Page 85 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 85

‫‪Pg: 85 - 6-Front 21-06-15‬‬

   ‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪85‬‬

   ‫המים הם שוחים בתנועה בו־זמנית של הסנפירים הקדמיים אך מתקשים‬            ‫ובאוקיינוס האטלנטי‪ ,‬ושכיחה באוקיינוס השקט המערבי ובאוקיינוס‬
   ‫לצלול בשל החלמון האצור בגופם‪ .‬אבקועים שגודלו בשביה מתחילים‬             ‫ההודי‪ .‬אך גם כאן יש שונות מקומית‪ ,‬למשל הבעיה חריפה במאוריציוס‬
                                                                          ‫ונעדרת במדגסקר‪ .‬ייתכן שיש גם שינויים לאורך הזמן‪ ,‬למשל באוסטרליה‬
                                          ‫לאכול בגיל ארבעה ימים [‪.]667‬‬    ‫הבעיה הייתה וכנראה נעלמה‪ .‬במקומות הרלוונטיים הדייגים הילידים‬
   ‫לפי ‪ 261‬פרטים במפרץ הפרסי שריונם של האבקועים אורכו בממוצע‬              ‫אכן נוהגים להתייחס לצב הזה כאל רעיל [‪ .]941a ,667‬לפחות בעבר‪,‬‬
   ‫‪ 38‬מ"מ (טווח ‪ ,)42-29‬ובמקומות אחרים אינו שונה מזה בהרבה‪ .‬התפתחות‬       ‫דייגים מנוסים בסרי לנקה היו אוכלים את בשר הצב–ים הקרני לאחר‬
   ‫השריון היא כמו בצב–ים החום וכך גם קצב הגדילה‪ .‬בהמשך הגדילה ועם‬         ‫בדיקה‪ :‬מוציאים את הכבד‪ ,‬קוצצים וזורקים לעורבים‪ .‬רק אם העורבים‬
   ‫הגעה לבגרות המינית קצב הגדילה מואט בהדרגה‪ .‬הנתונים על מועד‬
   ‫ההגעה לבגרות מינית או על הגודל באותו זמן מעטים‪ .‬מתוך ‪ 8,711‬נקבות‬                         ‫אינם פוסלים את הדוגמית‪ ,‬הצב ראוי לאכילה [‪.]462‬‬
   ‫שנשחטו בקובה בשנים ‪ ,1995-1983‬הנקבות הקטנות ביותר שהיו בשלות‬
   ‫מינית היו באורך שריון ‪ 550-510‬מ"מ‪ .‬אורכן של מחצית מהנקבות היה‬          ‫רבייה‪ :‬ככלל‪ ,‬הצבים מזדווגים בקרבת חוף ההטלה‪ ,‬במים רדודים‪ ,‬בשטח‬
   ‫‪ 800-760‬מ"מ‪ ,‬וכל הנקבות הגדולות יותר היו בשלות מינית‪ .‬ממקורות‬          ‫פני המים‪ .‬הזכרים פעילים מאוד ולפעמים רודפים אחר הנקבות עד לחוף‬
   ‫שונים שעלו ממקומות שונים מתברר שהבשלות המינית מושגת בגיל‬               ‫הקינון‪ .‬בהזדווגות הזכר רוכב על הנקבה ואוחז בטפריו הארוכים בשריונה‬
                                                                          ‫באזור הכתפיים; צורתו הקעורה של שריון הגחון שלו מסייעת בייצוב‬
                                                       ‫‪ 4.5-3‬שנים [‪.]667‬‬  ‫האחיזה‪ .‬ההזדווגות עשויה להמשך כמה וכמה שעות ובמשכה הצבים‬

