים‪ ,‬האיבר הנבחר‪ ,‬החיה‬
‫הדיאגרמות הסטטיסטיות של שונות מורפולוגית מבוססות בדרך כלל‬              ‫השלמה או האוכלוסייה? (‪ )5‬ממד מרחבי‪ ,‬גיאוגרפי‪ .‬האם נעסוק בזוחלי‬
‫על חומר באוסף האוניברסיטה העברית‪ .‬הציורים של מערך הקשקשים‬              ‫כל העולם‪ ,‬או של אזור מסוים? (‪ )6‬ממד הזמן ברמת הפרט‪ .‬הנעסוק במצב‬
‫בראש מבוססים על פרטים מוזיאוניים מזוהים שנבחרו בהתחשב במצב‬             ‫הבוגר‪ ,‬בהתפתחות מאבקוע לבוגר‪ ,‬או בהתפתחות עוברית? (‪ )7‬ממד הזמן‬
‫השימור‪ .‬התצלומים‪ ,‬מלבד המסומנים אחרת‪ ,‬הם שלי‪ .‬רובם נעשו במערכת‬         ‫בטווח הארוך‪ .‬הנעסוק בזוחלי ההווה או במאובנים מעידנים שונים? כדי‬
‫ויזופלקס של לייקה (שבה עדשת ‪ 130‬מ"מ מקושרת למצלמה במפוח) על‬            ‫להמחיש את הרב־ממדיות הזאת נוכל רק לערום קוביות בסיסיות רבות‬
‫סרטי שקופיות קודכרום של קודק‪ ,‬ועם סרגל קנה מידה מתוגבר בקנה‬
‫מידה לצבעים בגוונים מקוריים של אוסטוואלד [‪ .]1586‬פרטים רבים‬                                                             ‫לקוביית־על (איור ‪.)1‬‬
‫צולמו על גבי מראה כך שאותו תצלום מלמד גם על הצד הגחוני (זאת‬            ‫אבל ספר הוא חד־ממדי‪ ,‬טור אחד ארוך של מילים (אף שפה ושם אפשר‬
‫אינה המצאתי [‪ .)]1374‬תצלומים רבים מכילים גם תמונית לשם העשרה‬           ‫להיעזר בטבלה או בדיאגרמה)‪ .‬הרב־ממדיות של התוכן מתבטאת בחלוקה‬
‫או פירוט‪ :‬העין במצבה הלילי כשהאישון מורחב‪ ,‬הגדלת הראש‪ ,‬פרט‬             ‫לפרקים וחלקיהם ובהתייחסויות שתי וערב ביניהם‪ .‬למען ההתמצאות‬
                                                                       ‫נאמר כך‪ :‬הספר מחולק לארבעה שערים; עיקר המסר בשניים האמצעיים‪.‬‬
                                                        ‫מהרגל וכיו"ב‪.‬‬  ‫השער השני הוא מבוא לחיי הזוחלים והוא משלב את הכיוונים האנטומי‬
‫הספר משופע בהפניות‪ )1( :‬לספרות (מקורות ומידע נוסף)‪ ,‬זאת‬                ‫והדיסציפלינרי מתוך מאמץ להתייחס לדוגמאות מקומיות (ההצלחה‬
‫במספר סידורי בסוגריים מרובעים; (‪ )2‬לאיורים (מאיור ‪ 81‬ואילך רוכזו‬       ‫מוגבלת מפאת מיעוט המחקר)‪ .‬השער השלישי הוא סקירה שיטתית של‬
‫בעמודי הצבע); (‪ )3‬למקומות אחרים בטקסט‪ ,‬לפי המספור העשרוני של‬           ‫המינים המקומיים‪ ,‬מועשרת בתוצאות מחקרים שנערכו באותם המינים‬
                                                                       ‫בתחומי תפוצתם שמחוץ לגבולנו‪ .‬נוסף לכיסוי שיטתי של כל המינים‬
                          ‫רכיבי התוכן‪ ,‬שנועד להקל על הניווט בספר‪.‬‬      ‫הידועים מישראל כללתי גם — באופן שיטתי פחות — כמה מינים מאזורים‬
‫האקדמיה ללשון העברית טרם אישרה שמות עבריים אחדים‪ .‬אלה‬                  ‫שכנים שלהערכתי רלוונטיים להרפטולוגיה המקומית‪ .‬לפני השערים האלה‬
                                                                       ‫מספק השער הראשון מבואות‪ ,‬נתוני רקע שדרושים להבנה והערכה של‬
                                                ‫מסומנים בכוכבית (*)‪.‬‬   ‫השערים השני והשלישי‪ .‬לעומתם השער הרביעי הוא נספחים המספקים‬
‫השימוש בראשי תיבות הוגבל למיזער מוחלט‪ :‬דנ"א‪ :‬מידע גנומי‪.‬‬               ‫מידע שאומנם אינו חיוני להבנת המסרים שבשערים השני והשלישי אבל‬
‫טג"מ‪ :‬טמפרטורת הגוף הממוצעת‪ ,‬ממוצע טמפרטורת הגוף של מין‬
‫(כלומר מדגם) בטבע‪ .‬טג"נ‪ :‬טמפרטורת הגוף הנבחרת‪ ,‬ממוצע טמפרטורת‬                           ‫ראוי שיהיה ידוע‪ ,‬או לפחות זמין‪ ,‬למתעניין בזוחלים‪.‬‬
‫הגוף של מדגם במפל טמפרטורה מעבדתי בתנאי רוגע‪ .‬מ"צ‪ :‬מעלות‬               ‫חרף תשתית מגוונת של ידע אישי‪ ,‬עיקר המידע בספר שאוב מהספרות‬
‫צלזיוס‪ .‬רו"ג‪ :‬ראש וגוף‪ ,‬אורך הגוף מחוד החרטום עד לפתח הביב [‪.]1531‬‬     ‫ומסתמך על מחקרים שנשפטו ופורסמו‪ .‬המקורות חשופים לקורא ככל‬
                                                                       ‫האפשר ובשיטה הממזערת את הפרעתם לקריאה — מספרים סידוריים‬
                ‫תודה וכמובן התנצלות‬                                    ‫בסוגריים מרובעים‪ ,‬המפנים לרשימת המקורות בסוף הספר‪ .‬בבחירת‬
                                                                       ‫המקורות לביסוס המסר שלי השתדלתי להעדיף מחקרים מקומיים‪ ,‬מאמרים‬
‫כל השמחים בהופעת הספר הזה שותפים איתי גם בחבות תודה לרבים‬              ‫קלאסיים מפורסמים וסקירות עדכניות עתירות ספרות‪ .‬לא התכוונתי‬
‫שסייעו לכתיבתו‪ .‬הקדשת הספר לתריסר מוריי העיקריים אינה אמורה‬
‫להאפיל על תודתי לרבים אחרים שמהם למדתי רבות ובראשם משפחתי‬
‫הצעירה ממני לדורותיה‪ ,‬מרעייתי נורית דרך ילדינו לזוגותיהם ועד‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15