Page 81 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 81 - 6-Front 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪81‬‬

‫שרידות‪ :‬בין אויבי הצב–ים החום יש למנות קודם כול את האדם‪ ,‬כי‬ ‫‪16.7-15.4‬ג'‪ ,‬כלומר כמחצית ממשקל הביצה‪ .‬בזמן הבקיעה‪ ,‬בשלד‬ ‫‪6‬‬
‫חרף חקיקה נרחבת הדיג נמשך במקומות רבים‪ .‬גם בלי דיג מכוון‪ ,‬הדיג‬ ‫האבקוע הצלעות ומרכזי החוליות עדיין חופשיים ורק בהמשך הגדילה‬
‫שמקורו בטעות ממית צבים רבים ובמקומות שונים אף מרובות התאונות‬
‫מסירות ספורט‪ .‬את האבקועים טורפים דגי גרם שונים וכרישים‪ ,‬וכרישים‬ ‫השריון הולך ומתגרם [‪.]666‬‬
‫תוקפים גם צבי ים גדולים‪ .‬בים התיכון ידוע בכך במיוחד העמלץ הלבן‬ ‫האבקועים מכוונים את דרכם למים ושוחים בים בקו ישר המרחיקם‬
‫(‪ .)Carcharodon carcharias‬כלב הים הים תיכוני נודע בטריפת צבי‬ ‫מן החוף‪ ,‬כך במשך שעות או עד שלושה ימים‪ .‬הם אינם אוכלים אלא‬
‫ים ותועד כשהוא תוקף מלמטה צבי ים ה"משתזפים" בפני המים‪ ,‬קורע‬ ‫ניזונים ממלאי החלמון ומתקדמים במהירות של כ־‪ 21‬מטר בדקה‪ ,‬למרחק‬
‫את שריון הגחון ואוכל את פנים הגוף‪ .‬בין טורפי הביצים והאבקועים‬ ‫עשרות קילומטרים‪ ,‬עד שנתקלים בזרם ים הנושא אותם ללב ים‪ .‬שם‬
‫ביבשה בולטים באזור הים התיכון שועלים‪ ,‬תנים וכלבי בית פראיים‬ ‫הם חיים ‪ 11.5-6.5‬שנים עד ששריונם מגיע לאורך של ‪ 500-400‬מ"מ‪.‬‬
‫ואחריהם סרטנים (‪ )Ocypode cursor‬ועופות שונים‪ ,‬כגון שחפים‬ ‫אז עוברים הצבים הצעירים למים הרדודים יחסית במפרצים ובשפכי‬
‫ועורבים‪ .‬במקומות מסוימים ישנם טורפים אחרים שמשפיעים יותר מן‬ ‫נהרות‪ ,‬בדרך כלל בקרבה יחסית לחופי ההטלה של האוכלוסייה‪ .‬בשלב‬
‫הכלביים‪ ,‬למשל חולדות או חזירי בר‪ .‬יש מקומות שבהם רוב הקינים‬ ‫הימי זרמי ים מסיעים את הצעירים של אוכלוסיות מסוימות למסעות‬
‫ארוכים‪ .‬מקרה קיצוני הוא זה של האוכלוסייה היפנית‪ .‬הצעירים עוברים‬
‫נטרפים זמן קצר יחסית לאחר הטלתם [‪.]666‬‬ ‫את כל אגן האוקיינוס השקט עד לחצי האי המקסיקני באחה שקליפורניה‬
‫בתורכיה מצא סקר מיוחד חדירה שכיחה מאוד של חסרי חוליות שונים‬ ‫התחתית‪ ,‬ובהמשך חוזרים ליפן‪ .‬בעוד נדידות כאלה על גבי הזרמים הן‬