   ‫דמוגרפיה‪ :‬בים התיכון ובאירופה אין משמעות לדמוגרפיה כי כאמור אין‬                                      ‫כמעט אדישים לגירויים חיצוניים [‪.]667‬‬
   ‫כאן רבייה ומדובר רק בפרטים תועים‪ .‬באזורים אחרים קשה יחסית לפקוד‬        ‫בכל תחום התפוצה של המין הנקבות מקננות בקבוצות קטנות או‬
   ‫את הנקבות המטילות כי רבים מחופי ההטלה חבויים‪ ,‬וגם שם העלייה‬            ‫גם כיחידות‪ ,‬אבל במיצר טורס (בין אוסטרליה לגינאה החדשה) נצפו גם‬
   ‫ליבשה אינה במספרים המושכים תשומת לב‪ .‬מחקר מעקב שנערך באיי‬              ‫ריכוזים המוניים של נקבות מקננות‪ .‬מכאן שהקבוצות הקטנות השכיחות‬
   ‫סיישל במשך ‪ 27‬שנים זיהה נקבות שהתמידו להופיע במשך ‪ 20-17‬שנים‬
   ‫ולפיכך אפשר להעריך שנקבות מטילות במשך חייהן ‪ 50-25‬תטולות [‪.]667‬‬                                       ‫הן אולי רק תוצאת הציד המופרז [‪.]667‬‬
                                                                          ‫עונת הרבייה שונה מאוד במקומות שונים‪ .‬בדרך כלל באביב המאוחר‬
   ‫שרידות‪ :‬צב הים הקרני ניצוד מימים ימימה בלהיטות מיוחדת בשל‬              ‫ובקיץ‪ ,‬ואז לרוב אינה חופפת לעונה של הצב–ים הירוק המקנן באותו‬
   ‫השימושיות של לוחות הקרן (הגביים) שלו‪ .‬מעריכים שעד ‪ 1996‬הושמדו‬          ‫החוף‪ ,‬אלא לפניה‪ ,‬או חלק לפניה וחלק אחריה‪ .‬במקומות מסוימים פעילות‬
   ‫לפחות ‪ 80%‬מהאוכלוסייה העולמית‪ .‬למשל יפן לבדה ייבאה בשנים‬               ‫הקינון מפוזרת לאורך כל השנה [‪ ]667‬בים סוף נצפתה רבייה בחודשים‬
   ‫‪ 1965-1960‬בממוצע ‪ 30‬טונות לוחות קרן בשנה‪ .‬גם אחרי שהמין הוכלל‬          ‫יוני‪-‬יולי [‪ .]196‬ככלל‪ ,‬הנקבות מקננות מדי שנתיים‪-‬שלוש אך נצפו גם‬
   ‫בנספח ‪ 1‬של ‪ CITES‬בשנת ‪ ,1975‬המשיכה יפן לייבא עשרות רבות של‬             ‫רווחים עד שש שנים בין שנות קינון של אותה הנקבה‪ .‬הנקבות נאמנות‬
   ‫טונות לשנה‪ ,‬עם שיא של ‪ 139‬טון ב־‪ 1979‬וירידה הדרגתית ל־‪ 45.5‬טון‬         ‫לחוף הקינון שלהן וחוזרות אליו בדייקנות של קילומטרים מעטים‪ .‬מספר‬
   ‫ב־‪ .1982‬בינתיים הניצול הזה נפסק למעשה אבל למין נשקפות מצד האדם‬         ‫התטולות שהנקבה מטילה בעונה אחת גם הוא שונה במקומות שונים‪,‬‬
   ‫סכנות חדשות‪ ,‬ובראשן הרס חופי הטלה‪ ,‬זיהום סביבתי הגורם לאכילת‬           ‫למשל באי אנטיגואה בים הקריבי נמצא ממוצע של ‪ ,4.5‬ואילו ביוקטן‬
   ‫אשפה מזיקה‪ ,‬ודיג לא מכוון בשולי דיג הדגים‪ .‬הגורם הוותיק של שוד‬         ‫שבמקסיקו — רק ‪ .2.1‬אפילו במקום אחד נצפתה שונות ניכרת במשך הזמן‬
                                                                          ‫שחולף בין ההטלות העוקבות‪ ,‬למשל באיים הערביים במפרץ הפרסי נמצא‬
               ‫קינים לשם אכילת הביצים גם הוא ממשיך להשפיע [‪.]667‬‬          ‫בשנת ‪ 1991‬רווח ממוצע של ‪ 20.8‬ימים אבל בשנת ‪ 1992‬רק ‪ 12.4‬ימים‪.‬‬
   ‫הטורפים הטבעיים ביבשה (בעיקר של הקינים) ובמים זהים בעיקרם‬              ‫מספר הביצים בתטולה מראה שונות רבה‪ ,‬בטווח ‪ 250-32‬עם ממוצעים‬
   ‫לאלה של צב הים החום וצב הים הירוק‪ .‬צב–ים קרני בוגר אחד נצפה‬            ‫מקומיים לרוב בטווח של ‪ ,180-100‬ולהוציא יוצאים מהכלל מסוימים‬
   ‫מתגונן בהצלחה נגד כריש‪ :‬בהתקרב הכריש הפנה הצב כלפיו את רוחב‬            ‫נוטה לעמוד במתאם מקורב לגודל הנקבה‪ .‬לפיכך באוכלוסיות שגודל‬
   ‫השריון‪ ,‬וכך הכריש לא יכול היה להכניסו בין לסתותיו‪ .‬הצב לא ניסה‬         ‫גופן נזכר למעלה‪ ,‬גודל התטולה הממוצע הוא בברזיל ‪ ,136.3‬במזרח‬
   ‫לברוח אלא התמיד בהתנהגות זו עד שהכריש התייאש‪ .‬בשבי צב הים‬              ‫מקסיקו ‪ ,149‬ובקוסטה ריקה ‪ ;158‬אבל באוסטרליה ‪ ,124.1‬בצפון בורנאו‬

