Page 58 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 58 - 4-Back 21-06-15‬‬ ‫‪58‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫איור ‪ .43‬הזדווגות בצב–יבשה דרבני (‪ ,)Geochelone sulcata‬מין גדול‪ ,‬בגן‬ ‫לפחות בעונת הרבייה ובמינים מסוימים‪ ,‬וקולט ישירות את‬
‫החיות של סן דייגו‪ .‬הזכר גדול מהנקבה‪ ,‬בהתאם לכלל של רנש‪.‬‬ ‫הביצים המשתחררות ממנה; קצהו האחורי נפתח לביב‪.‬‬

‫הן בלטאות הן בנחשים שכיח שהזנב‪ ,‬יחסית לאורך הגוף‪ ,‬ארוך יותר‬ ‫אבל הביטוי דו־פרצופיות זוויגית‪ ,‬סקסואלית‪ ,‬מתייחס להבדלים‬
‫בזכרים [‪ .]386‬בדרך כלל בסיס הזנב‪ ,‬כלומר האזור הקדמי שלו‪ ,‬עבה יותר‬ ‫החיצוניים בין הזכר לנקבה‪ .‬הבדלים כאלה שכיחים מאוד בזוחלים ושונים‬
‫בזכרים ובעיקר בעונת הרבייה הודות לזוג איברי הזכרות (‪)hemipenes‬‬ ‫באופיים בקבוצות שונות ולפעמים במינים שונים בסוג אחד‪ .‬לפיכך‬
‫המקופלים בתוכו‪ .‬עוצמת ההבדל הזה שונה מאוד במינים שונים‪ :‬למשל‬ ‫יובאו הפרטים בשער השלישי וכאן נסתפק בהסברת עקרונות‪ ,‬בלוויית‬
‫ההבדל בולט מאוד במיני שנונית [‪ ]1313a ,269‬ונעדר בנחשי ארבע־‬ ‫דוגמאות‪ .‬לעיתים קרובות יש הבדל זוויגי ניכר בגודל הגוף ולדבר זה‬
‫קו שבהם ההמיפנס דקים במיוחד [‪ .]872‬גם בצבים הזנב ארוך בזכר‬ ‫משמעות תפקודית רבה‪ .‬במיני צבים ובמיני נחשים שכיח שהנקבה היא‬
‫מבנקבה‪ ,‬והדבר חל על שני אזוריו‪ :‬הזנב האמיתי שמאחורי פתח הביב‪,‬‬ ‫הגדולה יותר‪ ,‬ומקובל לפרש זאת כהתאמה לנשיאת ביצים גדולות או‬
‫והאזור הבסיסי שמבחינה מורפולוגית הוא המשך הבטן‪ .‬בלטאות שכיח‬ ‫רבות‪ .‬במיני לטאות שכיח יותר שדווקא הזכר הוא הגדול יותר‪ ,‬ומקובל‬
‫שלזכר גפיים ארוכים‪ ,‬עם כפות גדולות‪ ,‬מלנקבה; הערך התפקודי טרם‬
‫לפרש זאת כהתאמה למלחמה בין הזכרים‪.‬‬
‫נבדק‪.‬‬ ‫יש שיטות שונות לכמת‪ ,‬לבטא במספר‪ ,‬את מידת הפרש הגודל‬
‫אורך הזנב של נחש המים מדגים תופעה עקרונית מעניינת‪ ,‬שבה‬ ‫בין הזכר והנקבה‪ .‬עליי מקובלת השיטה של "יחס גודלי הזוויגים"‬
‫עוצמת הדו־פרצופיות הזוויגית עשויה להראות שונות גיאוגרפית‪.‬‬ ‫(‪ :)FMR = female-male-ratio‬ביטוי אורך גוף הנקבה (בלי זנב)‬
‫זה נראה כמו תוצאה מקיום שונות גיאוגרפית שונה בשני הזוויגים‬ ‫באחוזים מאורך גוף הזכר‪ .‬אם שניהם בגודל שווה (בלי שים לב לזנב‪,‬‬
