Page 76 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 76

‫‪Pg: 76 - 5-Front 21-06-15‬‬                                                        ‫‪76‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫למעשה פתח הביב נמצא אי שם באמצע שלו ולפעמים אפילו‬                      ‫‪ 3‬שער שלישי‪ :‬הזוחלים של‬
‫קרוב לקצה האחורי‪ .‬מבחינה אנטומית הבטן נמשכת עד פתח‬                                    ‫ארץ ישראל‬
‫הביב והרי צינורות המוצא של מערכות העיכול‪ ,‬השתן והרבייה‬
                                                                       ‫‪ 3.1‬כללי על מחלקת הזוחלים  ‪Class‬‬‫ ‬
      ‫מגיעים לביב‪ .‬הזנב האמיתי נמצא רק אחרי פתח הביב‪.‬‬                  ‫‪Reptilia‬‬
‫חשוב לציין שבדרך כלל‪ ,‬ובספר זה‪ ,‬האורך של צב‬
‫הוא אורך שריונו בקו ישר‪ ,‬כלומר אורך הקטע של סרגל‬                       ‫כפי שהוסבר במבוא הזוחלים‪ ,‬לרבות הצבים‪ ,‬מוגדרים ומאופיינים‬
‫שאותו מכסה שריון הצב המונח לאורכו (כביכול "מדידה בין‬                   ‫כחולייתנים יבשתיים (‪ )Tetrapoda‬שהם בעלי שפיר (‪ )Amniota‬אך‬
                                                                       ‫אינם עופות ואינם יונקים‪ .‬כלומר‪ ,‬כשאר בעלי השפיר‪ ,‬הזוחלים נבדלים‬
                                                   ‫קוביות")‪.‬‬           ‫מן הדו־חיים בכך שהעובר עטוף במערכת קרומים שהוא עצמו מצמיח‬
                                                                       ‫אותם בראשית התפתחותו‪ .‬כך נתון העובר בנוזל השפיר (‪]104[ )amnion‬‬
‫האזור הטמפורלי בגולגולת שלם או מפורץ‪ ,‬אך חסר חלון טמפורלי‬              ‫האצור בעטיפות אלה‪ ,‬ומוגן באורח חלקי מיובש ומפגיעות מכניות‪ .‬לאחר‬
‫אמיתי‪ .‬אין חלון פֵראטלי‪ .‬מבנה גולגולת זה התפרש בעבר כפרימיטיבי‬         ‫שחרורו מעטיפותיו ובקיעתו מן הביצה (או‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לידתו)‪ ,‬האבקוע או‬
‫במיוחד‪ ,‬מורשת ה־‪ Anapsida‬הקדומים‪ ,‬אך כיום נחשב למשני [‪.]1689‬‬           ‫היילוד דומה להוריו כמעט בכול; אין שלב זחלי ואין תהליך של גלגול‪,‬‬
‫על מוצא הצבים וקרבתם ליתר הזוחלים ראו בסעיף ‪ .1.1.1.4‬ביחס‬
‫למוצאו של השריון הוסקו מסקנות שונות מהעדויות האמבריולוגיות‬                                         ‫בניגוד למצב המקובל במחלקת הדו־חיים‪.‬‬
‫והפלאונטולוגיות [‪ .]865‬בגולגולת יש לנחיריים בדרך כלל פתח חיצוני‬        ‫בעבר נטו להגדיר את מחלקת הזוחלים כקבוצת בעלי חיים שהם‬
‫משותף‪ .‬אין שיניים (מלבד בצורות מאובנות מן הטריאס או בעוברים)‪,‬‬          ‫בעלי שפיר אבל ָקֵרי דם‪ ,‬להבדיל מעופות ומיונקים שנחשבו בעלי דם‬
‫אלא "מקור" קרני על השפתיים‪ ,‬ובחך ניכרת נטייה ליצירת חך משני‪,‬‬           ‫חם‪ .‬להגדרה הזאת שני חסרונות‪ :‬האחד‪ ,‬שקשה ליישם אותה לפרט שאינו‬
‫בעיקר בצבים הימיים‪ .‬הגולגולת אקינטית‪ ,‬כלומר בלי כושר תנועה בין‬         ‫חי (ולכן למאובנים ככלל)‪ ,‬והשני שאיננה מוצלחת מבחינה פיזיולוגית‪,‬‬
‫חלקיה מלבד הלסת התחתונה‪ .‬לא נדון כאן במערכת עצם הלשון ושרירי‬
‫הראש [‪ .]1303‬הקוודרטום (העצם הרבועה) אינו בר־תנועה‪ .‬עמוד השדרה‬                            ‫כפי שהוסבר למעלה (ראו סעיפים ‪.)2.5.1 ;2.3.1.1‬‬
‫קצר‪ ,‬בן ‪ 20‬חוליות מלבד הזנב‪ .‬שמונה הראשונות הן חוליות צוואר ושתי‬       ‫למעשה‪ ,‬הזוחלים שונים מן העופות‪ ,‬שהם המחלקה השנייה בבעלי‬
‫האחרונות — חוליות סקראליות‪ .‬הזנב קצר‪ .‬חגורת הכתפיים נמצאת‪,‬‬             ‫השפיר וקרובה מאוד לזוחלים‪ ,‬בעיקר בחוסר נוצות ובכך שאין בזוחלים‬
                                                                       ‫הבדל כה גדול בין הגפיים הקדמיים ובין האחוריים‪ .‬מן היונקים ‒‬
                                      ‫באופן מוזר‪ ,‬מבפנים לבית החזה‪.‬‬    ‫המחלקה השלישית בבעלי השפיר ‒ נבדלים הזוחלים בהיעדר שיער‬
‫לזכר איבר הזדווגות פרטי הנשלף מן הביב ובמצבו המכונס מאוחסן‬             ‫ובלוטות חלב‪ ,‬ובפרטי מבנה האוזן התיכונה‪ ,‬תכונות אחדות המשותפות‬

