Page 82 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 82 - 6-Back 21-06-15‬‬ ‫‪82‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫לחמש ואפילו תשע דקות בין כל שתי פעימות‪ .‬בשגרה‪ ,‬בשבי‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ואפילו בגיל צעיר נעדרי התרוממות קוצנית (המופיעה בצעירי‬
‫הוא עולה לנשום כל ‪ 56-10‬דקות; אבל בפעילות מדי ‪10-0.5‬‬ ‫צב–ים חום וצב–ים זיתני)‪ .‬הם כוללים ארבעה זוגות של לוחות צד‪ .‬יש‬
‫לוח עורף יחיד שרוחבו עולה על אורכו‪ ,‬חמישה לוחות שדרה‪ ,‬מכל צד‬
‫דקות‪ ,‬ולעומת זאת בשנתו כל ‪ 45-35‬דקות‪.‬‬ ‫‪ 11‬לוחות שוליים ולבסוף זוג לוחות זנב‪ .‬שריון הגחון גדול יחסית [‪.]668‬‬
‫צבע שריון הגב עשוי להיות חום (בהיר עד שחום) אחיד‪ ,‬לעיתים‬
‫סגנון השחייה של צב הים הירוק דומה לזה של צבי ים אחרים‪.‬‬ ‫נוטה לזיתי‪ ,‬או מגוון בכתמים מטושטשים צהובים או ירוקים‪ ,‬לפעמים‬
‫האבקועים מגיעים למהירות ‪ 1.57‬קמ"ש בשחותם בעומק כ־‪ 20‬ס"מ תוך כדי‬ ‫עם נטפים כהים יותר‪ .‬שריון הגחון לבנבן‪ ,‬אפרפר או צהבהב‪ .‬המגינים‬
‫גיחות נשימה כל ‪ 10-5‬שניות‪ .‬האבקוע זקוק לחום‪ ,‬אוכל רק בטמפרטורות‬ ‫על הראש בגוני חום וצהוב ומגיני צד הראש חומים עם שוליים צהובים‬
‫מעל ‪ 18‬מ"צ‪ ,‬וטמפרטורה של ‪ 6.5-5‬מ"צ במשך ‪ 12-9‬שעות ממיתה‬ ‫רחבים‪ .‬פעמים מספר דווח על מופעי אלבינו‪ ,‬בדרך כלל אבקועים [‪.]668‬‬
‫אותו‪ .‬בניגוד לצבי ים אחרים‪ ,‬המבוגרים צמחוניים מובהקים ומעכלים‬
‫את התאית ביעילות בעזרת מיקרואורגניזמים השוכנים במעי העיוור‪ ,‬בין‬ ‫דו–פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכר נבדל יפה מהנקבה בשריונו המוארך יותר‬
‫המעי הדק והמעי הגס‪ ,‬כמו מעלי הגירה‪ .‬הם רועים בשדות של צמחים‬ ‫והצר מאחור‪ ,‬ב"זנבו" הארוך החורג החוצה מאחורי השריון ("זנב"‬
‫ימיים (בעיקר מהסוגים ‪ Thalassia‬ו־‪ )Zostera‬הנמצאים במים רדודים‬ ‫הנקבה בדרך כלל אינו בולט מהשריון) והוא בעל כושר כיפוף (במישור‬
‫יחסית (‪ 8-4‬מ' עומק) עם קרקעית חולית‪ ,‬למשל בשפכי נהרות‪ .‬זהו משאב‬ ‫האנכי) ותמרון ובעל טופר שטוח וחזק בקצהו‪ .‬הטופר היחיד שבכל אחד‬
‫מזון שחיות אחרות כמעט אינן מנצלות אותו חוץ מהתחש (‪.)dugong‬‬ ‫מסנפיריו עבה יותר‪ ,‬ארוך וכפוף‪ .‬הזכרים כבדים פחות מהנקבות‪ ,‬יחסית‬
‫הצבים נוגסים מהצמחים סמוך לשורשים וכך חלקם העליון משתחרר‬ ‫לאורך השריון‪ ,‬וכנראה קצת קטנים מהנקבות (יש הרבה פחות נתונים‬
‫וצף על פני המים (ומגלה את מקום הצבים לדייגים)‪ .‬יש אוכלוסיות‬
‫שמתמחות באכילת אצות‪ ,‬ובמעי שלהם יש מגוון אחר של מיקרואורגניזמים‪.‬‬ ‫על זכרים) [‪.]668‬‬

