Page 91 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 91

‫‪Pg: 91 - 6-Back 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪91‬‬

‫שני הזוויגים בשיעור שווה היא ‪ 28.7‬מ"צ‪ .‬אחר כך התברר שבמין הזה‪,‬‬       ‫ויחסי הכמויות שונים לפי ההזדמנות המקומית והזמנית‪ .‬המזון הצמחי‬
‫בניסויים כאלה (בטמפרטורות קבועות)‪ ,‬השפעת הטמפרטורה גוברת על‬          ‫כולל אצות‪ ,‬כגון אצות חוטיות‪ ,‬אך גם צמחים עילאיים‪ ,‬כגון שן הארי‬
‫מנגנון קביעת זוויג גנטי שלמעשה קיים (‪ )ZW/ZZ‬ושבתנאים טבעיים‬          ‫ממשפחת המורכבים‪ .‬הנטייה למזון צמחי גוברת בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬
                                                                     ‫מערכת העיכול מראה התאמה לתזונה הבשרית בזה שהמעי הגס קצר‬
                           ‫הוא שקובע את הזוויג ברוב המקרים [‪.]589‬‬
‫כפי ששכיח בצבים‪ ,‬בזמן הבקיעה צורת שריון האבקוע עדיין מותאמת‬                                                       ‫בהרבה מהמעי הדק [‪.]589‬‬
‫לצורת הביצה‪ ,‬הוא לחוץ־צר ובגחון לוחות השוליים מקופלים כלפי‬
‫מטה‪ .‬בתוך יממה השריון מתיישר ומקבל צורה עגלגלה‪ .‬אורך השריון‬          ‫רבייה‪ :‬בשטח התפוצה הנרחב יש שונות מורכבת ברכיבי הרבייה‪:‬‬
‫באוכלוסיות שונות ‪ 30-23‬מ"מ‪ .‬במהרה השריון נעשה קשיח‪ .‬ההגמשה‬           ‫עונת הרבייה‪ ,‬מספר הביצים בתטולה ומספר התטולות בעונה‪ .‬לרוב‬
‫של ה"גשר" בין שריון הגב ושריון הגחון‪ ,‬וה"ציר" לרוחב שריון הגחון‪,‬‬     ‫נפתחת עונת הרבייה עם היציאה מן החריפה‪ ,‬ויש דיווחים רבים על‬
‫מתפתחים רק עם הגדילה‪ .‬בצבים צעירים ניכרות טבעות גדילה שנתיות‬         ‫חיזור והזדווגות באפריל‪ .‬בחיזור הזכר עוקב אחרי הנקבה (לפעמים זמן‬
‫בלוחות השריון אך אלה מיטשטשות בהדרגה‪ ,‬ומעל גיל ‪ 12-10‬אי אפשר‬         ‫ממושך ובאוכלוסיות מסוימות גם ביבשה) ומשתדל לעלות עליה מאחור‬
‫להעריך את הגיל לפי טבעות גדילה‪ .‬הגדילה מהירה בשנים הראשונות‬          ‫(במים)‪ .‬כשהצליח‪ ,‬הוא רוכב עליה ובארבעת גפיו נאחז בשולי שריונה‪,‬‬
‫(לעיתים חמש) ואחר כך מואטת‪ .‬מהירות הגדילה שונה בין אוכלוסיות‬         ‫בעזרת טפריו הכפופים‪ .‬רק מעתה מתחיל החיזור הממשי‪ .‬הזכר משתדל‬
‫ובין הזוויגים — הנקבות גדלות מהר יותר‪ .‬במדגמים קטנים של אוכלוסייה‬    ‫לגרום לנקבה לכנס את ראשה‪ :‬בצוואר פשוט הוא מכה בראשו ימינה‬
‫צרפתית היה אורך השריון הממוצע ‪ 124‬מ"מ (‪ )132-116‬בגיל ‪ ,6‬ובגיל‬        ‫ושמאלה‪ ,‬לפעמים נושך בצווארה‪ ,‬ותוך תנועות לעיסה מזרים אל ראשה‬
‫‪ 10‬היה ‪ 162‬מ"מ (‪ .)169-156‬באזורים שונים (או במחקרים שונים)‬           ‫סילוני מים מתוך נחיריו‪ .‬כשהיא מכנסת את ראשה היא פושטת לפעמים‬
‫בשלות מינית מושגת בגילים שונים מאוד‪ ,‬בטווח כ־‪ 20-10‬שנים‪ .‬צב‬          ‫את "זנבה" ופתח הביב נעשה נגיש יותר להזדווגות‪ .‬במשך ההזדווגות‪,‬‬
‫הביצה האירופי יכול להגיע לגיל ‪ 60‬שנה וכנראה גם כפול מזה [‪.]589‬‬       ‫שעשויה לארוך עד כשעה‪ ,‬הזכר מרפה לפעמים מאחיזתו וצונח אחורה־‬