                                                          ‫קדמית לביב‪.‬‬                                                 ‫לזוחלים סוכמו במבוא‪.‬‬

‫אורח חיים‪ :‬צבים רבים חיים במים‪ ,‬מתוקים או בים [‪,]1328‬‬                  ‫‪ 3.2‬סדרה‪ :‬צבים ‪Order Testudines‬‬
‫או מנהלים אורח חיים אמפיבי‪ .‬אחרים יבשתיים‪ .‬יש ביניהם‬
‫קרניבורים‪ ,‬הרביבורים ואומניבורים‪ .‬יחסית לזוחלים אחרים‬                  ‫אפיון‪ :‬הצבים קלים לזיהוי בתור צבים הודות לשריון העוטף את‬
‫הצבים אינם זריזים לברוח‪ ,‬לכן הם חביבים מצד אחד על ילדים‬                ‫גופם הקצר והעבה‪ ,‬ושבגללו בין הגפיים הקדמיים והאחוריים‬
‫כחיות מחמד (ראו גם בתיאורי מיני הצבים ובסעיף ‪ )4.4.5‬ומצד‬               ‫הגוף צפיד ואינו כפיף‪ .‬השריון מורכב משריון גב (‪)carapace‬‬
‫שני על מדענים כחיות ניסוי נשלטות‪ ,‬בתור כעין דוגמה נוחה‬                 ‫ומשריון גחון (‪ .)plastron‬שריון הגב עשוי עצמות דרמליות‬
                                                                       ‫(כלומר נבנות בעובר בלי תבנית סחוס קודמת) שעל פי רוב‬
                                              ‫לזוחלים [‪.]737‬‬           ‫מאוחות ביניהן ומעורות בחוליות ובצלעות שמתחתן‪ ,‬שהן‬
                                                                       ‫עצמות סחוס (כלומר מתפתחות בעובר מתבנית סחוסית)‪,‬‬
‫השריון מטיל מגבלות על מנגנון התנועה [‪ .]1484‬איטיות הליכתם‬              ‫ומכוסות במגינים קרניים אפידרמליים [‪ .]1687‬עצמות שריון‬
‫של צבי היבשה הייתה למשל‪ .‬אכן מבחינה אנטומית צב יכול להגביר את‬          ‫הגחון התפתחו כנראה ממרכיבים של חגורות הכתפיים ומ"צלעות‬
‫מהירותו רק על ידי האצת קצב הצעדים‪ .‬לשם הצדקת ההשוואה בין צבים‬          ‫בטן" (‪ ,)gastralia‬וגם הן מכוסות במגינים קרניים‪ .‬המגינים‬
‫בגדלים שונים יש המנסחים את מהירותם לא ביחידות המקובלות אלא‬             ‫הקרניים אינם חופפים לעצמות שמתחתם‪ ,‬אלא במידה מסוימת‬
