Page 97 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 97 - 7-Front 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪97‬‬

‫במחקר מבוקר נמצא שצעירים המקבלים מזון עשיר בחלבונים גדלים מהר‬ ‫מבירות עד עזה [‪ .]1149‬אבל קביעה זו נבעה מהנחה שגויה‪ ,‬כאילו המין‬ ‫‪7‬‬
‫יותר [‪ .]924b‬בספרד נמצא שבטבע הוא צמחוני בעיקר‪ ,‬אף שבכמחצית‬ ‫‪ T. floweri‬תואר מסביבות עזה [‪ — ]319‬ולא היא‪ .‬הרי בודנהיימר לא‬
‫מהגללים שנבדקו נמצאו גם כמויות קטנות של שרידי מזון מן החי — חסרי‬ ‫רק כתב "נגב" (בספרו בעמוד ‪ )197‬אלא גם הציג באותו הספר בעמוד‬
‫חוליות ובעיקר פרוקי רגליים‪ ,‬וגם שרידי נבלות‪ .‬שרידים כאלה נמצאו‬ ‫‪ 21‬מפה שהראתה את אזור עזה מחוץ לנגב‪ .‬לפיכך השם ‪T. floweri‬‬
‫יותר בקיץ ובסתיו מאשר באביב‪ ,‬ונקבות אכלו יותר חומר מן החי מאשר‬ ‫או ‪ T. g. floweri‬נותר בלתי מקושר לאוכלוסייה כלשהי; נשאר לברר‬
‫זכרים וצעירים‪ .‬המזון הצמחי כלל מיני צמחים רבים מעשרות משפחות‪.‬‬ ‫אם קיימים‪ ,‬או היו קיימים‪ ,‬צבים בצפון הנגב‪ ,‬ואם הם קטנים מאחיהם‬
‫בעבור מיני צמחים אחדים הצב מתפקד בהפצת הזרעים‪ .‬בסך הכול תפריט‬ ‫הצפוניים וראויים לשם הזה‪ .‬לאחרונה ערכנו בדיקה כזאת והתברר שכשם‬
‫הצב תלוי מאוד במצאי במקומות שונים ובעונות שונות‪ .‬כשיש ברירה הוא‬ ‫שבצבים בדרך כלל מתקיים הכלל של ברגמן [‪ ,]1265‬כך גם בתחומי הארץ‬
‫מעדיף צמחים מזינים‪ ,‬כגון פרחים ופירות או צמחי קטניות‪ ,‬אך לעומת‬ ‫ניכר מפל גיאוגרפי בגודל הגוף‪ :‬הצבים גדולים בצפון וקטנים בדרום‬
‫זאת יכול לאכול גם חומר צמחי יבש‪ ,‬ולפחות באוכלוסייה אחת גם את‬ ‫וסביר שבודנהיימר התייחס לצבים קטנים יחסית מצפון הנגב‪ ,‬בין חברון‬
‫פירות עץ החרוב‪ .‬במחקר במרוקו (התת־מין ‪ )T. g. graeca‬הצבים‬ ‫לבאר שבע‪ .‬אם כך‪ ,‬השם ‪ T. floweri‬הוא באמת שם נרדף זוטר ובלתי‬
‫העדיפו צמחים ממשפחות הקטניות‪ ,‬חלמיתיים ומורכבים ולא נזכר חומר‬
‫מן החי [‪ .]510‬בהקשר לצמחונות שלו יש לצב היבשה המצוי מעיים (הן‬ ‫תקף של ‪.]1020[ T. g. terrestris‬‬
‫המעי הדק‪ ,‬הן המעי הגס) ארוכים יותר מאשר לצב הביצה האירופי [‪.]348‬‬ ‫בנוסף על המחלוקות הענייניות הצירוף של מין פופולרי (חביב‬
‫מערכת העיכול מראה התאמה לתזונה הצמחית גם בזה שהמעי הגס ארוך‬ ‫הציבור)‪ ,‬בעיה חריפה של שמירת טבע ואינטרסים מסחריים וכלכליים‬
‫אחרים‪ ,‬עורר שיטפון של פרסומים לרבות "מאותגרים בתחום הדייקנות"‬
‫הרבה יותר מאשר המעי הדק [‪ .]589‬מסתגל בשבי לרוב מזונות האדם‪.‬‬
‫[‪ ]1131‬שהצריכו הבהרות [‪.]1584‬‬
‫רבייה‪ :‬בעיקרון ההזדווגויות באביב אבל העיתוי בחודשי השנה תלוי‬
‫באקלים המקומי‪ .‬למשל בספרד מאמצע פברואר עד תחילת מאי ובעיקר‬ ‫אורח חיים‪ :‬מאכלס מגוון נופים ים תיכוניים ובתורכיה מגיע בהרים‬
