Page 95 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 95 - 6-Back 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪95‬‬

‫אפיון‪ :‬צבים יבשתיים בגודל קטן עד בינוני‪ ,‬באורך שריון ‪ 400-100‬מ"מ‪.‬‬ ‫הניזון לפי המצאי המקומי‪ .‬אבל התפריט משתנה עם הגיל‪ ,‬הצעירים‬
‫השריון קמור מאוד‪ .‬בשריון הגב אין מפרק‪ .‬בין השאר‪ ,‬יש לוח עורף‪.‬‬ ‫קרניבורים יותר והקשישים הרביבורים יותר‪ .‬מעדיף לאכול במים אבל‬
‫לוח הזנב פרטי או זוגי‪ .‬אין לוחות תת־שוליים (= מגינים סובמרגינליים)‪.‬‬ ‫בהחלט מסוגל לאכול גם ביבשה [‪ .]1658‬באכילת טרף גדול‪ ,‬כגון פגר‪,‬‬
‫במינים אחדים החלק האחורי של שריון הגחון בר־תנועה‪ .‬החלק התחתון‬ ‫נעזר בידיו כדי לייצב אותו כנגד הנגיסה־משיכה של לסתותיו‪ .‬מערכת‬
‫של הגפיים הקדמיים מכוסה בחזיתו בקשקשים קרניים מעובים‪ .‬הגפיים‬ ‫העיכול מראה התאמה לתזונה המעורבת‪ ,‬בהטעמה בשרית‪ ,‬בזה שהמעי‬
‫האחוריים "דמויי רגלי פיל"‪ .‬הגפיים עם טפרים מפותחים כהלכה‪ ,‬בלי‬ ‫הגס דומה באורכו למעי הדק‪ ,‬מעין מצב ביניים בין המצוי בצב היבשה‬
‫קרומי שחייה [‪ .]592 ,196‬השריון בדרך כלל בעל צבע רקע בהיר (חום־‬
‫אפרפר‪ ,‬זית או צהבהב) וכתמים שחורים‪ ,‬הן בגב הן בגחון‪ .‬דגם הכתמים‬ ‫המצוי ובצב הביצה האירופי [‪]589‬‬
‫השחורים שונה בין מינים שונים ובין פרטים שונים לא רק בגב‪ ,‬אלא גם —‬
‫וביתר שאת — בגחון‪ .‬דגם הכתמים השחורים‪ ,‬ובייחוד רוחבם‪ ,‬משתנה גם‬ ‫רבייה‪ :‬בישראל נצפתה פעילות רבייה בחודשי ספטמבר‪-‬מאי עם שיא‬
‫בתלות בתנאים (טמפרטורה ולחות) שבהם התפתח העובר [‪ .]527‬לאחרונה‬ ‫בחורף בעונת הגשמים‪ ,‬הימים הקצרים והטמפרטורות הנמוכות‪ .‬שיא‬
‫התברר שהדגם בגחונו של צב היבשה המצוי‪ ,‬שהוא "בלתי מסודר" ושונה‬ ‫פעילות הרבייה של הזכרים בדצמבר‪-‬ינואר והם מנסים להזדווג לאחר‬
‫חיזור מקדים או גם בלעדיו‪ .‬החיזור בדרך כלל במים רדודים‪ ,‬לא עמוקים‬
‫מאוד בפרטים שונים (איור ‪ ,)102‬משתנה במשך הגדילה [‪.]1415a‬‬ ‫מ־‪ 30‬ס"מ‪ ,‬אך לפעמים גם ביבשה‪ .‬הזכר‪ ,‬או לפעמים זכרים אחדים שאותם‬
‫מנהיג הגדול שבהם‪ ,‬עוקב אחר הנקבה כשצווארו פשוט וחרטומו סמוך‬
‫מינים‪ :‬בישראל חיים שני מינים מהסוג הזה אבל פרטי שמותיהם המדעיים‬ ‫לפתח הביב שלה‪ .‬גרונו של הזכר רוטט בתדירות סדירה‪ ,‬כמה רטיטות‬
‫מצויים במחלוקת מתמדת‪ .‬בשלב מסוים חוקרים שונים נתנו בסוג הזה‬ ‫בשנייה‪ .‬הזכר נושך קלות את רגליה האחוריות או שולי שריונה‪ .‬הוא שוחה‬
‫שמות מינים לכ־‪ 20‬אוכלוסיות גיאוגרפיות ברחבי המזרח התיכון‪ .‬הדבר‬ ‫סביבה ושב ונושך‪ .‬שלב זה יכול להימשך עד ‪ 15‬דקות ובינתיים הזוג‬
‫נעשה לפעמים על סמך הבדלים מורפולוגיים קטנים בין מדגמים קטנים‪.‬‬ ‫עבר עד ‪ 30‬מ'‪ .‬כשנקבה עוצרת הזכר מתמרן לעמדה מולה‪ ,‬ומתקרב תוך‬