‫שאולי ארוך בזכר)‪ ,‬הרי ‪ ;FMR=100‬אם הנקבה גדולה מהזכר‪ ,‬אזי‬
‫(איור ‪.)44‬‬
‫אנו מודדים את הזוחל ומבטאים את גודלו בשתי אמות מידה‪ :‬אורך‬ ‫‪ FMR<100‬ואם הזכר הוא הגדול אזי ‪.]552[ FMR>100‬‬
‫(במ"מ) ומסה (בגרם)‪ .‬אך יש אמת מידה שלישית‪ .‬גוף החולייתן הוא‬ ‫בסקר שהקיף ‪ 278‬מיני נחשים נמצא שהזכר שווה לנקבה בגודל רק‬
‫סגמנטלי (פרק ‪ :)2.1.4‬אפשר לספור את הסגמנטים לאורכו‪ .‬חוליות‬ ‫ב־‪ 3%‬מהמינים; הנקבה גדולה מהזכר ב־‪ 64%‬מהמינים‪ ,‬ובהם מיני חנק‪,‬‬
‫עמוד השדרה אומנם אינן סגמנטליות‪ ,‬אלא בין־סגמנטליות‪ ,‬אבל מספרן‬ ‫מיני נחש מים‪ ,‬ומטבעון המדבר; ואילו הזכר גדול מהנקבה רק ב־‪33%‬‬
‫בשלד או בתצלום רנטגן מבטא את מספר הסגמנטים‪ .‬בנחשים‪ ,‬ובמידה‬ ‫מהמינים‪ ,‬לרבות הצפע המצוי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב־‪ 15%‬מהמינים נודע על‬
‫פחותה מזה גם בלטאות‪ ,‬כסות הקשקשים היא סגמנטלית בייחוד בצד‬ ‫תופעת קרבות בין זכרים‪ ,‬ונוכחותה עומדת במתאם סטטיסטי גבוה עם‬
‫הגחוני‪ ,‬כך שאפשר לספור את הסגמנטים מבחוץ‪ .‬מספר הסגמנטים קבוע‬ ‫היות הזכר הזוויג הגדול‪ .‬מפרשים שגודל הגוף הגדול התפתח בזכרים‬
‫מן הלידה ואינו משתנה בגדילה (ראו פרק ‪ .)2.1.4‬אך האם גודל הבוגר‬
‫תלוי במספר הסגמנטים ותואם את מספר החוליות? הדבר נחקר בעיקר‬ ‫בגלל היתרון שהגודל מקנה במאבק בין הזכרים [‪.]1339 ,552‬‬
‫בנחשים‪ .‬באלה‪ ,‬בנקבה יש בדרך כלל יותר סגמנטים בגוף מאשר לזכר‪,‬‬ ‫בין השממיתיים המצב שונה בסוגים שונים‪ :‬למשל במניפניות‬
‫ופחות סגמנטים בזנב מאשר לזכר‪ .‬המספר הכולל של הסגמנטים (בגוף‬ ‫הזכר גדול מהנקבה; בישימוניות הנקבה גדולה מהזכר‪ ,‬ובמידה ניכרת‪.‬‬
‫ובזנב יחד) לעיתים קרובות דומה בזוויגים‪ ,‬ומתקבל הרושם שבתוך‬ ‫בחרדוניים המצב שונה אפילו בין מיני הסוג השימושי חרדון‪ :‬בחרדון‬
‫המספר הזה — שפחות או יותר אופייני למין — הביב בזכר נמצא בעמדה‬ ‫מצוי וחרדון סיני הזכר גדול מהנקבה‪ ,‬ובחרדון מדבר הזכר קטן בהרבה‬
‫מן הנקבה‪ .‬אכן‪ ,‬במניפניות‪ ,‬בחרדון המצוי ובחרדון סיני ידוע שהזכרים‬
‫קדמית יותר‪.‬‬ ‫שומרים על טריטוריות‪ ,‬ואילו בישימוניות ובחרדון המדבר אין ידועה‬
‫הבדל זוויגי בגודל הגוף מעורר שאלות ביחס לגודל של איברים‬ ‫תופעה כזאת וסביר שאינה קיימת‪ .‬בלטאיים הקטנים‪ ,‬עינחש ומדברית‪,‬‬