‫בכל זאת לפעמים נאכלים גם מדוזות‪ ,‬רכיכות או סרטנים‪.‬‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬לרבות מפרץ מקסיקו והים התיכון;‬
‫אף שמקובל לאכול את בשר צב הים הירוק‪ ,‬עד כדי כך שבגרמנית‬ ‫באוקיינוסים השקט וההודי [‪ ,]597a‬בעיקר בתחום האיזותרמות ‪ 20‬מ"צ‬
‫הוא נקרא צב המרק (‪ ,)Suppenschildkröte‬קורה במקרים נדירים‬ ‫[‪ .]630‬בים התיכון ידועים מקומות הטלה רק במזרחו‪ :‬לאורך החוף הדרומי‬
‫ובמקומות מסוימים (דיווחים מהודו וסרי לנקה‪ ,‬ואולי גם מהפיליפינים)‬ ‫של אנטוליה עד מפרץ אלכסנדריה במזרח ושם דרומה עד סמוך לגבול‬
‫שהוא אוגר בגופו רעלים מתוך מזונו‪ ,‬ובשרו נעשה רעיל עד כדי סכנת‬ ‫סוריה‪ ,‬סוריה (לטקיה)‪ ,‬לבנון‪ ,‬ישראל ומצרים [‪( ]668‬רק מעט בחוף סיני)‬
‫מוות לאדם שאוכלו‪ .‬ראו את ההסבר ביחס לצב–ים הקרני‪ ,‬שרעיל לעיתים‬ ‫[‪ ;]359 ,196‬פרט אחד נלכד בחוף סיני (בכניסה לימת ברדוויל) ב־‪17‬‬
‫בפברואר ‪ 1977‬ברשת דייגים ושמור באוניברסיטה העברית בירושלים;‬
‫קרובות יותר [‪.]941a ,667‬‬ ‫אורך השריון של פרט זה ‪ 820‬מ"מ ורוחבו ‪ 690‬מ"מ [‪ .]255‬מצד האוקיינוס‬
‫הצעירים מרבים לשהות במשטחי אצות מהסוג סרגסום (‪)Sargassum‬‬ ‫ההודי ידועה נוכחות הצב בים האדום לרבות מפרצי סואץ ועקבה‪ ,‬עם‬
‫ושם ניזונים לחלוטין או בעיקר מן החי העשיר‪ .‬המזון העשיר בחלבון‬ ‫מקומות הטלה בעיקר באיים שונים‪ ,‬לרבות טיראן [‪ .]196‬דייגים בחוף‬
‫מאפשר גדילה מהירה‪ .‬פה ושם‪ ,‬בעיקר בחופים נידחים ושלווים‪ ,‬צבי‬ ‫נואיבה (סיני) לכדו באוגוסט ‪ 1975‬פרט באורך שריון של ‪ 980‬מ"מ‬
‫הים הירוקים יוצאים ליבשה להתחמם בשמש‪ ,‬מנהג שכמעט אינו מוכר‬
‫מצבי ים אחרים [‪ .]737‬לפי השערה אחת השתזפות זו עוזרת למלא את‬ ‫ורוחב ‪ 750‬מ"מ [‪.]255‬‬
‫הצורך שלהם בוויטמין ‪ ,D‬שמזונם העשבי דל בו‪ .‬הצב מקיים נדידות‬
‫עונתיות‪ .‬הן הנקבות הן הזכרים נודדים בין שטחי הרעייה ובין חופי‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬נוכחות הצב ידועה בים התיכון ובמפרץ עקבה‪ ,‬אך בישראל‬
‫ההטלה והמרחק עשוי להגיע ל־‪ 1,000‬או ‪ 2,000‬ק"מ ואפילו יותר‪ .‬אבל‬ ‫ידועות הטלות רק מהחוף הים תיכוני‪ .‬כנראה שעד התחלת המאה העשרים‬
‫בים התיכון הן מקומות ההטלה הן אזורי המרעה מרוכזים באגנו המזרחי‪.‬‬ ‫היו הטלות רבות ובעשורים הראשונים של המאה חלה הפחתה חמורה בשל‬
‫חופי ההטלה נמצאים במקומות שבהם טמפרטורת המים ‪ 25‬מ"צ לפחות‬ ‫עודף ניצול; אבל הרבה מהמידע ההיסטורי על צבי ים באזור אינו מפוצל‬
‫היטב לפי מינים‪ .‬בשנת ‪ 1956‬נצפתה פעילות קינון בסביבות חדרה בחודשים‬
‫ורובם על איים [‪.]668‬‬ ‫יולי ואוגוסט‪ .‬בשנים ‪ 2009-1994‬ערכה רשות הטבע והגנים סקר שיטתי;‬
‫הטלות נמצאו במקומות שונים לכל אורך החוף‪ ,‬כמעט בכל שנה‪ ,‬ומספרן‬