‫במארס‪-‬אפריל‪ ,‬ואילו בדרום הקווקז מאפריל או מאי עד יוני‪ .‬במקומות‬ ‫לרום ‪ 2,500‬מ' [‪ .]1078a‬אורח החיים נחקר היטב רק במקומות מעטים‬
‫רבים נראו חיזור והזדווגויות גם ביתר עונות השנה‪ ,‬לרבות ימים נאים‬ ‫מתוך תחום התפוצה הרחב‪ ,‬אף שהשוואה בין אוכלוסיות שונות מעניינת‬
‫שבחורף‪ ,‬ובייחוד בסתיו [‪ ,]348‬אך ייתכן שאלה הזדווגויות סרק‪ .‬בארץ‪,‬‬ ‫גם בהקשר לסיסטמטיקה בתחום המין‪ .‬הצב הוא בהחלט פעיל יום;‬
‫בעדר ניסויי גדול (ממקומות מעורבים) נצפה שעונת ההזדווגות האביבית‬ ‫באזורים מסוימים בעונה החמה עיקר הפעילות לפני הצוהריים‪ ,‬ובעונות‬
‫הקרירות בשעות אחר הצוהריים המוקדמות‪ .‬בעונות המעבר ניכרים שני‬
‫נמשכת כחודש אך יש גם קצת הזדווגויות בסתיו [‪.]925‬‬ ‫שיאי הפעילות האלה‪ .‬מאזורים שונים דווח שבקיץ הפעילות בימודלית‬
‫בעת החיזור הזכר הולך בעקבות הנקבה ומזמן לזמן מנגח את אחורי‬ ‫(כלומר בוקר ואחר הצוהריים) ובעונות הקרירות אוני־מודאלית (כלומר‬
‫שריונה מספר נגיחות בקדמת שריונו‪ .‬נקישות ספק־קצביות אלה‪ ,‬הנשמעות‬ ‫בשעות החמות)‪ .‬למשל‪ ,‬בצפון־מזרח יוון‪ ,‬בקיץ‪ ,‬הפעילות מרוכזת בבוקר‬
‫למרחוק‪ ,‬נשנות עד שהנקבה נענית‪ .‬ההזדווגות נעשית כשהזכר עולה על‬ ‫(‪ )11:00-08:00‬ובערב (‪ .]1662[ )21:00-18:00‬בדרום ספרד ניכרה נטייה‬
‫הנקבה מאחור ומחדיר את זנבו מתחת לזנבה‪ .‬בשעת מעשה פיו פעור‪,‬‬ ‫קלה של הנקבות להיות פעילות בתנאים חמים יותר מאלה של הזכרים‬
‫והוא משמיע סדרת קולות פעייה דקים (גבוהי תדר) המלווים את תנודות‬ ‫[‪ .]348‬בצפון אפריקה היו למבוגרים פעילים טמפרטורות גוף בטווח ‪-22‬‬
‫גופו‪ .‬במקרה אחד‪ ,‬במעבדה בירושלים‪ ,‬נקבה גדולה התנהגה כמו זכר‬ ‫‪ 37‬מ"צ [‪ ,]1662 ,1019‬אך מאזורים צפוניים יותר דווח על טמפרטורות‬
‫כלפי נקבה אחרת‪ ,‬עלתה עליה בהצגת הזדווגות והשמיעה פעיות שנשמעו‬ ‫נמוכות יותר‪ .‬למשל בסביבות הים השחור (התת־מין ‪ )T. g. ibera‬נמדדו‬
‫נמוכות תדר‪ .‬סביר שתדר הקול של פעיות ההזדווגות של צבים תלוי‬ ‫בשעות הפעילות טמפרטורות גוף בעיקר בטווח ‪ 32-20‬מ"צ [‪.]826a‬‬
‫בגודל הגוף אך הנושא לא נחקר‪ .‬לצערי הנקבה הזאת אבדה והגונדות‬ ‫בצפון־מזרח יוון‪ ,‬בקיץ‪ ,‬טמפרטורת הגוף הממוצעת נמצאה בביוטופים‬
‫שלה לא נבדקו; ייתכן שזה היה אינטרסקס (נוכחות אשכים ושחלות באותו‬ ‫שונים בטווח ‪ 31-30‬מ"צ; ובתוך זה ל־‪ 34%-16%‬מן הפרטים הייתה‬
‫הפרט)‪ ,‬תופעה נדירה אך אפשרית בזוחלים [‪ ;1236a‬ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪.‬‬ ‫טמפרטורת גוף של ‪ 37-34‬מ"צ [‪ .]1662‬בישראל‪ ,‬לרבות הגולן‪ ,‬מדדנו‬
‫עונת ההטלה גם היא משתנה בהתאם למקום ועשויה להתחיל באביב‬ ‫את טמפרטורת הגוף של שישה צבים פעילים‪ :‬הממוצע היה ‪ 31.9‬מ"צ‬