‫שרידות‪ :‬ברחבי אירופה ניכרת מגמה של מפל גיאוגרפי בצפיפות‬                           ‫הצידה כך שהוא מונח על גבו או על צידו‪ ,‬מחובר לנקבה‪.‬‬
‫האוכלוסייה‪ :‬נמוכה יחסית בצפון והולכת וגדלה כלפי דרום‪ .‬אבל יש‬         ‫ההטלות מתחילות בין סוף מאי לאמצע יוני‪ .‬בשעות אחר הצוהריים‬
‫יוצאים מן הכלל‪ :‬במערב‪ ,‬ספרד מצטיינת באוכלוסיות דלילות‪ .‬במזרח‬         ‫או הערב הנקבה מחפשת מקום מתאים על היבשה‪ ,‬חיפוש ממושך שעשוי‬
‫התפוצה מחוץ לגבולות אירופה‪ ,‬למשל בדרום אנטוליה‪ ,‬האוכלוסיות‬           ‫להתחדש ולהימשך למוחרת‪ .‬לפחות בחלק מהמקרים הנקבה נאמנה‬
‫הדרומיות הן דלילות‪ .‬מסקנות אלה נובעות משילוב שיטות מחקר שונות‪,‬‬       ‫לאתר ההטלה במשך שנים רבות‪ ,‬לפעמים חרף הרעת התנאים במקום‪.‬‬
‫שרובן מבוססות על סקר היתקלות‪ .‬מחקר יסודי של צפיפות האוכלוסייה‬        ‫בולטת תופעה כללית שבאוכלוסיות הצפוניות‪ ,‬שבהן הצבים גדולים‬
‫בשיטה של לכידה־סימון־שחרור־ולכידה מחדש הוא נדיר גם לגבי מין‬          ‫יותר‪ ,‬מוטלות תטולות גדולות יותר עם ממוצעים מקומיים של ‪14-10‬‬
‫זה‪ .‬במחקר אחד נמצא שיעור תמותה שנתי של ‪ ,6%-5%‬שנגרם במידה‬            ‫ביצים‪ ,‬אבל לרוב רק פעם‪ ,‬לכל היותר פעמיים‪ ,‬בעונה‪( .‬הפרט האחרון‬
                                                                     ‫גם תואם את העונה החמה הקצרה‪ ).‬הנקבות הקטנות יותר באוכלוסיות‬
                         ‫רבה בגלל טריפה בעת השהייה ביבשה [‪.]589‬‬      ‫הדרומיות נוטות להטיל רק ‪ 10-4‬ביצים בתטולה (ממוצעים מקומיים)‬
                                                                     ‫אבל מטילות ‪ 3-2‬תטולות בעונה‪ .‬בתוך כל אוכלוסייה הנקבות הגדולות‬
‫סוג‪ :‬צבגון  ‪Genus Trachemys Agassiz, 1857‬‬                            ‫יותר הן שמטילות את התטולות הרבות יותר‪ .‬בדרום־מערב ספרד נמצא‬
                                                                     ‫שבשנה נתונה לא כל הנקבות מטילות ושיעור הנקבות המטילות תלוי‬
‫אפיון הסוג‪ :‬מיני הסוג הזה שויכו בעבר לסוג ‪ ,Pseudemys‬שמצדו הוכלל‬     ‫בתנאים הסביבתיים‪ .‬בשנה עתירת מים עשוי שיעור זה להגיע לכ־‪37%‬‬
‫לפעמים בסוג ‪ .Chrysemys‬אלה צבי מים בגודל בינוני‪ ,‬עד לאורך שריון‬      ‫ובשנה דלת מים עלול להצטמצם לכ־‪ .6%‬על גודל הביצים יש פחות‬
‫מרבי של ‪ 600‬מ"מ‪ .‬שריון הגב מוארך־סגלגל‪ ,‬עם שוליים אחוריים חלקים‬
‫או משוננים‪ ,‬לרוב עם קרין שדרתי‪ .‬לוחותיו מופיעים לעיתים עם חריצי‬                                                               ‫נתונים [‪.]589‬‬
‫אורך‪ .‬שריון הגחון קשיח‪ ,‬מחובר לשריון הגב היטב ב"גשר" מפותח‪,‬‬          ‫הקן‪ ,‬או גומת ההטלה‪ ,‬נחפר ביבשה‪ .‬לפעמים הנקבה מחליקה את‬
‫רחב‪ ,‬שאינו מפורץ באחוריו או מפורץ רק במקצת‪ .‬ה"זנב" קצר מבסוגים‬       ‫הקרקע בראשה ובגפיה הקדמיים‪ ,‬ומרטיבה את המקום במים מתוך‬
‫‪ Emys‬ו־‪ Mauremys‬גם בזכר‪ .‬בכל הגפיים קרומי שחייה מלאים‪ ,‬עד‬            ‫שלפוחית השתן שלה לפני שהיא חופרת בגפיה האחוריים‪ .‬לקן צורה‬
