Page 60 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 60 - 4-Front 21-06-15‬‬ ‫‪60‬‬
‫חיי הזוחלים‬

‫[‪ .]550‬בדומה לזה במדבר הישראלי‪ ,‬כנראה בשל מגבלות מזון‪ ,‬לפחות‬ ‫‪ 2.6‬רבייה‬
‫במטבעון המדבר ובאפעה נקבות מסוימות — או אוכלוסיות מסוימות —‬
‫‪ 2.6.1‬מחזוריות‬
‫אינן מתרבות כל שנה‪ ,‬כמפורט בשער השלישי‪.‬‬
‫הרבייה היא רכיב חשוב ביותר באקולוגיית האוכלוסייה‬
‫‪ 2.6.2‬חיזור‬ ‫(דמוגרפיה) ובשרידת המין‪ .‬בניגוד למצב באדם‪ ,‬בזוחלים‬
‫הרבייה בדרך כלל מתנהלת במחזור שנתי המקושר למחזור‬
‫חיזור הוא תהליך המביא ליצירת שיתוף פעולה של זכר‬ ‫האקלים במקום [‪ ,]500‬ולכך יש שני יתרונות‪ .‬ראשית‪ ,‬גיחה‬
‫ונקבה מתאימים להקמת צאצאים‪ ,‬ולפיכך יש לו חשיבות‬ ‫של הדור הצעיר‪ ,‬אבקועים או יילודים‪ ,‬בעיתוי מיטבי מבחינת‬
‫עצומה בשרידת המין [‪ .]1385‬המטרות הברורות של תהליך‬ ‫זמינות המזון הדרוש להם — מבטיחה את גדילתם המהירה‬
‫החיזור כוללות את הבטחת ההתאמה בין בני הזוג באמצעות‬ ‫ומשפרת את שרידתם‪ .‬שנית‪ ,‬תזמון גיחה בו־זמנית של צעירים‬
‫זיהוי נכון‪ .‬הם צריכים להיות בני אותו המין (‪)conspecific‬‬ ‫רבים עשוי להציף את מצאי המזון לטורפים שלהם ולשפר את‬
‫אבל בני הזוויגים הנוגדים‪ .‬בזוחלים הזיהוי מבוסס על אותות‬ ‫סיכויי השרידה של חלק מהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כשכולם יחד מועדים‬
‫קבועים‪ ,‬בעיקר מורפולוגיים (חזותיים) אך גם כימיים [‪,147‬‬ ‫להיטרף באותו הזמן‪ ,‬חלק מהטריפה יתנהל מתוך ברירה טבעית‬
‫‪ .]559 ,410‬התנהגות החיזור של הזוחלים אומנם מרשימה‬
‫פחות מזו של העופות‪ ,‬אך גם זוחלים נעזרים לפעמים באותות‬ ‫לטובת הזריזים והזהירים‪.‬‬
‫זמניים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬כגון עמדת גוף שמיטיבה להציג את‬ ‫לפיכך‪ ,‬סוף מעשה במחשבה תחילה‪ .‬בתנאים האקלימיים של‬
‫דגם הצבעים‪ .‬פרטי התהליך שונים בקבוצות השונות‪ ,‬וראו‬ ‫ישראל‪ ,‬עבור לטאות — שהן למעשה רוב הזוחלים שבשטח —‬
‫דוגמאות שם‪ .‬כללית‪ ,‬בעוד החיזור של לטאות דומה בעיקרון‬ ‫יעיל יותר שהצעירים יבקעו או ייוולדו בראשית הקיץ או‬
‫לזה של העופות‪ ,‬זה של הנחשים שונה ובכלל שונה משל כל‬ ‫לכל המאוחר באמצעיתו‪ ,‬זאת לאחר שהתרבו החרקים‪ ,‬מזונם‪,‬‬
‫יתר החולייתנים [‪ .]453a‬בזוחלים שונים מתפקדים אותות‬ ‫הניזונים מהצומח שהתפתח בראשית באביב‪ .‬בעיתוי כזה יספיקו‬
‫קוליים [‪ .]575‬למשל‪ ,‬קריאות החיזור של השממיות נשמעות‬ ‫הצעירים לגדול היטב‪ ,‬ולאגור שומן בחום הקיץ ולפני החורף‪.‬‬
‫במרחק וכנראה מקדמות את השידוכים‪ ,‬בדומה למה שידוע‬ ‫כך יוכלו לשרוד את החורף‪ ,‬אף שכאן חומרתו אינה משתקת‬
‫מצפרדעים (ראו בתיאורי מיני הסוג מניפנית‪ .‬בנחשים‪ ,‬ובייחוד‬ ‫לחלוטין את חילוף החומרים וצריכת האנרגיה האגורה‪ .‬אם‬
‫בנחשים גדולים‪ ,‬המרחקים בין הפרטים באוכלוסייה נוטים‬ ‫כך‪ ,‬ביצים אמורות להיות מוטלות בהקדם האפשרי מבחינת‬
‫להיות גדולים‪ .‬לכן אין פלא שלפחות במינים מסוימים הזכר‬ ‫האנרגיה שהאימהות הספיקו לצבור‪ ,‬בראשית הקיץ או בסוף‬