‫סביר שאחת המטרות של הגישה הזאת הייתה לחזק את מעמד האוכלוסיות‬ ‫טלטולי ראש ורטט גרון‪ .‬נוגע בראשו בראשה ואז מסיגו בזריזות‪ .‬אחרי‬
‫האלה מול הממשלות והגופים שומרי הטבע‪ ,‬כי צבי היבשה של המזרח‬ ‫חזרות אחדות ובתוך כשתי דקות הוא שוחה לאחוריה ועולה עליה‪ .‬הזכר‬
‫התיכון נאספו בעבור מסחר חיות המחמד בהיקף שהביא אוכלוסיות‬ ‫הרוכב על הנקבה אוחז בשולי שריונה בגפיו הקדמיים או בארבעת גפיו‪.‬‬
‫שונות אל סף ההכחדה [‪ .]1440b‬אבל מחקרים נוספים‪ ,‬בעיקר בעזרת‬ ‫הוא ממשיך בטלטולי ראש ורטיטות גרון ומנסה לנשוך בעורפה‪ ,‬והיא‬
‫שימוש בדנ"א‪ ,‬הראו שרבות מהאוכלוסיות האלה כנראה אינן נבדלות‬ ‫מגיבה בכינוס ראשה‪ .‬בשלב זה הזכר חוזר ומנסה להגיע בזנבו לקרבת‬
‫מצב היבשה המצוי‪ ,Testudo graeca ,‬והן שוב צורפו אליו מבחינה‬ ‫הביב שלה‪ ,‬וכשמצליח הוא מזדווג‪ .‬שלב הרכיבה נצפה בטבע כנמשך עד‬
‫סיסטמטית [‪ .]597b‬ברם‪ ,‬המחקרים האלה של "חזרה בתשובה" ומיזוג‬ ‫‪ 30‬דקות אך בשבי נמשך גם יותר מיום שלם‪ .‬במין זה הנשיכות בחיזור‬
‫מחדש נערכו לפעמים ברשלנות הפוגעת בתקפותם [‪ .]1584‬אוכלוסיות‬ ‫תמיד רק נשיכות קלות‪ ,‬ואין הזכר מציג לנקבה זרועות פשוטות רוטטות‬
‫אחדות מבין אלה שנחקרו היו בעלות ייחודיות מסוימת‪ ,‬לכן הוכרו‬
‫בתור תת־מינים שלו (ראו למטה)‪ .‬גם המין השני שבישראל‪ ,‬צב היבשה‬ ‫כפי שידוע ממיני ‪.]1358a[ Emydidae‬‬
‫המדברי‪ ,‬עבר תהליך דומה בקנה מידה קטן יותר (ראו בהמשך)‪ .‬בסופו‬ ‫באירופה שיא פעילות החיזור מתקיים כבר בפברואר‪ ,‬הזדווגויות‬
‫של דבר רוב החוקרים מכירים כיום בחמישה עד שמונה מינים בסוג‬ ‫בעיקר באפריל‪ ,‬והטלה במקומות שונים ולפי תצפיות שונות בחודשי‬
‫[‪ .]597a ,592 ,196‬המינים העיקריים הם ‪T. hermanni ,T. graeca‬‬ ‫יוני‪-‬אוגוסט — בכרתים כנראה כבר באביב‪ .‬ייתכן שבחלק הדרומי של‬
‫הדומה לו (אם כי לאחרונה הוצע להפרידו לסוג משלו‪Eurotestudo ,‬‬
‫[‪ T. marginata ,)]926b‬הגדול שבחבורה; ‪ ,T. horsfieldii‬שאחרים‬ ‫התפוצה‪ ,‬כולל ישראל‪ ,‬יש שתי הטלות בשנה‪.‬‬
‫משייכים אותו לסוג מיוחד ‪ ;Agrionemys‬ולבסוף ‪ T. kleinmanni‬שיש‬ ‫הנקבה מטילה ביצים מוארכות וגדולות (בין ‪ 19 × 34‬לבין ‪25 × 44‬‬
‫המשייכים אותו לתת־סוג או לסוג נפרד ‪( Pseudotestudo‬ראו למטה)‪.‬‬ ‫מ"מ)‪ ,‬שמספרן בתטולה לרוב פחות מ־‪ .)12-4( 10‬גודל התטולה תלוי‬
‫מחקר נסמך דנ"א נרחב מאוחר יותר [‪ ]597a‬מאשר שבסוג כלולים חמישה‬ ‫חלקית בגודל הנקבה‪ .‬ההטלה ביבשה בגומה שהנקבה חופרת ואחר כך‬
‫מינים מערב־פליארקטיים‪ .‬ביניהם ‪ T. kleinmanni‬קרוב ביותר ל־‪T.‬‬ ‫מכסה‪ .‬ביוון נצפתה נקבה חופרת גומה במרחק כ־‪ 5‬מ' מהמים‪ :‬התחילה‬