‫לטופר‪ ,‬ובאצבע החמישית רק שני פרקי אצבע; בקדמיים חמישה טפרים‪,‬‬         ‫טיפוסית‪ ,‬דמוית אגס‪ ,‬עם תחתית רחבה יחסית ופתח צר יותר; הגודל‬
‫ובאחוריים ארבעה‪ .‬בנוסף על תכונות אחרות של הגולגולת‪ ,‬ארובות העין‬      ‫תלוי בגודל התטולה (השונה באוכלוסיות שונות)‪ .‬למשל‪ ,‬קינים עשויים‬
                                                                     ‫להגיע לעומק ‪ 160-70‬מ"מ‪ ,‬לקוטר תחתית ‪ 130-52‬מ"מ וקוטר פתח‬
  ‫ניצבות בעמדה קדמית־צדדית ובלסת העליונה אין שינון [‪.]630 ,332‬‬       ‫‪ 50-30‬מ"מ‪ .‬הביצים קליפתן קשה והן מוארכות ולבנות‪ .‬גודל הביצים‬
                                                                     ‫(הממוצעים של תטולות) נע בקירוב בין ‪ 17 × 30‬ובין ‪ 20 × 36‬מ"מ‬
               ‫מינים‪ :‬בסוג ‪ 15‬מינים‪ ,‬מהם עם תת־מינים רבים [‪.]597a‬‬    ‫ומשקלן נע בטווח ‪ 8-4‬ג'‪ .‬האינקובציה אורכת כ־‪ 4-3‬חודשים‪ .‬האבקוע‬
                                                                     ‫פורץ את הקליפה בעזרת שן הביצה‪ ,‬לרוב סמוך לאחד הקטבים של‬
‫תפוצה‪ :‬תפוצת כל המינים בתחום האמריקות‪ :‬הצפונית‪ ,‬המרכזית‬              ‫הביצה‪ .‬הוא מוציא בהתחלה את ראשו ורגל קדמית אחת‪ ,‬אחר כך גם‬
                                  ‫והדרומית ובאיי הים הקריבי [‪.]597a‬‬  ‫את השנייה‪ ,‬ואז הודף ושובר את הקליפה בעזרת שתיהן ונחלץ‪ .‬בשלב‬
                                                                     ‫זה המרכיב הסידני החיצוני של הקליפה נוטה להתפורר ולהתקלף מעל‬
                  ‫בארץ‪ :‬בארץ מופיע מין אחד‪ ,‬בתור פולש‪.‬‬               ‫קרום הקליפה‪ .‬בתהליך הבקיעה משולבות הפוגות מנוחה והוא עשוי‬
                                                                     ‫להימשך ‪ 16-4‬שעות‪ .‬לעיתים קרובות האבקוע עדיין נושא שארית של‬
‫צבגון אדום–אוזן  ‪Trachemys scripta elegans‬‬                           ‫שק החלמון‪ ,‬שלרוב נספגת בתוך ‪ 5-4‬ימים‪ .‬אבקועים שבוקעים מאוחר‬
‫)‪(Wied, 1839‬‬  ‫ איור ‪97‬‬
                                                                                                    ‫בסתיו חורפים לפעמים בתוך הקן [‪.]589‬‬
‫תיאור המין‪ :‬צב אקווטי באורך בינוני‪ ,‬אורך השריון המרבי‬                ‫צב הביצה האירופי הוא אחד משני מיני הצבים (השני הוא צב היבשה‬
‫כ־‪( 300‬לרוב עד ‪ )280‬מ"מ‪ .‬הלסתות אינן משוננות‪ ,‬דגם פסים‬               ‫המצוי) שבהם נתגלתה ב־‪ 1971‬השפעת טמפרטורת האינקובציה על הזוויג‬
‫בולט בראש ובצוואר‪ ,‬לרבות פס או כתם בולט במיוחד‪ ,‬אדום‬                 ‫[‪ .]1178 ,1177‬מתחת ל־‪ 28‬מ"צ נוצרים ‪ 100%‬זכרים פנוטיפיים‪ ,‬מעל ‪29.5‬‬
                                                                     ‫מ"צ נוצרות ‪ 100%‬נקבות פנוטיפיות‪ ,‬וטמפרטורת האיזון שבה נוצרים‬
                                     ‫או כתום‪ ,‬מאחורי העין‪.‬‬

‫שריון גב הבוגר סגלגל‪ ,‬עם קרין שדרתי חלש ולעיתים קרובות עם‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96