‫שונים מלבד הזנב שהתפקוד שלהם מושפע מגודלם המוחלט‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫הזכר והנקבה דומים בגודל‪ ,‬בעוד בשנוניות ובלטאה הזריזה הזכר גדול‬
‫במקרים רבים יש לזוויג הקטן ראש גדול יחסית‪ ,‬וכך גודלו המוחלט של‬ ‫מהנקבה; אך בכולם הראש גדול יחסית לגוף בזכר יותר מאשר בנקבה‪.‬‬
‫הראש דומה לזה של הזוויג הגדול‪ .‬במקרים אחרים לזוויג הגדול דווקא‬
‫יש ראש גדול יחסית‪ ,‬כך ההפרש בגודל ראש מוחלט בין הזוויגים‬ ‫תופעה זאת שכיחה בלטאות בכלל [‪.]1313a‬‬
‫גדל‪ .‬הגדלת הראש‪ ,‬או יותר נכון מנגנון הלסתות‪ ,‬בזוויג אחד‪ ,‬עם או בלי‬ ‫כל הדוגמאות האלה תואמות וממחישות את הכלל על שם רנש‬
‫הגדלת כל הגוף‪ ,‬מאפשרת טריפת מזון גדול יותר‪ ,‬וכך מצטמצמים החפיפה‬ ‫(‪ ,)Rensch‬שלפיו בקרב מינים קרובים ככל שהמין קטן יותר‪ ,‬כך הנקבה‬
‫בטווח המזונות והתחרות התוך־מינית בין הזוויגים [‪ .]1343‬כשהראש‬ ‫שלו יותר גדולה מן הזכר; ולהפך — ככל שהמין גדול יותר‪ ,‬כך הזכר גדול‬
‫יותר מן הנקבה‪ .‬העיקרון מודגם בצבי יבשה‪ :‬בשני המינים שבישראל אנו‬
‫רגילים לראות שזכר מזדווג עם נקבה הגדולה ממנו‪ .‬אך לא זה המצב במין‬
‫האפריקני הגדול ‪( Geochelone sulcata‬בעבר גם הוא בסוג ‪,Testudo‬‬
‫איור ‪ .)43‬הכלל הודגם יפה במיוחד בסוג שלוון בישראל [‪.]1632 ,1631‬‬
‫כלל רנש מבטא את המאזן בין שני הלחצים האקולוגיים־אבולוציוניים‪,‬‬
‫הגדלת הנקבה לטובת הרבייה והגדלת הזכר להעצמת שליטתו‪ .‬סביר‬
‫שככול שהמין קטן‪ ,‬בעיית הרבייה מחמירה בשל היתרונות השונים של‬

‫אבקוע או יילוד גדול יחסית או ריבוי צאצאים (פרק ‪.)2.6.5‬‬
‫כמעט כל המחקרים על דו־פרצופיות זוויגית בגודל הגוף מבוססים‬
‫על מדידת אורך הגוף‪ .‬מדידה זו אפשרית גם בפרטים משומרים במוזיאון‬
‫ואינה מושפעת ממצב רבייתי ותזונתי‪ ,‬וכך אין צורך במדגמים גדולים‪.‬‬
‫אבל ייתכן הבדל במשקל בין זכרים ונקבות שאורכם שווה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בלטאה האיגואנידית הקטנה ‪ Anolis carolinensis‬נמדדו ונשקלו ‪333‬‬
‫פרטים שנלכדו בחודש אוקטובר ‪ 1946‬ליד ניו אורלינס (דרום ארה"ב)‪.‬‬
‫קבוצת אורך הרו"ג ‪ 60-55‬מ"מ הכילה ‪ 11‬זכרים במשקל ממוצע של ‪4‬‬
‫ג' ושלוש נקבות במשקל ממוצע של ‪ 3‬ג'‪ .‬ההבדל הזה נעדר בצעירים‬

‫והתפתח עם הגדילה [‪.]356‬‬