‫לתוך הקינים‪ ,‬בעיקר דרני חיפושיות ובראשם דרני שחרוריות שאכלו‬ ‫בעיקר פסיביות‪ ,‬הצבים שוחים אחר כך שחייה פעילה אל חופי ההטלה‪.‬‬
‫ביצים‪ ,‬עוברים ואבקועים‪ .‬אך לא היה ברור אם הדרנים באמת הרגו את‬ ‫בעולם תועדו נדידות של אלפי ק"מ‪ ,‬אך באגן הים התיכון המרחקים‬
‫והנדידות מצומצמים יחסית‪ .‬למשל מתוך ‪ 100‬נקבות שהטילו בדרום־‬
‫אלה או שאולי רק איתרו מתים ואולי פגומים [‪.]210a‬‬ ‫מערב יוון ונלכדו אחר כך‪ 45 ,‬נמצאו בנקודות שונות בים האדריאטי‪28 ,‬‬
‫במערב מפרץ סידרה שבצפון אפריקה‪ ,‬ורוב יתרן סמוך לחופי מזרח יוון‬
‫סוג‪ :‬צב–ים ירו ק ‪Genus Chelonia Brongniart,‬‬ ‫ומערב תורכיה‪ .‬לעומת זאת במערב הים התיכון מוצאים בקרב הצעירים‬
‫‪1800‬‬ ‫הפלגיים בצד ילידי הים התיכון גם צעירים ילידי אמריקה‪ ,‬שהגיעו עם‬
‫זרמי ים אטלנטיים ונכנסו במיצר גיברלטר‪ ,‬ולאחר תקופת גדילה רובם‬
‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬צבים ימיים בגודל בינוני־גדול‪ ,‬אורך השריון לרוב‬ ‫כנראה יוצאים בחזרה‪ .‬במקרים אלה הזיהוי הגיאוגרפי נעשה בעזרת‬
‫עד ‪ 100‬ס"מ והמשקל עד ‪ 180‬ק"ג‪ .‬הראש פחות גדול ומגושם מאשר‬
‫בצבים ימיים אחרים‪ .‬על הראש רק זוג אחד של מגיני קדמת־המצח‪.‬‬ ‫בדיקות דנ"א [‪.]666‬‬
‫לשפה החותכת של הלסת התחתונה צורה משוננת‪ .‬בשריון הגב ארבעה‬ ‫בקרב האבקועים מוצאים פרטים עם מספר חסר או יתר של לוחות‬
‫שדרה‪ ,‬לוחות צד‪ ,‬או לוחות שוליים‪ ,‬ויש תופעות דומות בשריון הגחון‪.‬‬
‫זוגות של לוחות צד‪ .‬בכל גף טופר יחיד [‪.]668‬‬ ‫תופעת האסימטריה השכיחה ביותר היא ‪ 12‬לוחות שוליים בצד אחד ו־‪11‬‬
‫בצד האחר‪ .‬שיעור החריגות למיניהן עולה ככל שטמפרטורת האינקובציה‬
‫מינים‪ :‬מאז שהמין ‪ Chelonia agassizii‬הודח לדרגת תת־מין כאמור‬ ‫נמוכה יותר והאינקובציה ממושכת יותר‪ .‬אבל בין המבוגרים כל התופעות‬
‫למעלה‪ ,‬הסוג מכיל מין יחיד‪ ,‬צב–ים ירוק (כמפורט להלן)‪.‬‬ ‫האלה נדירות ביותר (מוצאים לפעמים סטייה בלוחות שוליים) כך שנראה‬
‫כי הצעירים החריגים אינם שורדים לבגרות [‪ .]666‬דווח כי צב הים החום‬
‫‪Chelonia mydas (Linnaeus,‬‬ ‫צב–ים ירו ק‬
‫)‪1758‬‬ ‫מגיע לגיל ‪ 23‬שנים [‪.]261‬‬
‫איורים ‪269 ,92‬‬
‫דמוגרפיה‪ :‬מבחינה זו צב הים החום הוא צב הים הנחקר ביותר‪ ,‬בייחוד‬