‫רבייה‪ :‬מחזור הרבייה של הנקבה הוא רב־שנתי‪ .‬בין שתי שנים‬ ‫המרבי בשנה אחת היה ‪ .21‬מעניין שבשנים שונות ההטלות רוכזו במקומות‬
‫שבהן היא מטילה‪ ,‬יש לרוב הפוגה בת שנתיים‪ ,‬אך לפעמים‬ ‫שונים‪ .‬למשל בשנת ‪ 1999‬כל שמונת הקינים היו בסביבות חדרה‪ ,‬ואילו‬
‫ב־‪ 2000‬חולקו שמונה קינים בין שני אזורים — נתניה ואשקלון‪ .‬בתקופת‬
‫רק שנה ולפעמים שלוש שנים‪.‬‬ ‫הסקר שחררה רשות הטבע והגנים מאות אבקועים בשנה‪ ,‬ובשנים אחדות‬
‫‪ 1,700-1,000‬אבקועים [‪ .]874 ,77‬לפי דוח רשות הטבע והגנים לשנת‬
‫החיזור וההזדווגות מתרחשים בים הרדוד בצמוד לחוף ההטלה והזכרים‬ ‫‪ 2010‬נספרו בחוף הים התיכון של ישראל בשנים ‪ 2010-2006‬בכל שנה‬
‫נודדים לכאן כמו הנקבות‪ .‬קורה שזכרים אחדים מחזרים אחרי נקבה‬
‫אחת‪ .‬ההזדווגויות קורות בכל שעות היממה ועשויות להימשך שעות;‬ ‫‪ 22-10‬קינים‪ ,‬שכנראה מייצגים בערך ‪ 7-3‬נקבות [‪.]60‬‬
‫בדרך כלל הנקבה מזדווגת לפני שהיא עולה לחוף להטיל‪ .‬אחרי שנקבה‬
‫התחילה בהתנהגות הקינון היא מאבדת את הרצון להזדווג; אפילו אם‬ ‫תת–מינים‪ :‬חוקרים רבים סבורים שהאוכלוסייה האטלנטית שונה במקצת‬
‫מסע ההטלה שלה נכשל משום מה והיא חוזרת לים‪ ,‬אין היא מזדווגת‬ ‫מהאוכלוסיות של האוקיינוס השקט‪ ,‬ומבחינים בשני תת־מינים‪ :‬זו‬
‫יותר‪ .‬בתהליך החיזור הזכר מחכך בחרטומו את ראש הנקבה וצווארה‬ ‫שבאוקיינוס האטלנטי‪ ,‬וכנראה אצלנו בים התיכון‪ ,‬היא ‪Chelonia‬‬
‫ולפעמים נושך אותה קלות באזורים רכים אך גם בשריון‪ ,‬ומרחרח את‬ ‫)‪ .mydas mydas (Linnaeus, 1758‬לעומת זאת זיהוי האוכלוסייה‬
‫אזור הביב שלה‪ .‬אם הנקבה מנסה לברוח‪ ,‬הזכר עוקף אותה‪ .‬אם הנקבה‬ ‫שבמפרץ עקבה פחות ברור‪ ,‬אולי )‪.C. m. agassizii (Bocourt, 1868‬‬
‫מוכנה להזדווג הוא רוכב עליה‪ ,‬לופת אותה בסנפיריו הקדמיים ובזנבו‬
‫הכפיף היטב‪ ,‬וטפריו פוצעים אותה לפעמים פצעים מדממים‪ .‬ההזדווגות‬ ‫חוקרים אחרים מסתייגים מהמיון הזה [‪.]630 ,196‬‬
‫עוקבת; היא אורכת שעות‪ ,‬לפעמים עשרות שעות‪ ,‬ודווח שיא של ‪195‬‬
‫שעות‪ .‬תוך כדי החיזור גם נקבה עולה לפעמים על זכר‪ .‬נקבות סרבניות‬ ‫אורח חיים‪ :‬צב הים הירוק חי בים ונמצא גם רחוק מהיבשה‪.‬‬
‫בורחות יותר‪ ,‬נעמדות אנכית במים ונושכות זכר נלהב‪ .‬נטען שיש במים‬ ‫הוא פעיל יום‪ .‬לינה ומנוחה נעשות בנפרד ממקום האכילה‪.‬‬
‫אזורים שלתוכם אין הזכרים עוקבים אחרי נקבות סרבניות‪ ,‬כעין ערי‬ ‫המבוגרים נחים על הקרקעית במים לא עמוקים (עד שמונה מ')‬
‫מקלט לנקבות‪ .‬בין ההזדווגות וההטלה הראשונה חולפים ‪ 60-28‬ימים‬ ‫והאבקועים נמים בציפה‪ .‬צב הים הירוק יכול להישאר מתחת‬
‫למים עד חמש שעות‪ ,‬ובזמן זה קצב הלב שלו מואט מאוד‪,‬‬