‫‪( marginata‬שצורת שריונו דומה)‪ ,‬ושניהם יחד קרובים יחסית ל־‪T.‬‬ ‫לחפור באדמה הרכה בזנבה והמשיכה ברגליה האחוריות‪ .‬אחרי ההטלה גרפה‬
‫‪ .graeca‬לעומת זאת שלד השריון של‪ T. kleinmanni‬שונה רק בפרטים‬ ‫וכיסתה בארבעת גפיה‪ ,‬והידקה את העפר בגחונה [‪ .]1658‬משך האינקובציה‬
‫מעטים מזה של ‪ T. graeca‬ועובדה זו סותרת את המסקנה הקודמת של‬ ‫בשבי‪ ,‬בטמפרטורות משתנות בגבולות ‪ 32-25‬מ"צ‪ ,‬היה כארבעה חודשים‬
‫[‪ .]1658 ,1358a ,627d‬במעבדה בירושלים הטילו צבות מישראל ב־‪23‬‬
‫קרבה מרבית ל־‪.]457[ T. Marginata‬‬ ‫ביוני ‪ 1969‬תטולה בת ארבע ביצים בגודל ממוצע של ‪ 32.1 × 20‬מ"מ;‬
‫וב־‪ 13-11‬ביולי ‪ 1969‬תטולה בת שלוש ביצים בגודל ממוצע של‬
‫תפוצה‪ :‬ממרוקו במערב‪ ,‬מזרחה מסביב לים התיכון (צפון אפריקה ודרום‬ ‫‪( 19.9 × 31.4‬השונות בתוך התטולות קטנה‪ .‬גודל האימהות אינו ידוע) [יל"ו]‪.‬‬
‫אירופה)‪ ,‬ומזרחה דרך מערב אסיה ומרכזה עד מעלת אורך ‪ 82‬בקירוב‬ ‫הצעירים בוקעים לרוב באורך שריון של ‪ 40-35‬מ"מ בקירוב‪ .‬לפי‬
‫דיווחים שונים נקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל ‪ 11-5‬שנים‪ ,‬וזכרים‬
‫[‪.]1440b‬‬
‫לפני כן [‪.]1658‬‬
‫בארץ‪ :‬שני המינים שבישראל מובחנים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬חזית הרגל הקדמית (הנראית במצב התכנסות בשריון) מכוסה בעיקר‬ ‫סוג‪ :‬צב–יבש ה ‪Genus Testudo Linnaeus, 1758‬‬
‫בשלושה טורים מסודרים של קשקשים עבים מרועפים שגודלם דומה‪.‬‬
‫בשריון הגב כל לוח צבוע כהה בחלק משוליו‪ ,‬אבל בלי כתם כהה‬ ‫צב היבשה הוא בדרך כלל הזוחל הראשון שאותו פוגש ישראלי בטבע‬
‫במרכזו‪ .‬בגחון יש בדרך כלל זוג (או שני זוגות או שלושה) של כתמים‬ ‫באופן בלתי אמצעי‪ ,‬מרים אותו בקלות בידו כדי להתבונן בו ואולי‬
‫כהים משולשים ‪ . . . .‬צב–יבשה מדברי ‪T. kleinmanni werneri‬‬ ‫לקחתו הביתה‪ .‬יש לזכור‪ :‬אחרי נגיעה בזוחלים ובוודאי לפני אכילה נחוץ‬
‫‪ -. -‬חזית הרגל הקדמית (הנראית במצב התכנסות בשריון) מכוסה בעיקר‬ ‫לרחוץ את הידיים כי לעיתים קרובות זוחלים‪ ,‬ובייחוד צבים‪ ,‬נושאים‬
‫בכחמישה טורים לא מסודרים של קשקשים עבים מרועפים שגודלם‬ ‫חיידקים גורמי שלשול‪ .‬בישראל כל הזוחלים מוגנים והחזקת צב בבית‬
‫שונה‪ .‬בשריון הגב כל לוח צבוע כהה בחלק משוליו‪ ,‬ובדרך כלל עוד‬ ‫מצריכה היתר מרשות הטבע והגנים‪ .‬גידול צב בבית אינו כה פשוט כפי‬
‫כתם כהה במרכזו‪ .‬בגחון יש כתמים כהים שאינם בצורות גיאומטריות‬ ‫שנראה‪ ,‬כי צורתו המשוריינת עשויה להסוות את העובדה שבעצם הוא‬
‫פשוטות‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬צב–יבשה מצוי ‪T. graeca‬‬
‫הולך ורזה מתת־תזונה‪.‬‬