‫צב–ים ירוק‪ ,‬צעיר ממלזיה‪.HUJ-R 896 ,‬‬ ‫מושבות הדגירה באמריקה‪ ,‬דרום אפריקה ואוסטרליה‪ .‬המצב בים התיכון‬
‫נחקר פחות וצפוי להיות שונה‪ .‬מעניינת במיוחד ההערכה שבדרך כלל‬
‫תיאור‪ :‬גודל הצבים כנראה שונה בין אוכלוסיות שונות הקשורות לחופי‬ ‫צב–ים חום מבוגר אחד שורד מתוך בערך ‪ 600‬אבקועים ומתוך בערך‬
‫הטלה שונים‪ .‬למשל באוקיינוס האטלנטי מזרחית לברזיל‪ ,‬באוכלוסיית‬ ‫‪ 100‬צבים צעירים‪ .‬בשביל הים התיכון חישבו שצב–ים חום אחד באורך‬
‫האטול דאס רוקאס‪ ,‬אורך השריון המרבי היה מקרב ‪ 1,188‬פרטים ‪134‬‬ ‫שריון העולה על ‪ 700‬מ"מ שורד מתוך ‪ 654-75‬ביצים‪ ,‬מתוך ‪26.3-7.6‬‬
‫ס"מ; ואילו כ־‪ 1,700‬ק"מ צפונה משם‪ ,‬באוכלוסיית האי טרינידד‪ ,‬מקרב‬ ‫צבים צעירים באורך שריון של ‪ 510-320‬מ"מ‪ ,‬ולבסוף מתוך ‪4.3-3.2‬‬
‫"רק" ‪ 465‬פרטים‪ ,‬הגיע אורך השריון ל־‪ 143‬ס"מ‪ .‬הראש קטן יחסית‪ ,‬מעוגל‬ ‫צבים באורך שריון של ‪ 700-510‬מ"מ‪ .‬לפיכך עלייה בשיעור השרידה‬
‫מלפנים‪ ,‬עם חרטום קצר שעליו זוג יחיד של מגיני קדמת־מצח‪ .‬מגן המצח‬ ‫של המבוגרים חשובה הרבה יותר לאוכלוסייה מאשר עלייה בשיעור‬
‫פרטי‪ ,‬קטן‪ ,‬מחומש‪ .‬שריון הגב חלק‪ ,‬חסר קרינים‪ .‬שוליו האחוריים חלקים‬ ‫הבקיעה‪ .‬נחוצה בקיעה המונית של אבקועים כדי לייצר אוכלוסייה נאותה‬
‫או כמעט חלקים‪ .‬לוחותיו הקרניים דקים ואינם מרועפים‪ ,‬או רק במעט‬ ‫של בוגרים‪ ,‬אבל שמירה על הקינון והבקיעה לבד אין ביכולתה למנוע‬
‫את הצטמצמות האוכלוסייה‪ .‬הצבים המבוגרים דווקא המשוטטים במים‬

‫הלא עמוקים הם שנמצאים בסכנה מצד דייגים [‪.]666‬‬
‫יחס הזוויגים בקרב האבקועים מותנה בטמפרטורת האינקובציה‪.‬‬
‫בניסויים מבוקרים נמצא שב־‪ 28-26‬מ"צ התפתחו רק זכרים‪ ,‬ב־‪ 30‬מ"צ‬
‫בקעו ‪ 36%‬זכרים ו־‪ 64%‬נקבות‪ ,‬וב־‪ 34-32‬מ"צ בקעו רק נקבות‪ .‬בביצים‬
‫מיוון התבררה טמפרטורת האיזון שבה בקעו מספרים שווים של זכרים‬
‫ונקבות כ־‪ 29.3‬מ"צ‪ .‬מתקבל הרושם שבתנאים טבעיים לעיתים קרובות‬
‫בוקעות יותר נקבות‪ ,‬גם בים התיכון‪ .‬כמובן יש בזה שינויים עונתיים [‪.]666‬‬
‫למשל בגאורגיה ובקרוליינה הדרומית בקעו רק זכרים מהביצים שהוטלו‬
‫בסוף מאי ‪ ,‬מהביצים שהוטלו באותה שנה בתחילת יולי בקעו ‪ 80%‬נקבות‪,‬‬
‫ואילו מן ההטלות בתחילת אוגוסט בקעו שוב ‪ 90%‬זכרים [‪.]1077 ,666‬‬