                                      ‫הקרני מתגונן בנשיכות עזות [‪.]667‬‬                              ‫‪ 105.3‬ובמפרץ הפרסי רק ‪ 87.3‬ביצים [‪.]667‬‬
                                                                          ‫ההטלה ככלל מתרחשת בלילה‪ ,‬לרבות בים סוף; אבל לפעמים ביום‪,‬‬
   ‫‪Genus Lepidochelys‬‬  ‫סוג‪ :‬צב–ים זיתני ‬                                  ‫למשל באיי סיישל‪ ,‬למרות סכנת הטריפה המוגברת ביום‪ .‬הנקבות מקננות‬
   ‫‪Fitzinger, 1843‬‬                                                        ‫בשנים שונות באותם התאריכים‪ ,‬עד כדי אפשרות חיזוי ההטלות‪ .‬מייחסים‬
                                                                          ‫זאת לשעון פנימי מדויק‪ .‬מרגע שעלו ליבשה הנקבות תרות אחר מקום‬
   ‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬אלה צבי הים הקטנים ביותר החיים היום‪ .‬אורך‬            ‫רצוי לקינון‪ .‬לפעמים זה כרוך בצעדה של מאות מטרים‪ .‬לפי תצפיות‬
   ‫שריון המבוגרים ‪ 750-550‬מ"מ ומשקלם ‪ 40-30‬ק"ג‪ .‬הראש יחסית‬                ‫מעטות‪ ,‬התהליך כולו אורך ‪ 3.5-1.5‬שעות‪ .‬עומק הקינים נבדק בשני‬
   ‫גדול‪ ,‬מסיבי‪ ,‬ובמבט מלמעלה נראה משולש‪ .‬הלסתות בעלות ציפוי קרן‬           ‫אזורים והממוצע הגיע ל־‪ 46-43‬ס"מ (מרב‪ 55 :‬ס"מ)‪ .‬הביצים העליונות‬
   ‫דמוי מקור תוכי עם שפה חותכת חלקה (בלתי משוננת)‪ .‬על הראש שני‬            ‫היו ‪ 36-11‬ס"מ מתחת לפני החול‪ .‬הביצים הן כדוריות‪ ,‬רכות קליפה‪,‬‬
   ‫זוגות מגיני קדם־מצח‪ .‬שריון הגב רחב במיוחד ולפעמים רוחבו עולה על‬        ‫לבנות וגודלן אחיד למדי‪ .‬הקוטר הממוצע נע בין ‪ 36‬מ"מ באוסטרליה‬
   ‫אורכו; לוחותיו אינם מרועפים‪ .‬עליו חמישה לוחות שדרה‪ 9-5 ,‬זוגות‬          ‫(טווח ‪ )39-33‬ו־‪ 40‬מ"מ בסודן (‪ .)42-37‬משך האינקובציה‪ ,‬מן ההטלה‬
   ‫לוחות צד (הזוג הראשון נוגע בלוח העורף) ו־‪ 14-12‬זוגות לוחות שוליים‪.‬‬     ‫עד להגחה על פני השטח‪ ,‬אחיד למדי‪ .‬הממוצעים נעים בין ‪ 56‬ימים‬
   ‫בצעירים עד בוגרים למחצה יש קרין שדרתי משונן בגסות בדומה לצב‬            ‫(טווח ‪ )62-50‬באי רדאנג שבמלזיה‪ ,‬ובין ‪ 64.4‬ימים (‪ )90-43‬באיי שלמה‪.‬‬
   ‫הים החום‪ .‬בשריון הגחון יש ארבעה זוגות לוחות תת־שוליים ובכל אחד‬
   ‫מהם נקב מוצא של בלוטה‪ .‬הסנפירים הקדמיים קצרים יחסית ונושאים‬                        ‫ההתפתחות העוברית דומה לזאת של הצב–ים החום [‪.]667‬‬
                                                                          ‫האבקועים יוצאים מן הקן רק לאחר שטמפרטורת החול יורדת מתחת‬
                                              ‫בקדמתם ‪ 3-1‬טפרים] ‪.]596‬‬     ‫‪ 28‬מ"צ‪ ,‬כלומר לרוב בערב או בלילה‪ .‬במקרה שבו הדבר נבדק‪ ,‬היציאה‬
                                                                          ‫אירעה ‪ 6-4‬ימים אחרי שבקעו מהביצים‪ .‬שיעור הבקיעה גבוה במקומות‬
   ‫תכולה ותפוצה‪ :‬בסוג שני מינים‪ :‬הראשון‪Lepidochelys kempii ,‬‬              ‫רבים‪ ,90%-80% ,‬אבל לפעמים נמוך יותר‪ ,‬למשל במפרץ הפרסי בשנת‬
   ‫(‪ ,)Garman, 1880‬מקנן רק במפרץ מקסיקו אבל נודד לכל רוחב צפון‬            ‫‪ 1991‬אפילו ‪ .46.4%‬האבקועים עושים את דרכם אל האור‪ .‬משהגיעו אל‬
   ‫האוקיינוס האטלנטי עד לים התיכון‪ ,‬שאליו הוא חודר לעיתים רחוקות‬
   ‫ביותר; זהו המין הקטן ביותר של צב–ים [‪ .]630‬המין השני‪L. olivacea ,‬‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90