‫ב"מספר אורכי שריון" לדקה [‪ .]1485‬מהירותו של צב–יבשה מצוי אחד‬           ‫התפרים בשכבה הקרנית והתפרים בשכבה הגרמית ערוכים‬
‫נמדדה בכ־‪ 2.2‬מטרים לדקה‪ .‬כרגיל אין מין זה ממהר אך נזדמן לי לראות‬       ‫לסירוגין זה בזה‪ ,‬מערך המחזק את השריון כולו‪ .‬שריון הגב‬
‫בגן חיות צב ממין זה רץ מטרים אחדים במהירות של חולדה‪ .‬בהליכה‬            ‫מחובר על פי רוב לשריון הגחון בצד הגחוני‪ ,‬מימין ומשמאל‪,‬‬
‫רגילה צב היבשה מרים מן הקרקע בכל פעם רגל אחת‪ ,‬ולאותו רגע גופו‬          ‫ב"גשר"‪ .‬הגשר קצר מהם וכך בקדמתו נשאר ביניהם מפרץ‬
‫נתמך על שלוש רגליים‪ .‬הסדר הוא כזה‪ :‬הצב מרים את הרגל השמאלית־‬           ‫בלתי מוגן‪ ,‬בעבור הגף הקדמי‪ ,‬ומאחור נשאר ביניהם מפרץ‬
‫קדמית ומחזיר אותה לקרקע בנקודה קדמית יותר; מיד לאחריה — ימנית־‬         ‫לגף האחורי‪ :‬בסך הכול נשארים בשריון פתחים להוצאת הראש‪,‬‬
‫אחורית; אחר כך‪ ,‬שוב בסמיכות זו לזו‪ ,‬ימנית־קדמית ושמאלית־אחורית‪.‬‬        ‫הגפיים וה"זנב"‪ .‬מקובל לקרוא "זנב" למה שנראה ככזה‪ ,‬אך‬

                   ‫בכל רגע גופו נתמך כאמור על שלוש רגליים [‪.]848‬‬
‫צבי ביצות הם בעלי אצבעות שכושר תנועתן נשמר על אף היותן‬
‫כרוכות יחד‪ ,‬וביבשה הם מיטיבים לטפס‪ .‬במים הם חותרים בארבעת גפיהם‬
‫לסירוגין‪ ,‬וכן עושה הצב הרך‪ .‬צבי הים חותרים במים בזריזות בתנועה‬
‫בו־זמנית של זוג גפיהם הקדמיים‪ ,‬המשוטיים‪ ,‬וגפיהם האחוריים נגררים‬
‫ופועלים בהיגוי‪ .‬נקבות צבי הים נעות על היבשה בכבדות (בדרך להטלה‬
‫וממנה) ומקרטעות‪ :‬הן מפעילות את גפי שמאל וימין בבת אחת‪ ,‬ובעיקר‬
‫הקדמיים — הגוף מתקדם וצונח‪ ,‬מתקדם וצונח‪ .‬לעומתן בניהן הבוקעים‬
‫מהביצים שהוטלו ביבשה‪ ,‬גפיהם גדולים ביחס לגופם והם עושים דרכם‬

                  ‫למים בהליכה הזוחלית המסורתית [‪( ]1238‬איור ‪.)56‬‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81