‫המאוחר‪ .‬במקומות רבים דווח על שתיים‪-‬שלוש תטולות בעונה‪ ,‬ברווחים‬ ‫והטווח ‪ .36.7-26.2‬המרב הזה נמצא במעלה אדומים בשעה ‪08:15‬‬
‫של ‪ 4-3‬שבועות‪ .‬גודל התטולה‪ 8-1 ,‬ביצים‪ ,‬תלוי בגודל האם‪ ,‬בהשוואה‬ ‫ב־‪ 11‬ביוני ‪ ,1990‬בזמן שטמפרטורת הקרקע ‪ 35.4‬מ"צ והאוויר ‪ 25‬מ"צ‬
‫בין אוכלוסיות ולפעמים גם בתוך האוכלוסייה‪ .‬בארץ‪ ,‬בעדר הניסויי הנ"ל‪,‬‬ ‫[תצפיותיי שלא פורסמו]‪ .‬לעומת זאת בפברואר ‪ ,1950‬כשהשלג כיסה את‬
‫נמשכה עונת ההטלה חודשיים אחרי חודש ההזדווגויות‪ .‬רוב הנקבות‬ ‫כל הארץ ממטולה עד אילת‪ ,‬הוא כיסה במשך כמה ימים גם את הצבים‬
‫הסתפקו בתטולה אחת (‪ 3.8‬ביצים בממוצע) אבל ‪ 18%‬מהן חילקו את‬
‫המאמץ על שתי תטולות ברווח בן ‪ 21-11‬ימים‪ .‬מעניין שכבר בזמן‬ ‫שלי (כעשרה) על המרפסת שעל הכרמל‪ ,‬והם שרדו‪.‬‬
‫ההזדווגות הכילו הנקבות ביצים בעלות קליפה (לפי בדיקת רנטגן)‪,‬‬ ‫באשר לפעילות השנתית [‪ ,]692‬בדרום ספרד הצב מקייץ מאוגוסט עד‬
‫כלומר ההזדווגות מספקת הפריה לביצים עתידיות‪ ,‬אחרי אלה שתוטלנה‬ ‫ספטמבר וחורף מאמצע נובמבר עד אמצע פברואר לכל המאוחר‪ .‬בדרום‬
‫מרוקו הצב מקייץ כבר מיוני עד ספטמבר‪ ,‬או בשנה שחונה אפילו תקופה‬
‫בעקבות ההזדווגות [‪.]924b‬‬ ‫ארוכה יותר‪ ,‬ואינו חורף כלל‪ .‬לעומת זאת בצפון מרוקו המחזור הפוך‪,‬‬
‫לביצים קליפה קשה‪ ,‬צורתן אליפסואידית‪ ,‬למשל בספרד בממוצע‬
‫‪ 28 × 33.9‬מ"מ; אך לפעמים היא כמעט כדורית‪ 35.5 × 39.5 ,‬מ"מ‪,‬‬ ‫אין קיוץ אך יש חריפה [‪]348‬‬
‫למשל בבולגריה [‪ .]348‬בחלק מהמקרים כנראה גודל הביצה עולה עם‬ ‫צב היבשה המצוי שכיח בישראל בקרקעות שונות לרבות חול‪ ,‬בעיקר‬
‫במקומות שבהם יש שיחים‪ .‬בסקר מפורט שנערך בדרום תורכיה (מול‬
‫גודל האם‪ ,‬ועניין זה ראוי למחקר מפורט‪.‬‬ ‫קפריסין) והשווה בין בתי גידול שונים‪ ,‬צב היבשה המצוי נמצא בעיקר‬
‫לפי ניסיוני במשך שנים מספר‪ ,‬בישראל‪ ,‬על הר כרמל‪ ,‬ההטלה קורית‬ ‫בגריגה ובדיונות מיוצבות‪ ,‬ופחות מזה ביער ובחורש ובדיונות צעירות‪,‬‬
‫באמצע יוני‪ .‬הנקבה חופרת ברגליה האחוריות גומה בקוטר ‪ 15-10‬ס"מ‬ ‫וכלל לא נמצא באזורים חקלאיים ובמלחות‪ .‬שיא הפעילות חל במאי‬
‫ובעומק דומה‪ ,‬ומטילה לתוכה ‪ 4-2‬ביצים‪ ,‬בגודל כ־‪ 40 × 30‬מ"מ או‬ ‫[‪ .]1463a‬הצב מסוגל לחפור היטב ומתחפר לקראת החורף‪ .‬מקיים שנת‬
‫קצת יותר‪ .‬הצעירים בוקעים אחרי שלושה חודשים באמצע ספטמבר‪.‬‬ ‫חורף [‪ .]692‬צמחוני בלתי־מתמחה וניזון גם מחומר מן החי‪ .‬בשבי נמצא‬
‫(בשבי‪ ,‬לפחות‪ ,‬קורה שנמלים מתקיפות אותם תוך כדי בקיעה‪ ).‬בזמן‬ ‫שבקרב הבוגרים פרטים מסוימים מחבבים בשר קצוץ‪ ,‬ואחדים מהם ממש‬
‫הבקיעה שריון הצעירים עודנו רך‪ .‬אורכו כ־‪ 35‬מ"מ ורוחבו כמעט שווה‬ ‫להוטים אחריו‪ ,‬בעוד רבים אחרים בוחלים בו [תצפיותיי שלא פורסמו]‪.‬‬