‫מאתר את הנקבה על ידי שוטטות שבמהלכה הוא נתקל ב"שביל‬ ‫האביב‪ .‬לשם כך נחוץ שהזדווגויות תיעשנה בהקדם האפשרי‬
‫של ריח" (פרומונים) וכך עוקב אחריה ומאתר אותה [‪ .]994‬פרטי‬ ‫באביב‪ ,‬כלומר על הזכרים לפתוח בחיזור בהקדם האפשרי‬
‫התנהגות החיזור שונים בסדרות‪ ,‬במשפחות‪ ,‬בסוגים ובמינים‬
‫לאחר מנוחת החורף‪.‬‬
‫ויוזכרו לעיתים בשער השלישי‪.‬‬
‫התכוננות הזכר להזדווגות אינה מצריכה צבירת אנרגיה בהיקף‬
‫‪ 2.6.3‬הזדווגות‬ ‫הדרוש לנקבה ליצירת הביצים [‪ .]805‬ברוב המינים הישראליים שנבדקו‪,‬‬
‫האשכים הולכים ותופחים במשך החורף (ואולי בעיקר בסופו) תוך כדי‬
‫ככלל‪ ,‬בבעלי חיים התפתחות העובר מתחילה בתא ביצה של‬ ‫תהליכי ריבוי תאים בחלוקת מיטוזיס‪ ,‬חלוקות הפחתה (מיוזיס) והבשלת‬
‫האם שאותו מפרה תא זרע של האב‪ .‬בין החולייתנים הפריה זו‬ ‫תאי זרע הנאגרים ביותרת האשך (‪ .)epidydimis‬בראשית האביב הם‬
‫היא "חיצונית"‪ ,‬כלומר נעשית מחוץ לגוף‪ ,‬ברוב הדגים וכמעט‬ ‫במיטבם ושיא גודלם ובמשך הקיץ חוזרים ומצטמקים‪ .‬חוקר המבקש‬
‫בכל הדו־חיים חסרי הזנב‪ .‬אחרי שהאם הטילה את הביצים‬ ‫מידע על מערכת הכרומוזומים מתוך תהליכי חלוקת התא באשך‪ ,‬ייטיב‬
‫במים‪ ,‬הן מופרות על ידי זרע הזכר המשוחרר גם הוא למים ואז‬
‫מתחיל העובר להתפתח‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ביצי הזוחלים מוטלות‬ ‫להכין משטחי אשך בסוף החורף ותחילת האביב‪.‬‬
‫ביבשה ועטופות קליפה בלתי חדירה לתאי זרע (כמו בעופות)‪.‬‬ ‫המחזורים השנתיים האלה‪ ,‬בנקבה ובזכר‪ ,‬דומים עקרונית גם בנחשים‬
‫הן מופרות בהפריה "פנימית" בתוך גוף האם‪ ,‬לפני שנוצרת‬ ‫[‪ ]101‬ובצבים‪ .‬ברם נודעו מקרים בודדים של מחזור שנתי שונה‪ ,‬כגון‬
‫הקליפה שלהן‪ .‬העובר מתחיל את התפתחותו תוך כדי יצירת‬ ‫מחזור שאותו מתניעים החריפה שעברה על החיות‪ ,‬כמות המשקעים או‬
‫הקליפה‪ .‬זרע הזכר מגיע אל תוך גוף הנקבה בתהליך ההזדווגות‪,‬‬ ‫מחזור התאורה היממתי וכיו"ב‪ .‬יש מינים‪ ,‬בעיקר נחשים‪ ,‬שרבייתם בגני‬
‫בכל בעלי שק השפיר (אמניון) (זוחלים‪ ,‬עופות ויונקים); זאת‬ ‫חיות מתנהלת בתזמון פנימי קבוע המהדהד את העונות בארצות המקור‬
‫בשונה מהמתרחש ברוב הדו־חיים בעלי הזנב‪ ,‬שבהם מתקיימת‬
‫הפריה פנימית אבל הזרע נאסף אל גוף הנקבה בלי הזדווגות‪.‬‬ ‫שלהם ומתעלם מתנאיהם הפיזיים בשביה [‪.]550‬‬
‫ככלל‪ ,‬בזוחלים יש לזכר איבר זכרות (‪ )penis‬שבהזדווגות‬ ‫לא מדובר תמיד בהטלת תטולה יחידה בשנה‪ ,‬בכל שנה‪ .‬בארץ הסטיות‬
‫מוחדר לגוף הנקבה דרך פתח הביב שלה ובאמצעותו מוזרם‬ ‫הקיצוניות הידועות הן השממיות‪ ,‬המטילות תטולות זעומות בנות שתי‬
‫חומר הזרע אל תוך גופה‪ ,‬ולמעשה אל פתחי צינורות הביצים‬ ‫ביצים גדולות או אפילו ביצה יחידה‪ ,‬אבל פעמים מספר במשך העונה‬
‫(ראו פרטים במינים השונים)‪ .‬תטולות נוספות בהמשך העונה אינן בהכרח‬
‫מותנות בהזדווגויות נוספות; קיימת תופעה של שמירת זרע בנקבה‪ ,‬לפחות‬
‫למשך העונה [‪ .]1700‬לעומת זאת‪ ,‬בקרב הנחשים שכיח למדי שנקבה‬
‫מתרבה רק פעם בשנתיים ואפילו שלוש‪ .‬זה קורה בצפע האירופי המצוי‬
‫‪ Vipera berus‬באזורים הצפוניים של תפוצתו מחמת קוצר עונת ההזנה‬